פרופ' מיכה קליין מגיב לדו"ח מבקר המדינה

בעקבות דו"ח מבקר המדינה על הערכות מדינת ישראל ל"משבר האקלים" התראיין פרופ' מיכה קליין, חבר הפורום לרציונליות סביבתית בתכנית "החדשות ברשת" עם יונתן אוחיון בערוץ 20.

פרופ' מיכה קליין מסביר כי "שינוי אקלים" הוא מצב רגיל ואינו יוצא דופן ומה שעלינו לבחון הוא ההשפעה של השינוי הידוע לנו, על בסיס גופי המחקר בישראל, ולברר אם אמנם אנו ניצבים בפני סכנה. 

פרנקי הדינוזאור בשירות קמפיין ההטעיות של האו"ם

בקמפיין בינלאומי שכלל השקעה גדולה בסרט בו "מככב" הדינוזאור פרנקי העולה על במת הנואמים באו"ם ויוצא בקריאה לאנושות:  "אתם בדרך לאסון אקלימי ולמרות זאת בכל שנה ממשלות מוציאות מאות מיליארדי דולרים לסובסידיות על דלק מאובנים. זה הגיוני לשלם מכסכם כדי להביא את קץ האנושות שלכם?"

הטענה על סבסוד דלק מאובנים מקודמת על ידי סוכנות הפיתוח של האו"ם אולם היא מופרכת לחלוטין. כל מי שטרח לברר את מבנה החישוב של התשלום אותו הוא משלם בתחנת הדלק ברוב המדינות המפותחות יגלה כי חלק ניכר מהמחיר מורכב ממיסים הנגבים על ידי המדינה על מנת לממן צרכים אחרים, מחירי הדלק ברוב העולם המערבי הם המסבסדים שירותים ומוצרים אחרים ולא להיפך. זאת בנוסף לעובדה שללא דלק פוסילי הציוויליזציה האנושית לא יכולה להתקיים ברמתה הנוכחית – אם בתרגיל מחשבתי תאורטי נפסיק לחלוטין את השימוש בדלק מחר לא נחסוך כסף (שלכאורה שימש לסבסוד) אלא נייצר אסון אדיר מימדים.

באיור מגלובס: דוגמא לחישוב מחיר ליטר בנזין עבור הלקוח בישראל, מתוך 6.06 ₪ מחיר הבסיס של הדלק הוא פחות משני שקלים.

איור 2: רמת הסבסוד לפי סוגי אנרגיה בארה"ב בשנת 2017.

עוד "פיל" או דינוזאור בחדר עולה מהכרזתו של פרנקי: "תשמעו אנשים, אני יודע משהו על הכחדה", פתח "הדינוזאור" את נאומו. "ומה אני אגיד לכם, זה בטח נשמע מובן מאליו, אבל להיכחד זה דבר רע. ולהכחיד את עצמכם? זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי ב-70 מיליון השנים האחרונות. לפחות לנו היה אסטרואיד, מה התירוץ שלכם. אתם בדרך לאסון אקלימי ולמרות זאת בכל שנה ממשלות מוציאות מאות מיליארדי דולרים לסובסידיות על דלק מאובנים".

וזאת דוגמה טובה להתעלמות מעובדות המציאות של מדינות העולם והאו"ם. שכן הסכנה של פגיעת אסטרואיד בגודל המאיים בהכחדת החיים על פני כדה"א אינה סכנה תאורטית שיש מחלוקת על אפשרות קיומה – ולמרות זאת איש לא ידבר בה או ידרוש להקצות להתמודדות עמה גם לא חלק קטן מהמשאבים המוקצים לסכנה שהיא הרבה פחות משמעותית של התחממות גלובלית.

איור 3: מפת הפגיעות של אסטרואידים מאתר אונ' ניו ברונזייק, קנדה

סיפורו המוזר של חוקר האלמוגים ד"ר פיטר ריד ומשבר המדע.

מאת: עידן לוי, פורסם כפוסט ב-16 באפריל השנה (עדכון בסיום)

ריף השונית הגדול של אוסטרליה הוא אחד מפלאי תבל הטבעיים, ואחת האקולוגיות הייחודיות בכדה"א. 3,000 מבנים מאובנים אדירי מימדים, חלקם בגובה של מאות מטרים, המהווים בית גידול לאינסוף מינים של אלמוגים ויצורים ימיים מרהיבים. מזה שנים הריף מוזכר כבעל רגישות סביבתית גבוהה במיוחד. הקונצנזוס המקובל הוא כי הריף חווה תהליכי הידרדרות אקולוגית מהירה, הנקשרים לרוב להשפעה אנושית - בעיקר כתוצאה מהתחממות גלובלית וזיהום מי הריף משפכים שמקורם בחוף האוסטרלי.

בשנת 2009 פרסם המכון האוסטרלי למדעי הים (AIMS) מאמר מכונן שפורסם במגזין Science . מאות ליבות מאובני אלמוגים נקדחו לטובת שחזור היסטורי של קצב הצמיחה בריף, והממצאים היו מבהילים. לאחר יציבות של מאות שנים, החל משנת 1990 צניחה דרסטית של 15% בקצב צמיחת האלמוגים. מסקנות המחקר טענו כי ההסברים הסבירים להידרדרות הם התחממות גלובלית, ו'התחמצנות האוקיינוס'. המאמר היכה גלים – וחיזק את הקונצנזוס הרחב כי מצבו של הריף חמור ביותר ויש לפעול בדחיפות לשימורו.

אך לא כולם יישרו קו עם הבון-טון. המאמר נתקל בספקן כבד משקל מתוך ארגון AIMS - ד"ר פיטר ריד, מחוקרי הריף הוותיקים והבכירים. ד"ר לפיסיקה אוקיינוגרפית עם וותק של מעל 36 שנה, ומרצה חבר באוניברסיטת ג'יימס קוק (JCU) אשר פרסם קרוב למאה מאמרים ומחקרים שונים על הריף. ריד ניסה לשחזר את התוצאות המחקר על בסיס הנתונים הגולמיים של עמיתיו מ-AIMS. בשנת 2013 ריד וצוותו פרסמו כי מצאו מספר טעויות מתודולוגיות בתהליך ניתוח הנתונים. הממצאים המתוקנים מראים כי אין שינוי בקצב גידול האלמוגים שנבדקו מאז שנת 1600. יתרה מכך, במסגרת טווח הטעות, ייתכן שיש האצה בקצב הצמיחה של האלמוגים בעשרות השנים האחרונות! תמונה הפוכה מתוצאות שפורסמו במקור. מגזין Science קיבל את התיקון למאמר ופרסם אותו.

חדשות נפלאות? לא לד"ר ריד. הפרכותיו של ריד לא התקבלו בברכה בקרב עמיתיו למקצוע והנהלת JCU אשר החלו לנסות לבודד אותו, להכפיש את שמו, ולמנוע ממנו להשמיע את דעתו המקצועית שהריף בריא, והקונצנזוס על הידרדרותו המהירה אינו נכון.

ריד ראה את חובתו כמדען לצאת כנגד מה שהוא מכנה 'מדע גרוע ורשלני', גם אם מדובר במדענים עמיתים, ואפילו כאלה מתוך מוסד המחקר אליו הוא מקושר. הוויכוח על מצבו של ריף השונית איננו קוריוז אקדמי, אלא דיון ציבורי בעל השלכות כבדות על פרנסתם של עשרות אלפי חקלאים אוסטרלים, וכן הקצאת מיליארדי דולרים של כספי ציבור (בין היתר כמענקים ישירים לארגוני מחקר והאוניברסיטאות המנפיקים את המאמרים הקודרים).

ריד המשיך להפריך בהצלחה תוצאות מחקרים נוספים – בין היתר מחקרים רבים שטענו כי משקעים וזיהום שמקורם משפכי החקלאות של צפון קווינסלנד פוגעים באלמוגי הריף. מחקרים אלו הובילו להצעות להחלת רגולציה דרקונית שהייתה פוגעת בחקלאות החוף באופן אנוש. על פי ריד – אין התכנות פיסיקלית לכך שריכוז בעל משמעות של זיהום חקלאי יגיע אל הריף, שנמצא במרחק של 100-150 ק"מ מקו החוף, ורובו נמצא נגד הזרם משפכי הנהרות. טענה זו חייבת להיות מגובה בממצאים פיסיקאליים ומדידים ממשקעי השונית - ואלו לא קיימים.

באשר לטענות על התחממות גלובלית - אלו אינן מבוססות במחקר על פי ריד. ידוע כי שוניות אלמוגים שרדו שינויי אקלים קיצוניים לאורך מאות אלפי שנות קיומן, והתחממות מתונה יכולה רק להטיב להם. העובדה היא כי אותם זני אלמוגים משגשגים במיוחד דווקא במים חמים הרבה יותר: אינדונזיה, תאילנד, פפואה גינאה, ולאורך הים האדום. איזורים חמים משמעותית ביחס לריף האוסטרלי. הטענות על השפעת התחמצנות האוקיינוס על אלמוגים הופרכה בניסויים ושחזורים מספר פעמים – כולל מאמרים שפורסמו במגזין נייצ'ר.

אירועי הלבנה (Bleeching) ותמותה רחבה אכן קורים בריף כחלק מתהליכים מחזוריים או כתוצאה של אירועי קיצון טבעיים - סופות ציקלון ותהליכי התחממות מהירים הנוגעים לתופעת אל נינו. סופות ציקלון שחולפות מעל שטח הריף מרחיפות מיליארדי טונות של משקעים אשר מכסים את האלמוגים, וזורעות הרס נרחב. זה אירוע השקול לשריפת יער. אך אלו תופעות בעלות השפעה קצרת מועד והאלמוגים מתחדשים תוך שנה או שנתיים - ואין קשר ביניהן לבין התחממות גלובלית. לטענת ריד - מצבו של הריף מצוין, ולמעט אנטארקטיקה, זוהי המערכת האקולוגית המבודדת והשמורה ביותר בכדה"א.

ריד מרבה לדבר חולשתו של תהליך בקרת איכות על המדע היוצא ממוסדות המחקר. לטענתו תהליך ביקורת העמיתים, הינו שטחי וחסר אמינות. כמו כן, המדע עליו מבוססת מדיניות לעיתים איננו מאומת ואיננו ניתן לשחזור – ויכול להיות שגוי בהרבה מקרים. הוא מציע להקים מערכת חוץ-אקדמית עצמאית לטובת בקרת איכות של המדע הנוגע לריף השונית - בדומה לביקורת אודיט על מוסדות כלכליים. כלשונו - "לא היינו רוצים לטוס במטוס שלא מתרסק רק חצי מהזמן – אבל במקרים רבים אנחנו מבססים מדיניות על מדע שעובד רק חצי מהזמן".

באוגוסט 2017 התראיין לתוכנית טלוויזיה ואמר את הדברים הבאים:

"הבעיה הבסיסית היא שאנחנו כבר לא מסוגלים לסמוך על הארגוניים המדעיים כמו המכון למחקר ימי של אוסטרליה (AIMS), והמרכז למצוינות מדעית לחקר אלמוגים (גוף מדעי אוסטרלי בכיר). הרבה מהמדע שיוצא ממוסדות אלו איננו נבדק, מבוקר או משוחזר. זה מצער מאד, משום שאנחנו צריכים לסמוך על המוסדות המדעיים שלנו - והאמת היא שאני לא חושב שזה אפשרי כיום."

הדברים חוללו סערה גדולה – והתחילו את שרשרת האירועים המטרידה שהפכה את סיפורו של ריד לאחד המאבקים החשובים ביותר שקיימים היום על טיבו של המדע והחופש האקדמי.

לאחר שידור הריאיון, זומן ריד לשימוע משמעתי לנשיא אוניברסיטת JCU. נאמר לו כי הוא צפוי להיות כפוף לסנקציות, תחת טיעון תקנוני של חוסר קולגיאליות ופגיעה בשמו של המוסד. הוא נדרש לאשר מראש כל מילה ושקף בהרצאותיו מול מפקח מטעם האוניברסיטה. ריד הוזהר לא לשתף איש בהאשמות ובסנקציות המשמעתיות כנגדו, וכי הפרת צו השתיקה יכולה להוביל לפיטוריו. עו"דים מטעם JCU סרקו את כל התכתבויות המייל הפרטיות שלו בחיפוש אחר חומר מפליל - והגישו סה"כ 26 האשמות נוספות כנגדו, רובן על הפרת צו השתיקה. מספר חודשים לאחר תחילת הפרשה ריד פוטר מ-JCU. בשום שלב האוניברסיטה לא הציגה טיעוני נגד לטענותיו המדעיות של ריד, אלא טענה שהוא מנוע מלומר אותן.

ריד החליט לתבוע את מעסיקו לשעבר בטענה כי פיטוריו בלתי חוקיים ודריסה גסה של החופש האקדמי. לצורך מימון הוצאות המשפט הקים קמפיין גיוס המונים, אשר גייס רבע מיליון דולר בתוך ימים ספורים מאלפי תומכים ברחבי העולם. המשפט נפתח ב-2019, פסק הדין הוכרז בספטמבר של אותה שנה. השופט פסל את כל 26 טיעוניה של JCU כנגד ריד, קבע כי הסנקציות והפיטורים נעשו באופן בלתי חוקי, ופסק לטובת ריד פיצויים בסך 1.2 מיליון דולר. פסק הדין קובע כי ראוי שבמידה וישנה התנגשות בין חופש אקדמי לתקנונים מוסדיים – החופש האקדמי גובר. להלן מספר ציטוטים מתוך דברי השופט:

"כלשון הביטוי, האוניברסיטה "תקפה את האיש ולא את הכדור". באופן מדהים האוניברסיטה לא הבינה את המושג של חופש אינטלקטואלי. זוהי תוצאה מצערת כי אנשים מסוימים עשויים להרגיש מושמצים, נעלבים, כואבים או נסערים בחיפוש אחר האמת. קולגיאליות אינה תמיד אפשרית כאשר דעות מנוגדות לחלוטין מתנגשות בשם המדע... לכן חופש אינטלקטואלי הוא כל כך חשוב. הוא מאפשר לאקדמאים להביע את דעתם ללא חשש מפעולות תגמול. זה מאפשר לצ'ארלס דרווין להשתחרר מאילוצי הכנסייה והבריאתנים. זה מאפשר לאלברט איינשטיין להשתחרר מהמגבלות של הפיזיקה הניוטונית. היא מאפשרת למין האנושי להטיל ספק בקונצנזוס המקובל, בחיפוש הבלתי פוסק אחר ידע ואמת. זה, בבסיסו, מהות קיומם של ההשכלה והמוסד האוניברסיטאי."

האם זהו סוף הסיפור, וניצחון מזהיר לחופש האקדמי? לא כל כך מהר.

אוניברסיטת JCU גייסה את מיטב עורכי הדין במדינה וערערה על פסק הדין לערכאה פדרלית בטענה כי הפיטורים היו חוקיים. לטענת JCU עמדותיו המדעיות של ריד אינן כלולות תחת הגנת חופש אקדמי, אלא 'דעותיו בלבד'. JCU טענה כי ריד פעל בניגוד עניינים, ומתוך אג'נדה נגד עמיתיו. בית הדין קיבל את הערעור כי לא הייתה עבירה על החוק, שהוגדר באופן אפור, ופסק לטובתה של JCU במה שכונה "יום שחור לחופש האקדמי באוסטרליה".

ריד ממשיך במלחמתו, והכריז כי יערער לבית הדין העליון של אוסטרליה – אשר הודיע כי יסכים לדון בעתירתו. המשפט צפוי להיפתח בקיץ 2021, במה שמכונה כבר 'משפט הקופים' של אוסטרליה. קמפיין מימון ההמונים שפתח הגיע ליעדו תוך כמה ימים, וגייס קרוב ל-800 אלף דולרים מרחבי העולם. בינתיים הוא ממשיך להרצות בעולם על חופש אקדמי, ומיסוד בקרת איכות שיטתית במוסדות מדעיים. ריד מקדם הצעת חוק להקצעת 1% מתקציב המחקר הלאומי של אוסטרליה לטובת מחקרי שחזור.

הפרשה החלה סביב שאלות מדעיות כבדות משקל - האם ריף השונית הגדול גוסס או משגשג? האם התחממות גלובלית וחקלאות החוף גורמים לנזקים סביבתיים כבדים ויש לפעול נגדם? אלו כמובן שאלות חשובות ביותר. אך מה שהחל כדיון מדעי לגיטימי, הפך למשפט ששם על הכף את הערכים היסודיים של המדע המודרני כולו. האם הערכים של חופש אקדמי ומלחמת רעיונות עדיין מקודשים באקדמיה המודרנית? אנו חיים בתקופה בה חופש הדיבור תחת מתקפה, ואנו רואים כיצד המדע הופך לכלי אידאולוגי לקידום אג'נדות פוליטיות וחברתיות. מדענים מדברים בשם המדע כולו, ומכריזים על 'קונצנזוס' בניסיון למנוע את הדיון על תחומי ידע שלמים, תוך כדי השתקה מגמתית של מתנגדים, ביטול ורדיפה בריונית של דעות ספקניות.

משפטו של פיטר ריד הוא קרב דויד מול גוליית. בקיץ הקרוב עיניהם של כל שוחרי האמת יהיו נשואות אל שופטי בית המשפט העליון בקנברה, אשר יכריעו האם המדע ישאר מקדשה של חקר האמת, או ממסד סגור שבו מותרת רק דעה אחת.

"אני מעדיף שאלות שאין להן תשובות, מאשר תשובות שאסור לשאול עליהן".

~ ריצ'רד פיינמן

***

למי שרוצה עוד עומק וצבע לסיפור, הנה  לינק לסרטון יוטיוב קצר שמספר את הסיפור של ריד, וקישורים נוספים לסרטונים בהם הוא נותן הרצאות מאד מעניינות על מצב הריף ומשבר הרפליקציה במדע - מומלץ מאד לחובבי הז'אנר.

יתרה מכך אני ממליץ לעקוב אחרי העמוד של פיטר, שבו הוא מעלה בעיקר תכנים מדעיים על הריף, ומעדכן לגבי המשפט Dr Peter Ridd

קישור לסרטון על סיפורו של ריד:

https://youtu.be/QbKa015q4cI

קישור להרצאה של ריד על מצב הריף:

https://youtu.be/gSSNXjPbpOY

קישור להרצאה של ריד על משבר השחזור:

https://youtu.be/nETKLfJyY9E

 **

עדכון מ-13 באוקטובר: בשורות מאכזבות מאד מאוסטרליה. לאחר שנים של מאבק הירואי - הגיע הבוקר פסק הדין שחותם את הקרב בין ד"ר פיטר ריד מדען האלמוגים (https://t.me/greenlogic/213), ובין אוניברסיטת JCU בה עבד 35 שנה. הקרב הזה הסתיים בהפסד - ערעורו של ריד לא התקבל.

והנה בכל זאת חדשות טובות...

התקבל מייל תגובה לפניות מפיטר! הוא ישמח להתארח כאורח של הפורום לרציונליות סביבתית באירוע זום שבו ידבר על המשפט, מצב הריף ואיך ניתן לתקן את החוליים של הממסד המדעי. האירוע יתקיים ביום שלישי 2/11 בשעה 11:00 ומוזמנים אליו חברי הפורום ואורחים התומכים בו.

  

דיווח עדכני על מצב הקרח באזור הארקטי.

פרופ' מיכה קליין

רואי השחורות מאיימים עלינו בעלייה גדולה בפני הים עקב הפשרת גופי הקרח המכסים את האזור הארקטי בחצי הכדור הצפוני. התחזיות אומרות כי הפשרה של כל הקרח מעל גרינלנד תביא לעלייה של 7 מטר בגובה פני הים.

מה קורה בינתיים ?

NASA, מגופי המחקר החשובים בעולם, מציג את ההשתנות לאורך השנה של השתרעות הקרח באוקיאנוס הארקטי. הגרפים מציגים שני מדדי שטח שהתנהגותם השנתית דומה, האחד תחום השתרעות הקרח ( Arctic ice extent ) והשני שטח הקרח "הממשי".( Arctic ice area) (תחום ההשתרעות גדול במעט משטח הקרח).

ניתוח הגרפים (איור 1)  מראה כצפוי את העלייה בחודשי החורף והירידה בעונת הקיץ . אך ניתוח של השנים 2010 עד 2021 לא מצביע על מגמת ירידה.

הקו האדום המציג את ההשתנות השנת 2021 איננו "הנמוך היותר שבין הקווים".

גם השוואת התאריך 29.9. בכל שנה (לפני ארבע ימים, נכתב ביום 3.10.2021) הגרף הקטן המובלע באיור, מראה כי ב-11 השנים האחרונות אין מגמה של ירידה בשטח הקרח.

כמובן שזה ניתוח די מידי מתוך תצלומי לווין . את התמונה המלאה לשינוי נפח הקרח נקבל רק לאחר קבלת מידע על עובי הקרח. חישוב זה ארוך יותר ויתפרסם רק בעוד זמן .

כדי לשמור על הקוראים מעודכנים אני מפרסם רק את נתוני השטח.

להירגע אין הפשרה גדולה בעשור האחרון.

להירגע עדיין לא פותחים נתיב שייט קבוע.

להירגע הקוטב הצפוני לא תורם לעלייה בפני הים.   

תגובות והכפשות בעקבות ספרו של קונין: בלתי מוכרע.

ב-27 באפריל השנה, פרסם הפיסיקאי סטיבן קונין, שעבד במהל האנרגיה של אובמה ספר חשוב: "בלתי מוכרע" (Unsettled) :מה מדע האקלים אומר לנו, מה הוא לא אומר, ולמה זה משנה".

הספר מהווה הוא נקודת מפנה מבחינת שיח האקלים. לא רק משום שהוא אחד הספרים הטובים והמפוכחים שנכתבו בנושא בשנים האחרונות – אלא גם משום זהותו של הכותב. ראו את הביקורת של עידן לוי כאן.

בדרך כלל נוטה התנועה המכריזה על קטסטרופה אקלימית להתעלם מהביקורות כלפיה, אולם מעמדו המדעי של קונין והעובדה שהספר הפך לרב-מכר, מקשה מאוד על ההתעלמות.

ועדיין, מקדמי תפיסת האסון האקלימי עדיין עושים ככל יכולתם על מנת להתעלם מטיעוניו של קונין, וכאשר הם מנסים הלתמודד הם מעדיפים להשתמש בהשמצות והכפשות פסאודו-מדעיות, כדוגמת המאמר שפורסם ב"סיינטיפיק אמריקן" בחודש מאי.

אלכס אפשטיין, אירח את קונין לראיון בו עסקו בהכפשות בעקבות פרסום הספר ובתהליכים בתחום הדיון האקלימי בחודשים האחרונים.

בין הנושאים בראיון:

דו"ח ה-IPCC האחרון – ובכלל זאת ההיעדרות המשונה של מספר גרפים מרכזיים, השימוש במחקרי יחוס (Attribution Studies ) ומתודולוגיות שנועדו להפוך את המודלים האקלימיים ל"חמים" יותר.

התיאורים התקשורתיים המוגזמים של דו"ח ה-IPCC האחרון.

התגובות החיוביות לספרו של קונין.

מה נאמר לקונין על ידי מדענים מאחורי הקלעים.

הדיבייט המתוכנן בו ישתתף קונין.

ניתן לצפות ולהאזין בפודקאסטים של אפל וביוטיוב.

20 שקרים בנושא משבר האקלים

פרופ' מיכה קליין

 

1.    פחמן דו חמצני (פד"ח) הוא רעל. לא נכון, כשאנו שותים סודה אנו שותים פד"ח.

2.     פד"ח הוא הגורם העיקרי באפקט החממה.לא נכון, הגורם העיקרי לאפקט החממה הוא תכולת אדי המים באטמוספירה.

3.      השפעת העלייה בפד"ח היא אקספוננציאלית. לא נכון , היא אסימפטוטית , הולכת ויורדת.

4.     אף פעם לא היה ריכוז כל כך גבוה של פד"ח. לא נכון, בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ היה ריכוז גבוה פי 20 מאשר היום.

5.    יש קשר בין עלייה בפד"ח לעלייה בטמפרטורה. לא נכון, הצגת הטמפרטורה מול הפד"ח ב-570 מליון השנים האחרונות לא מראה שום קשר.

6.      עלייה בפד"ח מביאה לעלייה בטמפרטורה. לא נכון, בכל קידוחי הקרח נמצא כי העלייה בטמפרטורה מקדימה את העלייה בפד"ח בכ-800 שנה.

7.      נתוני הטמפרטורה הם כפי שנמדדו במיכשור. לא נכון, רוב בנקי הנתונים בעולם מתקנים את הנתונים לאורך סדרות הזמן.

8.      ממוצע הטמפרטורות בנוי על אוכלוסית תחנות דומות. לא נכון, בנקי הנתונים מכילים גם תחנות עירוניות המושפעות מתא החום העירוני וגם תחנות הרחוקות מכל עיר.

9.    הלווינים מאפשרים למדוד את גובה פני הים בדיוק רב. לא נכון , כל תוצאות הלווינים עוברות תהליך של תיקון.

10. מדידות מדי הגאות מציגים את העלייה בפני הים. לא נכון הם מראים את התנועה היחסית בין ים ליבשה וייתכן כי היבשה שקעה.

11. אנו צפויים למאות מיליוני פליטי אקלים בגלל העלייה בפני הים. לא נכון, פליטים אלה יברחו ממקומם בגלל שקיעת הדלתאות.

12. מדידות המשקעים בישראל מראות ירידה בעשורים האחרונים. לא נכון, דוח השרות המטאורולוגי מפברואר 2021 כותב כי אין שינוי מאז שנת 1921.

13. המדידות מראות כי יש עלייה של כמה מ"מ/שנה בפני הים בישראל. לא נכון, מדידות המרכז למיפוי ישראל לאורך השנים 1958-2020 מראות עלייה ממוצעת של כ-0.5 מ"מ/שנה, וחוסר שינוי מאז שנת 2000.

14. בשנת 2020 נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בירושלים 42.8. לא נכון בשנת 1881 נמדדה בירושלים טמפרטורה של 44.4.

15. השימוש בדלקים מאובנים מזהמים הולך וקטן. לא נכון , בעולם המערבי יש ירידה קטנה אך בסך הכל העולמי יש עלייה.

16. השימוש במקורות אנרגיה ירוקה מוזיל את מחיר החשמל. לא נכון, במדינות כמו גרמניה ודנמרק שבהן הערך הגבוה ביותר של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים מחיר החשמל הוא הגבוה ביותר.

17. עלייה בטמפרטורה תביא לקטסטרופה לאנושות. לא נכון , בכל ההיסטוריה האנושית תקופות הפריחה היו כאשר הטמפרטורה הייתה גבוהה.

18. המטרה אפס פליטות פד"ח. לא יכול להיות אלא אם האדם יחזור למערה.

19. הקוטב הצפוני יפתח לתנועת שייט בפעם הראשונה. לא נכון, לאורך מאות השנים האחרונות היו כמה וכמה מסעות שייט דרך הים הצפוני.

20. הטמפרטורה שנמדדה באנטרקטיקה ב-2020 היא הגבוהה ביותר. לא נכון, בכל תחנות האקלים הקבועות באנטרקטיקה לא נמדד שינוי, רק בתחנות חצי האי האנטרקטי המרוחקות מהקוטב כ-3000 ק"מ, ויש בסביבת פעילות וולקנית נמדדה טמפרטורה גבוהה. 

דובר הטאליבן: אנו מחויבים למאבק הגלובלי במשבר האקלים

"מושג ירוק בטלגרם"

הנשיונל רוויו מדווח כי דובר הטאליבן עבדול קאהר באלחי אומר כי ארגון הטרור רוצה לקחת חלק במאבק העולמי מול 'משבר האקלים'.

אין ספק שהנטייה האובססיבית של רועי הצאן עם הקלצ'ניקובים ואיסלאם מערות שבטי לשמר את אפגניסטן ברמת הפיתוח של המאה השמינית לספירה - היא תרומה משמעותית למלחמה בפליטות הפד"ח. אולי אפילו מגיע לחברים האלו פרס נובל... ואם לא נובל אז לפחות איזה אוסקר כמו של אל גור - לתת שואו למצלמות הם יודעים. ותגידו מה שתגידו יש להם חוש הומור מעולה.

אבל כמובן שזה לא נאמר בשביל להצחיק - אלא אמירה מדודה היטב שנועדה לאידיוטים שימושיים במערכות העיתונים ומעוותי המציאות בתקשורת המערבית.

החברים מהטליבן מבינים היטב את כללי המשחק הגלובליים החדשים - בשביל לזכות בהכרה מהקהילה הבינ"ל לא צריך להיות בן תרבות, לא צריך לתת זכויות בסיסיות לנשים. אפשר לרצוח, לטבוח, לענות, לאנוס קטינות, לתמוך בטרור... אפשר אפילו לעשות ג'נוסייד (היי 🇨🇳).

בסוף אם תהיה מחויב למאבק הקיומי הגדול של המלחמה בשינוי האקלים - יהיו מספיק אידיוטים שימושיים במערב שיגידו שאתה מתון ואפשר לעבוד איתך.

בחיי שאם הייתי רואה כותרת כזאת לפני שנתיים הייתי בטוח שזה סאטירה מה-ONION או ה-Babylon Bee. אבל לצערנו הסוריאליזם הזה הוא המציאות שלנו.

 

  

הצפות שיא באירופה – האומנם?

פרופ' מיכה קליין

המידע על שיטפונות אירופה מובא כעדות להתחממות הגלובלית . כדי לבדוק האם מידע זה מצביע על שיטפונות חריגים כל מה שיש לעשות הוא לצאת לרחובות אירופה ולחפש מבנים עליהם מצוינים מפלסי המים בשיטפונות העבר.

דרך אחרת היא למצוא תיעוד כתוב על ספיקות שיא בנהרות אירופה .

 בפוסט קצר זה יובאו נתונים על שתי שיטות אלה

סימני הצפה

העיר טור על נהר הלורן בצרפת.

אומנם התמונה צולמה לפני כמה שנים. אך ניתן לראות כי ספיקת השיא התרחשה בשנת 1856. שנות ה-2000 מופיעות רק פעם אחת בספיקה הנמוכה ביותר מאלה המסומנות.

Historical flood marks of the River Loire on the Wilson Bridge in Tours (France). The elevations of the flood marks after the Direction Regionale de l’Environment de l’Aménagement et du Logement (DREAL), Centre-Val de Loire (. developpement-durable.gouv.fr). Discharge values associated with the flood levels after Duband (1996).

 

פריס על נהר הסיין, צרפת

בשנים 1939, 1982 נרשמו ספיקות השיא . שנות ה-2000 גם כאן מיוצגות על ידי השיטפון "הנמוך" ביותר שמסומן.

פאסאו באווריה תחתית גרמניה 

Germany, Lower Bavaria, Passau,Flood level marks on Rathaus wall

בתמונה זו יש ייצוג מכובד גם לשנות ה-2000, אך עדיין השיא הוא בן למעלה מ-500 שנה.

התמונה צולמה באוגוסט 2017.

 

עמק הריין גרמניה 

השיא המופיע על הקיר הוא משנת 1993.

התמונה צולמה במאי 2016

 

הובאו 4 מקומות מדידה שאין בהם עדות לשיטפונות שיא בשנים האחרונות

המעקב אחרי שיטפונות שיא נעשה על ידי הרבה חוקרים אירופיים .

מצורפת כאן טבלה (כן אני יודע מעייף לקרוא את כולה, אך האמינות מחייבת להביא את כולה ולא לבחור) המציגה 46 תחנות מדידה : פורטוגל (1) ספרד (12) צרפת (10) איטליה(7) הולנד (1) גרמניה (5) צ'כיה (1) אוסטריה (3) סלובקיה (1) אנגליה (4) נורבגיה (1).

כמעט כל המאמרים עליהם מתבססים עורכי הטבלה הם משנות ה-2000

בטבלה זו רק שיא זרימה אחד נמדד במאה ה-20  (תחנה 7 בטבלה ,בספרד).

כל שאר עקבי - השיאים נמדדו במאות הקודמות יותר.

סיכום

למי שהגיע עד מקום זה בפוסט, אין שום בסיס לאמירה כי שיטפונות אירופה מעידים על איזה שהיא עלייה בשיטפונות עקב "ההתחממות הגלובלית".

למי שרוצה לקרוא את המאמר במקור

 

Quantitative historical hydrology in Europe

G. Benito1, Rs. Brázdil2,3, J. Herget4, and M. J. Machado1

1Museo Nacional de Ciencias Naturales, CSIC, Serrano 115 bis, 28006 Madrid, Spain

2Institute of Geography, Masaryk University, Kotláˇ

rská 2, 611 37 Brno, Czech Republic

3Global Change Research Centre, Academy of Sciences of the Czech Republic, Bˇ

elidla 4a,

603 00 Brno, Czech Republic

4Department of Geography, University of Bonn, Meckenheimer Allee 166, 53115 Bonn, Germany

Correspondence to: G. Benito (benito@mncn.csic.es)

Received: 27 March 2015 – Published in Hydrol. Earth Syst. Sci. Discuss.: 30 April 2015

Revised: 2 July 2015 – Accepted: 11 July 2015 – Published: 10 August 201