סיכון לאי שפיות.

אין סוף לתופעות ודברים שהחממיסטים מייחסים לבייבי שלהם – ההתחממות הגלובאלית / שינויי האקלים. (זה האחרון הוא המונח שבאופנה כרגע). דבר אחד בטוח: ההתחממות הגלובאלית גורמת לאנשים נורמליים לכאורה לאבד את שפיות דעתם.

ככה, למשל, פרסם המשרד לאיכות הסביבה הממשלתי, של ממשלת בריטניה, דוח הקובע שבבריטניה צפוי מחסור במים. מחסור במים! בבריטניה! (מה הם חושבים שהם בישראל ???). כול מי שמבקר בבריטניה חייב להצטייד היטב במטריות ושכמיות היות וקשה לעבור יום בבריטניה בלי גשם. אבל – חכמי איכות הסביבה (אנשים רציניים ונורמליים לכאורה) צופים מחסור במים! הכול בגלל ההתחממות הגלובאלית הנוראית.

"בריטניה צפויה למחסור במים החל משנת 2050, אם לא יינקטו צעדים לצמצום הצריכה והבזבוזים" אומר הדו"ח.

כלומר, כמו אצלנו, צריך להטיף לחסכון במים. הסוכנות הממשלתית לאיכות הסביבה ממליצה שאנשים יקבעו לעצמם יעדי צמצום צריכה אישיים, ולהשתמש במים בצורה "חכמה" בבתים. היא ממליצה שאנשים ייכנסו למשטר מים, ובעזרת משמעת עצמית של ברזל יורידו את הצריכה הממוצעת מ 140 ליטר לאדם, ליום, ל 100 ליטר בלבד.

בבריטניה משתמשים בכ 9500 מיליון קוב מים בשנה, 55% לשימוש ביתי ותעשייתי ו 27% לקירור תחנות כוח. מהרבה אגמים, נהרות ומאגרים תת קרקעיים יש שאיבת יתר, לדברי הנייר. כמובן, שאיבת היתר, אם קיימת, היא בדרום, באזורים מאוכלסים. בצפון יש מים בלי סוף. יכול להיות שהם צריכים מוביל מים ארצי....

הם מודים שגם לפי המודלים האקלימיים החממיסטים לא צפויה ירידה במשקעים בבריטניה...

הרעיון שבבריטניה יש מחסור במים הוא אבסורדי לחלוטין, ויכול לצוץ רק במוח שנפגע קשות (נמס) מההתחממות הגלובאלית. הנכון הוא שגידול האוכלוסייה וההצטופפות בערים גדולות דורש תשתיות מים (ושאר תשתיות) מתאימות. צריך לבנות מאגרים, צנרת, מכוני טיהור למי שתייה, וכול התשתיות הדרושות לאספקת צרכי אוכלוסייה גדולה. ייתכן ויהיה צורך להעביר מים מהצפון לדרום. אם לא יהיו תשתיות יחסרו מים בברזים, אבל מחסור במים כללי בבריטניה – זה רעיון מצחיק.

Even low population growth and modest climate change "suggest significant water supply deficits by the 2050s, particularly in the South East"

האזכור של שינויי האקלים הוא עוד סימן לשיגעון האופנתי היום, כשאתה לא יכול לכתוב שום דבר בלי להזכיר ולציין את המילים האלה. הם מציינים בעצמם שלא צפוי קיטון המשקעים – אז בשביל מה לציין "שינויי אקלים"?? כי זה אופנתי...

אז תזכרו, כאשר אתם נוסעים ללונדון קחו עמכם מטריות ושכמיות ומימיות...

יעקב

שימוש שטותי ב"שינויי אקלים".

מאמר בוואינט מספר לנו על קמפיין פרסום חדש של רשות המים למען חיסכון במים.

המאמר פותח במשפט שטותי וחסר שחר זה:

הפעם מבקשים ברשות להפוך את צריכת המים המצומצמת לאורח חיים קבוע. זאת בשל העובדה שגם ברחבי העולם חווים שינויי אקלים והדבר מחמיר את הסיכונים למחסור מתמשך במים.

דוחפים פה הכול ביחד, בייחוד את המוטו האופנתי "שינויי אקלים" וגם "גם ברחבי העולם" , וכול מיני מילים וסיסמאות חסרות שחר. נכון – בארץ היו כמה שנות בצורת... אז מה? זה נורמלי בארץ. יש שנות בצורת ויש שנים יותר שופעות.  באשר ל"עולם" – מה זה משנה מה קורה בעולם? זה לא רלוונטי לנושא צריכת המים בארץ. (נכון – גם בעולם יש היסטריה של "שינויי אקלים" חסרת שחר, ופתאום יש "מחסור במים" גם בבריטניה, בה הגשם אינו פוסק לרגע כול השנה!, ראו קטע בהמשך).

בכול אופן אין נתון שמראה על ירידה שיטתית ורב שנתית במשקעים בארץ. פשוט אין. המשקעים בארץ באותה רמה בערך מאז החלו המדידות לפני כ 100 שנה. שינויי אקלים או לא – אין בארץ ירידה במשקעים.  יש בצורת תמיד, בשנים אחדות יותר ובאחרות פחות. מה יהיה בעתיד – איש אינו יודע, למרות ריבוי המתנבאים. מה שיש בארץ זו עלייה גדולה מאד באוכלוסייה וברמת החיים – שני נתונים שגורמים לעלייה בצריכת המים. לכן – מחסור במים אולי יש, אבל קשר לסיסמה האופנתית החלולה "שינויי אקלים" אין.

"כמו כן, מבקשים ברשות המים לפעול לצמצום הביקוש וריסון הצריכה"

עוד שטות. רשות המים תפקידה לדאוג לאספקת המים ולמילוי כול הצרכים והביקושים במים. אין זה תפקידה לבכות כמה קשה לה בגלל  "שינויי האקלים".  בייחוד שרשות המים גובה מהצרכנים בישראל מחיר גבוה מאד עבור המים. אם הצרכן משלם את המחיר – על הרשות לספק את המים ולא לחפש תירוצים. אם צריך עוד מפעלי התפלה – שיקומו עוד מפעלים...

ישראל חווה רצף של חמש שנות בצורת. המחסור בצפון הוא החמור ביותר מאז החלו המדידות. מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים. חסרים במקורות המים כ- 2.5 מיליארד קוב.

ישראל חוותה צריכת יתר של 2.5 מיליארד קוב מתוך אוצרות הטבע המצומצמים (במים) שקיימים בארץ – ושתמיד היו מוגבלים. מחסור המים טבעיים הוא טבעי ... ארצנו שחונה מטבעה. צריכת היתר היא מעשה ידי האדם. הפתרון: אספקה שמתואמת  לצריכה – באמצעות מפעלי התפלה – לא בכיינות ותירוצי שווא.

אנחנו נמצאים בגרעון מצטבר של 1.2 מילארד קוב בכנרת. לא היה לזה תקדים ב-100 שנות מדידה.  בוודאי שאנו נמצאים בגרעון בכנרת – כי אנו שאבנו את המים ממנה כדי לשפוך בשדות (לחקלאות). זה לא גרעון טבעי ולא קשור ל"שינויי אקלים".

המטרות של הקמפיין: קצת לתת פרנסה למשרדי פרסום מקורבים, קצת לעשות פרסומת עצמית לפוליטיקאים (לא אוסיף לפרסום על ידי אזכור שם...הם השיגו מטרתם על ידי פרסום תמונתם בוואינט חינם אין כסף), וקצת ללחוץ על האוצר ולהוציא ממנו עוד כסף... המטרות הרגילות ב"קמפיינים" של משרדים ממשלתיים.

יעקב

אופנתית, שחורה, ובלתי מבוססת

אופנתית, שחורה, ובלתי מבוססת - היא התחזית הבאה: "שנות בצורת רבות, קשות וארוכות יותר".

הפעם ה"נביאים" הם חוקרים ישראליים. הם חוזים שעד 2100 אנו נחווה בישראל יותר אירועי בצורת, והם יהיו קשים יותר וארוכים יותר.

איך בדיוק הצליחו ה"חוקרים" להנפיק את הנבואה הזו ? האם שבה הנבואה וניתנה לישראל? לא, הם עשו זאת בעזרת הכלי הפופולארי כל כך היום – מודלים מתמטיים. כשאומרים "מודלים מתמטיים" אמורים ההדיוטות לקפוץ לדום ולהצדיע. הרי הנביאים הם לא סתם נביאים הם "חוקרים".

כשבוחנים, בהמשך הדיווח ב ynet את הפרטים (ומי בכלל טורח לקרוא פרטים?) מסתבר שהכול מבוסס על הנחה שכמות המשקעים במאה הקרובה תקטן ב 25%. ועל מה מבוססת הנחה זו? על כלום. זו סתם הנחה. בגדר "נגיד ש...". אתם מבינים ? המסקנה (שנות בצורת ארוכות) היא הנחה א-פריורי – הנחה שה"חוקרים" עשו מראש. ככה הם מאמינים. ההנחה הזו לא נדרשת להוכחה, כולם מאמינים הרי באופנה הנוכחית. האם אנו זקוקים ל"מודלים מתמטיים" כדי שיגידו לנו שאם כמות משקעים תקטן ב 25% אז יהיו יותר שנות בצורת? גם כן מחקר...

מחקרים כאלה – בהם המסקנה נובעת מההנחה הראשונית, וההנחה לא מבוססת על כלום – והשימוש הטריוויאלי והשטותי במודלים מתמטיים - היו נזרקים פעם מכל המדרגות, בכל מוסד אקדמי או מדעי מחמת חוסר רצינות.

היום האופנה השתנתה, כל שטות הולכת, בתנאי שהמסקנה קולעת לטעם האופנה והתקינות הפוליטית.

בינתיים, מחקר שעשה ד"ר נועם חלפון מאוניברסיטת חיפה (לפני מספר שנים) בו בדק את המספרים לאשורם – את מדידות המשקעים שנמדדו בארץ ישראל מאז תחילת המדידות – גילה שאין מגמת ירידה בכמות הממוצעת של המשקעים בארץ.

יעקב

מחקר: שינויי האקלים טרם השפיעו על ישראל.

מחקר: שינויי האקלים טרם השפיעו על ישראל. "ב-60 השנים האחרונות לא חלו שינויים ניכרים בכמויות הגשם בישראל; הסיקור התקשורתי אחראי לתחושה כי מזג האוויר הפך קיצוני."

"בעוד המודלים האקלימיים חוזים לאזורנו נבואות שחורות של שינויי אקלים, התצפיות בשטח בתחום המשקעים מצביעות על יציבות אקלימית אפרורית" - כך אומר נועם חלפון מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, שהשלים באחרונה עבודת מחקר המצביעה על כך שבשישים השנים האחרונות לא חלו שינויים משמעותיים בכמויות הגשמים היורדות בישראל."
"חלפון בדק במהלך השנתיים האחרונות את כל נתוני הגשם החודשיים (כמאתיים אלף נתונים) הנמצאים במאגר השירות המטאורולוגי מאז קום המדינה. בנוסף, נבדקו נתוני גשם יומיים מ-30 תחנות מטאורולוגיות ודיווחים על אירועי אקלים חריגים. הבדיקה כללה את האזור הנמצא מצפון לקו המדבר (מצפון לנגב), וכן תחנות מטאורולוגיות רבות באזור זה, על מנת לקבל תמונה אמינה של מגמת המשקעים לאורך השנים."

"על פי ממצאי המחקר, לא חל באזור שנבדק כל שינוי בכמויות הגשם. כמויות הגשם החודשיות הממוצעות לא הראו מגמת שינוי מובהקת באף אחד מחודשי השנה וחלוקת הגשם בין עונות הסתיו, החורף והאביב לא עברה גם היא כל שינוי מהותי"

"את תחושת ההקצנה באירועי מזג אוויר המקננת בציבור ניתן לתלות לפיכך במגמת גידול בסיקור התקשורתי של אירועי מזג אוויר ואירועים קיצוניים בפרט, ולא במגמת גידול בכמות האירועים הללו", מציין חלפון.

"לדבריו, (של פרופ' דני רוזנפלד מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית) בינתיים יש להתייחס בספקנות להערכות של מודלים לגבי היקף שינויי האקלים הצפויים בישראל, אם כי יש הסכמה ששינויים כאלה עתידים להתרחש"

לגבי המשפט האחרון: "יש הסכמה ששינויים כאלה עתידים להתרחש" – על מה מבוססת הסכמה זו ? הרי לגבי המודלים "יש להתייחס בספקנות" – מה אם כן הבסיס להסכמה ? הרגשת הבטן של פרופ' דני רוזנפלד ? או אולי הדיווחים בעיתונות ? מעצבן שאנשים מדברים סתם, דיבורים שאין מאחוריהם כלום, ועוד אנשים שמתהדרים בתארים אקדמיים מפוצצים.
יעקב

דעיכת הרוח בגרמניה.

אין עוד מדינה בעולם שאימצה את האנרגיות המתחדשות (שמש ורוח) במרץ, בכוח, בעוצמה ונחישות כמו גרמניה. אין עוד מדינה שהשקיעה כול כך הרבה כסף בשיטת "יעלה כמה שיעלה", ובנתה כול כך הרבה מתקנים (ביחס לגודל המדינה). היא חוקקה חוקים, קבעה יעדים, ועשתה כול מה שניתן לעשות, והפליגה אל "מהפכת האנרגיה" energiewende בכול הכוח האפשרי, ללא מעצורים, עם תמיכה אידאולוגית נלהבת של ראש הממשלה ורוב גדול בציבור. ולאן הם הגיעו אחרי 18 שנה של ריצה? לשום מקום.

כתבנו בקטע הקודם על דעיכת אנרגיית השמש בגרמניה, אשר הגיעה לאספקה של 6% מהחשמל ודורכת במקום ב 3 השנים האחרונות. בקטע הזה נספר על דעיכת טורבינות הרוח.

בגרמניה הותקנו עד כה כ 29,000 טורבינות רוח יבשתיות, בהספק כולל (כאשר הרוח נושבת בעוצמה המתאימה) של כ 50 GW (עוד כ 5  GW – טורבינות בים). הרוח, ביבשה משיגה מקדם תפוקה (capacity factor ) של כ 20% - כלומר מפיקה חשמל כ 20% מהזמן (בים – כ 35%).

הרוח הפיקה כ 12% מהחשמל - פי שניים מהשמש, עם סובסידיה פי 2 יותר קטנה. אולם, גם בתחום הרוח יש עייפות מסוימת מסובסידיות, וב 2017 היה מעבר למכרזים במקום תעריפי הזנה קבועים מראש – דבר שהביא לקיטון הסובסידיות. קיטון הסובסידיות – פירושו קיטון ההתקנות. בעיה נוספת היא היעדר קווי תמסורת בנפח מספיק מאזורי הרוח החזקה בצפון גרמניה לאזורי צריכת החשמל בדרום. כמו כן גדלה ההתנגדות של התושבים להתקנת טורבינות ביבשה, בשל השחתת הטבע והנוף ומטרד הרעש.

עכשיו יש בעיה חדשה: בקרוב מתחילים להסתיים החוזים ל 20 שנים של תעריפים גבוהים מובטחים שעל בסיסם פעלו כול תחנות הרוח מאז תחילת ההתקנות בשנת 2000. בשנת 2020 מסתיימות הסובסידיות עבור כ 5700 טורבינות בעלות כושר ייצור (תיאורטי) של כ 4.5 GW. ארגון מפעילי הטורבינות מעריך שעד 2023 יסתיימו החוזים של 14 GW  כושר תפוקה, דהיינו, יותר מ ¼ של הטורבינות הקיימות. מה יעלה בגורלן של הטורבינות הישנות שאיבדו את הסובסידיות – כלומר ההכנסה המובטחת? הן יצטרכו למכור את החשמל במחירי שוק (לפי היצע וביקוש). הבעיה היא שמחירי השוק נמוכים, ובייחוד כאשר הרוח נושבת, וכול הטורבינות מפיקות חשמל באותו זמן, האספקה גדולה מהביקוש והמחירים אפסיים. בתנאים כאלה לא יוכלו הטורבינות לכסות את הוצאות התפעול השוטפות, בייחוד שהוצאות התחזוקה (תיקון תקלות) של טורבינות ישנות גבוהות. ייתכן ולא יהיה מנוס מלמכור את הטורבינות הישנות, אם אפשר, לארצות מפגרות כמו אפריקה או מזרח אירופה, במחירים נמוכים. אם גם זה לא יתאפשר יצטרכו לפרק את הטורבינות – החוק הגרמני מחייב את הבעלים לסלק טורבינות שאינן בשימוש. פירוק הטורבינות כרוך בהוצאה גדולה, ויתיר בכול מקרה צלקות של בסיסי בטון ודרכים בשטחי טבע.

לפי מצב הדברים עכשיו יש סיכוי גדול שכמות הטורבינות שיושבתו יהיה גדול מכמות הטורבינות החדשות ושהפקת אנרגיית רוח (לפחות ביבשה) יקטן בשנים הבאות ולא יגדל. כלומר הגידול בתפוקצ חשמל רוחני ייעצר והיעדים הנעלים של אחוזי אנרגיה מתחדשת רחוקים מהשגה יותר מאי פעם. ההתקדמות היא לאחור.... (גם של הרוח וגם של השמש).

מסקנה: אי אפשר להתעלם מחוקי הפיסיקה והמציאות. אידאולוגיה לא מפיקה חשמל.

יעקב

שלג בדרום צרפת, במאי.

אתמול "קפאתי" מקור בחתונה שנערכה בגן אירועים, תחת כיפת השמיים, בישראל, בגובה פני הים בערך. התנחמתי בכך שאחרים קפאו יותר...

שלג נדיר ירד אתמול (14 למאי) במחוזות ארדש Ardéche  ולוזר  Lozere בדרום צרפת.

תצלום: Twitter@Meteos – השרות המטאורולוגי הצרפתי.

תצלום: Twitter@Meteos – השרות המטאורולוגי הצרפתי.

Meteos@Meteos_

Meteos@Meteos_

Ce lundi matin, belle couche de #neige (autour de 40cm) entre #HauteLoire et #Ardèche aux #Estables à 1320m d'altitude via https://www.lamontagne.fr/ 

10:07 AM - May 14, 2018

השלג ירד באזורים שגובהם החל מ 600 מ'. שלג יוצא דופן ומאוחר, בחודש מאי, ירד בפעם האחרונה, בדרום צרפת, ב 4 במאי 1987. רק 5 ימים לפני זה היו הטמפרטורות באזור קיציות, והגיעו ל 25 מעלות. מעולם לא הייתה ירידה כול כך תלולה בטמפרטורות בזמן כה קצר.

במקום אחר, מישיגן, ארה"ב נקבע שיא של טמפרטורה נמוכה לחודש אפריל, בתאריך 4 באפריל, והטמפרטורה הייתה 20.1- (מינוס – צלסיוס). שיאים שליליים בתחילת אפריל נמדדו גם באילינוי ומינסוטה. 

 החקלאים במערב התיכון של ארה"ב נאלצו לדחות את זריעת התבואות.

Temperature difference from normal, April 1-8. (WeatherBell.com)

גם אצלנו היו באפריל וראשית מאי טמפרטורות נמוכות וכמות מאד יוצאת דופן של גשמים.

מזל שיש מדי פעם אתנחתות בהתחממות הגלובאלית הנוראית.

יעקב

הטפות ירוקות

פרופ' עדי וולפסון, "ירוק" בעל טור קבוע ב"ידיעות" מספר לנו מה צריך לעשות כדי להציל את כדור הארץ מההתחממות הנוראית. כרגיל אצל מטיפים רבים מהדברים שהוא אומר מוגזמים ורבים אחרים לא רלוונטיים או לא מעשיים.

וולפסון: אנחנו שורפים דלקים, צורכים מוצרים ושירותים, אוכלים מזון ומייצרים פסולת, ופולטים גזי חממה. נכון. אנחנו חיים.

אמנם הגזים הללו, המצטברים ברום האטמוספירה, הכרחיים כדי לאפשר חיים על פני כדור הארץ, אך כשהכמות שלהם גבוה מדי הם מייצרים מעין שכבה שכולאת את החום ויוצרת אפקט של חממה

נכון אבל לא מדויק. הגזים קיימים ואפקט החממה קיים, הם טבעיים ולא קשורים לבני האדם, ובזכותו אנו יכולים להתקיים על פני כדור הארץ, כלומר בזכותם כדור הארץ אינו סלע קפוא וקר שאינו מאפשר חיים. התוספת שבני האדם מוסיפים לגזי החממה הטבעיים היא זעירה עד זניחה.

כל אחד מאיתנו פולט גזי חממה, פחות או יותר. בממוצע, כל אזרח בישראל פולט כ-10 טון פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי לשנה כ-27 ק"ג ליום.

לא מדויק. כול אחד נושם ואגב כך פולט פד"ח (גזי חממה). גם החיות. אם נחדל מלנשום נפלוט קצת פחות. אבל, הכמות של 27 ק"ג ליום מתייחסת לכל הפעילות במדינה, כולל תעשייה, תחבורה, וכד'. זו לא פליטה אישית של האדם כפרט.

פרופ' וולפסון ממליץ, ברמה האישית, שנאכל פחות בשר, נלך יותר ברגל (פחות במכונית) ויותר בתחבורה ציבורית. המלצות טובות ובריאות, ואני, אישית, עושה כול אלה ככול האפשר (אני ילד טוב, אם כי לא בדיוק ילד). אני מוסיף המלצה שלי: להיות אדם ישר, לא לשקר, לא לגנוב, להתפרנס בכבוד מעבודתנו, לכבד את הזולת. מה הקשר בין זה לפליטות והצלת כדור הארץ? כלום. אבל ילד טוב כדאי להיות.

לרשויות המקומיות ממליץ וולפסון: מעבר לתחבורה ציבורית יעילה יאפשר הפחתה משמעותית של הפליטות וגם של הפקקים. אפילו ציפוף עירוני ובנייה רוויה יכולים להפחית את הפליטות בכ-25%.

אלו סיסמאות ריקות. "תחבורה ציבורית יעילה" היא סיסמא ריקה לחלוטין מתוכן. התחבורה לעולם לא תהיה מספיק "יעילה" לטעמם של הפרופסורים... "תחבורה יעילה" זו סיסמא אוטופית. בעולם המציאות יש מגבלות. התחבורה שיש היא מה שאנו מסוגלים לעשות, אין אחרת, לא יכולה להיות תחבורה אוטופית. התחבורה הציבורית יש לה גם מגבלות משלה. היא פולטת פליטות גם כן, והרבה יותר גרוע – מזהמת את האוויר. נסיעות תכופות של אוטובוסים על דיזל, מפרקיים, ענקיים, בתל אביב, עם 5-10 נוסעים כפי שקורה בפועל במרבית שעות היום (מידע אישי), לא תורם להפחתת הפליטות. אדרבה. האוטובוסים (תחבורה ציבורית) הם הגורם העיקרי לזיהום האוויר בערים, זיהום שהורג אנשים ממש, כאן והיום, בניגוד לפליטות הפד"ח שהן, אולי, סכנה תיאורטית רחוקה.

וההמלצה השגרתית: מדינת ישראל צריכה לעבור ל"ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש ורוח, שעדיף על ייצור חשמל מדלקים מאובנים. "

לא מעשי. אנרגיית הרוח היא מפגע בריאותי וסביבתי נוראי, הטורבינות מרעישות, הורסות את הנוף, קוטלות ציפורים ומייצרות מעט מאד חשמל, מפני שאין הרבה רוחות באקלים ארצנו. והן עולות ביוקר. נזקן גדול בהרבה מהתועלת.  אנרגיה סולארית היא בלתי יעילה ויקרה, (למרות שהיא לא מזיקה כמו טורבינות רוח). לא חשוב כמה לוחות שמש נתקין וכמה מיליארדי שקלים נשרוף עליהן, כמעט כול האנרגיה תמשיך להיות מסופקת מדלקים פחמיים, כי האנרגיה הסולארית לא מסוגלת לספק צרכינו. זה חזון שווא (כמו "תחבורה ציבורית יעילה").

הטפותיו של פרופ' וולפסון הן מנטרה שבלונית, מנותקות מהמציאות, אבל הן יפות.

יעקב

התעשייה הסולארית בגרמניה מתנוונת.

גרמניה היא המדינה הכי מתקדמת בעולם בהתקנת לוחות שמש. הגרמנים, ובראשם הקנצלרית מרקל, מאמינים באמונה אידאולוגית-דתית עמוקה ששמש "זה טוב", שזו "האנרגיה של העתיד", "אנרגיה נקייה וזולה"  שתציל את כדור הארץ. הם ניגשו במרץ בלתי נלאה, להתקין כמה שיותר לוחות בשיטה "יעלה כמה שיעלה", ו"כול המרבה הרי זה משובח" וסירבו להתייחס לחישובים הנדסיים וכמותיים מפוקחים, כלומר סירבו להתייחס למציאות, שהשמש בגרמניה זורחת בממוצע רק 12.2% מהזמן. הם התקינו (נכון לסוף 2016) כ 1.58 מיליון (מיליון!)  מתקנים, הנותנים הספק נומינלי (תיאורטי) של 41.3GW  חשמל,  שהם כ 160 מיליון לוחות, או 240 מיליון מ"ר. הם השקיעו בין 2010 ל 2016 כ 56 מיליארד אירו בלוחות שמש.

תמונה: ויקיפדיה

המתקן הסולארי קרוגהוטה (במרכז גרמניה) בעל הספק נומינלי של 29.1 MW. (מקור התמונה ).  לפי חישוב הספק – יש בגרמניה 1420 מתקנים בגודל כזה, זו כמות אדירה, והיא כמעט בלתי נתפסת בדמיוננו.

מה השיגה הכמות האדירה של המתקנים (וההשקעה האדירה)? מעט מאד. כול הלוחות האלה הצליחו לספק רק כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה. כול הלוחות הותקנו, כמובן, רק הודות לסובסידיות הגדולות. ואכן הסובסידיות גרמו לעלייה גדולה במחירי החשמל, כך שמחירי החשמל בגרמניה הם בערך פי שניים מהממוצע באירופה ופי 3 מהממוצע בארה"ב.

האמונה הדתית-אידאולוגית הזו גרמה לריצת אמוק בלתי מרוסנת, אבל, העובדות לא ניתנות לכיפוף על ידי האמונה הדתית. בערך בשנת 2015 הכירה ממשלת גרמניה בעובדה שלא ניתן להגדיל את ההוצאה על סובסידיות בלי סוף והפחיתה מאד את שיעור הסובסידיה (התעריף הגבוה המובטח ליצרנים סולאריים).

כתוצאה מכך קטנו מאד ההתקנות החדשות של לוחות שמש. זה ברור – אין סובסידיה גדולה – אין התקנות. לוחות השמש לא מתקיימות בזכות עצמן, על ידי הפקת החשמל – הן קיימות רק לשם הפקת סובסידיות.

בטבלה למעלה רואים את הקיטון במתקנים סולאריים חדשים בין השנים 2012 ל 2016. בטבלה הבאה רואים את הקיטון בשיעור הסובסידיות (הקו החום) ובהשקעות במתקנים סולאריים (הקו האדום).

והתוצאה – קיפאון (אי גידול) בתפוקה הסולארית. השמש הגיעה לשיא תפוקה של כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, אבל האחוז הזה קטן ב 2016 ל 5.9%.

בהמשך נראה גם את הקיטון הגדול במועסקים (מקומות עבודה) בסקטור הסולארי.

את הפיסיקה, ההנדסה, המציאות – אי אפשר לרמות או לדרבן בעזרת אמונה כמו-דתית. האנרגיה הסולארית כנראה הגיעה לקצה גבול יכולתה, למרות ההשקעות האדירות והרצון האדיר. היא מספקת כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, וזהו זה. היא כנראה לא מסוגלת ליותר, לא חשוב כמה העם הגרמני כולו מתלהב מאנרגיה סולארית (טוענים ש 85% מהגרמנים תומכים בה). לאט, לאט יגיעו המתקנים הקיימים לקצה החיים השימושיים שלהם (כ 20 שנה), ובהיעדר השקעות נוספות, תלך ותרד כמות החשמל הסולארי שיופק. והוליד ההר עכבר.

יעקב