4 ביולי 2010

מדריך לניהול וועדת חקירה.

אונ' פנסילבניה פרסמה את הדו"ח של וועדת הבדיקה שהתמנתה כדי לבדוק האם ד"ר מיכאל מאן לא חרג מנורמות המדעיות המקובלות באקדמיה בנושא מחקריו האקלימיים. ליתר דיוק – היא חקרה האם יש בא-מיילים של קליימטגייט ראיות להתנהגות בלתי אקדמית של ד"ר מיכאל מאן. היא לא חקרה את הנכונות או הסבירות המדעית של המחקרים שלו, אלא רק אם לא היו חריגות מנהלים כגון: זיופים, פלגיאריסם, הסתרת מידע והשפעה לא תקינה על תהליך ביקורת עמיתים של מאמרים מדעיים.

עבודתה של ועדה זו מאלפת. היא צריכה להוות חומר לימוד חובה לכול ממשלות ישראל והעולם. זהו מקרה קלסי ומובהק של וועדת טיוח וכיסוי תחת. כול וועדות החקירה בעולם חייבות ללמוד את הדוגמה הנאה הזאת.

זה מתחיל מזה שה"חוקרים" (חברי הוועדה) היו כולם מאונ' פנסילבניה (האונ' של מיכאל מאן), והיה להם אינטרס מראש לא למצוא שום דבר לא תקין חו"ח.
זהו כלל ראשון בוועדות חקירה: אתה רוצה להימנע מסיבוכים? דאג שכול חברי וועדת החקירה יהיו מאנשי שלומנו.
אח"כ בחר שיטות חקירה מתאימות. חברי הוועדה קראו את הא-מיילים של קליימטגייט (כך הם טוענים) אבל לא שום חומר רקע אחר הקשור לפרשה, כגון הטענות של מקאינטייר ומדענים אחרים שנתקלו בסירובים והתעלמות כאשר ניסו ליצור קשר עם מיכאל מאן לצורך הבהרת מחקריו. הכלל הוא אם כן אל תקרא חומר שלא נעים לקרוא, ואל תזמן עדים שלא נעים לשמוע את עדותם, ואל תלמד את הנושא לעומק, אין בזה תועלת, מאחר והמסקנות ידועות מראש.

כלל שלישי: זמן את הנאשם (מיכאל מאן) ותן לו חופש דיבור. הסתמך במסקנותיך על עדותו הבלעדית של הנאשם. שאל: "האם נהגת כשורה?" תשובתו: "כן". בזה תמה החקירה, והמסקנה ברורה ומוצקה.

כלל רביעי – זמן כמה עדים נוספים, למראית עין בלבד, אך אל תיתן להם לדבר יותר מדי – תגביל אותם לשאלות ספציפיות מונחות. תדאג שגם עדים אלה יהיו כולם מהקהל האוהד, חוץ מאחד, לרפואה ולמראית עין.

לסיום: פרסם דו"ח חגיגי ובו נאמר מה שרצית לאמור מראש – את הממצאים שלשם פרסומם כינסת את הוועדה.

מיותר לציין שד"ר מיכאל מאן יצא נקי מרבב.
הוא לא העלים נתונים, לא הטעה בפרסום אותם נתונים שכן פרסם, לא הערים קשיים על מי שניסה לבקר ולשחזר מחקריו, לא קשר קשר עם חבריו לדעה כדי להעביר "ביקורת עמיתים" אוהדת את המחקרים שהוא וחבריו פרסמו בספרות המקצועית, ולא ניסה, יחד עם חבריו, לאיים על עורכי מגזינים שלא יפרסמו מחקרים של המחנה הנגדי, לא עשה "טריקים" (ככתוב בא-מיילים).
כול הא-מיילים של קליימטגייט הם סתם... אל תתייחסו אליהם... כנ"ל הטענות של "יריביו" (שביקשו לשווא לברר היכן התפרסמו הנתונים הרלוונטיים למחקריו).

זה לא רק ד"ר מיכאל מאן טוען כך. וועדת החקירה של אונ' פנסילבניה (בה הוא עובד) קבעה כך, ונתנה גיבוי מלא להתנהגותו.

מי שחושב שאני כותב פרודיות שיקרא את דו"ח וועדת החקירה שבקישורית.
מי שיש לו כבוד כולשהו למוסדות אקדמיים, בתור נאמנים על תקינות המחקר והנורמות המדעיות – שיקרא את הדו"ח שבקישורית.
יעקב.



אין תגובות: