ההוריקן והשקרים האקלימיים.

עם כל אסון טבע – כמו הוריקן מיכאל הנוראי שהכה השבוע בחופי פלורידה – אנו מיד שומעים את המקהלה ההיסטרית "התחממות גלובאלית... התחממות גלובאלית... געוואלד... ההתחממות כבר כאן ומכה בפלורידה ללא רחם!"...

ניו יורק טיימס: "המדענים בטוחים יותר ויותר שיש קשר בין ההתחממות הגלובאלית להוריקנים".

שקר. אולי הם "בטוחים" אבל קשר אין.

הוריקנים, סופות, שיטפונות, בצורת... אכן כול אלו אסונות טבע קשים אבל הם לצערנו תמיד הכו בנו ותמיד יתרחשו ואין שום קשר בינם לבין ההתחממות הגלובאלית הזעירה שהייתה במאה השנים האחרונות. אלו תופעות טבע רגילות ושגרתיות, ואין שום דבר שאנו יכולים לעשות כדי למנוע אותן. אנו יכולים רק להסתגל, כלומר להתכונן יותר טוב ולהקטין את הנזקים. על הוריקן מיכאל אמרו: "אחד במאה שנה..." כן, כלומר הוריקן קודם בעוצמה זו היה לפני 100 שנה, הרבה לפני שההתחממות הגלובאלית מעשה ידי אדם החלה... אז ממה הוא נגרם אז ??

הנה הסטטיסטיקות על הוריקנים שהכו בחופי פלורידה ב 118 השנים האחרונות:

אין שינוי במגמה, אין גידול לא במספר הסופות ולא בעוצמת הסופות.

המדענים החממיסטים אומרים שמי מפרץ מקסיקו היו חמים מהרגיל (בגלל ההתחממות) והדבר תרם להעצמת הסופה. אבל אם בוחנים את הנתונים על טמפרטורת המים רואים שהקיץ היה התשיעי הכי חם מאז החלו המדידות ב 1860 – כלומר לא החם ביותר... ועוד יותר מעניין הוא שמתוך 10 השנים החמות ביותר של מימי מפרץ מקסיקו – 7 היו לפני 1970 (לפני ההתחממות הגלובאלית הנוראית).

בארה"ב כולה הייתה "בצורת" של הוריקנים – יותר מ 11 שנים ללא הוריקן שפגע בחופי הארץ, בין השנים 2006 ל 20017. איפה היו תועמלני ההיסטריה החממיסטית ומשרתיהם בעיתונות? כמובן, הם מקימים קול זעקה ומדווחים רק כאשר מתרחש אסון... רק זה משרת את מטרות התעמולה שלהם.

הנה עוד תמונה ששווה אלף מילים: מספר ההוריקנים הגדולים שהיכו בחופי ארה"ב לפי עשור:

מגמת הירידה ברורה – למרות ההתחממות הגלובאלית הנוראית. אין על זה דיווח בעיתונות.

גם הדו"ח האחרון של ה IPCC  מציין:

 “there is only low confidence regarding changes in global tropical cyclone numbers under global warming over the last four decades.”

כלומר: אין סימוכין אמינים לטענה שהיה שינוי במספר הציקלונים (הסופות) ב 40 השנים האחרונות. גם בשאר מאורעות מזג אוויר קיצוניים אין שינוי (למרות ההתחממות הגלובאלית). אפילו כתבו ספר על זה. 

יעקב

דוח הפחדה חדש.

האו"מ, באמצעות ה IPCC  פרסם דו"ח חדש בנושא האקלים.  הדוח נכתב על ידי עשרות מחברים בעקבות הסכם פאריס משנת 2015, בו הסכימו כול אומות העולם להשתדל למנוע התחממות מעבר ל 1.5 מעלות. הדו"ח עושה מה שביקשו ממנו, והכותרת של מעריב מבטאת זאת היטב "בדרך לאסון – דוח האו"מ מזהיר מפני ההתחממות הגלובאלית". הדו"ח נועד להגביר ההפחדה לקראת וועידת האקלים בדצמבר, בפולין.

כותרות בניו יורק טיימס, מעריב וערוץ 10.

