אנרגיה מתחדשת דורשת יותר דלקים פחמניים.

זאת הכותרת, הפרדוקסלית לכאורה, של מאמר ארוך ב L.A.Times. הדבר מוזר. אנו (כול העולם) משקיעים הון עתק באנרגיה מתחדשת כדי להקטין את התלות בדלק מאובן-פחמני – והנה – מסתבר שהתקנת יותר אנרגיה מתחדשת דורשת גם יותר דלק פחמני, והתלות שלנו אינה קטנה כלל.

הסיבה די פשוטה: הרוח והשמש (האנרגיה המתחדשת העיקרית) הם מקורות תזזיתיים – Intermittent – ברגע אחד ישנם, ברגע הבא אינם. כאשר הרוח נושבת חזק מדי, או חלש מדי, או כאשר ענן עובר בשמיים מפסיקים מקורות אלה, בפתאומיות, לספק חשמל. הם אינם מספקים חשמל לפי הדרישות שלנו, אלא רק בזמנים בלתי צפויים, לפי הקפריזות של מזג האוויר (והשמש – רק ביום ולא בלילה). הדבר לא מסתדר עם הצרכים שלנו, שדורשים זרם אמין, רצוף, ללא הפסקות כלל, אפילו לא לשניות.

המאמר מביא נתונים של מדינת קליפורניה, שמקבלת כעת, לדבריהם, 20% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. אבל האחוז הזה כולל את אנרגיה הידרו (למשל מסכר הובר, ואחרים, שנבנו לפני הרבה עשרות שנים), אנרגיה מביו-מסה (שריפת פסולת ועצים), וגם הביו-דלק העשוי משריפת צמחי מזון (תירס). האחוז של הרוח והשמש קטנים בהרבה מ 20%. קליפורניה גם קבעה לעצמה יעד, או מאנדט (חוק) להגיע ל 33% אנרגיה מתחדשת עד 2020.

ביום בהיר אחד, לדוגמה, בקליפורניה, הפיקו תחנות הרוח סך כולל של 33MW חשמל מתוך יותר מ 4000MW כושר נומינאלי מותקן. כלומר: כ 4000 תחנות רוח לא הפיקו כלום באותו רגע, כי הרוח לא נשבה בכול המדינה. זה מלמד קודם כול שצריך להחזיק כושר ייצור פחמי כגיבוי, בהיכון למצבים כאלה, והגיבוי צריך להיות ל 100% מהצריכה.

הגיבוי אפשרי באחת משתי דרכים: תחנה הפחמית או הגזית ממשיכה לפעול כול הזמן, ולשרוף דלק (אולי בטורים נמוכים), גם כאשר הרוח נושבת כדי להיות מוכנה להפיק חשמל תוך שניות עם נפילת הרוח. זה נקרא באנגלית spinning reserve. אם התחנה דולקת במצב כוננות היא לא חוסכת הרבה דלק פחמי, למרות שלכאורה הרוח מספקת את הזרם ולא התחנה.

אפשרות אחרת (שיכולה להתקיים לצד הראשונה) היא להחזיק טורבינות גז כגיבוי, שאותן ניתן לכבות ולהדליק כנדרש, במהירות גדולה יחסית. הבעיה היא ש – א. צריך להחזיק מספיק טורבינות גז, חלקן ייבנו במיוחד רק לצורך גיבוי הרוח. ו ב. טורבינות הגז הן פחות יעילות ושורפות 50% יותר דלק מאשר טורבינות מחזור משולב יעילות (אותן לא ניתן לכבות ולהדליק בהתראה קצרה).

ומעל לכול זה ניצבת בעיית המחיר. תחנות הרוח עולות הרבה כסף, תוסיפו לזה את ההשקעה הדרושה לתחנות גיבוי, ואת ההשקעה העצומה הדרושה להרחבת רשת ההולכה (כדי להוליך חשמל מאזורים בהם נושבת הרוח לשאר האזורים), ותקבלו עלייה בתעריפי החשמל.

California will need to make billions of dollars in investments to prevent electrical grid problems, which will increase costs for both residents and businesses, said Jan Smutny-Jones, executive director of the Independent Energy Producers Assn., a California trade group representing electricity generators.

תרגום: " קליפורניה תצטרך להשקיע מיליארדים כדי למנוע בעיות ברשת החשמל. העלויות לצרכנים יגדלו".

מזל שבישראל אין לנו הרבה רוח, ואיכשהו, עד עכשיו, (טפו', טפו', טפו', בלי עין הרע), עוד לא הקימו אצלנו הרבה מפלצות רוח, קוטלות ציפורים מטופשות.

יעקב