בעקבות המאמר של ביין, מסביר ד"ר
רוברט ג' בראון, פיסיקאי מאונ' דיוק, את הסיבות
לספקנות שלו. הנה קטעים (בפאראפרזה):
כאשר אנו בוחנים את כול הנתונים
הגיאולוגיים שיש בידנו, אודות הטמפרטורות בעבר, 25 מיליון שנה אחורה, או אפילו
מיליארד שנה אחורה, אנו למדים שאין שום דבר יוצא דופן בטמפרטורות של היום.
הטמפרטורות היום אינן החמות ביותר בהיסטוריה, גם לא החמות ביותר בפליסטוקן, או
בהולוקן, גם לא ב 2000-3000 השנים האחרונות, ואפילו לא ב 1000 השנים האחרונות
(למרות הטיעון ההפוך של מחקר ההוקי סטיק השגוי).
יותר מזה – כאשר אנו בוחנים נתונים של 5
מיליון שנים – רוב הזמן כדור הארץ היה במצב של עידן-קרח, כשקרחונים ענקיים מכסים
את מרבית השטח היבשתי עד לקווי רוחב שהם היום ממוזגים. אנו (כנראה) נמצאים היום
לקראת סופו של ההולוקן – תקופת הביניים החמה, שבין עידני הקרח, התקופה שבה התפתחה
כול התרבות האנושית. האקלים של כדור הארץ מגלה, בבירור, במצב דו-יציב – כלומר: הוא
נד בין שני מצבים יציבים – אחד הוא מצב הקרח, והשני – מצב חם בין תקופות הקרח. אנו
נמצאים כיום אפילו לא קרוב לתקופות החמות ביותר ב 10,000 השנים האחרונות, אבל רק
300 שנה אחרי התקופה הקרה ביותר בעידן זה ("תקופת הקרח הקטנה").
אין לחלוטין שום שמץ של ראיה מדעית של
אפשרות קיומו של מצב יציב שלישי, מצב של חום גדול, שבדרך אליו אנו עוברים כביכול
"נקודות אל-חזר" tipping points ושמוביל לאסון אקלימי. בעבר
היה כבר חם יותר בהרבה מאשר היום, ולא הייתה התדרדרות למצב יציב שלישי, מצב אסוני,
חם, מצב של אל-חזר.
אדרבא, הסכנה היא הפוכה, שאנו נתדרדר
למצב היציב השני, שידוע לנו בוודאות על קיומו, מצב של עידן-קרח. אפילו אם תחזיות
ההתחממות הגבוהות (3 מעלות בסוף המאה) נכונות, הרי הדבר עשוי רק לעכב את עידן הקרח
הבא. עידן-קרח הוא אסון אמיתי, כי יגרום לכישלון גידולי המזון ברוב חלקי העולם,
והכחדת חלק ניכר מהמין האנושי [שלא לדבר על שאר בעלי החיים].
כדי לנתח את המתרחש היום בתחום האקלים
אנו זקוקים למודל שיסביר את המעבר בין עידני-קרח, לעידני ביניים חמים interglacials
. בהיעדר ידע על המנגנון הגורם לתנודות טמפרטורה טבעיות – לא נוכל לעולם לדעת מה
הייתה צריכה להיות הטמפרטורה באופן טבעי, ללא הפד"ח, ועד כמה הפד"ח
משפיע. אין בידנו שום מידע שמסביר את התנודות האקלימיות הטבעיות, ולכן – אין שום
אפשרות להבדיל בין תנודות טבעיות ואנטרופוגניות (בגלל גזי החממה שנפלטים על ידי
האנושות).
זו בעיה קשה, ממש קשה. השאלה מה מניע את
האקלים היא לא "מדע ברור" settled science – היא משהו לא מובן לנו, לא
מובן לחלוטין. יש תיאוריות ויש מודלים, אני בתור פיסיקאי [ד"ר בראון] אוהב
לספר סיפורים. אבל אין תיאוריות טובות. אחת הבעיות היא שמערכת כדור הארץ היא מערכת
רבת משתנים, כאוטית במידה גבוהה, כשקשרים מורכבים מאד, לא ליניאריים מקשרים בין
המשתנים הרבים. זו היא הבעיה הכי קשה במתמטיקה פיסיקלית שאי פעם ניסינו להתמודד
איתה. המודלים האקלימיים של ימינו הם משחק ילדים בהשוואה למורכבות האמיתית של
הבעיה. כושר החיזוי המוכח שלהם אפסי.
עד כאן דברי ד"ר בראון. המאמר שלו
ארוך, ועוסק גם באספקט האידיאולוגי החברתי (להבדיל מהמדעי), ודעתו של ד"ר
בראון על השימוש בכינוי "מכחיש". כדאי לקרוא.
גם התשובה הקצרה של הבלוגרית האוסטרלית
ג'ו נובה, לביין ראויים לקריאה. תשובתה על רגל אחת: "תראה לנו את המחקרים
והנתונים שמוכיחים את הטענה על התחממות הרת אסון הצפויה. אין
כאלה."
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה