העלייה בשטח השרוף בעולם - האומנם?

מאת: פרופ מיכה קליין

כותרות כמו: "Blame Climate Change For Wildfires"( "האשם את שינויי האקלים בשריפות היער") מופיעות תדיר בכל ערוצי המדיה.

השריפות במערב ארה"ב , באוסטרליה ובברזיל כיכבו בכותרות העיתונים ובדרך כלל יוחסו לעלייה בטמפרטורה עקב ההתחממות הגלובלית.

בחינה מדוקדקת של מספר שריפות ושל שטח שרוף בעולם מראה באופן כמעט גורף כי התמונה המתקבלת איננה נכונה ומספר השריפות וגודל השטח השרוף נמצאים במגמה ברורה של ירידה.

מפה שפורסמה על ידי NASA ומבוססת על מיפוי מתצלומי לווין ובה מוצג השטח הירוק בכדור הארץ.איור 1.  המחקר שפורסם בכתב העת Nature Climate Change ב- 25 באפריל 2016, מראה כי רבע עד מחצית של כדור הארץ הראו כי הצבע הירוק  גדל באופו משמעותי במהלך 33 השנים האחרונות. (1982-2015)

איור 1. מפת השינוי בשטח הירוק, 1982-2015.  

מפה זו מציגה את התמונה העולמית כולה. לזאת יש להוסיף את המפה ,גם היא של NASA, המתארת את אחוז השטח השרוף בעולם,איור 2. נראה כי עיקר השטח השרוף מתרכז ביבשת אחת יבשת אפריקה ודווקא היא כמעט ולא מופיעה בחדשות.

איור 2. 67% מהשטח השרוף בעולם הוא באפריקה, רק 2% בצפון אמריקה.

מגמת השינויי בשטח השרוף מאז שנת 1900, מוצגת באיור 3. העמודות בגרף מראות מגמה ברורה של ירידה בשטח השרוף בכל עשור שנים.הגרף גם מציג את העלייה בדו תחמוצת הפחמן לאורך התקופה.

איור 3. השתנות השטח השרוף 1900-2010.

בהתייחסות לתקופות קצרות הקרובות לזמן העכשווי מציגה NASA  את הגרף איור 4

איור 4. השטח השרוף ירד ב-25% בשנים 2003-2019 הודות לצמיחה הכלכלית . NASA

מגמה דומה מתקבלת גם מניתוח אזורים שונים בעולם אציג כאן רק כמה דוגמאות מהאזורים "שנחשבים" כאזורים שנשרפים בעולם.

השטח השרוף בארה"ב 

איור 5. השתנות השטח השרוף בארה"ב בשנים 1926-2017.

השטח השרוף באוסטרליה. אוסטרליה הייתה בחדשות בשנה האחרונה,

איור 6. אחוז השטח השרוף מתוך כלל שטח המדינה בשנים 1900-2020

דוגמא אחרונה מארצות "הקרובות" לישראל ארצות הים תיכון האירופאיות, איור 7.

איור 7. שריפות גדולות בארצות אירופה הים תיכוניות, בשנים 1980-2010 ,

- a מספר השריפות,b  - שטח שרוף.

מקור :

San-Miguel-Ayanz J, Moreno JM, Camia A. 2013. Analysis of large fires in European Mediterranean landscapes: lessons learned and perspectives. For. Ecol. Manage. 294, 11–22.

מסקנות:

מספר השריפות בעולם נמצא במגמת ירידה מאז תחילת המאה הקודמת.

אפריקה היא היבשת בה השטח השרוף גדול בהרבה מכל שאר היבשות.

השפעת אירועים גלובליים על הטמפרטורה בישראל

פרופ. מיכה קליין

בדווח השירות המטאורולוגי הישראלי בשנת 2018 ומתייחס למגמת שינויי הטמפרטורה בישראל בשנים 1950-2016 מופיע גרף המתאר את האנומליה של הטמפרטורה היומית הממוצעת השנתית. (איור    1 חלק תחתון)

עיון בגרף זה מראה כי יש מהלך רב שנתי (הקו הירוק בגרף, פולינומיאלי) של ירידה מ-1950 עד לראשית שנות ה-70 ולאחר מכן מגמה של עלייה. שיעור העלייה הכללית לאורך כל התקופה היא של כ-1.2 מעלות צלסיוס. בגרף בולטת ההתאמה הטובה מאד בין איזורי הארץ השונים.התאמה זו מובילה למחשבה שהשינויי הוא לא בגלל סיבות מקומיות אלא תוצר של כלל המערכת האקלימית העולמית.

כדי לבדוק גישה זו נבדקו השנים בהם יש חריגה בולטת מהעקום הרב שנתי, הן לערכים גבוהים של האנומליה והן לערכים נמוכים.

נבחנה השפעת שנת "אל-ניניו" על הטמפרטורות הגבוהות. המילה "אל-ניניו" (El-nino) מקורה בספרדית ופירושה "הילד".המונח מתאר תופעה אקלימית שהתגלתה לראשונה בחופי פרו. לקראת חודש דצמבר המים באזור מתחממים למשך מספר שבועות. אחת לכמה שנים תקופת המים החמים מתארכת מעבר למספר שבועות , אירוע אופיני של אל-ניניו נמשך כ-9-12 חודש..מעבר להשפעה המקומית יש גם השפעה גלובאלית נרחבת לתופעה בגלל שינויים בזרמי אוקיינוס עמוקים.מחקרים מראים מעל לכול ספק שהופעת אל-ניניו גורמת להשפעות גלובליות במרחק רב ביותר מיבשת דרום אמריקה ,לעיתים בהפרש של מספר חודשים.

ד"ר מאיר ברק (מחלקה לביולוגה מבנית  מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון 2.9.2009 ) מנסה לקשור בין שנות אל-ניניו למשקעים בישראל, כתב :" ישראל מעצם היותה על שפת הים התיכון המבודד יחסית מזרמי האוקיינוסים העיקריים מושפעת פחות מתופעת אל-ניניו אך מחקרים של השנים האחרונות מראים שבשנים בהם מתרחש אל-ניניו יש חורף גשום בארץ" .

איור 1 מנסה להשוות בין שנים בהן תופעת האל-ניניו חזקה במיוחד לבין שנים בהן האנומליה של הטמפרטורות בישראל גבוהה במיוחד מעל לקו המגמה הכללי, כפי שמוצג בגרף השירות המטאורולוגי משנת 2018.

איור 1. החלק העליון מציג את שנות האל-ניניו מאז שנת 1950.החלק התחתון מציג את שינויי האנומליה של הטמפרטורה כפי שנמדדה באזורים שונים בישראל.החיצים מראים את ההתאמה שבין שנת אל-ניניו והעלייה בטמפרטורה בישראל.

כמובן יש לזכור כי בהשוואה זו קשה לדייק שכן השנה האקלימית בישראל איננה שנה קלנדרית וכן כי תופעת האל-ניניו יכולה להימשך על פני חודשים רבים ואף לעיתים יותר משנה. אירוע אופיני של אל-ניניו נמשך כ-9-12 חודש.

בשנים 2010,1998,1984,1965,1961 בהם יש אנומליה של טמפרטורה גבוהה הן שנות אל-ניניו חזק יחסית.

ההתאמה בין שנים בהם האנומליה בטמפרטורה נמוכה יחסית לקו המגמה הרב שנתי פחות בולטת.

אך כאן משחק גורם גלובלי אחר והוא שנים בהן היתה התפרצות פירוקלסטית חזקה. התפרצויות כאלה מורידות את הטמפרטורה העולמית. בגרף של השירות המטאורולוגי השנים 2011,1991,1982,1967,1964 הן שנים שבהם טמפרטורה נמוכה. שנים אלה קשורות לאירועי ההתפרצות הוולקניות הבאות: 2010 -הר הגעש באיסלנד ( האירוע ששיבש את התעופה האווירית באירופה). 1991 -הר הגעש פינטובו,1982 -הר הגעש אל צ'יצ'ון במקסיקו, 1966/7- הר  הגעש AWU באינדונזיה, 1964 -הר הגעש אגונג שבאינדונזיה.

איור 2 מציג את הקשר שבין התפרצויות פירוקלסטיות גדולות לבין הטמפרטורה העולמית.

איור 2. השפעת אירועי התפרצויות פירוקלסטיות גדולות לבין הטמפרטורה העולמית

בהקשר זה כדאי להזכיר את ההתפרצות של הר הגעש טמבורה בשנת 1815, התפרצות זו הביא לירידה גדולה בטמפרטורה העולמית ,עד כדי כך שהתקופה לאחר מכן ידועה בשם "דלטון-מינימום". בעיקבות אירוע זה נכתבו עשרות ספרים שחזרו כמעט על אותו שם " 1916- השנה ללא קיץ". 

(The year without summer-1816)

מסקנה

אירועי טבע מחזוריים ( אל-ניניו) וכאלה שלא ידועה מחזוריות חזרתם (הרי געש) הם הגורמים הדומיננטים לאנומליות השנתיות בטמפרטורה בישראל, ולכן כל תחזית לשינוי עתידי מבלי לקחת בחשבון גורמים אלה חוטאת לאמת.

מקורות

יצחק יוסף, עמוס פורת, אבנר פורשפן  2016 מגמת השינוי בטמפרטורה בישראל בתקופה 1950--2016 אגף אקלים, שמ"ט, מרץ 1028 דו"ח מחקר מס': 01221828

.

הפנטזיות הירוקות של הפילוסוף שטייניץ

שר האנרגיה, ד"ר לפילוסופיה, יובל שטייניץ, יצא עם נבואה ופנטזיה ירוקה חדשה - "30% אנרגיה מתחדשת עד 2030".

כדי להבין את התכנית וההצהרה הזו, המבוססת כביכול על עבודת בדיקה של רשות החשמל, הנה כמה עובדות על השימוש באנרגיה בישראל. בשנת 2018 השתמשה ישראל באנרגיה בכמות של 23,768 אלפי שעט"ן (שווה ערך טון נפט). מתוך זה - 164.6 שעט"ן - אנרגיית שמש - שהם 0.7%.

השר שטייניץ, העיתונאים, וכול התעמלנים הירוקים מבלבלים (בכוונה) בין חלקה של אנרגיה מתחדשת מכלל השימוש באנרגיה בישראל, לבין חלקה בייצור חשמל. נדגיש שוב: חלקן של לוחות השמש בייצור כול אנרגיה בישראל היה, ב 2018 - 0.7% (שבע עשיריות האחוז). כ 99% מהאנרגיה באה מנפט, פחם וגז - אנרגיה פוסילית (ממאובנים).

צריכת החשמל בישראל (5013 שעט"ן) היא רק כשליש מצריכת כלל האנרגיה בישראל (15,731 שעט"ן) . לכן (ולפי נתונים נוספים) חלקה של אנרגיית השמש באספקת החשמל הייתה, ב 2018, כ 2%   כלומר - 98% מהחשמל יוצרה מפחם, גז ומעט נפט (סולר, מזוט).

ב-2019 הגיע ייצור החשמל הסולארי ליכולת של כ 5%, אחרי שהחלו לפעול המתקנים באשלים. מצב זה הוא המצב הקיים במציאות אחרי שמדברים על אנרגיה מתחדשת לפחות מאז 1997 (הסכם קיוטו), ואחרי שניגשו בכל המרץ והרצינות והנחישות להתקין אנרגיות מתחדשות בישראל מאז 2002. אבל שטייניץ חולם שבעשור הבא יעברו מ 0.7% ל 30%. יש לשער ששטייניץ התכוון ל 30% מייצור החשמל בלבד (לא מכול האנרגיה), כלומר - לעבור מ 5% ל 30% אנרגיית שמש. אלו דיבורי סרק, תכנית לא מציאותית.

יש בעיה עם השמש, כמו שכולם יודעים. היא לא זורחת בלילה… ליתר דיוק: לוחות השמש מפיקים אנרגיה (אצלנו, בא"י) כ 20% מהזמן - וזה בדוק מעשית. הם מפיקים חשמל כ 1700 שעות בשנה מתוך 8760 שעות אפשריות, כי הם לא מפיקים בלילה, ולא בבוקר מוקדם ולא אחה"צ מאוחר, ולא כאשר חולף ענן בשמיים או יש סופת חול. אז, אפילו ירצפו את כל א"י בכמות אינסופית של לוחות סולאריים, עדיין נשארת הבעיה ה"קטנה" מי יספק חשמל ב 80% מהזמן…. כלומר - אנו צריכים לשמור ולקיים ולתחזק ולחדש את כל תחנות הכוח הקיימות, והתקנת לוחות השמש באה בנוסף (מעל) לתחנות הפחמיות והגזיות הקיימות ולא במקומן. אפילו רשות החשמל מודה: "הגדלת יעד האנרגיות המתחדשות אינה מפחיתה באופן משמעותי את ההספק הקונבנציונלי הנדרש למשק".

שטייניץ חולם (מתכנן??)  שעד 2030 יתקינו בישראל כושר ייצור סולארי יותר מאשר פי 6 מהיום, ובס"ה כ 15.7 GW "כושר ייצור" מדומה (כלומר כושר ייצור בשעת השיא של קרינת השמש, 20% מהזמן) לעומת 2.25 GW המותקנים כבר בסוף 2019. כדי לקבל מושג מה זה אומר אציין (יחד עם רשות החשמל) שהשטח הדרוש עבור לוחות אלה הוא כ 143 מיליון מ"ר או 143,000 דונם. לא ברור אם ניתן למצוא כמות כזו של שטח פנוי בארצנו הקטנה. רשות החשמל חושבת שכן, הם בדקו והכלילו כול מ"ר אפשרי כולל מאגרי מים ואיי תנועה במחלפים. הם עצמם לא כול כך משוכנעים שאכן יש מספיק שטח הזמין באופן מעשי. אבל אפילו אם כן, אני חושב שלא רצוי, מבחינה סביבתית, לרצף את ארצנו בגרוטאות תעשייתיות (לוחות ברזל וזכוכית) בכמויות אדירות כאלו - 60 מיליון! (כול לוח בגודל של מיטה - 2X1 מ'). ותזכרו: לוחות השמש עובדים 20% מהזמן, 80% מהזמן - תחנות כוח רגילות (על גז או פחם) הן שמספקות את מלוא כמות החשמל הדרושה.

יש עוד בעיה. נניח, באופן תיאורטי, ש 140 מיליון מ"ר לוחות השמש, שיותקנו לפי התכנית, יספקו את רוב החשמל הדרוש בשעות השמש (בערך מ 9 בבוקר עד 16 אחה"צ). תחנות הכוח הגזיות (ב 2030 יהיו רק גזיות ולא פחמיות) יידרשו לפעול בשאר השעות, כלומר להפסיק כול יום ב 9 בבוקר ולהתניע מחדש החל מ 4 אחה"צ. אבל תחנות כוח גדולות אינן יו-יו שאתה יכול להדליק ולכבות פעמיים ביום. הן בנויות כדי לעבוד רצוף 24/7, ואז הן יעילות ביותר. כאשר אתה מכבה תחנה, לוקח אח"כ שעה, שעתיים או שלוש מרגע שהדלקת מחדש (והתחלת לשרוף דלק) ועד שאתה מקבל את מלוא התפוקה ( זה נקרא ramp-up ). רשות החשמל מודעת לבעיה, היא קורא לזה בשם היפה "אתגר הגמישות":

הם רק לא מציינים איך פותרים את הבעיה. ניתן להשתמש בסוג של טורבינות גז שאותן ניתן להדליק ולכבות לסירוגין, כל כמה שעות. הבעיה היא שטורבינות אלה פחות יעילות ושורפות בערך 50% יותר דלק עבור כל קוט"ש מתחנות הכוח היציבות שפועלות 24/7. הן גם מתבלות (מתקלקלות) יותר מהר. יוצא - אם כן - שאם אתה משווה שני מצבים: מצב א - תחנות גז בלבד ללא שמש, מצב ב' - 30% שמש ו 70% גז לפי הגרף שלמעלה, מתחנות "גמישות" - המקרה השני עלול להיות גם יותר יקר בהרבה מבחינה כספית וגם שורף יותר דלק ומזהם לא הרבה פחות מהמקרה הראשון. כלומר - הוספת 140 מיליון  מ"ר לוחות השמש למערכת מניבה אפס תועלת. שילוב של 30% אנרגיה סולארית באספקת החשמל גורמת להוצאה נוספת, ולשריפת דלק נוסף, במערכת הראשית המספקת 70% מהחשמל, ואינה משיגה הקטנה של 30% בפליטות פד"ח וזיהום. ובנוסף - שילוב של 30% חשמל סולארי ידרוש שינוי והתאמה בתחנות הכוח הקיימות, לתחנות יותר גמישות. כלומר - העלות כפולה - צריך להשקיע לא רק בלוחות השמש אלא גם בתחנות כוח גמישות חדשות (על גז) שיספקו חשמל 80% מהזמן, כי התחנות הקיימות (חלקן לפחות) לא מספיק גמישות ולא בנויות לעבוד בשילוב.

ובנוסף - דרושה השקעה גדולה בהרחבת רשת החשמל לקליטת החשמל הסולארי - בקווי הולכה מהנגב עתיר השמש למרכזי הצריכה במרכז, ובתחנות השנאה - הרחבת רשת שמנוצלת רק 20% מהזמן.

כשאומרים "אנרגייה סולארית" כולם יודעים שחייבים באותה נשימה להזכיר "אגירת אנרגיה". כי האנרגיה ה"מתחדשת" (שמש ורוח) היא תזזיתית (או "סירוגית")- היא זמינה רק חלק קטן מהזמן, ואינה בשליטתנו (אי אפשר להפיק אותה מתי שצריכים). 

הבעיה עם אגירה היא שאין דבר כזה - לא קיימת טכנולוגיה של האגירה בכמות הדרושה. "אגירה" זו סיסמה ריקה מתוכן. בארץ הקימו שתי תחנות אגירה שאובה (מים), בגלבוע ובכוכב הירדן. בגלבוע, בהספק 300 MW (ל 9 שעות) החלה לפעול השנה, השנייה, בהספק 344 MW תחל ב 2022, אז יהיה לנו כושר אגירה של 644 MW -  ל 9 שעות. ביחס ל 16,000 MW הספק סולארי מתוכנן היא כמות קטנה מאד. 

לא יהיו תחנות אגירה שאובה נוספות בארץ כי אין לנו לא טופוגרפיה מתאימה ולא מים. וסכומי העתק שהשקיעו בשתי התחנות האלה לא מועילים הרבה, ולא יחזרו על השטות הזאת (אגירה שאובה נוספת). בכל זאת צופה התכנית לכושר אגירה של 3000 MW בשנת 2030. באיזו טכנולוגיה? לא כתוב, כי הם לא יודעים. בטריות? לא עובד בגדלים כאלה. אז זו תכנית ללא תוכן של ממש - כלומר - מילים ריקות על בסיס אידאולוגי, על אודות משהו (אגירה) שלא קיים.

אפילו משרד האנרגיה אומר: "סביר ששימוש באנרגיות מתחדשות בהיקף שיעלה על 17% יחייב תוספת של אגירה בהדרגה. קיומה של יכולת אגירה כזו בעלות סבירה, הנמוכה משמעותית מעלותה של אגירה שאובה כיום, הינה הכרחית על מנת להגביר את היקף הייצור באנרגיה מתחדשת."

סיכום: הגדלת מכסת הייצור של אנרגיית שמש ל 30% מייצור החשמל תלויה במתקני אגירה שלא קיימים - כלומר לא שעוד לא הקימו אותם - אלא בטכנולוגיה שלא קיימת ולא ידוע אם ומתי תהיה קיימת.

נקודה אחרת המודגשת בתכנית היא שבשנת 2030 ייפסק השימוש בפחם, וכול החשמל ייוצר "משמש וגז". "שמש וגז"…. ניסוח יפה ושקרי (משקר בכוונה) … כלומר יהיה ייצור מגז עם שמש לקישוט. המעבר מפחם לגז הוא טבעי ומובן מאליו, נעשה בלי קשר לאידאולוגיה הירוקה או תבונתו של שר האנרגיה. זה קשור למזל שלנו בגילוי מרבצי גז מול חופי בישראל. גז זה טוב… הוא מקטין ב 90% את זיהום האוויר ובכ 50% את פליטות הפד"ח. יופי! הוא גם זמין 24/7, קל לשינוע ומתאים ביותר לתחנות כוח, והוא שלנו וגם זול. בנוסף - תחנות הכוח הפחמיות החלו לפעול בתחילת שנות ה 1980 (לפני שגילו גז אצלנו), והן הזדקנו, כלומר - אורך החיים המתוכנן, הטכני והכלכלי, מגיע לסיומו ודינן היה להיסגר בכול מקרה. אנו בהחלט מברכים על המעבר לייצור חשמל בגז. השמש לא רלוונטית, השמש לא מחליפה את הפחם, הגז מחליף אותו.

ועכשיו מגיעים ל"מסמר הערב" - הפחתת זיהום האוויר. שר האנרגיה מתפאר שהתכנית תשיג הפחתה של 93% בזיהום האוויר ו 50% בפליטות הפד"ח (בייצור חשמל). אוויר נקי! נהדר, הידד! 

אבל… תסתכלו על התאריכים… ההפחתה הזו תושג בין השנים 2015 ל 2030. ועכשיו תסתכלו על הגרף של רשות החשמל עצמה…. ההפחתה כבר הושגה! 

ההפחתה הייתה בין השנים 2015 ל 2020 - בעת שהיה עיקר המעבר מפחם לגז.... מ 2020 עד 2030 תהיה עוד הפחתה קטנה בפליטות וזיהום בזכות מעבר יתרת הייצור (30%) מפחם לגז. כול ההפחתה בזיהום האוויר לא קשורה לשמש, התרומה של השמש קטנה עד זניחה.

כדי להיות נאמנים לאמת חייבים לציין שתחנות כוח הן לא הגורם היחיד, או העיקרי לזיהום אוויר. מרבית זיהום האוויר נגרם על ידי כלי הרכב, שהם גם מזהמים במרכזי הערים, היכן שחיים האנשים - בניגוד לתחנות הכוח שנמצאות מחוץ לעיר. זיהום אוויר נוסף נוצר גם על ידי התעשייה. אז איכות האוויר השתפרה אמנם אך לא ב 90%, אלא הרבה פחות… בכול אופן כל שיפור מתקבל בברכה.

האובססיה עם זיהום האוויר אינה מקרית, ואינה לשם שמיים (דאגה לבריאות הציבור). היא נובעת מהשאיפה לנסות להצדיק את ההוצאה האדירה על לוחות שמש. רשות החשמל מעריכה את העלות העודפת של השמש בין 3 ל 9 מיליארד שקל על פני 10 שנים. באים כלכלנים והמציאו טריק: הם מחשבים שזיהום האוויר גורם נזק בריאותי לציבור שהם מעריכים ב 5 - 11 מיליארד. אז בוודאי - השקעה בשמש כדאית כי היא פחות מעלות הנזק של הזיהום שהיא מונעת.

חבר'ה, חישוב זה הוא רמאות והונאה ושקר גס עד לב השמיים!. הוא רמאות גסה בשלוש רמות. 

א. למרות שאוויר נקי עדיף על אוויר מזוהם - איש אינו יכול לאמור כמה זה שווה בכסף. החישוב של הכלכלנים הוא מגמתי ושטותי, על בסיס אידאולוגיה ולא על בסיס עובדות. המספר שהם זורקים מצוצים מהאצבע, הם רמאות טהורה במטרה למכור אידאולוגיה ירוקה. 

ב. הירידה בזיהום אינה של 90%, אינני יודע כמה היא, וכמה שלא תהיה היא מבורכת, אבל היא לא  90% (אולי 10-20%). 

ג. הירידה הגדולה הושגה כבר, עד 2020, בזכות המעבר מפחם לגז, וירידה הקטנה הנוספת תושג בזכות המשך המעבר מפחם לגז. לשמש אין כל חלק בזה. אין הגיון להשקיע עוד 80 מיליארד בלוחות שמש בין 2020 ל 2030 כדי להשיג, כביכול, שיפור באיכות אוויר, שהושג בעצם כבר לפני 2020.

האידאולוגיה הירוקה מושרשת חזק בתודעה של האנשים (ושל הפילוסוף שטייניץ): "שמש זה זול, נקי ומתחדש, ולכן כמה שיותר אנרגיה סולארית יותר טוב, יעלה כמה שיעלה!" זה חזק, אבל זה מבוסס על רגש, תחושת בטן. בדיקת הגיונית ועובדתית של הטענה מראה השמש אינה מסוגלת לספק את צרכי האנרגיה שלנו, והכמות הקטנה שהיא מספקת היא חסרת חשיבות וחסרת משמעות ומחירה בשמיים.

נניח לרגע שאכן מטרות התכנית יושגו, וב 2030 השמש תספק 30% מהחשמל. אז מה? מה השגנו? ראשית - שיהיה ברור שלעולם השמש לא תספק יותר מ 30% מהחשמל שהם 10% מצריכת האנרגיה הכוללת שלנו. (היא גם לא תגיע ל 30% מהחשמל - אלה חלומות שווא). וחדירת השמש תחייב מעבר לתחנות כוח גזיות "גמישות" - כדי "לשלב" את השמש (להדליק ולכבות פעמיים ביום). התחנות ה"גמישות" שמספקות 70% מהחשמל ישרפו יותר דלק מהתחנות הבסיסיות היעילות שמספקות היום 95% מהחשמל. לא ברור לכן אם שילוב 30% חשמל סולארי יתרום בכלל להקטנת צריכת הדלק (הגז) ולכן להקטנת הזיהום. אפשרי שהשמש תתרום משהו להקטנת צריכת הדלק - אבל בטח לא תרומה גדולה. לא להקטנת צריכת הדלק ולא להקטנת זיהום האוויר (שלפחות ⅔ ממנו אינו קשור כלל לחשמל אלא לכלי רכב).

בסוף מגיעים לטענה הכי מגוחכת של שטייניץ: "ההשקעה של 80 מיליארד ש"ח בלוחות שמש תביא לפיתוח כלכלי של המשק". ובכן - המשק מתפתח כאשר עושים דברים מועילים. פה יש לנו מצב שיש לנו מערכת אספקת חשמל קיימת ומתפקדת ואספקת החשמל אצלנו היא סדירה (ב"ה) ותקינה ולא זקוקים לשיפורים או לייצור נוסף מהשמש. בא השר שטייניץ ואומר לנו - "לא, זה לא בסדר, אני אקח מכם 80 מיליארד ש"ח שהרווחתם בעמל רב ומונחים בכיס, ואוציא אותם על מערכת חשמל נוספת, סולארית". תענוו לו: "לא, תודה, מוחל טובות. אנו מסודרים גם בלי זה. תשאיר את ה 80 מיליארד שקל בכיס שלנו - זה יתרום את התרומה הגדולה ביותר לרווחה הכלכלית שלנו". לטעון ששליחת הרבה מיליארדים מהכסף של אזרחי ישראל לסין, לרכישת לוחות שמש בלתי מועילים "יפתח את הכלכלה שלנו" זה שקר מגוחך. אולי יפתח את הכלכלה הסינית - לא את שלנו. שילוב של חשמל סולארי לא משפר בכלום את הכלכלה הישראלית - אדרבא - הוא פוגע בה בגלל בזבוז ממשאבים שכבר הרווחנו בעמל רב.

מה העלות של 16GW כושר ייצור סולארי המתוכנן? ניקח את המחיר שחברת החשמל משלמת היום למערכות סולאריות מותקנות - כ 45 אג' לקוט"ש, והמחיר שבו חברת החשמל קונה קוט"ש מתחנות גזיות - 20 אג'. אז סבסוד לכול קוט"ש סולארי הוא כ 25 אג'. עכשיו נכפיל 16 GW כפול 1700 שעות בשנה, כפול 25 אג' - נקבל כ 7 מיליארד ש"ח לשנה. 

העלות העודפת (רק הסובסידיה) היא כ 7 מיליארד ש"ח לשנה, כול שנה, בהתחייבות ל 25 שנה…  (אפשרי שבעתיד המחירים יהיו יותר נמוכים… ואפשרי שלא). והמחיר הזה לא כולל את העלות הנוספת של "הגמשת" תחנות הכוח הגזיות הדרושה כדי לקלוט את החשמל הסולארי, והרחבת רשת ההולכה הנחוצה לאותה מטרה. מחיר החשמל הסולארי שמשולם ליצרנים - אינו כולל את כול העלות של המערכת המשולבת סולארי-גז.

המטרה של הקטנת השימוש בדלק פחמי (גז) היא מטרה רצויה וראויה אבל לא בכול מחיר. האם השמש באמת חסרת תועלת לחלוטין? האם אין ממש בחשמל סולארי? לדעתי - השמש יכולה לתרום תרומה כולשהי, קטנה ומוגבלת, להקטנת השימוש בדלק פחמי. אפרט יותר בפוסט אחר. צריך גם להכיר בנזקים הסביבתיים שמיליונים של לוחות שמש עלולים לגרום.

חשוב לבדוק את הנושא בצורה רציונלית, בהתבסס על העובדות ההנדסיות והכלכליות, ולהשתחרר מגישה חולמנית רגשית ואידיאולוגית.

ומעל לכול - להשתחרר ממסכת הסיסמאות הנבובות, דיבורי הסרק  והשקרים שממלאת את ההודעה של הפילוסוף שטייניץ. יש לציין שדעתו וגישתו של שטייניץ אינה יוצאת דופן ומייצגת את עמדת הרוב, הנוהר ללא בדיקה ומחשבה אחרי סיסמאות "ירוקות" רגשיות.

יעקב

נ.ב. יש לציין לשבח את העבודת הבדיקה העניינית של גורמים מקצועיים ברשות  החשמל ומשרד האנרגיה, שכל הקורא אותה יכול להבחין בבירור שהעובדת אינן תומכות במסקנות שהשר שטייניץ והלובי הירוק כפו עליהם (למרות שהם ממליצים כן לאמץ את היעד של 30% ייצור חשמל מתחדש). 

כמו כן מתברר היטב שמטרת המחקר הזה הייתה "כיצד לעמוד ביעדים לאומיים לשילוב אנרגיה מתחדשת". כלומר: ראשית כול נקבעו "יעדים לאומיים" (בהחלטות ממשלה) ללא שום מחקר ושום בדיקת היתכנות, נקבעו יעדים על פי הרגש, מהבטן, ללא שום עגינה במציאות. אח"כ הזמינו מחקר שיבדוק את העובדות - לא על מנת לברר כמה אנרגיה מתחדשת אפשר וכדאי לשלב - אלא על מנת להראות שניתן להגיע ל"יעדים לאומיים" אידאולוגיים ורגשיים שעליהם הוחלט קודם. המחקר הביא את התשובה המיוחלת (לאמץ יעד 30%) בהסתמך על טכנולוגיה שלא קיימת (אגירה) ושהם מודים שלא קיימת.