8 בפברואר 2018

פיל לבן סולארי


באשלים שבנגב הולכת ומסתיימת בנייתה של "תחנת הכוח" התרמו – סולארית החדשה. היא מתקן ענק ומרשים בגודלו ומורכבותו בעלת המגדל הגבוה בעולם. הלוואי והיכולות של התחנה, או התפוקה, היו בפרופורציה לגודל ולמאמץ ולכסף שהושקעו, הצילום למטה מ 2016, כעת המפעל אמור להיות מוכן ומפיק חשמל, אבל עוד לא.... (הובטח שיושלם עד סוף 2017) (צילום: ברייטסורס, מפעילי התחנה).



50,000 מראות (חמישים אלף) בגודל מיטה מותקנות על שטח בגודל 655 מגרשי כדורגל, לכול מראה מנוע, נשלט מחשב, שמכוון אותן כך שתמיד יחזירו את קרני השמש אל הדוד-קולט שבראש המגדל בן ה 250 מ'. בדוד מרתיחים מים לקיטור שמניע טורבינה שמפעילה גנרטור שיוצר חשמל ל 120,000 בתים (טוענים). ראו סרטון –כאן.

הכול טוב ויפה... צילומים יפים... סיפור יפה, טכנולוגיה מתקדמת, אנרגיה נקייה... נהדר – עד שאתה מתחיל לבדוק פרטים – כמו תפוקה, עלות ושטויות מספריות קטנוניות מסוג זה.
ראשית כול השמש זורחת ומפיקה אנרגיה 20% מהזמן (באשלים, במקומות אחרים – פחות). השמש מפיקה חשמל (לא חשוב באיזו שיטה) כ 1750 שעות מתוף 8760 שעות שיש בשנה. זו עובדה ששום גודל של מתקן או תחכום לא ישנה אותה. המתקן המפואר והיקר הזה יעבוד (במקרה הטוב) 20% מהזמן.

שנית: השיטה של הפקת חשמל באמצעות טורבינה המונעת על ידי קיטור (השיטה התרמית), לא מתאימה, או לא יעילה – באופן עקרוני להפעלה בשמש. האנרגיה שמצטברת במשך היום בקיטור חם הולכת לאיבוד (או מתפזרת לריק) בלילה, כאשר השמש לא מחממת, ואז – למחרת בבוקר, חייבים להשקיע אנרגיה וזמן בחימום מחדש של הקיטור לפני שהוא מגיע לטמפרטורה ולחץ להפקת חשמל. טורבינת קיטור עובדת ביעילות כאשר היא עובדת ברצף, ולא לסירוגין כול כמה שעות, כפי שפועלת השמש.

יש תחנת כוח דומה, אייבנפה, שאותה חברה, ברייטסורס, מפעילה במדבריות קליפורניה (אקלים דומה לאשלים), מאז 2014. אייבנפה היא בעלת כושר ייצור נומינלי (כלומר מקסימלי) של 377 MW   (כלומר פי 3 מאשלים) ותפוקה מתוכננת של  448,000 MWh  שהם כ 13.5% מהתפוקה הנומינלית. אייבנפה עוד לא הצליחה להגיע לתפוקה המתוכננת אחרי 3 שנים של הרצה וכיוונון – הם הגיעו רק ל 91% מזה.
וכדי להגיע לתפוקה המסכנה הזו (13.5% מהזמן) אייבנפה (ואשלים) ישתמשו בגז, כי השמש אפילו לזה לא מספיקה. הם התקינו מבערי גז, לחימום הקיטור, כי לחמם את הגז בבוקר, כאשר השמש מתחילה לזרוח, שהקיטור יגיע ללחץ יותר מהר, ותפוקת החשמל תוכל להתחיל בבוקר. מבערי הגז יפעלו גם בשעות היום, כאשר עובד ענן בשמיים... כדי שתפוקת החשמל לא תיפסק...
עד כאן ההיבט הטכני-כמותי. עכשיו להיבט הכלכלי.

החשמל הסולארי (בשיתוף גז) של אשלים יעלה לנו (על פי החוזה של רשות החשמל) 88 אג' לקוט"ש, צמוד למדד, בהתחייבות חוזית ל 25 שנה. להשוואה: חשמל מתחנות כוח גזיות עולה כ 20 אג' לקוט"ש. חשמל מתחנות כוח סולאריות, פוטו-וולטאיות – עולה (לפי מכרז אחרון בארץ) 19 אג' לקוט"ש. אז למה אנו צריכים לשלם יותר מאשר פי 4 לפיל הלבן הזה??? תיק"ו.

