מצב הקרחונים באנטרקטיקה

לאחר שהועלתה המצגת של פרופ' מיכה קליין על ההמיספרה הצפונית הועברו בקשות על ידי כמה מהצופים לערוך מצגת מקבילה לאנטרקטיקה.

גם נתוני יבשת זו לא מראים הפשרת קרחונים בשנים האחרונות.

לכן האיום על העלייה הצפויה בגובה פני הים מהפשרת אנטרקטיקה אין לו בסיס בנתונים העכשוויים.

לפניכם המצגת:

מצב הקרחונים באנטרטיקה מיכה קליין נובמבר 2021

למרות הכל סין עדיין לא ירוקה....

סין היא ספקית הלוחות הסולארים המובילה בעולם - היא גם פולטת הפד"ח הגדולה בעולם....

מעניין לראות כיצד מיישמת סין שיכולה להשפיע באמת על פליטות פד"ח בעולם את הטכנולוגיה אותה היא משווקת בעולם ונמכרת בהתלהבות לאזרחי ישראל. להזכירנו ישראל פולטת פחות מ-0.2% מסך הפליטות העולמיות סין פולטת כ-27% מסך הפליטות. סין כאמור היא לא רק "הבעיה" היא גם מוכרת לנו את "הפתרון" בהיותה מובילה עולמית בייצור רכיבים לחשמל סולארי.

ביורן לומבורג, מחבר הספרים: False Alarm, Cool It, Skeptical Environmentalist

מצייץ בחשבון הטוויטר שלו ש"סין עדיין לא ירוקה...".

בפועל, ככל שסין מתפתחת היא צורכת יותר דלקים פוסיליים ואלו כבר תופסים כ-90% מסך צריכת הדלקים לעומת כ-60% בשנות ה-70 של המאה הקודמת בה התבוססה סין בעוני מחפיר. בתקופות העבר שריפת גללים ועץ היו מקור לכ-40% מהדלק ה"מתחדש". כיום השילוב של כל המקורות ה"מתחדשים" הכוללים גם סולאר, רוח, סכרים הידרואלקטרים וביומאסה מגיעים רק לכדי 10% מכלל צריכת האנרגיה. 

מסתבר שהלוחות הסולארים לא באמת מהווים תחליף לדלק הפוסילי.- מקור האנרגיה הצומח ביותר בסין הוא הפחם. זאת עלולה להיות התפכחות קשה ביום שאחרי כאשר נגלה שהכוח המניע של "המהפכה הירוקה" הוא בעצם הפחם. 

מצב הקרחונים בהמיספרה הצפונית

האם התחזיות על המסת כל הקרחונים ביבשת אנטרטיקה שצפו עליה של 70 מטרים בגובה פני הים מתגשמות?  פרופ' מיכה קליין מציג את מצב הקרחונים בהמיספרה הצפונית במצגת שלפניכם:

מצב קרחונים בהמיספרה הצפונית נובמבר 2021 פרופ מיכה קליין

למצב הקרחונים בהמיספרה הדרומית - קישור כאן

מבול של תחזיות ...

הדף תחזית ישראל - Weather of Israel מפרסם תגובה הולמת לתחזית המצ"ב המופצת ברשת:

היכונו למבול...של טרמפיסטים שלא יפספסו את ההזדמנות לסחוט עד הסוף את לימון שינויי האקלים.

מטאו-טק היא אחת מקומץ חברות המטאורולוגיה הפרטיות בישראל, שמתחרות על קומץ אירועי מזג אוויר מעניינים, בעידן שבו קשה עד בלתי אפשרי למכור תחזיות כמוצר.

האחראים לבצורת הכלכלית הזו הם שפע המידע הזמין באינטרנט, ומהפכת השקיפות שעברה על המרכז האירופי לחיזוי מזג אוויר ECMWF  ובעקבותיו גם השירות המטאורולוגי הישראלי Israel Meteorological Service. במסגרת המהפכה הזו, שני הגופים החלו לפרסם בחינם נתוני זמן אמת ותוצרי מודלים מדוייקים ברזולוצייה גבוהה, שעד לפני שנים ספורות נמכרו תמורת כסף רב.

אז מה עושים כדי להישאר בתודעה? משנסים מותניים, מגייסים את כל הציניות ומורידים את המקצוע ל****. התמונה שאתם רואים כאן מופצת באגרסיביות ע"י מטאוטק בשעות האחרונות ברחבי הרשת. מה הבעיה עם זה? שאין להודעה הזו שום אחיזה במציאות, גם לא במודלים לחיזוי עונתי שידועים באחוזי הדיוק הנמוכים שלהם. והים החם? לא יעזור גם ים רותח, אם לא יעברו מעלינו מערכות מזג אוויר שימירו את האנרגייה שלו לענני גשם. קיץ 1998 למשל, שבר את שיאי טמפרטורת הים בישראל, אבל הסתיו והחורף שבאו אחריו היו היבשים ביותר מתחילת המדידות כאן. ים חם הוא רק חלק מהמשוואה, וחלק קטן יחסית.

מטאו-טק זיהו את השיח הגובר על משבר האקלים והחליטו לנצל את ההזדמנות לקטיפת פירסום קל, מתוך ידיעה שמישהו בתקשורת כבר יהדהד את ה"הודעה הרשמית" שלהם. חבל, פעם זו הייתה חברה רצינית.

"ההצגה" של שר החוץ של טובלו

מאת פרופ' מיכה קליין

במהלך ועידת האקלים בגלזגו הופיע השר ממדינת האיים טובלו באוקיאנוס הפאסיפי, כאשר הוא שולח מסר לבאי הועידה על האיום הגדול שמאים על ארצו, עליה בגובה פני הים. ראה איור 1. כדי להדגיש את בעיית ארצו הוא עומד בתוך הים.

תמונה כזו יכולה להיות יזומה גם ללא כל עלייה בפני הים, לכן יש לבדוק את נתוני מפלס הים בתחנות מדי הגאות באיים.

מקור ראשון איור 2, שינוי גובה פני הים בטובלו בשנים 1993-2015 מראה יציבות בגובה פני הים בקו הכחול המדידות החודשיות הקו האדום ממוצע רץ ל13 חודשים. 

האיים בטובלו הם חלק מקבוצת איים באוקיאנוס בפאסיפי, המוצגות באיור 3.  טובלו  ממוקמת כמעט על קו רוחב 10 דרום  ממערב לפיג'י.

בכל האיים הללו יש תחנות מדידה למעקב אחר מפלס הים, והמדידות אינן מראות את המסר שמנסה השר מטובלו להעביר.

אביא כאן תוצאות לכמה איים  נאורו,איי מרשל וטובלו, באיור 4  כפי שמפרסם השרות המטואורולוגי האוסטרלי, לא נכרת מגמת עלייה.

מחקר נוסף שעסק במדידת השטח של כ- 100 איים שהם איי אטול נמצא כי שטח חלק גדול של האיים גדל בשנים 1971-2014ולא קטן כפי שהיה צפוי במידה וגובה פני הים עולה. איור 5.

ולבסוף טוב מראה עיניים . איור   מציג את שינוי השטח של כמה מהאיים בטובלו. איור 6.

Examples of island change and dynamics in Tuvalu from 1971 to 2014

.a Nanumaga reef platform island (301 ha) increased in area 4.7 ha (1.6%) and remained stable on its reef platform.b  Fangaia island (22.4 ha), Nukulaelae atoll, increased in area 3.1 ha (13.7%) and remained stable on reef rim.c Fenualango island (14.1 ha), Nukulaelae atoll rim, increased in area 2.3 ha (16%). Note smaller island on left Teafuafatu (0.29 ha), which reduced in area 0.15 ha (49%) and had significant lagoonward movement.d Two smaller reef islands on Nukulaelae reef rim. Tapuaelani island, (0.19 ha) top left, increased in area 0.21 ha (113%) and migrated lagoonward. Kalilaia island, (0.52 ha) bottom right, reduced in area 0.45 ha (85%) migrating substantially lagoonward.e Teafuone island (1.37 ha) Nukufetau atoll, increased in area 0.04 ha (3%). Note lateral migration of island along reef platform. Yellow lines represent the 1971 shoreline, blue lines represent the 1984 shoreline, green lines represent the 2006 shoreline and red lines represent the 2014 shoreline. Images ©2017 DigitalGlobe Inc. 

Kench, P.S., Ford, M.R. & Owen, S.D. Patterns of island change and persistence offer alternate adaptation pathways for atoll nations. Nat Commun 9, 605 (2018). https://doi.org/10.1038/s41467-018-02954-1

לסיכום מה לא עושים כדי לתפוס תשומת לב עולמית בנושא שהנתונים במקום מראים שאין בעיה. 

בשנת 2010, לפני ועידת קופנהאגן, סיקרנו את ההצגה של מוחמד נשהיד, נשיא המלדיבים, מדינת האיים הקטנה שליד הודו . נשהיד ערך "ישיבת פרלמנט" תת מימית. בנתיים הוא מחזיק בתואר השחקן המצטיין בתאטרון האבסורד. ראו כאן. 

ההזדמנות האחרונה בגלזגאו... או בפריז... או בדרבן...

זוכרים את המעשייה על הרועה המשועמם שבכדי להעביר את הזמן היה מזעיק את הכפר בצעקות "זאב! זאב!"

אז הנה, בהמשך לפוסט של פרופ' יוני דובי,  לפנינו הגרסא האקלימית של המעשייה העממית – כל ועידת אקלים היא היא הועידה שמהווה את "ההזדמנות האחרונה"...

ועידת האקלים בגלזגו היא "ההזדמנות האחרונה" של העולם. כך כותב מואב ורדי בחדשות "כאן". ב-30 באוקטובר 2021.

 

בשנת 2020 המשרד להגנת הסביבה ברשות השרה גילה גמליאל הכריז בכנס אלי הורוביץ לכלכלה פרסם כי אנו נמצאים שנים ספורות בלבד מנקודת ה"אל חזור".

יודעי דבר מספרים שההזדמנות האחרונה בהחלט הייתה דווקא בוועידת פריז.... כך לפחות מפרסמים ב-BBC ב-22 באפריל 2015.

וועידת פריז הדיחה את וועידת לימה ממעמדה הייחודי שכן היא הייתה קודמת לה וכבר אז הייתה זאת ההזדמנות האחרונה....

 

מארגני הועידה בלימה נשאו את הלפיד ששימש את הועידה בדרבן בשנת 2011, שהייתה באמת הוועידה שסימנה את הסיכוי האחרון...

מבולבלים? אתר הידען "עושה סדר" ומפרסם כי על פי דו"ח בינלאומי בשנת 2005 עברנו את נקודת ה"אל חזור" ונותרו רק 10 שנים...  כלומר בשנת 2015. וכאן יש לנו תמימות דעים שוועידת פאריס שהתקיימה בשנת 2015 היא הועידה שאחריה אין דרך חזרה...

אתר "שעון ההכחדה" מציג לנו רשימה מורחבת של נבואות ואיומי קץ אקלימיים וסביבתיים - ריכוז נבואות קץ - כאן....
https://extinctionclock.org/

 

  

להיות שם מאת איתמר פרת - מכתב פתוח לראש הממשלה

המכתב שלפניכם פורסם בעת ביקור ראש הממשלה בועידת האקלים בגלזגאו ברשת המורים לגיאוגרפיה:

להיות שם / איתמר פרת

אוכלוסיית העולם מונה כיום כ 7.9 ביליון נפש. אוכלוסיית ישראל מונה כיום כ 9.4 מיליון נפש, שהיא 0.1125 % מאוכלוסיית העולם (תקנוני אם אני טועה).

כמות זו היא גם תרומתנו היחסית לתכולת גזי החממה באטמוספרה. אילו עצרה ישראל בבת-אחת את כל תרומתה לגזי החממה (הפסקת ייצור החשמל, הפסקת התחבורה, הפסקת התעשיה, הפסקת שאיבת מים, הפסקת החקלאות הממוכנת) היא היתה חוזרת לתקופה הטרום-תעשייתית, אבל חוסכת רק כעשירית האחוז מתרומת גזי החממה.

נפתלי, אנא הסבר זאת לנכבדים בגלזגאו.

כמות גזי החממה המשוערת (לא נמדדה) באטמוספרה הטרום-תעשייתית הייתה כ- 300 חלקים למיליון.

לאחרונה היא קרבה והולכת ל -500 חלקים למיליון, כמעט כפול. אם נשוה את נפח האטמוספרה למיכל מים של 1 מ"ק (אלף ליטר), ואת נפח גזי החממה לתכולת המלח שלה, הרי שתכולה זו גדלה משליש הליטר לשני שלישי הליטר.

מאין בא הפחמן המזהם? הוא מרכיב טבעי של האטמוספרה אשר נכלא זמנית במה שקרוי דלק פוסילי. מה שנוצר בתהליך גיאולוגי ממושך של כמה מיליוני שנים, מוחזר עכשיו בכמה מאות שנים.

יש לפחמן גם מחזור קצר יותר, של שְִׁהִיָּה בבִּיוֹמַסָּה של היבשה והאוקיאנוס. זוהי קופסה שחורה שכל מה שנכנס בה יוצא ממנה באותו שעור. חומר חי נוצר מן הטבע וחוזר אל הטבע. אם נְבָרֵא יערות או נשתול יערות ישפיע הדבר על האקולוגיה, מגוון המינים, החקלאות. זה לא ישפיע כהוא זה על האקלים.

מנגנון אדיר של סילוק פחמן הוא צמחיית המיקרו-אצות (הפִיטוֹפּלַֹנקטוֹן) הימית, אשר יוצרת שלדי קַלצִיט הנצברים במשקעי האוקיאנוס. אבל פחמן זה מוחזר לאטמוספרה בהקאות אפיזודיות של גזים וולקניים, הניזונים ממשקעים אלה אשר נִתְְקַבְּרוּ במעמקים על ידי תנועות קרום הארץ.

מכל התהליכים האלה מושפע האקלים בשעור של עשיריות מעלה לשנה. 

מדוע אם כן יש בו תנודות, ולו גם קלות, מורגשות? של הפשרה/צמיחה של קרחונים? תנודות פני הים? של התפשטות המדבר?

כי דווקא שם בחרנו לגור במיליארדנו, המתרבים והולכים. שרפות קורות היכן שיערות ובני אדם נפגשים. שטפונות וצונאמים הורגים את מי שמתעקש להתיישב על דרכיהם. רעב פוקד את מי שצורך יותר ממה שהוא מייצר.

כל אקלים משתנה מעצם היותו. במערכת שמש שהכל בה נוע ינוע אי-אפשר שאקלימה של פלנטה יינעל לאין שינוי.

מחקרים אַסטרופיסיים (ובהם חלק נכבד לחוקרים ישראלים) מצביעים בברור על תפקידה המכריע של אקלימה של השמש. תנודות השדה המגנטי שלה אשר שומר עלינו מפני הקרינה הקוסמית, זו שמשפיעה על שעור העננות וכמות האנרגיה השמשית המגיעה אלינו מן השמש.

האקלים אינו אויב החיים. אנו חיים בהתאוששות מאנומליה בת כ-2 מיליון שנה של תקופת  קרח תנודתית, ועכשיו חוזרת האטמוספרה למצבה  הרגיל, החם יחסית, אשר בו נוצרו ונכחדו כל צורות החיים למיניהם, כולל אבות האדם.

אין זה קץ כדור הארץ, אין זה קץ החיים, אין זה קץ האנושות. אין זה קץ הוועידות.

מקורות אנרגיה חלופיים ואמינים ניתן למצוא וראוי לטפחם, אבל אלה לא יעניקו לאנושות את רמת הצריכה הדרושה לה כיום.

ועל כן, כל עוד מדינות אינן יכולות לאכוף חוקים זו על זו, לא יישאר אף לא גרם אחד של פחם, אף לא טיפה אחת של נפט, במעמקי האדמה. חבל לנסות.

נפתלי, חזור הביתה. בגלָאזגוֹ קר. פה מחכה לך חורף חמים ונעים.

איתמר פרת. גיאולוג.

מכתב למנהלי המחוזות במשרד החינוך בנושא "צעדת האקלים"

מכתבה של ד"ר גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים, המזכירות הפדגוגית ושל חני פלג, מדריכה מרכזת החינוך לקיימות, אגף מדעים, במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. המכתב הופץ ב-17 באוקטובר 2021 לקראת "צעדת האקלים" שהתקיימה ב29 באוקטובר 2021. על פי הדיווחים אלפי בני נוער ותלמידי בתי ספר השתתפו באירוע.

בעקבות המכתב הוציא הפורום לרציונליות סביבתית מכתב ובו בקשות הבהרה למנכ"ל משרד החינוך.

ועידת גלזגו "החלטת העצים" – האומנם שינוי?

פרופ' מיכה קליין

"ההצלחה" הראשונה של ועדת האקלים בגלזגו כפי שפורסם בתקשורת היא ההחלטה על הפסקת בירוא היערות בעולם.

השאלה היא כמובן מה היה המצב של יערות העולם לפני ההחלטה?

איור 1, מבית המדרש של אוניברסיטת בוסטון בארצות הברית מראה כי ברוב שטחי העולם יש עלייה גדולה מאד בכיסוי הצמחי בשנים 2000-2017.

אומנם נראת ירידה ביערות האמזונס ובאפריקה (גוונים אדומים) אך בשאר העולם הגוונים הירוקים שולטים.

 איור 2, מציג את השינוי בשטחי היערות ביבשות העולם השונות בשנים 1982-2016 (נכתב ב-2018) .

 ברור כי תוספת השטח המיוער בצפון אמריקה+אירופה+ אסיה גדול בהרבה מהשטח שנגרע בדרום אמריקה ובאפריקה.

 

מקור נוסף המתאר את אותה מגמה של עליה בכיסוי הצמחי בעשורים האחרונים מוצג באיור 3

במפה התחתונה הצבע הירוק המציג אזורים בהם יש עלייה בצומח רב הרבה מהשטחים האדומים המייצגים ירידה בכיסוי הצמחיה.

לסיכום, החלטה ראשונה שאין לה למעשה ממשות, שכן היא רק מחזקת את המגמה הכללית בעולם.

פרופ' מיכה קליין מגיב לדו"ח מבקר המדינה

בעקבות דו"ח מבקר המדינה על הערכות מדינת ישראל ל"משבר האקלים" התראיין פרופ' מיכה קליין, חבר הפורום לרציונליות סביבתית בתכנית "החדשות ברשת" עם יונתן אוחיון בערוץ 20.

פרופ' מיכה קליין מסביר כי "שינוי אקלים" הוא מצב רגיל ואינו יוצא דופן ומה שעלינו לבחון הוא ההשפעה של השינוי הידוע לנו, על בסיס גופי המחקר בישראל, ולברר אם אמנם אנו ניצבים בפני סכנה.