30 ביוני 2010
אי החום העירוני בקליפורניה
תחנות מדידה במחוזות עם פחות מ 100,000 תושבים מראים מגמת התחממות 0 (אפס) בין 1900 עד 2000, מחוזות עם אוכלוסייה בין 100,000 ל 1 מיליון – 1 מעלה פרנהייט, ומחוזות בהם יותר ממיליון תושבים – 4 מעלות פרנהייט.
בכול זאת טוען ד"ר האנסן שאפקט החום העירוני אינו מוסף אלא 0.01 מעלה (צלסיוס) למגמת שינויי הטמפרטורה העולמית.
למען הסר ספקות: הערים תופסות שטח קטן מאד יחסית לשטח כדור הארץ, והחום העירוני אכן אינו משפיע על התחממות כדור הארץ. אבל תחנות המדידה המטאורולוגיות נמצאות, בחלקן הגדול, בערים. לכן – המדידות ההיסטוריות של הטמפרטורות בתחנות מטאורולוגיות כן מושפעות מהגידול של הערים מסביב לתחנות.
יעקב
29 ביוני 2010
28 ביוני 2010
המומחה מקרטני
על פי הדיווח ברשת פוקס, אמר מקרטני: "לצערי, אנחנו צריכים אסונות כאלה כדי להוכיח זאת לבני האדם.... יש מי שלא מאמינים בהתחממות כדור הארץ - כמו אלה שאינם מאמינים שהשואה התרחשה".
כריס הורנר, חוקר במכון Competitive Enterprise Institute שכתב שני ספרים בנושא מדיניות סביבתית, תקף את אמירתו של מקרטני. "האם פוש ספייס לא הייתה זמינה להעניק ראיון? כי יש כמה וכמה סיבות למה לא צריך לפנות לשחקנים וזמרים כשרוצים לדון בנושאי מדיניות שכאלה...", אמר הורנר, שידוע כמי שמפקפק בתרומת האדם לתופעת שינוי האקלים. "יש להם מודלים ממוחשבים, את ליאונרדו דיקפריו ואת החיפושית החמודה (מקרטני). בצד השני יש תצפיות שכופרות במודלים הממוחשבים, פרשיית קליימטגייט ועוד שלל הפרשיות הדומות... המאזן הזה דווקא מתאים לי".
לא נורא בשביל מקרטני. האמונה בלב יותר חשובה מהעובדות, ויותר קל להאמין מאשר לדעת.
יעקב
26 ביוני 2010
רק יהודית אחת.
ה IPCC מתרברב שהוא מייצג את הקונצנזוס של אלפי מדענים. כבר כתבנו שהוא לא מייצג יותר מאשר כמה עשרות מעטות של מדעני אקלים שהשתלטו על תהליך כתיבת הדוחות. הם מונו למחברים של הפרקים השונים כי סמכו עליהם שיקדמו את האג'נדה החממיסטית של ה IPCC.
הנה דוגמה נוספת – מהפרק הדן בהשפעת קרינת השמש על האקלים. בפרק הזה פורסם הגרף המפורסם הבא:
בגרף הזה רואים שהשינויים בעוצמת קרינת השמש (אילוץ טבעי) מספקים רק כ 0.12 מתוך האילוץ האקלימי הכולל לעומת כ 1.6 (וואט\מ"ר) שהוא אילוץ אנטרופוגני (מלאכותי, נגרם על ידי בני אדם). כלומר: השפעת השינויים בעוצמת קרינת השמש היא זניחה.
מסתבר שהגרף הזה (והטענות האלה) הוכנסו לפרק של ה AR4 של ה IPCC על ידי מחברת הפרק, ד"ר יהודית לין, והם מבוססים (איך לא) על מחקר אחד שהיא עצמה פרסמה. היא לא כללה בדו"ח מחקרים אחרים.
בשלב הבדיקה שלפני הפרסום העירו גורמים אחדים, ביניהם האקדמיה למדעים של נורבגיה, שיש מחקרים נוספים על הנושא, שיש לסקור את המחקרים הנוספים, ולהציג גם דעות אחרות. מחברי הדו"ח (יהודית) התעלמו מההערות, ונמנעו מלהציג בדו"ח גרפים ומחקרים אחדים שמציגים תמונה שונה לגמרה בנושא חשיבות השינויים בעוצמת קרינת השמש. הפרק הזה מייצג את דעתה של ד"ר יהודית לין, ולא שום קונצנזוס.
כבר אמרתי שהדו"ח של ה IPCC אין בו שמץ של אובייקטיביות או אמינות.
יעקב
23 ביוני 2010
מכון מחקר בריטי: סוללות הרכב החשמלי לא יחזיקו יותר משנתיים
גלובס מצטט היום (תוך הוצאה מהקשר והגזמה) את מכון המחקר IET (ראו קישור ) היוצא נגד הפרוייקטים המסובדים של הרכב החשמלי. כפי שכתבנו כאן בעבר, הרכב החשמלי אינו התחליף לרכב המונע על ידי דלקים (אלא אם הכוונה לנסיעות עירוניות קצרות).
יעקב מוסיף כי כתב גלובס כנראה מצטט את הצהובון האנגלי דיילי מייל. במחקר עצמו, שבקישורית, לא כתוב כול מה שהכתב העברי מספר בגלובס. לא כתוב על בטריות שעלולות למות תוך שנתיים.
יצרני המכוניות החשמליות נותנים אחריות לבטריות (ולשאר החלקים) ל 8 שנים, וחזקה עליהם שהם בדקו, ומן הסתם הבטריות לא ימותו אחרי שנתיים, זה סתם ברווז של המייל (או של משרד הפרסום הנמרץ מידי של המכון). מה שכן: הבטריות יקרות מאד, וכבדות. אלה עובדות. מקווים שהמחיר ירד בעתיד, אבל זו תקווה ולא עובדה. הטווח מוגבל וזמן הטעינה ארוך. גם על תרומתם להקטנת פליטות הפד"ח יש מערערים.
בקיצור: לא מציאה גדולה. אבל "בטריות שמתות תוך שנתיים" - זו הגזמה גסה.
יעקב מוסיף כי כתב גלובס כנראה מצטט את הצהובון האנגלי דיילי מייל. במחקר עצמו, שבקישורית, לא כתוב כול מה שהכתב העברי מספר בגלובס. לא כתוב על בטריות שעלולות למות תוך שנתיים.
יצרני המכוניות החשמליות נותנים אחריות לבטריות (ולשאר החלקים) ל 8 שנים, וחזקה עליהם שהם בדקו, ומן הסתם הבטריות לא ימותו אחרי שנתיים, זה סתם ברווז של המייל (או של משרד הפרסום הנמרץ מידי של המכון). מה שכן: הבטריות יקרות מאד, וכבדות. אלה עובדות. מקווים שהמחיר ירד בעתיד, אבל זו תקווה ולא עובדה. הטווח מוגבל וזמן הטעינה ארוך. גם על תרומתם להקטנת פליטות הפד"ח יש מערערים.
בקיצור: לא מציאה גדולה. אבל "בטריות שמתות תוך שנתיים" - זו הגזמה גסה.
גם ירוקים צריכים חשמל
מחסור בחשמל והפסקות זרם הם אסון אנושי, בריאותי, כלכלי ואקולוגי . זה פשוט לא בא בחשבון משום בחינה. אבל זו הדרך, המסלול שבו אנו הולכים. אספקת החשמל, כיום, מספיקה בקושי רב לצרכים של היום, ואין רזרבה לביטחון ולתקלות.
המדינה מתפתחת, האוכלוסייה גדלה, וגם רמת החיים. פירשו הדבר: צריך יותר חשמל, כך אומר וולפסון, והוא צודק.
ארגוני סביבה טוענים שהפתרון הטוב ביותר למשק החשמל בישראל הוא חיסכון - לא ייצור חשמל. הם טועים. צריך למזער את הפגיעה בסביבה, להתחשב באוכלוסיות חלשות ולחשוב על הדורות הבאים - אבל צריך לפתח את משק החשמל. ואפילו מותר לשקול היטב גם אנרגיה גרעינית
אפשר להתווכח – תחנה פחמית, גרעינית או גזית, אבל צריך תחנות כוח, ומהר!
