על טמפרטורות מי הים וההוריקנים

מיכה קליין

בעקבות המצגת בבלוג הירוק על השינוי במספר ההוריקנים, שלח לי ידידי פרופ. חיים קותיאל את הגרף המצורף ובקשה שנעלה גם אותו לבלוג. הגרף מראה עלייה בטמפרטורת מי הים.

בגרף זה נראית עליה באנומלית הטמפרטורה של מי הים ואז היתכנות ליותר הוריקנים כפי שאמר פרופ. קותיאל בראיון.

אך כפי שכתבתי בסוף המצגת כל חוקר יכול למצוא את הגרף שמתאים לו.

באותו מקור ממנו לקח חיים קותיאל את האיור מופיע איור נוסף המתייחס ישירות לאוקיאנוס האטלנטי, האיור המצורף, ובו לא ניתן לראות עלייה באנומליה של טמפרטורת פני הים.

ההבדל בין שני האיורים הוא בכך שהאיור  שהביא חיים קותיאל או תוצאה של הרצת מודל (שני מודלים שונים, הקו האדום והקו הכחול) 

 

 

Global monthly sea surface temperature (SST) in the North Atlantic (5^o-20^oN, 30-60^oW) since 1979 according to the National Oceanographic and Atmospheric Administration (NOAA) Climate Prediction Center. The geographical sampling area is shown in map above as 'N.Atl'. The thick line is the simple running 37 month average, nearly corresponding to a running 3 yr average. The data series goes back to January 1950. Here it is shown since 1979, to enable easy comparison with air the global temperature estimates shown above. Reference period: 1981-2010. Last month shown: October 2020. Last diagram update: 6 November 2020.

ההבדל בין שני האיורים הוא בכך שהאיור  שהביא חיים קותיאל או תוצאה של הרצת מודל (שני מודלים שונים, הקו האדום והקו הכחול) האיור שאני מציג הוא תוצאות מדידה שמפרסמת NOAA. 

לסיכום

אין עלייה במספר ההוריקנים. על שאלת ההתחממות בטמפרטורת פני הים ניתן למצוא תוצאות לכאן ולכאן.

 

 

 

שינוי במספר ההוריקנים ושינוי אקלים

פרופ. מיכה קליין

בריאיון לאולפן ynet הסביר ידידי פרופ. חיים קותיאל מומחה אקלים וסביבה מדוע השנה יש סופות רבות באוקיינוס האטלנטי: "עלייה של עשירית מעלה בטמפרטורת מי האוקיינוס - שוות ערך לשתי סופות הוריקן בשנה"

לפניכם מצגת עם נתונים המדגימים את המגמה בפועל (ולאחריה הווידאו עם הראיון שפורסם בYNET).

לראיון המלא עם פרופ. קותיאל:

האם יש קשר בין עלייה בטמפרטורה והמפלגה השלטת בארה"ב?

מיכה קליין

ידוע, שרבים מהמצדדים בתפיסה לפיה ההתחממות הגלובלית נגרמת על ידי האדם, ולכן האדם יכול להתמודד עם ההתחממות, "משוייכים" למפלגה הדמוקרטית, ואילו הסוברים כי שינויי האקלים הם בראש ובראשונה תוצאה של תהליכים טבעיים, "משויכים" למפלגה הרפובליקנית.

בספרו "מחשבות על המאה ה-21" , כותב הררי (2018), שנושא ההתחממות הוא סוגיה פוליטית. הררי כותב: "זה לא מקרה שספקנות בנוגע לשינויי אקלים היא נחלתו הכמעט בלעדית של הימין הלאומני, ושרק לעתים נדירות אפשר להיתקל בסוציאליסט שמאלני שמצייץ ששינויי אקלים זו תרמית סינית. מאחר שאין תשובה לאומית לבעיית ההתחממות הגלובלית, יש פוליטיקאים לאומנים שמעדיפים להאמין שהבעיה לא קיימת."

הגרף המוצג כאן מציג את השינוי בטמפרטורה השנתית בשנים 1880-2020. השנים חולקו לכאלה בהן עמד בראש המדינה נשיא רפובליקני, (נקודות אדומות), לכאלה בהן עמד בראש המדינה נשיא דמוקרטי, ( נקודות כחולות). שנים שבהן התחלף השלטון באמצע השנה הקלנדרית, מסומנות  בנקודות לבנות.

גרף 1 - שינויי טמפ' גלובליים בהתאמה למפלגת הנשיא 1882-2018 (מקור: Statistical Modeling, Causal Inference, and Social Science)

הגרף מציג עלייה בכ-1 מעלה צלסיוס ב 140 השנה, מידע מוכר זה מכבר. עיון מעמיק יותר בגרף, מראה שבתקופות בהן הנקודות כחולות, שיפוע הקו גדול יותר, לעומת זאת, כאשר בתקופות בהן הנקודות אדומות, שיפוע הקו נמוך יותר.

ניתוח המבוסס על התרשמות חזותית בלבד, איננו מספיק , לפיכך, חישוב השיפוע מופיע בספרות כחולות ואדומות בהתאם, בתחתית הגרף.

הגרף הבא, מציג שינוי בטמפרטורה ובמגמה, שנמדד בזמן כהונתם של נשיאים דמוקרטיים לעומת השינוי שנמדד בזמן כהונתם של נשיאים רפובליקניים.

ניתן לראות, שבזמן של שלטון הנשיאים הדמוקרטיים (כחולים), ערכי השינוי בטמפרטורה וערכי שינוי המגמה בטמפרטורה, היו גבוהים יותר מאשר בזמן שלטון הנשיאים הרפובליקניים. כדי להציג זאת גם כמותית מצורפת הטבלה שבהמשך.

באדום מסומנים הנשיאים הדמוקרטיים ובכחול הרפובליקניים. הסדר הנתונים בטבלה נקבע לפי ערכי המגמה (TREND), ממגמה שלילית (ירידה בטמפרטורה ) של -0.073 – מעלות צלסיוס ועד לעליה של 0.034 מעלות צלסיוס. מעיון בטבלה עולה בבירור שיש "יתרון" לצבע הכחול (דמוקרטים) בערכים הגבוהים.

מסקנה:

האם יתכן כי היושב במרומים "עובד" אצל נשיאי ארה"ב ומסדר את מגמת שינויי הטמפרטורה כדי שיתאימו לדעתו של הנשיא המכהן? אפשרות סבירה יותר – מעבדי הנתונים המועסקים ע"י הנשיא אמריקני, מציגים את הנתונים כך, שיתאימו לרצון הנשיא. 

רישום של הטמפרטורה שיא מצפון לחוג הארקטי

פרופ מיכה קליין .

העיתונות הקיץ הייתה עשירה מאד בדיווחים על טמפרטורת השיא של כל הזמנים שנשברה מצפון לחוג הארקטי. מזה כמובן "נלמדו" השלכות על כך שתחול הפשרה של קפיאת-העד וישתחרר גז מתן. וכו וכו.

כל מה שנותר לעשות הוא כמובן לבדוק את אמינות הדיווחים.( צריך לזכור כי שיטות המדידה השתנו, בעיקר מטרמומטר כספית למד דיגיטלי).

הדיווח התייחס לתחנה בסיביר שבה נמדדו 38 מעלות צלסיוס ב 20.6.2020.

מצורפת מפה המראה את מיקום התחנה המדוברת ,איור 1 .הדיווח איור 2. .

איור1. מפת ומיקום התחנה בה נרשם שיא הטמפרטורה.

איור 2 .הדיווח על שיא החום. פורסם 21.6 2020

תחנה זו פעילה כבר למעלה מ-100 שנה וניתן לבדוק את התנהגות טמפרטורות השיא בתחנה איור 3 . לא ניתן לראות מגמה של שינוי בטמפרטורות השיא בשנים האחרונות

איור 3. טמפרטורות השיא בתחנת Verhojansk.

בדיקה מפורטת במידע הקיים על טמפרטורות שמצפון לחוג הארקטי מגלה כי באלסקה נמדדה טמפרטורה גבוהה יותר כבר בשנת 1915.איור 4.  

איור 4 . גזיר עיתון מ-1915 14.7 ." 100 מעלות נמדדו בטרמומטרים שברחוב".

מצורף גזיר עיתון המדווח כי ביום 26.7.1934 נמדדו מעל מאה מעלות פרהנייט באלסקה.איור 5.

העיתון מוסיף לכתבה את הרישום השעתי לתחנה ובו נתן לראות כי ביום רביעי בשעה 4 PM הטרמומטר מדד 104 מעלות פרנהייט.

איור 5. דיווח עיתונאי. מ- 26.7.1934

 איור 6 דיווח שעתי. 

נחזור למידע על סיביר. בבנק הנתונים של התחנה ביקוטסק ( עיר גדולה בסיביר )

מופיעים שני שיאי הטמפרטורה הבאים: 

+38.4 °C (101.1 °F) on 17 July 2011

+38.3 °C (100.9 °F) on 15 July 1942

 

שני הערכים גבוהים יותר מזה שהופיע בראש בכתבה. ( והקדום התרחש ב- 1942)

בתחנה דרומית יותר הקרובה לחוג הארקטי מדווח על טמפרטורה גבוהה יותר.

August 1936 was 40.6 °C (105.1 °F)

סיכום.

הקיץ הנוכחי היה חם מצפון לחוג הארקטי.

אך אין זה דבר "חדש", קיץ חם היה בארקטי גם בשנת 1915 וגם בשנת 1934 , ובשנת 1942  בשנת 1936 ועוד.

יש רבים שמנסים לערער על המדידות של העבר, כדי להוכיח שהשנה נשבר השיא. השיטה של שינוי נתוני העבר הפכה להיות כלי שמשתמשים בו יותר מדי פעמים, חשוד בעיני!!!

הקטסטרופה

מיכה קליין

האיום הגדול מכולם של חוזי השחורות האקלימים הוא כמובן הכחדה שתחול גם על בני האדם. כאשר נביא הזעם הגדול הוא פול ארליך אשר בשנת 1970 כתב:

"בין 1980-1989 4 ביליון (מיליארד) בני אדם כולל 65 מיליון אמריקאים ייעלמו במוות הגדול".

אנחנו עכשיו 50 שנה לאחר "נבואתו" של ארליך ויש מקום לבדוק את דבריו.

ב-1970 אוכלוסיית העולם הייתה כ-3.7 מיליארד

ב-2020 אוכלוסיית העולם היא כ-7.7 מיליארד .

כאשר מונים את מספר ההרוגים בעולם מסיבות של אירועי טבע יש לחלק את ההרוגים לשתי קבוצות:

אלה שקשורים לאקלים: שיטפונות, בצורות, סערות, שריפות יער וטמפרטורות קיצוניות הן חמות במיוחד והן קרות במיוחד.

אלה הקשורים לפעילות כדור הארץ: רעידות אדמה, אירועים וולקניים, גלים צונמיים. 

האיור המצורף מביא את מספר ההרוגים/שנה בעולם מגורמים הקשורים לאקלים ומגורמים הקשורים לפעילות כדור הארץ.

ביחס להרוגים מפעילות כדור הארץ רואים כי לאורך התקופה 1920-2017 מספר ההרוגים נע בין כ-50.000 הרוגים לעשור (הנתונים הוצגו כממוצע לעשור. חישוב לכל שנה ייתן תמונה מאד תזזיתית שכן אירוע אחד של רעידת אדמה הביא למעלה מרבע מיליון קורבנות), לתקופות בהן כמעט ולא היו הרוגים למשל סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60.

לעומת זאת במספר ההרוגים בגלל גורמי האקלים יש ירידה משמעותית, למרות העלייה באוכלוסין העולם, מכמעט חצי מיליון הרוגים לשנה ל-50.000 הרוגים לשנה ,זו ירידה בסדר גודל. 

חברי חוזי השחורות, האקלים אולי התחמם ב-0.8 מעלות במאה השנים האחרונות אך אוכלוסיית העולם עלתה כמעט פי 4 (כ-2 מיליארד בשנת 1920 וקרוב ל-8 מיליארד כיום).

אנא התבססו על אמיתות מדודות כאשר אתם חוזים את הנבואות השחורות.

 

 

 

 

עליית פני הים בפרספקטיבה היסטורית.

פרופ' מיכה קליין פירט את הנתונים על מדידת גובה פני הים בישראל. העלייה היא בקצב של משהו בין כלום ל 0.5 מ"מ לשנה (5 ס"מ ב 100 שנה). כלומר בערך כלום. מוסכם על כולם שעלית פני הים ב 100 השנים האחרונות בעולם הייתה בערך 15-25 ס"מ. יש שטוענים שקצב העלייה, היום, (ממוצע עולמי - לא בישראל) עלה  לכ 30 ס"מ - אחרים אומרים שעדיין 20 ס"מ (ללא שינוי). לא הרבה. אלה המדידות שנעשו, לאורך זמן, זה הנתון הכי טוב שקיים על סמך מדידות של ממש בשטח. אבל המדידות מכסות תקופה קצרה מאד בהיסטוריה של כדור הארץ. אפשר לקבל קצת פרספקטיבה ממצאים ארכיאולוגיים.

בים, לאורך חופי ישראל, מול חיפה ועתלית התגלו שרידים של יישובים מהתקופה הניאוליתית המאוחרת (תקופת האבן), מלפני 6400-8100 שנה. הישובים הם בעומק 8-12 מ' מתחת לפני הים היום. ממצאים אלה ברור ללא צל של ספק שפני הים עלו, ב 6000-8000 שנה, בכ 12 מטר לפחות. עלייה משמעותית (2 מ"מ לשנה), אבל לאורך זמן רב. זה בערך דומה לקצב העלייה של 100 השנים האחרונות - 20 ס"מ ל 100 שנה. עם תום עידן הקרח האחרון, לפני כ 15-20 אלף שנה, עם המסת הקרח, עלו פני הים בהרבה, בכול העולם. העלייה הזאת, שעליה מעידים השרידים של היישובים שבים, היא בוודאי חלק מעלית פני הים הקשורה לסיום עידן הקרח.

באלכסנדריה שבמצריים היה נמל שבו ערך יוליוס קיסר קרב נגד מרקוס אנטוניוס. היה גם ארמון של קליאופטרה. היום המבנים האלה מכוסים מים. פני הים עלו בכמה מטרים ב 2000 השנים מאז, או שהקרקע שקעה או שילוב בין השניים. גם נמל קיסריה שנבנה על ידי הורדוס באותה תקופה - חלקים גדולים ממנו הם מתחת למים היום.

(Sphinx. Photo: Dream Travel Spots blogspot  )    

עליית פני הים תמיד התרחשה באלפי השנים האחרונות. ההשערה הנפוצה היא שזה נובע מסיום עידן הקרח. אנו לא יודעים בדיוק בכמה עלו פני הים ובאיזה קצב. הקצב הנוכחי, הקטן מאד, אינו נראה חריג כלל על רקע הידע הארכיאולוגי. ההיפך - הוא נראה נמוך.

בכל אופן - המין האנושי מסתגל בקלות לעליות פני הים שהוא רגיל אליהם. גם אצלנו מסתגלים. הייתה סערה נוראית בדצמבר 2010 שגרמה נזקים ושטפה הרבה עתיקות שעל שפת הים וגם מוטטה חלק מגבעת הכורכר במקומות אחדים. מסתבר שעבודת מיגון שעשו קודם באפולוניה על ידי הקמת חומה או שובר גלים של בולדרים (סלעים גדולים) עזרה והצילה את עתיקות אפולוניה.

הזעקה הגדולה שמקימים התועמלנים החממיסטים על הצפה של ערי חוף היא מהומה גדולה על מאומה. אם פני הים יעלו בצורה מדאיגה (זה לא קורה כעת) - אנו נדע להתגונן ויהיה לנו מספיק זמן לכך.

 

יעקב

  

"מטר עלייה עד שנת 2100" – האומנם?

פרופ מיכה קליין

רואי השחורות בישראל חוזרים ואומרים שצפויה עלייה של פני הים "מטר עד סוף המאה". בינהם אנשי אקדמיה מכובדים כמו פרופ. דניאל רוזנפלד, פרופ. עדי וולפסון, פרופ. אורי מרינוב ופרופ מרסלו שטרנברג. כאשר מידע מוגש על ידי אנשי אקדמיה הנטייה של מקבלי ההחלטות ושל הציבור לקבל דברים אלה כאמת מדעית.

לפני כשנה, ב-5 בובמבר 2019 התראיין פרופ' מרינוב וציין כי לפי "מחקר בארה"ב על ידי חברה שמתמחה בנושא" טעינו והעליה הצפויה תהיה מהירה פי 3 יותר מהתחזיות... (ראו בוידאו שפורסם ב-YNET)

על המדידות בישראל כבר כתבתי בכתבות קודמות בבלוג הירוק.שם הוצג כי לפי מדידות המרכז למיפוי ישראל נראה כי העלייה בשנים 1958-2018 בישראל היא בין אין עלייה עד אולי 0.5 מ"מ/שנה.

בכל דיון במוסדות התכנון (אני חבר הוועדה לשמירת הסביבה החופית) תוקפים אותי כי אני מציג דעת יחיד "כל העולם חושב אחרת" .

כדי להוריד ממני את התואר של דעת יחיד אני מציג טבלה של ריכוז מחקרים ( פרט לאחד כולם משנות האלפיים). בטבלה מופיע אורך תקופת המעקב, שיעור העלייה המדודה במ"מ/שנה, ותחזית מה צפוי להיות שיעור העלייה עד שנת 2100 ( בטבלה אחת עד 2114, 100 שנה מכתיבת המאמר).

טבלה 1. צפי עד שנת 2100

ניתן לראות מטבלה זו כי הצפי לעלייה עד שנת 2100 הגבוה ביותר הוא של 18 ס"מ

אני מוציא את שני הערכים בתחתית הטבלה שכן תקופת המדידה קצרה מאד, אם כי הם מיוחסים לתקופה הקרובה לימינו בהם שיעור העלייה קטן או אפילו יורד.

ישפוט הקורא האם אנו בכלל קרובים לערך של מטר עד סוף המאה. 

 טבלה 2 צפי עד שנת 2114.

בטבלה זו העלייה המקסימלית הצפויה עד שנת 2114 היא 33 ס"מ . אך זאת לתקופה קצרה שעברו תהליך של הומוגניזציה של הנתונים. במחקרים להם יש אורך גדול (יחסית) של מדידות שיעור העלייה הצפוי לשנת 2114 ( הממוצע חושב על ידי כותב המאמר) הוא של 7.3 ס"מ עד שנת 2114.

סיכום

עלייה של כמ"מ/שנה היא הערכה נכונה, אם כי תיתכן גם ירידה.

כל המנבאים עלייה גדולה הם בחזקת המרחיק עדותו," בשנת 2100 אני כבר לא אהיה כאן לתת את הדין".

עשרות עבודות מחקר אקדמאיות מראות כי העלייה היא פחות או יותר קצובה מאז סוף המאה ה-19. לכן לא ניתן לומר כי העלייה הוגברה בעקבות העלייה בשחרור פחמן דו חמצני לאטמוספירה. 

מדידות גובה פני הים - המבנה של מד גאות

מיכה קליין

 מד הגאות ממוקם בדרך כלל בתוך בריכת השקטה של נמל או של מעגנה כדי למתן את השפעת הגלים. מד הגלים הרגיל בנוי ממצוף המחובר לתוף מסתובב (או רישום דיגיטלי)  כך נרשמים כל השינויים במפלס הים במקום.

יש שיטה נוספת, שהמכון לחקר ימים ואגמים משתמש בה, והיא מודדת דווקא בים היותר עמוק בראש מזח הפחם בחדרה ובאשקלון. שיטה זו עיקרה הוא כי נמדד הלחץ על מד שנמצא בעומק המים. כך שככל שפני הים גבוהים יותר הלחץ על מד הלחץ בעומק גבוה יותר. שינוי לחצים זה נרשם ומתורגם לגובה פני ים.

איור 1 מציג חתך סכמתי של תחנת מדידה.  באיור נראה הצינור אנכי בו ממוקם המצוף, המחובר בכבל לתוף המסתובב הנמצא בבית התחנה (לא תמיד קיים כמבנה) . בנוסף לרישום הרציף נראה גם סרגל המאפשר לצופה גם לרשום ידנית את גובה פני המים ביחס לסרגל.

בתחנות מתקדמות כיום מנסים למקם גם מכשיר  GPS  כדי שניתן יהיה למדוד האם השינויים הנרשמים בגובה פני הים מקורם בשקיעת קרקע.

 איור 2 מציג תמונה של מד גאות ולידו תחנה למדידת GPS התחנה ממוקמת בנמל בורין אשר בצפון טסמניה באוסטרליה. העמוד הימני בתצלום הוא  תחנת הGPS. 

 

An acoustic tide gauge monitors the harbor at Burnie on the northern coast of Tasmania, Australia. To its right, a special pillar has a GNSS receiver on top. Credit: © Commonwealth of Australia (Geoscience Australia) 2016. This product is released under the Creative Commons Attribution 4.0 International License

 

לעיתים משלבים לתחנת מד הגאות גם רישום של טמפרטורת המים. איור 3.

מבט מקרוב על התוף של התחנה בככר סנ-מרקו בונציה.איור 4

חלק מהתחנות בתפעול המרכז למיפוי ישראל. איור 5

 

התחנות הישראליות למדידת פני ים

ברישומים העדכניים של בנק הנתונים לגובה פני ים PSMSL שמושבו בלונדון מופיעות 7 תחנות ישראליות בים התיכון. עכו, חיפה, חדרה, תל אביב, חולון (להבנתי יפו) , אשדוד ואשקלון. תחנה ישאלית נוספת באילת. 

מתוך תחנות אלה חדרה ואשקלון מופעלות על ידי חקר ימים לישראל והשאר על ידי המרכז למיפוי ישראל.

למרות שבידי המרכז למיפוי ישראל יש נתונים רציפים כבר משנות ה-50, נתונים אלה לא מופיעים, אלא רק השנים האחרונות.

בשקופיות שיוצגו אביא את נתוני התחנות כפי שהן בבנק, נתונים חודשיים.

פרט לחדרה בה הרישום הוא מאז 1992,בשאר התחנות הרישום קצר יותר.

לפניכם מצגת שהכין פרופ. מיכה קליין לשימושכם. 

תחנות כוח גרעיניות חדשות

משרד האנרגיה של ארה"ב הודיע על הענקת שני מענקים בסך 80 מיליון דולר כ"א, לשתי חברות לשם בניית אב-טיפוס של תחנת כוח גרעינית חדשה, קטנה ומודולרית.

החברה הראשונה היא טרהפאוור - TerraPower - שהוקמה ב 2008 על ידי ביל גייטס ותכננה סוג חדש ומהפכני של תחנת כוח גרעינית. נעשה תכנון הנדסי מאד מפורט והם מבטיחים תוצאות טובות - כעת יש צורך לגשת לבניית אב-טיפוס להוכחת הטכנולוגיה. טרהפאוור חברה לחברות הענקיות GE-Hitachi ו Bechtel - שתי חברות ענק וותיקות, מומחיות בתחנות כוח גרעיניות. מבטיחים להשלים את האב-טיפוס עד 2027, ומשרד האנרגיה האמריקאי מבטיח מענקים נוספים לפי התקדמות העבודה.

