מחיר הוולט.

חברת GM (ג'נרל מוטורס) הודיעה שהמחיר הרשמי של המכונית החשמלית "וולט" יהיה 41,000 דולר.

זהו מחיר גבוה. אחרי שמורידים מזה את הסובסידיה שממשלת ארה"ב משלמת לכול רוכש, בסך 7500 דולר, עדיין מחיר האוטו כ 33,500 דולר, בהשוואה למחיר של כ 25,000 דולר לאוטו בנזין באותו גודל.

מהנדס אחד חישב שכדי להחזיר את השקעתך העודפת באמצעות חיסכון בדלק זה ייקח לך 9-11 שנים, במקרה הכי טוב.

האחריות לבטרייה היא ל 8 שנים, לא בטוח שהיא תחזיק יותר...

לא, השבי וולט, בתצורה הנוכחית לא יהיה מוצר המוני. אם איני טועה הם מתכננים לייצר 10,000 מכוניות בשנה הראשונה ו 20,000 בשנה השנייה, כלומר – מספרים קטנים מאד, ביחס לגודל שוק המכוניות. נשאר רק לראות אם הם יצליחו למכור את כולן, למרות הסובסידיה. מיותר לציין שחברת GM לא תרוויח רווחים ממכונית זו, אלא, ההפיך, תפסיד עליה. אבל – אל דאגה, GM הולאמה כזכור, ויכולה להרשות לעצמה לספיג הפסדים, על חשבון משלם המיסים האמריקאי.

תוספת: הקומנטרס מעירים: 1. כדי לטעון את הבטרייה צריך לקנות מטען שעולה עוד 1000 או 2000 דולר, כולל התקנה. 2. יש הפסדים של אנרגיה בזמן הטעינה, כך שעלות החשמל תהיה גבוהה מהמחושב בחשבון לעיל.

מקווים שהמחירים ירדו עם הזמן.

מקרה אופייני של "כלכלה ירוקה".

יעקב

איפה הנפט במפרץ?

הנפט שנשפך למפרץ מקסיקו מהבאר שהתפוצצה נעלם. כזכור, הבאר נחסמה לפני כמה ימים, ומאז אין זרימה של נפט נוסף למים. העניין הוא שכבר עכשיו לא מוצאים את השאריות של 200 מיליון גאלון (4 מיליון חביות) נפט שזרמו למי המפרץ מאז ההתפוצצות ב 20 באפריל.

רק לפני שבועיים (בעת שעדיין הייתה זרימה) אספו אוניות הניקוי כ 25,000 חביות של נפט מעורבב עם מים, כול יום. ביום חמישי האחרון הם הצליחו לאסוף רק 200 חביות.

מומחים אומרים שהם נדהמים מהכמויות האדירות שנעלמו, התפרקו או התפזרו. "אמא טבע עושה את עבודתה", אמר  אד אוברטון, פרופסור למדעי הסביבה מלויסיאנה. רוב הנפט התפרק ונעלם.

בתקשורת יש נטייה להפריז ולפרסם כותרות סנסאציוניות כדוגמת "האסון האקולוגי הגרוע בהיסטוריה". והנשיא אובמה נתפס גם הוא להיסטריה, והורה בזמנו על הפסקה זמנית של כול הקידוחים במים עמוקים.

למזלנו, "סוף העולם" נדחה בינתיים.

האקרים אקטיביסטים פרצו לאתר בורסת המסחר האקלימית האירופאית

אתר אינדימדיה מפרסם כי אקטיביסטים "ירוקים" פרצו לאתר בורסת המסחר האירופאית בפליטות , ECX, ביום שישי האחרון והחליפו את עמודי השער בהודעה כי המסחר בפליטות הינו הונאה.

האתר הפרוץ הפך במהלך סוף השבוע ללוח מודעות עבור קבוצה הקרויה "כדור הארץ ראשון, הפעולה לצדק אקלימי", Earth First, Climate Justice Action  .  ניתן לראות העתק שמור של האתר הפרוץ כאן.

האתר שהוקם כתשתית אירופאית לבורסת מסחר בפליטות ((European Climate Exchange מעורר התנגדות של קבוצות הרואות במהלך הקפיטליסטי של הקמת בורסה יעד להתקפות.

 האתר הפרוץ הציג את הוידאו The Story of Cap and Trade המבקר את רעיון המסחר בפליטות.

הטענות המרכזיות של הקבוצה נגד תוכנית המסחר במכסות הן כי:

המטרה העיקרית של התוכנית אינה להפחית בפליטות, אלא לסייע למזהמים להגיע למטרות ה"הפחתה" בדרך הזולה ביותר תוך ניהול עסקים כרגיל.

התכנית מותירה מרחב גדול למניפולציות.

היא מייצרת רווחים שערורייתיים עבור המזהמים הגדולים, עבור משקיעים בפרויקטים לקיזוז, offset projects , לסוחרים אופורטוניסטים ולזירות מסחר חדשות כמו הבורסה האירופאית למסחר בפליטות.

התוכנית מסיטה את תשומת הלב מן הפעולה הקולקטיבית הרחבה הנדרשת על מנת להתמודד עם שורשי בעיית שינויי האקלים.

בשנת 2009 פרסם המשרד האנגלי של הארגון אזהרה כי תוכניות המסחר בפליטות יובילו לעוד משבר מסוג ה"סאב-פריים" ולא יועיל להגנת העולם מפני שינויי האקלים. העתק של הדו"ח המכונה "אובססיה מסוכנת" נמצא כאן.

על אמת ומדע.

הנה קטע מפורסם מדברי סטיב שניידר ז"ל, בנושא הצורה שבה מדענים מציגים את המדע בפני הציבור. (תרגום בסוף).

“On the one hand, as scientists we are ethically bound to the scientific method, in effect promising to tell the truth, the whole truth, and nothing but — which means that we must include all the doubts, the caveats, the ifs, ands, and buts. On the other hand, we are not just scientists but human beings as well. And like most people we’d like to see the world a better place, which in this context translates into our working to reduce the risk of potentially disastrous climatic change. To do that we need to get some broadbased support, to capture the public’s imagination. That, of course, entails getting loads of media coverage. So we have to offer up scary scenarios, make simplified, dramatic statements, and make little mention of any doubts we might have. This ‘double ethical bind’ we frequently find ourselves in cannot be solved by any formula. Each of us has to decide what the right balance is between being effective and being honest. I hope that means being both.” (Quoted in Discover, pp. 45–48, Oct. 1989.

"מצד אחד, כמדענים, אנו מחויבים, מבחינה מוסרית, לשיטה המדעית, ואנו מבטיחים להגיד את האמת, את כול האמת ושום דבר מלבד האמת – שפירושו שאנו חייבים לכלול כול הספקות, האזהרות, האם, והגם, והאבל. מצד שני אנו לא רק מדענים, אנו גם בני אדם. כמו מרבית בני האדם, אנו רוצים שהעולם יהיה מקום טוב יותר, שבמקרה שלנו פירושו להקטין את הסיכון לשינויי אקלים הרסניים. כדי לעשות זאת אנו זקוקים לתמיכה ציבורית רחבה, לחדור לדמיון האנשים – ולצורך זה צריך כיסוי תקשורתי נרחב. לכן אנו חייבים להפיץ תרחישים מפחידים, להצהיר הצהרות פשטניות, דרמתיות, ולהסתיר את הספקות שקיימים בלבנו.

הדילמה, הכפילות המוסרית הזאת, לא ניתנת לפתרון על ידי נוסחאות. כול אחד מאיתנו חייב להחליט מה האיזון הנכוח בין להיות אפקטיבי לבין להיות כן ואמיתי. אני מקווה שפירושו שאנו יכולים להיות שניהם".

הבנתם את המניפסט של המדע הפוסט מודרני ?

"כמדענים, אנו מחויבים לאמת" אבל... אבל לפעמים ניתן לכופף קצת את האמת למען מטרות נעלות.

אכן, סטיב שניידר ז"ל תרם רבות להבנת מדעי האקלים.

יעקב

ג'ונס מודה: אין הוקי סטיק.

"ההוקי סטיק" הפך לסמל של המחלוקת על רצינות המדע של ההתחממות הגלובאלית.

פורסמו עשרות או מאות מחקרי הוקי-סטיק, החל מהראשון והמפורסם ביותר – ההוקי-סטיק של מיכאל מאן מ 1998. מחקרים אלה מתיימרים לשחזר את הטמפרטורות של 1000 או 2000 השנים האחרונות ולהוכיח שהטמפרטורה בימינו היא הגבוהה ביותר, והיא חסרת תקדים – וכול זה בסקלה אנכית של טמפרטורות של עשיריות מעלות. הם מנסים לטעון שהטמפרטורות בעבר (נניח בימי הביניים) היו נמוכות מהיום בכמה עשיריות של מעלה, ושמחקריהם מוכיחים זאת.

הטיעון שניתן לשחזר טמפרטורות 1000 שנה לאחור (מפרוקסיס) בדיוק של עשיריות של מעלה הוא כול כך אבסורדי עד כי הוא בלתי שפוי.

עכשיו מסתבר שד"ר פיל ג'ונס, שחיבר (יחד עם חבריו למכון בריפה ואוסבורן) עשרות מחקרי הוקי-סטיק) איננו בלתי שפוי לגמרה.

סטיב מקאינטייר טוען שנודע לו ממקורות מהימנים שבעדותו בוועדת אוקסבורג אמר פיל ג'ונס:

I heard from a reliable source that, during the Oxburgh interviews, Phil Jones admitted that it was probably impossible to do the 1000-year temperature reconstructions with any accuracy.

תרגום: לא ניתן לעשות שחזורי טמפרטורה ל 1000 שנים בשום רמה של דיוק.

(לורד אוקסבורג, בתשובה לשאלה ישירה של מקאינטייר, סירב לאשר או להכחיש את העדות הזאת – מה שניתן לראות כאישור, מפני שאם היה יכול היה שמח להכחיש. ומדוע לא פרסמה וועדת אוקסבורג את הפרוטוקולים של ישיבותיה?).

נכון, לא ניתן לשחזר טמפרטורות של 1000 שנה ברמת דיוק של עשיריות המעלה. כול אדם נורמאלי מבין זאת.

פיל ג'ונס גם מבין זאת , אבל בכול זאת הלך ופרסם (עם חבריו, ובירחוני מדע יוקרתיים, מבוקרי עמיתים) עשרות מחקרים, שהוא הבין שאין בהם ממש – מפני שלא ניתן לשחזר ברמת דיוק כפי שהם טענו ששחזרו. כלומר – הם פרסמו ביודעין מחקרים שאין בהם ממש. ולא רק זה – הם – בתור עורכי ה IPCC שמו מחקרים אלה בראש הדוחות, על דף השער ובעוד 6 מקומות שונים בגוף הדו"ח, בדו"ח מס' 3 ו 4. אל גור שם את הגרף הזה ברא הסרט שלו. גרף ההוקי סטיק הפך לסמל ההתחממות הגלובאלית באמצעי התקשורת ובתודעה הציבורית. וכול הזמן הזה ג'ונס ידע (מה שכול אדם נורמאלי יכול להבין בעצמו) שאין ממש ב"מחקרים" אלה...

אפילו מיכאל מאן, אבא של ההוקי סטיק המקורי, שעשה קריירה על גבי המחקר המזויף שלו, הודה ש"יחסו יותר מדי חשיבות" ונתנו יותר מדי פרסום למחקר ההוקי סטיק שלו.

“I always thought it was somewhat misplaced to make it a central icon of the climate change debate,” he [Michael Mann] said.

אה... "תמיד חשבתי"... מה הפריע לו, ב 12 השנים מאז התפרסם המחקר, לאמור בפומבי מה שהוא "תמיד חשב"? מי הם אלה ש"עשו את ההוקי-סטיק סמל מרכזי של הוויכוח על ההתחממות"? מי היה העורך של ה IPCC 3 שהכניס את הגרף לדו"ח ולעמוד השער (ניחשתם: מיכאל מאן). מי התפרסם פרסום עולמי ועשה קריירה על גב מחקר מפוברק זה?

אלה הם "מדעי האקלים".

יעקב

סטיבן שניידר, ז"ל.

סטיבן שניידר, אחד מבכירי מדעני האקלים, אחד המובילים במחנה החממיסטי נפטר אתמול באופן פתאומי בגיל 65. הוא היה פרופסור באוניברסיטה היוקרתית סטנפורד, חבר ב IPCC וב NAS (האקדמיה למדעים בארה"ב).

מהביוגרפיה המתפרסמת בניו יורק טיימס מתברר שהוא היה פעיל ב"מהפכה" – או המהומות – של הסטודנטים השמאלניים ב 1968, בעת שהיה סטודנט לתואר שני באונ' קולומביה, בניו יורק. הוא נבחר לנציג הסטודנטים בסנאט החדש המשותף למורים וסטודנטים, שהוקם בעקבות המהומות.

הוא למד הנדסת מכונות ופיסיקה, אך החליט אחרי יום האדמה הראשון, ב 1970 להקדיש את חייו והקריירה לחקר והגנת הסביבה, וכך הוא הגיע למדעי האקלים.

בשנת 1971 הוא פרסם מאמר ב Science בו כתב על החשש מהתקררות גלובאלית ועידן קרח חדש. אח"כ שינה דעתו...

הוא עשה עבודת פוסט-דוקטורט במכון גודארד GISS – של ד"ר האנסן.

הוא היה כול חייו עסקן אידיאולוגי שראה בהפצת המסר שלו שליחות, ועסק בתקשורת והפצת המסר יותר מאשר במחקר ומדע. אני הייתי אומר שהוא היה תועמלן די חזק למען אמונותיו האידיאולוגיות אותן גיבש הרבה לפני שהחל בעבודה מדעית.

בראיון שנתן השנה הוא אמר, בין השאר, שהוא מודאג מהתעמולה שחברות רודפות בצע עושות נגד המסקנות המדעיות הברורות בענייני האקלים. כמו מורו וחברו ד"ר האנסן – הרשעים של החברה האנושית הן החברות רודפות הבצע, והשליחות שלו היא להלחם בהן – זאת אמונתו העמוקה.

שניידר היה האב-טיפוס של המדען-עסקן החממיסטי – אחד מהראשונים והגדולים שבהם.

יעקב

צחוק מהחקירה.

וועדת החקירה של הלורד אוקסבורג בחרה לבדוק, מדגמית, 11 מחקרים של ה CRU (אונ' מזרח אנגליה) כדי לבדוק אם היה בהם משהו לא תקין.

למה דווקא 11 אלה (מתוך סך הכול של עשרות או מאות מחקרים שפירסמו חוקרי ה CRU? כיצד הם נברחו בתור מדגם לבדיקה ? האם הם מדגם מייצג?

סטיב מקאינטייר, המכיר היטב את המחקרים, מצא שהם התחמקו מלבדוק את המחקרים הבעייתיים ובחרו באלה שהיו מלכתחילה תקינים, ולא היו נושא להערות של מבקרים. הוא פנה לוועדה בשאלה: כיצד בחרתם את 11 המחקרים? ענו לו: על פי המלצת הרויאל סוסייטי למדעים. המשיך סטיב ושאל: מי ברויאל סוסייטי המליץ? על פי איזה קריטריונים? האם יש פרוטוקולים לתהליך בחירת המאמרים? התשובה: יוק. וועדת החקירה ה"שקופה" של אוקסבורג אין לה תשובות.

למזלנו יש לבישופ היל את התשובה, אותה השיג אחרי שהתעקש עם דרישות למסמכים, על פי חוק חופש האינפורמציה. מי שבחר את המחקרים היה פיל ג'ונס בכבודו ובעצמו. הנאשם החליט איזה ממעשיו ייחקרו, ואיזה ראיות יובאו בפני וועדת החקירה. ומה בקשר למאשים – למבקרים, לאלה שבדקו את המחקרים ומצאו את הפגמים ? אותם לא הזמינו לחקירה ולא שאלו.

צריך להסיר את הכובע בפני הלורדים הבריטיים. הם יודעים למרוח חקירה ולטייח. מסורת ארוכה לימדה אותם את חוכמת החיים.

יעקב

ירה והחטיא

בוב דנטון כותב מאמר ביקורת מרתק על וועדת ראסל מויר, הועדה שבדקה את עניין קליימט-גייט ולא מצא שום ממצא מדאיג. השורה התחתונה: "הוועדה מעלה בשליחותה ביודעין".

הוא מסביר בעזרת משל: נניח שאדם יורה בשכנו אבל מחטיא. האם הוא אשם ברצח בכוונה תחילה ? רצח אומנם לא היה אבל כוונה לרצוח הייתה גם הייתה. בדומה – וועדת ראסל מויר קובעת שלא היו ניסיונות הונאה. וההוכחה: ההונאה לא התרחשה, כי האמת התגלתה. הניסיונות סוכלו – אבל זה לא אומר שלא היו ניסיונות, וזה תקין, מבחינה מדעית, לעשות ניסיונות להונות על ידי הסתרת נתונים, והצגה מטעה שלהם וחסימת מאמרי ביקורת. אולי לא היה רצח, אבל הייתה ירייה, אבל הוועדה לא רצתה לשמוע אותה.

דוגמה נוספת: באחד הא-מיילים שנחשפו מבקש ג'ונס מחבריו למחוק א-מיילים בהם דנו בינם לבין עצמם איך לנסח את הדו"ח של ה IPCC, ואומר שהוא עצמו גם הולך למחוק א-מיילים. בא-מייל נוסף הוא מודיע שאכן מחק א-מיילים רבים. הסיבה לדרישה למחוק, כפי שג'ונס כותב – "כדי שלא יפלו בידי ה'אוייב' אשר פתח דרישה לפי חוק חופש האינפורמציה FOI . מחיקת א-מיילים, בשלב זה, הייתה לא רק "מעשה התגוננות בלתי תקין" אלא ממש עבירה על חוק חופש האינפורמציה, האוסר, בצורה מפורשת, להשמיד את האינפורמציה שנדרשה. הא-מייל של ג'ונס, המבקש למחוק א-מיילים נשלח אחרי שהתקבלה הדרישה לחשיפת מידע באמצעות FOI . בכול זאת הוועדה לא מצאה לנכון לשאול אותו את השאלה הישירה: "האם מחקת א-מיילים?", וגם לא מצאה לנחוץ לחפש בשרתים של האוניברסיטה UEA אם אכן נמחקו א-מיילים. בכול זאת היא קבעה: "אין ראיות שנמחקו א-מיילים או נעשה משהו לא תקין". זאת המסקנה, המוכנה מראש, שלשמה כונסה הוועדה.

כמובן, כול החממיסטים שמחים וצוהלים – ארבע וועדות חקירה ניקו אותם מכול אשמה. פיל ג'ונס חזר וקיבל תפקיד של ממונה על המחקר באונ' מזרח אנגליה UEA .

66 הקומנטס שאחרי הפוסט הם מאלפים ומרתקים ואני ממליץ לקורא אותם.

יעקב

מנוע חדש.