האובססיה הסולארית (דת השמש) היא כמו דת – חזקה מעבר לכול הגיון. שיגעון.

יעקב





14 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אתה נוקב באחוזי התפוקה של תחנות כח סולאריות בשיעור נמוך של 20% לכל היותר (במדבר). מה מוגדר כתפוקה של 100% ?
האם זאת התפוקה ביום הארוך ביותר בשנה ברגע שהשמש מגיעה לשיאה?
נראה לי שיש להציג גם את אחוזי התפוקה של תחנות רגילות, מפני שגם הן נאלצות להפחית את התפוקה בשעות הלילה, כאשר הצריכה פוחתת.
הערה: האמור לעיל אינו חולק על כך שזה "פיל לבן". מחיר החשמל שנשלם מוכיח זאת מעבר לכל ספק.

יעקב אמר/ה...

אחוזי תפוקה: הסיפור הוא פשוט. בשנה יש 8760 שעות. לוחות שמש מפיקים חשמל כ 1750 שעות בשנה (אצלנו, בארצות אחרות פחות - כי יש יותר עננות).
השמש אינה מפיקה חשמל כאשר אתה צריך את החשמל, רק כאשר השמש זורחת.

תחנת כוח פחמית או גזית מפיקה חשמל מתי שאתה צריך... מתי שאתה מדליק אותה. והיא עובדת 24/7. נכון, היא זקוקה לתחזוקה - ואתה מתכנן את מועד התחזוקה מתי שנוח לך, והכנת לך תחנות חליפיות. (ושעות התחזוקה שלה בשנה הן פחות מ 10% משעות השנה, כלומר התחנה זמינה 90% מהזמן).
בלילה, כאשר לא צריך הרבה חשמל, מנמיכים את האש בתחנות הפוסיליות, ומנמיכים את התפוקה בהתאם. זה שהתחנה הפוסילית לא מפיקה בלילה זה לא בגלל שהיא לא יכולה אלא בגלל שאתה (הצרכן) לא צריך אותה.

אני לא יודע מדוע כול כך קשה להבין את ההבדל בין תחנת כוח המפיקה חשמל מתי שצריכים אותו, לבין לוח שמש שמפיק חשמל רק 20% מהזמן, ולא מתי שצריכים אותו אלא מתי שהשמש מועילה להאיר ואין עננים בשמים.

שורה תחתונה: לוחות השמש אינן תחנות כוח. אתה צריך להחזיק תחנות כוח, בכושר הפקה מלא (לפי הצריכה הצפויה), שיהיו זמינות. השמש, מתי שהיא מועילה להפיק חשמל, מפיקה קצת, ומאפשרת לך, במקרה הטוב, לכבות לשעות אחדות תחנת כוח פוסילית. אבל אתה צריך להיות מוכן, עם כושר ייצור מלא, למצב שעננה עוברת בשמיים. השמש היא גיבנת על התחנה הפוסילית, ולא תחנת כוח עצמאית.

יעקב אמר/ה...

כמובן, שום תחנת כוח פוסילית לא עובדת 100% מהזמן, וגם לא 90%. כול מערכת חשמל ארצית חייבת להחזיק כושר ייצור עודף (ספייר) בשיעור של לפחות 20% מצריכת השיא, כדי להבטיח אספקה סדירה, כול הזמן, גם נוכח תקלות פתאומיות שאפשריות. אז, מאחר ויש כושר ייצור עודף, התחנות לא עובדות 100% מהזמן, אלא יש סבב בין התחנות העובדות לאלו ש"נחות" כי אינן נחוצות באותו רגע.

ההבדל העקרוני בין תחנות פוסיליות ללוחות שמש הוא שהפוסילי זמין ( ב 90% מהזמן - כלומר מלבד לזמן התחזוקה) - מתי שאתה צריך. השמש לא. ואתה אפילו לו יודע מראש מתי יעבור ענן בשמיים ויסתיר את השמש. השמש מפיקה חשמל מתי שמתחשק לה, בלי קשר לצריכם שלנו. אנו לא שולטים על זה.

אנונימי אמר/ה...

מסכים עם כל מילה.
השאלה היא לגבי הנתון של כ 1750 שעות בשנה. אני מניח שהוא כה נמוך בעיקר בגלל הזווית הנמוכה של השמש בשעות הבוקר ובשעות הערב. האם ידוע לך מה היעילות התיאורטית (בהנחה שאין עננים, אבק וכו'), המחושבת לקו הרוחב הגאגרפי של ישראל?

יעקב אמר/ה...

עזוב תיאורטית. לוחות השמש מפיקות חשמל כ 1750 שעות. זה נתון מדוד ובדוק. אם יש לוח שמש בעל הספק נומינלי (מקסימלי) של - נגיד 1 ק"ווט, הוא מפיק 1750 קוט"ש בשנה.
וזה אצלנו, באקלים שלנו.

בגרמניה התקינו יותר מ 6 מיליון (6 מיליון) לוחות שמש (כול אחד בגודל של מיטה). שם השמש מפיקה חשמל כ 1000 שעות בלבד, בשנה.

השמש לא מפיקה חשמל.... זו רק סגידה אי רציונאלית לאלוהי השמש.

ירון חן אמר/ה...

צריך להתחשב גם בנפילת האנרגיה כתוצאה מאבק שניצבר על המראות ויש עלויות של מים וניקוי לשמירת רמת החזר הקרינה מהמראות .

יעקב אמר/ה...

נכון. השמש היא "בחינם" אבל המתקן ליצירת חשמל מאנרגיה סולארית הוא יקר מאד, בייחוד בייחס לכמות הזעירה של אנרגיה שמייצר.

איל אמר/ה...

נראה לי שהמקום היחידי שבו באמת כדאי להשתמש בלוחות סולאריים הוא בחלל.
שם אין בעיות עננות, הקרינה חזקה ביותר ויציבה, אין יום ולילה.
על כדור הארץ זה פשוט ביזבוז כסף.

יעקב אמר/ה...

ובחלל גם אין נפט או פחם....
מצד שני, עד היום, צרכי האנרגיה של החלליות והאסטרונאוטים הן קטנות מאד, במחינה כמותית. אין מיליונין של בני אדם, אין בתי חרושת ומכונות ומזגנים... כמויות קטנות של אנרגיה אפשר להפיק אפילו מהשמש.

Unknown אמר/ה...

בוא נעשה חשבון:
אם התחנה תעבוד בשיא התפוקה לפי התעריף שלך של 88 אגורות לקילווואט - היא תעלה למשלם המיסים (חשמל) 144 מיליון שח בשנה נטו.
מצד שני סיפקנו עבודה ללמעלה ממאה חמישים איש ישירות ובעקיפין הכשרנו מקצועית עובדים ישראלים בטכנולוגיות בניה ויצור מתקדמות.
אכן אולי היה עדיף לבנות תחנה על בסיס גז ולהשיג אותם השגים במחיר נמוך יותר, אולם במדינה שמוציאה 1.2 מיליארד שח כול שנה על כספים יחודיים ובטלנות חרדית היתי אומר שאם כבר לבזבז כסף כבר עדיף על תחנה סולרית שמאפשרת לנו להציג לעולם תמונות יפות של ישראל "ירוקה" "אקולוגית" ושאר מושגי ההסברה.

יעקב אמר/ה...

הסיפור על מקומות עבודה אינו נכון. תחנת כוח סולארית אומנם מעסיקה עובדים בשלב ההקמה, אבל השלב הזה מסתיים אחרי כמה חודשים ואח"כ מעסיקה מעט מאד עובדים (בנקיון ותחזוקה). אם אתה רוצה לסייע לעובדים, תן להם את הכסף ותחסוך מעצמך את הברזלים המיותרים.

144 מיליון ש"ח נטו אולי עולה התחנה הזו, התרמוסולארית של ברייטסורס, אבל יש עוד תחנות כוח סולאריות ועוד לוחות שמש מסובסדות על הגגות, ובסך הכול מדינת ישראל (כלומר אני ואתה) מוציאה אלוי מיליארד - מיליארד וחצי ש"ח לשנה, מיותרים לגמרה... זה כן כסף גדול, ובעיקר - מיותר לגמרה - אין בו שום תועלת בכלל.

David אמר/ה...

"חשמל מתחנות כוח גזיות עולה כ 20 אג' לקוט"ש. חשמל מתחנות כוח סולאריות, פוטו-וולטאיות – עולה (לפי מכרז אחרון בארץ) 19 אג' לקוט"ש" - זה זול יחסית ולא מזהם. המסקנה שצריך עוד הרבה תחנות פוטו וולטאיות.

אנונימי אמר/ה...

זה זול כי זה מסובסד

אנונימי אמר/ה...

אתה צודק שהתחנה הזאת פחות יעילה, אתה לא צודק על ההכללה בשימוש בשמש לדוגמה דודי שמש. והכי גרוע שאתה הופך לפנאט דתי כל מי שחושב שונה ממך