פרד פירס הוא כתב וותיק לענייני מדע והסביבה בעיתון היוקרתי גרדיאן הבריטי ("הארץ" של בריטניה). הוא מאמין ותיק ונלהב בתיאורית ההתחממות הגלובאלית.
The evidence of scientists cutting corners, playing down uncertainties in their calculations and then covering their tracks by being secretive with data and suppressing dissent suggests a systemic problem of scientific sloppiness, collusion and endemic conflicts of interest, but not of outright fraud. (p. 241)
"הראיות של מדענים המחליקים פינות, מתעלמים מאי-ודאויות ומסתירים עקבותיהם על ידי הסתרת נתונים ודיכוי של הביקורת מלמדות על בעיה שיטתית של רשלנות מדעית, קשירת קשר, ניגודי אינטרסים, אך לא של רמאות של ממש".
הבנתם את זה? הם "מחליקים פינות" מסתירים אי ודאויות" "מעלימים נתונים" ו"חוסמים ביקורת" – אבל הם לא רמאים. הכול תלוי מהו המובן של המילה is...
עוד:
These back channel communications between the paper’s authors [Wahl] and IPCC authors [Briffa], including early versions of the paper, seemed a direct subversion of the spirit of openness intended when the IPCC decided to put its internal reviews online. p. 101
בריפה היה מחבר פרק בדו"ח ה , IPCC וואהל היה המחבר של אחד המחקרים שעליהם הסתמך הפרק.
תרגום: "הערוץ הנסתר של תקשורת בין בריפה וואהל הוא הפרה ישירה של רוח השקיפות שהתכוונו אליה כאשר ה IPCC פרסם את הערות הביקורת הפנימיות".
ה IPCC מתהדר ברוח השקיפות (שחייבת לשרור במדע), והם מפרסמים לא רק את הדו"ח אלא גם את תהליך הביקורת הפנימית. כול הערות המבקרים לטיוטת הדו"ח צריכות להתפרסם, וכן התשובות של מחברי הפרקים. במקרה זה בריפה התייעץ באופן פרטי עם חברו וואהל, וכתב מה שכתב בדו"ח בלי להעמיד את הנוסח החדש לביקורת כמתחייב. המקרה הזה הוליד את הא-מייל שבו הם כתבו "תמחקו את כול הא-מיילים" – כמו הגנב שעל ראשו בוער הכובע.
עוד הערה מהספר, מתייחסת לעדותו של ד"ר פיל ג'ונס בפני וועדת החקירה הפרלמנטרית:
Jones was asked how often scientists reviewing his papers for probity before publication had requested to see details of his raw data, methodology and computer codes. ‘they’ve never asked’, he said. The rigour of peer review came crashing down before our eyes. p. 217
תרגום: "ג'ונס נשאל באיזו תדירות ביקשו המדענים, שהעבירו ביקורת עמיתים למחקרים שלו לפני פרסום, לראות את הנתונים הגולמיים שלו, שיטות החישוב שלו, וקוד המחשב של חישוביו. ג'ונס ענה: לעולם לא ביקשו זאת. הערך המיוחס לתהליך ביקורת העמיתים התמוטט כליל אחרי הודאה זו."
לעומת הספר של פירס, החקירות של לורד אוקסבורג ושל אונ' פנסילבניה לא הצליחו למצוא שום פגמים בהתנהלות מדעני האקלים.
הגרדיאן מארגן סימפוזיון לדיון על הספר, פירס הציע שיזמינו את מקאינטייר אבל הגרדיאן טען שאין להם כסף לשלם עבור נסיעתו. מקאינטייר החליט לנסוע על חשבונו, וקוראיו קפצו ותרמו לו את הכסף הדרוש. יהיה מעניין לראות אם הגרדיאן אכן יזמין אותו להיות בפאנל של הסימפוזיון. מקאינטייר מתכוון בכול מקרה להיות נוכח באולם, ובטח יהיו לו שאלות.
קראו את הקטע באתר של מקאינטייר, ואת כול הקומנטס שלו, זה קטע מאלף ומרגש.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה