ד"ר
ג'יימס האנסן, האבא של החממיסטים, פירסם מאמר ("מחקר"?) חדש שזכה להדים
רבים. במחקר טוען האנסן שהמסת הקרח בקטבים הצפוני והדרומי עלולה להיות
מואצת בצורה לא ליניארית, כלומר עלולה להיות המסה גדולה ופתאומית של הקרח, וכתוצאה
מכך עלולים פני הים לעלות במטרים אחדים תוך זמן קצר יחסית – למשל 3 מ' עד 2050,
ואפילו 5מ' עד 2100. בעצם, האנסן מקפיד על
ניסוחים מעורפלים ואומר "מטרים אחדים" תוך "עשרות עד מאות
שנים" בלי לנקוב במספרים.
כל המחקר הזה ספקולטיבי, תוך גלגול מספרים, בניית מודלים, הסתמכות על
נתוני פאלאו-אקלים (אקלים העבר הרחוק), שדיוקם לא ידוע. הוא לא אומר שזה יקרה – רק
שזה "עלול" לקרות או "יכול לקרות – כלומר – "ייתכן"
ו"לא מן הנמנע". הכול ספקולציות וניחושים עטופים במסכת הינדוס מספרים,
חסרי בסיס של ממש במציאות. הכול פנטזיה ודמיון.
ה"קונצנזוס" המדעי (של החממיסטים), כפי שמבוטא ב IPCC, מנבא עלייה בפני הים ב 30-90 ס"מ עד 2100. הממסד המדעי-פוליטי
טוען כל הזמן ש"המדע 'סגור' וברור" – science is
settled, ומגדף את ה"ספקנים"
וה"מכחישים" – deniers - על שהם מטילים ספק בדעה המקובלת (הקונצנזוס),
ומעיזים להשמיע הערכות ודעות שונות. והנה – בא האנסן וקורא תיגר, מטיל ספק, ומכחיש
את הדעה המקובלת – לכיוון החממיסטי. הוא אומר: הקונצנזוס טועה, עליית פני הים תהיה
גדולה פי כמה מאשר הם מנבאים.
יש לשים לב גם לדרך שבו התפרסם המאמר. המאמר, החתום על ידי 12 מדענים
מהצוות של האנסן, התקבל לפרסום בירחון מדעי, אבל טרם עבר ביקורת עמיתים – כלומר
בדיקה ראשונית שאין בו טעויות גסות. עוד בטרם פורסם המאמר שכר האנסן שירותיו של
משרד יחסי ציבור שהפיץ את תמצית הבשורה על המאמר (על האיום הנוראי) בתפוצה רחבה
ככול האפשר. הרבה
עיתונים, (ביניהם "תשתיות" וואינט) קפצו על
המציאה ומיהרו לפרסם את בשורת איוב, שהנה, או-טו-טו כול העולם יוצף, אם לא
נתקן את דרכינו ונחזור בתשובה, וננהג לפי המצוות (של האנסן), ונפסיק לפלוט פליטות
(כלומר נפסיק לנשום). רק לאחר מכן פורסם המאמר ברשת (לפני הפרסום הרשמי בירחון) .
עיתונים אחדים (יותר רציניים?) כמו הניו יורק טיימס וסוכנות הידיעות AP, סירבו לקפוץ על המציאה של הכותרות
המפחידות, וסירבו לפרסם את ההודעה לעיתונות של היחצ"ן של האנסן. הם המתינו
למאמר עצמו, ואח"כ פנו לקבל תגובות ממדענים אחרים. מעניין שאפילו מדענים סופר-חממיסטים כמו מייקל
מאן וקווין טרנברט פרסמו תגובות שמגדירות את המאמר "חשוב, אבל ספקולטיבי – לא
מבוסס על נתונים מוצקים". (את
התגובות הביא אנדי
רבקין, בניו יורק טיימס). אפילו אנדי רבקין (העיתונאי החממיסט) והמדענים שהוא מראיין
(חממיסטים כולם) מזהירים מפני היסחפות אחרי ספקולציות וזריעת בהלה חסרות בסיס.
מה שקורה במציאות – באותה מציאות בחוץ, שאותה אנו בוחנים ואותה אנו
מודדים (להבדיל ממודלים) הוא שאמנם יש המסת קרח, אבל בקצב לא אחיד, עם עליות
וירידות, וקצב כולל לא מהיר ולא מואץ. ההמסה הזו נמשכת כבר כמה מאות שנים, מסיבות
לא ידועות, בלי קשר לבני האדם ולפליטות הפד"ח. פני הים
עלו בכ 20 ס"מ במאה השנים האחרונות (עוד לפני שפליטות הפד"ח האנושיות היו קיימות).
פני הים עולים גם כעת, אין האצה, יש קצב של כ 20-30 ס"מ למאה שנה. זה קצב לא
מדאיג ולא מפחיד – נורמאלי. מה יהיה בעתיד? אללה יודע.
אני יכול להרגיע את ד"ר האנסן והקוראים: לא חשוב כמה יעלו פני
הים (20 ס"מ או 20 מטר), אנו נצטרך להסתגל למצב (to
adapt) – לא תהיה הקטנה משמעותית של פליטות בחצי
המאה הבאה לפחות – הדבר לא אפשרי.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה