הרשימה השחורה

מספר חוקרים ובראשם וויליאם אנדרג פירסמו "מחקר" חדש בירחון היוקרתי Pnas (בטאון האקדמיה למדעים בארה"ב (קישור למחקר באנגלית)), ובו הם עושים רשימה שחורה: הם ממיינים את המדענים – מי "טוב" (חממיסט) ומי "רע" (ספקן או מכחישן).

בין המסקנות שלהם: כ 98% מה"מדענים" הפעילים בתחום האקלים הם חממיסטים. יש קונצנזוס!

אלא שמדע לא מתנהל על פי קונצנזוס, אלא על פי עובדות. אבל כנראה מדע האקלים חריג, מבחינה זו.

מדע האקלים הוא כנראה מדע "פוסט נורמאלי" – כול אחד אומר מה שהוא מאמין, ואח"כ עושים סטטיסטיקה – לראות במה מאמינים רוב ה"מדענים". עובדות? קשה לדעת, אז העובדות לא חשובות.

כמובן, מי שאינו חממיסט לא נותנים לו דריסת רגל לא באקדמיה, ולא בז'ורנלים המקצועיים. מי שרוצה לעבוד בתחום מדעי האקלים – או שמקבל על עצמו את דין התנועה, או שצריך לחפש פרנסה אחרת. אז בתנאים אלה – מובן מאליו ש 98% מהמדענים הפעילים בתחום האקלים מיישרים קו עם הקונצנזוס, לא יכול להיות אחרת. גם בברה"מ "האמינו" 98% (יותר קרוב ל 100%) מהמדענים בתורת ליסנקו.

Lysenko speaking at the Kremlin in 1935. Behind him are (left to right) Stanislav Kosior, Anastas Mikoyan, Andrei Andreev and Joseph Stalin.

Lysenkoism is used colloquially to describe the manipulation or distortion of the scientific process as a way to reach a predetermined conclusion as dictated by an ideological bias, often related to social or political objectives

חוץ מזה – הממשלות בעולם מקציבות מיליארדים של דולרים למחקרים שנועדו להוכיח את טענת החממיסם.

מי שמעז לדבר נגד הקונצנזוס הם מדענים בדימוס, כמו סטיב מקאינטייר, פרימן דייסון, וינסנט גריי או יאן פלימר, או מדענים העובדים בתחומים אחרים, וכבר יושבים בקתדרה בטוחה, בלי דאגות (כמו ד"ר ניר שביב). אלה אומרים מה שהם חושבים.

כמו שאומר ד"ר רוי ספנסר, שזכה להיכלל ברשימה השחורה: ה"קונצנזוס" הזה לא כול כך משכנע, כי בציבור, הרוב ספקנים.

עוד חבר ברשימה השחורה, רוג'ר פילקה הבן (שגם אביו ברשימה) יש לו גם כן דעה נחרצת על ה"מחקר" הזה. פרסום ה"מחקר" הזה, הוא אומר, "הוא נקודת שפל חדשה בתהליך החולני של הפוליטיזציה של מדעי האקלים".

אני, בשלי: המדע מקולקל.

יעקב