החברה השנייה היא X-energy    שנוסדה ב 2009 ופיתחה כור מסוג "חלוקי נחל"  ( pebble-bed) הוא קטן ומודולרי, בהספק כ 80 MW לעומת 700-1200 MW של הכורים הקיימים כיום. הוא מיועד לבניה בבתי חרושת והובלה בשלמות לאתר, בו יורכבו היחידות מתחת לפני האדמה. טביעת הרגל (השטח הדרוש) של הכור קטנה כמוסבר בציור.

מצב הכורים היום.

היום קיימות כ 442 תחנות כוח גרעיניות גדולות בעולם והן מספקות כ 10% מצריכת החשמל. הם נבנו החל משנות ה 1960 והינם, רובם, ישנים. הם גדולים, יקרים ומסורבלים. הם מעוררים התנגדות רבה וכול ארצות המערב (מלבד אנגליה) וגם יפן לא בונים יותר כורים, והכורים הפועלים כעת עומדים להיסגר במרוצת הזמן בשל התבלות, חוסר כדאיות כלכלית והתנגדות ציבורית. 54 כורים חדשים נמצאים כעת בבנייה בסין, הודו, רוסיה, קוריאה וכמה ארצות "מתפתחות" אחרות. (אחד נפתח לאחרונה באיחוד האמירויות ושנים נמצאים בבנייה בטורקיה). החברות שבונות כורים - כרגע - הן מרוסיה, סין ודרום קוריאה. כאמור - בארצות המערב המפותחות חדלו לבנות כורים. במערב - בארצות המפותחות - הגרעין הוא סוס מת. במזרח - סוס שעוד לא נולד (עוד לא הגיע להיקפים גדולים).

הגרעין הוא המקור היחיד, הידוע היום, שמסוגל לייצר אנרגיה בכמויות הדרושות לאנושות - מלבד האנרגיה הפוסילית (נפט פחם וגז) שמספקת 85% מצרכינו. יש להניח ולקוות שבעתיד יפתחו כורים חדשים, זולים, בטוחים ונוחים לשימוש. המענק של משרד האנרגיה האמריקאי הוא צעד בכיוון זה.  כבר עשרות שנים (החל מ 1950) פותחו והוצעו עשרות דגמים של כורים גרעיניים ואף נבנו עשרות אבי-טיפוס מחקריים. הדור הנוכחי של כורים גדולים "סיפק את הסחורה" (יצר חשמל בכמויות גדולות) אבל הוא מתיישן וגוסס ואנו זקוקים לדורות חדשים.

עוד הרבה מים יזרמו בירדן עד שהכורים החדשים יגיעו לבגרות ויכנסו לייצור המוני ולהספקה של נתח חשוב באספקת האנרגיה. הרבה בעיות טכניות עלולות לצוץ, ובכלל לא בטוח שהתכנונים הנהדרים על הנייר יהפכו לכור מעשי. האנרגיה הגרעינית איננה פתרון לטווח קרוב… למרות התועלת הרבה שהדור הראשון כבר הביא.

דבר אחד בטוח: פתרון האנרגיה האופנתי היום, שבו השקיעה האנושות כ 2,000 מיליארד דולר ב 7 השנים האחרונות - שמש ורוח - הוא תקוות שווא. הברזלים האינרטיים האלה (לוחות שמש וטורבינות רוח) מייצרים מעט מאד חשמל. במקום לשפוך כסף לריק במשהו שחוסר התועלת שבו מוכחת, היה יותר כדאי להאיץ את המחקר והפיתוח של כורים גרעיניים חדשים - למרות שהכורים אינם פתרון לטווח קצר, ואינם פתרון בטוח עדיין.

יעקב