הטמפרטורות של 2012

הנה דו"ח הטמפרטורות כפי שנמדדו על ידי הלוויינים וחושבו ופורסמו על ידי UAH (אוניברסיטת אלאבמה בהונטסויל) .

שנת 2012 הייתה התשיעית בדירוג החום העולמי של השנים, מאז 1979, מאז תחילת מדידות הלוויין.

האנומליה (הפרש לעומת הממוצע הרב שנתי) הייתה 0.161+ מעלות צלסיוס.

בגרף שלמעלה, המתאר את הממוצעים החודשיים מאז תחילת המדידות, רואים, באופן גס, שהממוצע עבר מ בערך 0.2- מעלות ל 0.2+ מעלות.

שנת 2012 הייתה חמה במיוחד בארה"ב היבשתית (לא כולל את אלסקה והוואי), כשהממוצע השנתי היה גבוה במעלת פארנהייט שלמה לעומת השיא הקודם של שנת 1998 (0.55 מעלות). הטמפרטורות הגבוהות בארה"ב לוו בבצורת חמורה שגרמה לנזקים של אולי 50 מיליארד דולר באיבוד יבולים. בצורת חמורה כזאת לא הייתה מאז שנות ה 1950... (כלומר כן הייתה בעבר, גם ללא התחממות גלובאלית).

באלסקה, לעומת זאת, הייתה התקררות ניכרת בעשור האחרון...

יעקב

שלג על עירי

העיתונאי המדריך וחוקר תולדות תל אביב אילן שחורי מספר היום כי מזג האוויר הסוער שליווה אותנו השבוע והקור העז ששרר בכל רחבי הארץ וגם בתל אביב, הזכיר תקופות קודמות יותר, גם כאלה שכיסו את תל אביב במעטה לבן.

אומנם השבוע נרשמו ברחבי תל אביב רק 7 מעלות באמצע היום, אך לפני 63 שנה, ב-5 בפברואר 1950 הטמפרטורה בת"א הייתה גם מתחת לאפס והעיר העברית הראשונה זכתה לשלג בקנה מידה אירופאי.

בירושלים אגב נרשמו אז מינוס של שבע מעלות. השלג שירד בתל-אביב לפני 63 שנה הביא לאושר גדול אצל ילדי תל אביב וגם אצל המבוגרים.

רבים בנו בובות שלג בפתח בתיהם, כך לפחות מספרות התמונות וסיפורי הכתבות מהעיתונות של אותם ימים - כאן.

מעל: קטע מדהים מההצפה של מי הגשים ונחל איילון (מוסררה) שעבר על תל אביב לפני 75 שנה, בחורף 1938. הקטע לקוח מאוסף סרטימ תל-אביב הקטנה, שהפיק, היסטוריון הסרטים הישראלי, יעקב גרוס לקראת שנת ה-100 לתל אביב. ונמצא בדף הפייסבוק של תל אביב שלי של אילן שחורי. 

תחזית מוצנעת ותנודות חד סטריות.

כפי שסיפרנו, עדכן המט-אופיס (השרות המטאורולוגי הבריטי) את תחזיותיו לשנים הקרובות, וכעת אין הוא צופה התחממות משמעותית בחמש השנים הקרובות. אם זה יתממש נגיע למעל ל 20 שנה ללא התחממות. (אותו הסיפור ב BBC).

את התחזית החדשה הוא העלה לאתר שלו, בשקט, ביום 24 לדצמבר, יום לפני חג המולד, מתוך ידיעה שלמחרת אין עיתונים. הוא גם לא שלח הודעה לעיתונות. רק תחזיות מסוג "ההתחממות גרועה מאשר חשבנו" זוכות למסע פרסום ויחסי ציבור רחב. את התחזיות מסוג "פחות גרוע מאשר חשבנו" מצניעים, כי זה לא משרת את המטרה האידיאולוגית של הפחדה. אני חושב שדווקא ידיעות מסוג "פחות גרוע מאשר חשבנו" הן ידיעות טובות שראויות להד רחב יותר.

אנשים תוהים – כיצד אפשרי שקצב פליטות הפד"ח ממשיך לעלות כרגיל (בקצב של אולי 10% תוספת כול שנה) אך ההתחממות נעצרה? למט-אופיס יש הסברים: זה בגלל תנודות אקלימיות טבעיות. הסבר טוב אבל הסבר אד-הוק, כלומר לאחר מעשה. מדוע לא נתנו מספיק משקל לתנודות טבעיות קודם? חוץ מזה זה לא הסבר מדעי-כמותי, מבוסס על מדידות – זה הסבר בנפנוף יד. אבל ספקנים שואלים: מדוע משתמשים ב"תנודות טבעיות" רק כדי להסביר חוסר התחממות ולא את התחממות עצמה? האם התנודות הטבעיות הן חד סטריות? לא ייתכן שההתחממות (הנוראית) שהייתה בעבר נגרמה גם היא על ידי תנודות טבעיות? מלבד זה מסבירים המט-אופיס שתחזית זו מבוססת על מודל ממוחשב חדש. כלומר – המודל הישן, שבו השתמשו להפחיד אותנו עד כה התברר כלא מדויק... הם גם "מרגיעים" אותנו שהתחזיות ארוכות הטווח, ל 100 שנה, עדיין מראות על התחממות גדולה. טוב, אז נרגענו...

הדיילי מייל בבריטניה שואל: שרים (בבריטניה) מוצאים סכומי כסף אדירים, ומזהמים את הנוף עם מפלצות רוח, הכול על בסיס האמונה שלהם בנבואות המפחידות על אסונות אקלימיים. אז מדוע מסתיר או מצניע המט-אופיס פיסות מידע רלוונטיות? 

יעקב 

דר גבי אביטל האם כדור הארץ באמת מתחמם - הרצאות הטכניון

ד"ר גבי אביטל שלח לנו הרצאה אותה העביר בטכניון הנושא התחממות גלובלית. אנו מודים לו על הפרגון לבלוג הירוק (1:04:00).

המהפכה האנרגטית הכושלת של גרמניה.

גרמניה הפליגה בתכנית גרנדיוזית של מהפכה אנרגטית, energiewende בשפתם. במסגרת ה"מהפכה" הזו הם סגרו חצי מ 17 הכורים הגרעיניים שלהם, ומתכוונים לסגור, עד 2022 גם את החצי השני. כמו כן הם הכריזו על יעד של 80% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים, עד 2050. עד כה הקימו כ 23 אלף טורבינות רוח, ואינספור דונאמים של פאנלים סולאריים, הכול בשיטת תעריף ההזנה הגבוה, המובטח ל 20-25 שנה.

אבל, כבר היום, יש בעיות קשות, כפי שמפרט מאמר ב די-וולט (בגרמנית, תרגום לאנגלית כאן).

המהפכה הזאת, שיש שמשווים את גודלה להנחתת אדם על הירח, נעשתה ללא תכנון מקצועי הנדסי או כלכלי כלשהו, תוך קפיצת ראש לתוך חלל ריק. מנהיג האופוזיציה הסוציאליסטית SPD  אומר שבכול קיוסק לצ'יפס משקיעים יותר בתכנון מאשר השקיעו בפרויקט ענק זה. תכנון דורש ניתוח אמת של האמצעים, האפשרויות ההנדסיות והעלות. תהליך תכנון מסודר היה מגלה את חוסר המעשיות של הפרויקט, אבל תומכיו לא רצו לשמוע זאת. הם קפצו לתוכו מתוך התלהבות אידיאולוגית (או היסטריה...).

ההוצאות העצומות והקשיים בהספקת החשמל מעמידים את הממשלה בלחץ. האופי התנודתי והבלתי יציב של רשת החשמל מחייב את הממשלה לנקוט בצעדי חירום – כמו תשלום גבוה לצרכנים תעשייתיים גדולים (יצרני אלומיניום, פלדה, או מוצרים כימיים) כדי להשבית את המכונות בעת מחסור בחשמל כדי למנוע ניתוקי זרם כלליים. את ההוצאה הגדולה של תרגיל זה מטילים על הצרכן. אבל, באותה עת, שר האוצר, פיליפ רסלר, מבטיח לאזרחים "אנרגיה ברת השגה"... המחירים של החשמל בגרמניה הם הגבוהים ביותר בכול היבשת (חוץ מדנמרק שהיא עוד יותר "ירוקה").

איוולת אחרת הן תחנות הרוח הימיות שנבנות בלב ים. לא רק שהן יקרות אולי פי 10 מהיבשתיות בבנייה ובתחזוקה, אלא שלא נבנו עדיין קווי הולכה שיביאו את החשמל מלב ים לצרכנים (השקעה אסטרונומית נוספת), והממשלה תיאלץ לשלם לבעלי הטורבינות את התעריף המובטח, ל 25 שנה, למרות שלא ניתן להשתמש בחשמל שלהם בהיעדר קווי ההולכה.

חוסר היציבות של רשת החשמל, הנגרמת על ידי העליות והמורדות בעוצמת הרוח, יוצרת בעיות קשות גם אצל שכנותיה של גרמניה, פולין וצ'כיה. הן החליטו להתקין מפסקים בחיבורים לרשת הגרמנית, כדי שיוכלו לנתק את הרשת המקומיות הגרמנית בשעות עומס יתר, ויוכלו להגן על הרשתות שלהן מפני קפיצות מתח וזרם של גרמניה.

מלבד כול אלה ישנה הבעיה של ייקור התעריפים, שמבריח תעשיות רבות מגרמניה לארצות יותר זולות. יוקר החשמל פוגע בתחרותיות התעשייה הגרמנית.

כול הבעיות האלה התעוררו בטרם הגיעו לאחוזים גבוהים של חשמל מתחדש. הם טוענים שהם מפיקים 20% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים, אבל אם מנתחים טענה זו ניתן לראות שאין בה ממש, אלא, לרוב, תרגילים חשבונאיים או רמייה עצמית. האחוז האמיתי הרבה יותר נמוך.

יעקב

עמק הסיליקון ואופנת האנרגיה הירוקה

זהו שם מאמר בוול סטריט ג'ורנל, המספר כיצד קרנות הון סיכון מעמק הסיליקון בארה"ב נסחפו אחרי אופנות וטרנדים פוליטיים ושרפו כסף טוב לריק, בהרפתקאות ירוקות. זה מזכיר את בטר-פלייס שלנו.

משאל שערך הג'ורנל מגלה שהקרנות צופות פחות השקעה באנרגיה ירוקה, ב2013 בהשוואה ל 2012, ויותר השקעה בטכנולוגיות שמרוויחות כסף, כמו IT. כאשר עמק הסיליקון עסק בסיפוק צרכי האנשים הוא יצר חברות כמו אפל, גוגל או סיסקו, אבל כאשר ניסה להרוויח כסף מטרנדים פוליטיים הוא קבר כסף בחברות כמו אבאונד סולאר, ריינג' פיואלס וסולינדרה, שפשטו את הרגל.

חמש שנים אחרי שאל גור הצטרף לקרן היוקרתית קליינר פרקינס, הם ראו מעט מאד הצלחות והרבה כשלונות בתחום הירוק. דוגמה לכך היא חברת פיסקר, שהתכוונה לייצר מכונית חשמלית (עדיין לא ייצרה כלום), היא כבר קיבלה 190 מיליון דולר סובסידיות פדראליות, אך הזרמת הכסף הופסקה לאחר שלא עמדו באבני הדרך שנקבעו. אחת הסיבות הייתה פשיטת הרגל של A123, חברה שאמורה הייתה לייצר את הבטריות של פיסקר, אך פשטה את הרגל, אחרי ששרפה גם היא כמה מאות מיליוני דולרים של כסף תמרוץ פדראלי.

שתי חברות (מאלה בהן השקיעו קליינר פרקינס) כן הגיעו להנפקה בבורסה, (השלב בו קרן הון הסיכון מממשת את הרווחים) אבל, מניותיהן ירדו בין 50 עד 80% מאז.

יותר מ 60 חברות קלינטק נמצאות בתיק ההשקעות של קליינר פרקינס, במסגרת מדיניות ההשקעה הירוקה שלהם, אך הם ראו מעט מאד ברכה בהשקעותיהם, רק שתיים הגיעו להנפקה. אבל הדאגה הגדולה היא בקשר לחברות שעדיין ב"פיתוח", כמו פיסקר, בה השקיעו קליינר ואחרים מיליארד דולר (סכום ענק במונחי קרנות הון סיכון).

כמו שאומר  ה WSJ – זמן לרדת מהשקעות אידיאולוגיות, ולחזור ולהשקיע על בסיס עסקי.

יעקב

כדור הארץ נעשה ירוק יותר

מאט רידלי כותב:

האם ידעתם שכדור הארץ ירוק יותר ? ממש ירוק. ניתוח תמונות לוויין מוכיח שכמות הצמחייה על פני כדור הארץ גדלה בשלושים השנים האחרונות. אלה חדשות טובות למודאגים הרגילים מסיפורי הפחדה על ביעור יערות, פיתוח יתר והרס בתי גידול.

הדבר נמדד בכמה אופנים. למשל – על ידי מחזור הפד"ח בטבע. בקיץ הצפוני יש גידול של בצמחייה הסופגת פד"ח מהאוויר (מרבית הצמחייה בעולם היא בחצי הכדור הצפוני), ובחורף יש פליטה של פד"ח מהעלים הנרקבים. המדען צ'רלס קילינג, המודד ריכוזי פד"ח במאונה לואה, הוואי, גילה שיש גידול במשרעת של התנודות בריכוז הפד"ח, כלומר – יותר נספג בקיץ, יותר נפלט בחורף – שפירושו שיש יותר צמחייה. חוקרים אחרים גילו שיש גידול בקצב הצמיחה של העצים, ובצפיפות היערות.

מדען מנאס"א חישב מדד גידול הצמחייה NDVI על פי תצלומי לוויין. הלווינים אישרו שאכן יש גידול בצמחייה, בכול העולם, לא רק בחצי הצפוני. חוקר אחר מצא מגמה ברורה של התגברות הירוק: בין 1982 ל 2011, 20% משטח כדור הארץ נעשה ירוק יותר, ורק 3% חום (יבש) יותר. (שאר השטח ללא שינוי).

מה גורם לשינוי הזה? שני דברים: גידול הריכוז הפד"ח, המהווה מזון לצמחים, ושינויי האקלים – אקלים חם ולח יותר מדרבן צמיחה.  הנה, אם כן, תוצאה חיובית של גידול ריכוזי הפד"ח, לא כול התוצאות שליליות.

מחקר מקיף של הספרות בנושא מראה שאכן הצמחייה גדלה, במידה רבה בזכות הפד"ח, ותוך כדי כך סופגת כמויות הולכות וגדלות של פד"ח מהאטמוספרה.

אצלנו מדברים רבות על סכנת המדבור ("הנגב יגיע לחיפה"). זו כמובן הפחדה שאינה מבוססת על כלום, ומנוגדת לנתוני המשקעים שנמדדו עד כה, שלא קטנו, בממוצע הרב שנתי. הנתונים העולמיים מראים שלמרות שיש גידול מקומי במדבור, browning , על פני 3% מכדור הארץ, יש הרבה יותר greening – 20%. כדור הארץ נעשה ירוק יותר.

יעקב

מצא את ההתחממות

הגרף הבא מציג את מספר הקריאות (הימים) בהם טמפרטורת המקסימום הייתה 40 מעלות צלסיוס או יותר. הוא מתבסס על כול התחנות המטאורולוגיות הטובות ביותר, שנמצאות בקטגוריה GHCN,  HCN ושיש להן נתונים החל מ 1900.

יעקב

פיק אדמה מעובדת

לאחרונה התרחש או מתרחש שינוי מגמה חשוב בכמות הקרקע החקלאית המעובדת. אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול, וגם רמת החיים של האנשים משתפרת, ולכן, עד כה, היה צורך לייצר יותר ויותר מזון, ולצורך כך – לעבד יותר ויותר אדמות. במשך מאות שנים הייתה מגמה של עלייה בשטחים המעובדים, על חשבון שטחי בר, ג'ונגל, חורש טבעי ושטחי מרעה. מאחר והאוכלוסייה ממשיכה לגדול ולהתעשר, היינו מצפים שהמגמה הזו תימשך, אך לא היא.

מחקר חדש מראה שהמגמה מתהפכת עכשיו. החוקרים מציינים "אנו בטוחים שהגענו לשיא (פיק) בשטחי הקרקע המעובדים, ומכאן והלאה יהיה קיטון בשטחים המעובדים, שפירושו השבת אדמה אל הטבע". כלומר – אנו נמצאים במסלול של "קיימות" sustainability .

מה שאפשר את השינוי הגדול הזה זו כמובן הטכנולוגיה. ייצור כמות זהה של דגן דורשת היום 65% פחות אדמה מאשר ב 1961, וזה הודות לדשנים, טרקטורים, חומרי הדברה, זנים טובים יותר של דגן ועוד שיפורים. השטח הדרוש לגידול כמות של דגן ממשיך וקטן בקצב 2% לשנה.

למשל – בין השנים 1870 ו 1940 לא היה שינוי בתוצרת של האדמה (התפוקה לדונם), אך בין 1940 ל 2010 , בארה"ב, היה גידול פי 5 בתוצרת, בעוד השטח המעובד אפילו קטן מעט. כך קרה גם בארצות אחרות. בהודו גדל ייצור החיטה פי 5, מאז 1970, אך השטח המעובד גדל רק פי 1.5. ייצור התירס בסין גדל פי 7, על שטח עיבוד שגדל רק פי 2.

למרות זאת, עד לאחרונה, היה גידול מתמיד בשטחים המעובדים, בגלל גידול האוכלוסייה, ושיפור רמת החיים, הדורשת יותר מזון לנפש, בייחוד יותר בשר. אבל גם המגמות האלה משתנות, גידול האוכלוסייה מתמתן, וגם גידול הצריכה, כי מעל רמה מסוימת, האנשים שבעים ולא זקוקים ליותר מזון.

החוקרים עשו הערכה של הקרקע שתהיה דרושה לחקלאות בשנת 2060. הם הניחו הנחות מחמירות לגבי מגמות ההתפתחות. הם הגיעו למסקנה ששטחי החקלאות יקטנו, ושטחים בגודל פי 2.5 מגודלה של צרפת יוחזרו אל הטבע, כלומר – לא יהיו נחוצים לחקלאות. התהליך היה מתחיל כבר בעשור שעבר לו לא החליטו הממשלות בעולם החלטה חסרת כול הגיון, לסבסד ולצוות גידול של צמחים עבור דלק למכוניות – ביו-דיזל ואתנול. גידולים אלה תופסים 3.4% משטחי הגידול החקלאי. יש להניח ולקוות שהטירוף הזה יפסק בקרוב.

אז כול אלה שמטיפים ל"שינוי מהותי באורח החיים" (כלומר יותר עוני), יכולים להירגע. אין בעיה של "קיימות", לפחות לא בקטע של השטח החקלאי המעובד.

יעקב 

האמנה האווילית ביותר

אמנת קיוטו, לצמצום פליטות הפד"ח, היא האמנה הבינלאומית האווילית ביותר מאז אמנת וורסאי ( 1919) אומר דייויד רוז, ואילו פרד פיירס אומר: היא הביאה יותר נזק מתועלת.

חמש עשרה שנה אחרי לידתה בייסורים, היא הגיעה לקיצה בסוף השנה שעברה, אומנם בוועידת דוחה "האריכו" אותה עד 2020 (בלי יעדי הפחתה חדשים), אבל ארה"ב מעולם לא אישררה אותה, וקנדה, רוסיה יפאן וניו זילנד פרשו. נשארו באמנה ארצות אירופה ואוסטרליה, שיחד מייצרים רק 14% מהפליטות.

חותמי האמנה טוענים שהם עמדו ביעדים, והפחיתו את הפליטות ב 16% מתחת לרמה של 1990, עד 2012. אלא שההפחתה הזו היא שקר.

מרבית ההפחתה באה מתרגיל חשבונאי, בו ספרו כהפחתה את החיסכון מסגירת המפעלים המזהמים הכושלים מהעידן הקומוניסטי, מפעלים שהיו נסגרים במילא בלי קשר לאמנה.

באותה תקופה גדלו הפליטות העולמיות ב 50% (58% טוען רוז), בגלל הגברת הפליטות בארצות המתפתחות (כמו סין והודו) שלא היו מחויבות לפי האמנה.

הארצות המפותחות עמדו ביעדים שלהם גם בזכות הייצוא של התעשייה הכבדה והפולטת לארצות המתפתחות. בארצות אלה, הסטנדרטים יותר נמוכים, ולכן התעשיות זוללות יותר אנרגיה ומייצרות יותר פליטות. ככה למשל טוענת בריטניה שהפחיתה את הפליטות מרמה של 1990 ב 23% עד 2011 אבל הערכה של הפליטות האמיתיות (כולל אלה שנעשו בארצות אחרות), הנובעות מהמוצרים שבריטניה צרכה, מצאה שהייתה עלייה ב 10% בפליטות.

CO₂ emissions associated with UK consumption 1993 to 2010

כנראה שאמנת קיוטו גרמה למעשה לגידול בפליטות, מסכם פרד פירס (עיתונאי מאד ירוק).

כך אומר גם פרופסור דיטר הלם, פרופ' לכלכלה באוקספורד המעריך את עליית הפליטות בבריטניה ב 19%.

דיוויד רוז מוסיף, שאחת התוצאות של אמנת קיוטו היא אימוץ חוק האנרגיה החדש בבריטניה, שיכפיל פי שלוש את סובסידיות לאנרגיה ירוקה, שיגיעו ל 7.6 מיליארד ליש"ט לשנה, בנת 2020. הוא מכנה את המצב הנוכחי בבריטניה: "המהפכה האנטי תעשייתית".

יעקב