גרעינית – זה סיפור מסובך, שלא רלוונטי לפחות ל 20 השנים הקרובות, ואני, התומך כללית באנרגיה גרעינית, לא חושב שזה מתאים לישראל.
באשר לגז – טוב שיש לנו, וצריך להשתמש בו, אבל הגז שמופק באסדות 100 ק"מ מהחוף הוא פגיע. איננו יכולים להיות תלויים אך ורק בגז. צריך גם תחנות פחמיות.
עוד אומר וולפסון:
אבל ההתנגדות נמשכת - בכל החזיתות. בשבוע שעבר הפגינו ברמת גן נגד הפחם, ודרשו שבתחנה האשקלונית ישתמשו בגז. במקביל הפגינו תושבי אזור חוף הכרמל נגד הגז - כלומר נגד הקמת מתקן לקליטת הגז ליד הבית שלהם. תושבי קריית מלאכי נאבקים בתקופה האחרונה נגד תחנת כוח מונעת גז ליד הבית שלהם, ותושבי חבל יואב-יהודה מוחים נגד הכונה להרחיב את תחנת הכוח צפית ליד גדרה.
המדיניות של הארגונים הירוקים להתנגד לכול דבר, לכול תחנת כוח, לכול מסוף גז, לכול כביש חדש, לכול שכונה חדשה – היא עמדה קיצונית ולא קבילה. הארגונים הירוקים צריכים לאמץ גישה קונסטרוקטיבית, המחפשת פיתוח תוך שמירה מרבית על הסביבה, ולא מדיניות גורפת של התנגדות עקרונית לכול פיתוח, ותקיעת מקלות בגלגלים, כמו במקרה של תחנת הכוח באשקלון.
יעקב
הרשימה השחורה
מספר חוקרים ובראשם וויליאם אנדרג פירסמו "מחקר" חדש בירחון היוקרתי Pnas (בטאון האקדמיה למדעים בארה"ב (קישור למחקר באנגלית)), ובו הם עושים רשימה שחורה: הם ממיינים את המדענים – מי "טוב" (חממיסט) ומי "רע" (ספקן או מכחישן).
בין המסקנות שלהם: כ 98% מה"מדענים" הפעילים בתחום האקלים הם חממיסטים. יש קונצנזוס!
אלא שמדע לא מתנהל על פי קונצנזוס, אלא על פי עובדות. אבל כנראה מדע האקלים חריג, מבחינה זו.
מדע האקלים הוא כנראה מדע "פוסט נורמאלי" – כול אחד אומר מה שהוא מאמין, ואח"כ עושים סטטיסטיקה – לראות במה מאמינים רוב ה"מדענים". עובדות? קשה לדעת, אז העובדות לא חשובות.
כמובן, מי שאינו חממיסט לא נותנים לו דריסת רגל לא באקדמיה, ולא בז'ורנלים המקצועיים. מי שרוצה לעבוד בתחום מדעי האקלים – או שמקבל על עצמו את דין התנועה, או שצריך לחפש פרנסה אחרת. אז בתנאים אלה – מובן מאליו ש 98% מהמדענים הפעילים בתחום האקלים מיישרים קו עם הקונצנזוס, לא יכול להיות אחרת. גם בברה"מ "האמינו" 98% (יותר קרוב ל 100%) מהמדענים בתורת ליסנקו.
Lysenko speaking at the Kremlin in 1935. Behind him are (left to right) Stanislav Kosior, Anastas Mikoyan, Andrei Andreev and Joseph Stalin.
Lysenkoism is used colloquially to describe the manipulation or distortion of the scientific process as a way to reach a predetermined conclusion as dictated by an ideological bias, often related to social or political objectives
חוץ מזה – הממשלות בעולם מקציבות מיליארדים של דולרים למחקרים שנועדו להוכיח את טענת החממיסם.
מי שמעז לדבר נגד הקונצנזוס הם מדענים בדימוס, כמו סטיב מקאינטייר, פרימן דייסון, וינסנט גריי או יאן פלימר, או מדענים העובדים בתחומים אחרים, וכבר יושבים בקתדרה בטוחה, בלי דאגות (כמו ד"ר ניר שביב). אלה אומרים מה שהם חושבים.
כמו שאומר ד"ר רוי ספנסר, שזכה להיכלל ברשימה השחורה: ה"קונצנזוס" הזה לא כול כך משכנע, כי בציבור, הרוב ספקנים.
עוד חבר ברשימה השחורה, רוג'ר פילקה הבן (שגם אביו ברשימה) יש לו גם כן דעה נחרצת על ה"מחקר" הזה. פרסום ה"מחקר" הזה, הוא אומר, "הוא נקודת שפל חדשה בתהליך החולני של הפוליטיזציה של מדעי האקלים".
אני, בשלי: המדע מקולקל.
יעקב
22 ביוני 2010
היכונו להפסקות חשמל.
חברת החשמל צופה שהביקוש לחשמל במשק יגיע היום ל-10,500 מגוו"ט חשמל, מהם חברת החשמל צפויה לספק כ- 9,950 מגוו"ט ואת השאר צפוים לספק יצרני חשמל פרטיים. יכולת הייצור של חברת החשמל עומדת היום על כ-10,800 מגוו"ט.
לאור רזרבות החשמל הנמוכות והפער הקטן בין הביקוש לחשמל לבין יכולת הייצור של חברת החשמל - כל תקלה ביחידת ייצור יכולה ליצור חוסר בחשמל.
כמו שסיפרנו, בהרבה מאד מדינות בעולם יש בעיה של אספקת חשמל סדירה, והפסקות זרם תכופות. אצלנו, עד עכשיו, לא היו הרבה הפסקות חשמל. אבל אם ארגוני הסביבה ימשיכו במלחמת החורמה שלהם נגד האנרגיה ונגד תחנות הכוח, אנו נצטרך להתרגל להפסקות חשמל יום-יומיות, בשלב ראשון "רק" בשעות השיא, ואח"כ בכול שעות היום.
הפסקות חשמל הן אסון מכול הבחינות, בעיקר מבחינה בריאותית. אין לנו ברירה אלא לבנות את תחנות הכוח הדרושות.
רשות החברות גיבשה מתווה חדש לארגון חברת החשמל... תוכניות יש לרוב. אבל עובדה היא שאין חשמל מספיק, אין תחנות כוח מספיק. אנו נמצאים במצב כושר תפוקה מאד גבולי ומסוכן ללא רזרבות של ממש. ידוע שבחשמל צריך רזרבות של כושר ייצור של כ 20%, אחרת אין אפשרות להבטיח אספקה סדירה. אין לנו כרגע את הרזרבות האלה, הכישלון בהרחבת כושר התפוקה כבר התרחש. הפסקות הזרם בדרך.
יעקב
21 ביוני 2010
מים ירוקים
בהמשך לדיווח שלנו אודות שיטת המחסור של הירוקים מ-26 במרס "אדם טבע ודין" מאיימים כעת לפעול בכוחניות ולתקוע את תוכניות ההתפלה לכמה שנים על ידי שימוש בבג"ץ. ראו את הדיווח מהערב בטלויזיה הישראלית.
ערב אישור הקמת מתקן ההתפלה הוציא ארגון "אדם טבע ודין" הודעה מהלכת אימים תחת הכותרת "חשש: מים מותפלים סכנה בריאותית" בה מצוטטת "מדענית המים" של הארגון, שרית כספי-אורון, כאומרת כי "המינרל החיוני מגנזיום אינו מוסף למים המותפלים והדבר עלול להוות סיכון לבריאות הציבור. לדבריה, חוסר תזונה בנוגע למגנזיום עלול להוביל לעליה במקרי מחלות לב וכלי דם, ולהשפיע לרעה על לחץ הדם, לגרום לסוכרת ולתסמונת מטבולית".
דוד אלקן, איש רשות המים התייחס להודעה: "דוקא איכות המים המעולה ותכולת המלחים הנמוכה היא התרומה המשמעותית של המים המותפלים לבריאות הציבור, ולכן טיעוני אט"ד אינם מבוססים מדעית. רשות המים אמונה על כמות ואיכות המים המסופקים לציבור, ואילו את אבות המזון והמינרלים החיוניים יקבל הציבור מהשוק ולא מהברז".
הירשם ל-
רשומות (Atom)