חברת אקומוטורס מפתחת מנוע בעירה פנימי חדש. כללית – המונעים של היום, במכוניות, הם מנועים שפותחו במאה ה 19 ולא השתנו, עקרונית, מאז.

המנוע של חברת אקומוטורס הוא עדיין מנוע בעירה פנימי, אבל, לטענתם, בעל משקל יותר קטן, עם יותר הספק ביחס למשקל, וגם יותר חסכוני. הנצילות שלו יותר גבוהה, הוא מנצל חלק גדול יותר מהאנרגיה הגלומה בדלק, ולכן הוא יותר חסכוני. מטרתם לפתח מכונית שתגיע ל 100 מייל לגאלון על הכביש, כלומר – 40 ק"מ לליטר.

המנוע בנוי משני זוגות של בוכנות, הנעות זו מול זו – ראה ציור.

רעיון מאד מעניין, והם הצליחו לגייס השקעות מוינוד קושלה ומביל גייטס.

אם הם יצליחו – ואני מאמין שכן, ייתכן ומנוע זה יחליף את המנועים הקיימים במרבית כלי הרכב, תוך זמן לא רב.

יעקב

דובי הקוטב שרדו.

ד"ר ואלט מאיר, מהמרכז לחקר קרח בארה"ב National Snow and Ice Data Center, אמר שלפי ממצאים של משקעים שונים הייתה תקופה של עונות קיץ ללא קרח, או כמעט ללא קרח, בכול הקוטב הצפוני. המצב הזה (הפשרה גמורה של הקרח) נמשך לפחות במשך זמן מה, בתקופה שבין 5000 לבין 15000 שנה לפני זמננו.

הדבר מעניין משתי בחינות.

דוב הקוטב (הדוב הלבן) התפתח לפני כ 150,000 שנה לפחות, ולכן הוא שרד בעבר תקופות חופשיות מקרח בקוטב הצפוני. כלומר – אפילו יפשיר הקרח, הדבר אינו מסכן את הדוב. הדוב הלבן חי ומתרבה ביבשה, בצפון קנדה, אלסקה וסיביר, אך יוצא לציד בים ובקרח הצף.

הדוב הלבן הוכרז לפני כשנתיים כמין חי הנתון בסכנת הכחדה, הרבה חושבים שללא הצדקה. בכול אופן – הקיטון באוכלוסיית הדובים נגרמת בעיקר על ידי מפגש עם בני אדם וצייד – זאת הסכנה המרחפת עליהם, ולא ההתחממות. התמונה של הדוב הפכה לסמל שנועד להמחיש את סכנות ההתחממות הגלובאלית, כי הדובים חמודים (מרחוק) ופוטוגניים. אבל – לא דובים ולא יער. אין התחממות ואין סכנה לדובים מכיוון ההתחממות. ובטח שאין יער... הכול תעמולת שקר.

זו התמונה המפורסמת, המזויפת, שנועדה להראות כמה שדוב הקוטב סובל.

נקודה מעניינת שנייה היא שבתקופה האמורה, לפני 5000-15000 שנה, היה ריכוז פד"ח באטמוספרה נמוך בהרבה מהיום. כלומר – הפשרת הקרח הצפוני לא הייתה קשורה לעליית ריכוז הפד"ח (גזי החממה). מאידך, לפני כ 450 מיליון שנה, היה מצב של ריכוז פד"ח גבוה פי 10 ובכול זאת כול כדור הארץ היה מכוסה קרח – עוד אינדיקציה שאין קשר בין הריכוז לכמות הקרח.

לכן, אפילו יתרחש קיטון גדול בהיקף הקרח הצפוני, עד היעלמו המוחלט בקיץ, אין אינדיקציה שהדבר קשור לגזי חממה (או שהוא מסכן את הדובים). אבל בינתיים גם אין אינדיקציה להפשרה יוצאת דופן של הקרח הצפוני. כול הנבואות בנידון היו בהחלט מוגזמות.

יעקב