ראשית עוסק הדו"ח בשאלה ה"חשובה" מתי יקרה המאורע? ובכן – מתוך הנחה שעד עתה כבר התרחשה התחממות בשיעור של כ 1 מעלה מעל לרמה ה"טרום תעשייתית" (כלומר מעל 1900), חסרה כעת חצי מעלה בלבד, וזה, הם אומרים יקרה בין 2030 ל 2052... אולי... לפי חשבוני – על פי קצב ההתחממות האמיתי של 40 השנים האחרונות (להבדיל מזעקות היסטריה של תעמלנים), שהיה כ 1.13 מעלה למאה שנה, נגיע לחצי מעלה נוספת רק בסביבות 2060. אבל לחממיסטים יש את המודלים המפחידים שלהם, שכבר הוכחו כ"חמים" מדי עד כה, וזה מה שקובע לדעתם, בתחזיותיהם, ולא מה שאכן מתרחש במציאות. הם משתמשים באותם מודלים ישנים מלפני 10-15 שנה, אין שום מדע חדש בתחזיותיהם.

ומה יקרה אם תתרחש אותה התחממות נוראית של חצי מעלה נוספת, מעל למעלה שכבר הייתה? סוף העולם! גלי חום, שיטפונות, סערות, עליית פני הים, מות האלמוגים, הכחדת מינים, הרס החקלאות. "המדע אומר זאת"! – בפי האו"מ - איך אפשר להתווכח? כבר הייתה, כאמור עלייה של מעלה אחת עד היום. האם הגיע סוף העולם? עדיין לא. אנשים עוד איכשהו חיים, וגם משגשגים, ייצור המזון בעלייה חסרת תקדים, הרעב בירידה, רמת החיים שוברת שיאים, הכול טוב בינתיים. אבל... עוד תראו... עוד חצי מעלה וסוף העולם באמת יגיע. בגלל האקלים! בגלל חצי המעלה הזאת. ראו הוזהרתם! על ידי האו"מ והמדע!

בסדר, הבנו, ומה צריך לעשות כדי להציל את כדור הארץ והמין האנושי מאותה חצי מעלה נוראית? האם זה אפשרי בכלל? ובכן – אל פחד. אם באמת, באמת נתאמץ נוכל למנוע את האסון. אבל זה מחייב... נכון... ניחשתם "שינוי מוחלט באורח החיים" שלנו. מהפכה חסרת תקדים וענקית בממדיה בייצור האנרגיה, השקעות ענק –כ 1 טריליארד דולר לשנה, כול שנה, עד 2050 לפחות.   (לא מיליארד – טריליארד!). זה דורש שינוי עצום, בו זמנית, בטכנולוגיה, כלכלה וחברה בקנה מידה שמעולם עדיין לא התרחש... זה דורש השקעת כול משאבי האנושות רק במטרה קדושה זו של המלחמה באקלים. ובקיצור – זה לא יתרחש.

עד כה השקיע, העולם כולו, כ 1/3 טריליארד דולר בשנה (ב 10 השנים האחרונות) על "אנרגיה ירוקה" (תחנות רוח ולוחות שמש). ההישג בהפחתת פליטות? אפס. הפליטות רק עלו. אבל... אומרים חכמי האו"מ, אם יגדילו פי 4 את ההשקעה הפליטות יחלו לרדת, ולא סתם לרדת אלא ממש יפלו באופן פתאומי לאפס – שזה מה שנדרש "כדי למנוע התחממות של חצי מעלה".

כמו כול דוחות האו"מ, גם הדוח הזה בלתי מציאותי עד כדי חוסר שפיות. מדהים עד כמה אנשים מוכנים לכתוב כול שטות תמורת כסף (משכורת) בלי קשר לשכל הישר או ראיית המציאות. אין בידינו כעת את האמצעים הטכנולוגיים לייצור האנרגיה הדרושה תוך הקטנה משמעותית של הפליטות. לא חשוב כמה טריליארדים יוציאו, וכמה תחנות רוח ולוחות שמש יתקינו – הפליטות לא תקטנה. זה בלתי אפשרי – טכנולוגית ופיסית, כעת. אבל... החשש הברור הוא שבזבוז כול הכסף האדיר שהאו"מ ממליץ עליו יעשה הרבה יותר נזק מאותה התחממות מסכנה של חצי מעלה שהבזבוז במילא לא ימנע.

אבל... האו"מ – וה"מדענים" החממיסטים – האמת והמציאות מעולם לא היוו נר לרגליהם. הפחדה היסטרית מבוססת תחושת בטן ואידיאולוגיה זה כול מה שיש בדו"ח זה, בדומה לשאר הדוחות של האו"מ-שמום. 

מתחיל להיות משעמם.

יעקב 

התקררות בספטמבר

ד"ר רוי ספנסר מ UAH  פרסם את נתוני מדידת הטמפרטורות הלווייניות לחודש ספטמבר 2018. האנומליה (סטייה מהממוצע הרב שנתי) היא 0.14 + מעלות צ' , ירידה מהסטייה של 0.19+ שנמדדה באוגוסט. ברמה העולמית זה היה הספטמבר הקר ביותר ב 10 השנים האחרונות.

בשנת 2015-16 הייתה תופעת ה"אל ניניו" שגרמה לטמפרטורות גבוהות בשנים אלה. אבל, זו תופעה טבעית ומחזורית. אחרי שהיא חלפה חזרו הטמפרטורות לרמה "נורמלית" כלומר רמה נמוכה יחסית. ההתחממות של 2015-16 לא הייתה חלק ממגמה מתמשכת של עליות כפי שניתן לצפות לו היו העליות נגרמות על ידי הפד"ח בלבד. רמות הפד"ח באטמוספרה לא ירדו השנה (היא עלתה), אבל הטמפרטורות ירדו באופן ניכר לעומת 2015-16.

קצב ההתחממות מאז תחילת המדידות הלווייניות ב 1979 הוא 0.13 מעלות לעשור, כלומר 1.3 מעלות למאה שנה... יש התחממות אבל היא רק בשיעור כחצי מתחזיות המודלים או מזעקות התעמלנים החממיסטים ב IPCC.

יעקב

ועידות האקלים - חיים טובים על חשבון אחרים.

עוד וועידת אקלים עקרה התקיימה בחודש זה בבנגקוק. וועידות הפטפטת הסרק של האו"מ היו בעבר מאורע שנתי, כעת הפכו לחצי-שנתי, הוועידה הזו הייתה "וועידת הכנה" לוועידה השנתית ה"אמתית" שתתקיים בדצמבר בפולין, הכנה לקראת שום דבר.  

הסכם אקלים "היסטורי" נחתם ב 2015 בפאריס, אלא שההסכם היה חסר תוכן. המדינות התחייבו להשתדל לעצור את ההתחממות על 1.5 מעלה, או מקסימום 2. זו הייתה התחייבות הצהרתית שאין בצדה שום צעד מעשי, ואפילו אין שום דרך למדוד עמידה בהתחייבויות. התוצאה המוחשית של הסכם פאריס – המשך וועידות האקלים הבינלאומיות הענקיות, הפעם בתדירות חצי שנתית, במטרה לדון ולדוש ביישום הסכם פאריס הריקני.

נושא אחד מוחשי בכול זאת מועלה לדיון בקדחתנות – נושא הכסף – כלומר – המדינות המתפתחות (כלומר המפגרות והעניות) זועקות: "איפה הכסף שהבטחתם?". באקט של רוחב לב חסר שחר הבטיחו המדינות המפותחות (העשירות), בשנת 2010, לתרום 100 מיליארד דולר לשנה, החל מ 2020, לקרן האו"מ לאנרגיה ירוקה, כדי שזו תממן הקמת מתקנים "מתחדשים" בארצות המפגרות.

האו"מ מיהר להקים קרן אקלים ירוקה, כלומר – שכר פקידים ומנהלים לרוב, בשכר נדיב, על חשבון הברון, אבל הכסף לא מגיע, כי זה סכום אבסורדי שאף אחד לא מתכוון לתרום, ולפוליטיקאים ב 2010 היה נוח להבטיח מתוך ידיעה ברורה שבבוא מועד התשלום הם כבר לא יהיו בתפקיד. 

עד היום הובטחו אולי 10 מיליארד ס"ה, אבל, הועברו לקרן בפועל רק 3.5 מיליארד, כולל 1.5 מיליארד שהנשיא אובמה ושר החוץ קרי העבירו אחרי שהפסידו בבחירות ב 2016, באקט פוליטי מכוער שנועד להתנקם בנשיא הנכנס טראמפ ובאזרחי ארה"ב, ללא קשר לאקלים. בינתיים יש כינוסים נוספים, מפגשים וועידות וחיים טובים של פקידי ופעילי הקרן – בנפרד מהוועידות האקלימיות ה"כלליות" (ובתוספת להן). הכול כמובן על חשבון אחרים.

וויכוח חדש מתנהל כעת על אופן ההוצאה של הכסף שהובטח אבל לא הועבר.... המפותחים (המשלמים) התכוונו שהכסף יממן מעבר ל"אנרגיות מתחדשות", כלומר ישמש להקמת לוחות שמש ותחנות רוח. אבל ה"מתפתחים" הם אולי עניים אך אינם טיפשים, ומבינים שאין שום תועלת בלוחות השמש וטורבינות הרוח. לכן הם דורשים שהכסף (שאיננו) ישמש ל"תיקון נזקי ההתחממות" – כלומר לשיקום אחרי נזקי טבע טבעיים כמו הוריקנים, שיטפונות או אפילו רעידת האדמה והצונאמי שהיו באינדונזיה. צודקים. הנזקים האלה (שהם נזקי טבע רגילים, בלי קשר להתחממות) הם נזקים מאד ממשיים, שדורשים השקעה ושיקום. חבל לזרוק כסף טוב על מתקנים חסרי תועלת כשהצרכים הממשיים לעזרה ושיקום של נפגעי אסונות הטבע הם כה גדולים.

בינתיים, וועידות האקלים נמשכות כסדרן כשעשרות אלפי פקידי ציבור פרזיטים מנצלים תירוץ חדש ואופנתי לבזבז לריק את כספי ממשלותיהם ואזרחיהם בבילוי בבתי מלון מפוארים, טיסות ליעדים רחוקים, קוקטיילים ומסיבות ופטפוטי סרק (נאומים ריקניים) בלי סוף. תירוץ טוב לחיים טובים על חשבון אחרים.

יעקב

אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית

מאת: ד"ר רועי צזנה
פורסם במקור בבלוג "המדריך לעתיד".

בחודש אוגוסט 2018, קיבלה ממשלת בורקינה פאסו – מדינה זעירה באפריקה – החלטה הרת-גורל. היא הודיעה שתתיר לשחרר בשטחה יתושים מהונדסים גנטית, בניסיון למגר את מחלת המלריה. על הדרך, יכולה ממשלת בורקינה פאסו ללמד אותנו גם לקח חשוב לעתיד האנושות.

אבל בואו נתחיל בהתחלה.

מלריה היא אחת המחלות המזיקות ביותר באפריקה ובאסיה. הטפילים הגורמים למחלה נישאים במעיהם ובבלוטות הרוק של יתושי אנופלס. כאשר נקבת היתוש מוצצת דם מקורבנותיה האנושיים, היא מדביקה אותם בטפילים. אלו מתרבים בגוף האנושי – ואז נמצצים החוצה על-ידי יתושת אנופלס אחרת, שמעבירה אותם הלאה לקורבנות אנושיים חדשים, וכך המעגל נמשך והתהליך חוזר על עצמו שוב ושוב. על הדרך, בני-האדם שנושאים את הטפילים מפתחים חום גבוה, ולרוב סובלים גם מתשישות, הקאות וכאבי ראש. אם אתם מרגישים רע עבורם, כדאי שתדעו שגם היתושים אינם מרגישים טוב במיוחד לגבי העניין, ונופלים גם הם חלל לטפילים שהם נושאים[1].

לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2016 בלבד נדבקו 216 מיליון בני-אדם במלריה, וכמעט חצי-מיליון נפטרו בעקבות המחלה[2]. היתר 'רק' סבלו מימים ארוכים בהם שכבו במיטה ולא יכלו לעבוד. אין פלא שכלכלנים מאמינים שהמלריה עולה לאפריקה כולה 12 מיליארד דולרים בשנה – סכום עתק עבור המדינות העניות ביבשת[3].

איך נלחמים במחלה? עד היום, דרך הלחימה העיקרית הייתה באמצעות מניעה: אנשים השתמשו ברשתות שמנעו מהיתושים להגיע אליהם בלילות. אלא שרשתות נוטות להתבלות ולהיקרע, ואינן יכולות להגן על אלו שצריכים לעבוד בלילות. וכך המשיכה המלאריה למלוך בכל רחבי אפריקה ואסיה.

פוסטר המדרבן לתיקון רשתות יתושים קרועות

בשנים האחרונות החלו אנשי המדע והביו-טכנולוגיה לפתח צורה חדשה להילחם במלאריה. מדענים בריטיים הצליחו להנדס גנטית נקבות יתושים במטרה לעקר אותן – למנוע מהן להביא יתושים חדשים לעולם[4]. נקבות אלו, אם ישוחררו לטבע, ימשכו את תשומת לבם ואת זרעם של הזכרים, שינסו לשווא לעבר את הנקבות העקרות. כתוצאה, מספר היתושים בטבע אמור לרדת דרמטית[5].

למעשה, לא מדובר בתיאוריה בלבד, מאחר ויתושים מהונדסים-גנטית שכאלו הופצו בשנתיים האחרונות באיי קיימן, בפנאמה, בברזיל, בארצות הברית ובהודו. ההצלחה הייתה מרשימה: תוך שישה חודשים נרשמה ירידה של שמונים אחוזים בערך במספר היתושים. בברזיל בלבד, שם התמקדו המדענים ביתושים שהפיצו את קדחת דנגי הקטלנית, נרשמה ירידה של 91 אחוזים במספר מקרי ההדבקה במחלה באותה שנה[6].

עכשיו מתחילות גם מדינות אפריקה לאמץ את היתושים המהונדסים-גנטית, בהובלתה של בורקינה פאסו הקטנטנה אך הנועזת. היא לא לבדה במערכה: בקרוב יצטרפו אליה גם מאלי ואוגנדה. בשלב הראשון מתכוונים המדענים לשחרר 10,000 יתושים מהונדסים-גנטית עקרים, שיצמצמו את מספר היתושים החיים בטבע. בשלב השני, ישוחררו יתושים שהונדסו עם תכונות מתקדמות יותר: למשל, יתושים שאינם מסוגלים להדביק בני-אדם בטפילי המלאריה, מהסוג שפותח כבר באוניברסיטת קליפורניה[7]. בדרך זו ניתן יהיה למגר את המלאריה מבלי לערער את מארג המזון – מכיוון שחיסול כל היתושים עלול לפגוע גם בחרקים ובציפורים הניזונים על מוצצי-הדם הקטנים.

ישיבת כפר בבורקינה פאסו, בה מקבלים אנשי הכפר הסבר על היתושים המהונדסים-גנטית שישוחררו בשטח הכפר. מקור: Target Malaria.

החלק המרגש ביותר בהתפתחויות הללו הוא גם המפחיד ביותר: באמצעות ההנדסה מחדש של היתושים, אנו מסוגלים לשנות את תכונותיה של האוכלוסיה כולה לאורך זמן. במילים אחרות, באמצעות התערבות חד-פעמית – מבצע שייקח שנים ספורות – אנו יכולים לשנות את פניהן של אפריקה ואסיה למאות השנים הקרובות. מבחינה זו, מדובר בטכנולוגיה שמשנה לגמרי את התמונה. כל טכנולוגיה אחרת שהמצאנו עד כה דרשה תחזוקה מתמדת: תחנות כוח יפסיקו לפעול כמעט מיד מבלי עובדים אנושיים, למשל. אבל ההנדסה הגנטית של היתושים, אם תעשה בזהירות ובקפדנות, תוכל להישמר לאורך דורות אנושיים רבים.

כמובן, אי אפשר להתעלם גם מהסכנה שבטכנולוגיה. אין כמעט סיכוי שיתושים מהונדסים-גנטית יסבו נזק לבני-האדם, אך אנו עלולים למחות בשוגג את כל אוכלוסיית היתושים ממין מסוים, ובכך לפגוע קשות במארג המזון ובכל בעלי-החיים האחרים הניזונים על היתושים. חמור מכך, הטכנולוגיה יכולה לשמש גם כנשק, ואפשר לדמיין מלחמה עתידית בה משוחררים יתושים מהונדסים-גנטית שיכולים להזריק רעלנים קטלניים לבני-האדם באזור – ואף להתרבות עם היתושים הקיימים במקום ולהעביר לצאצאיהם את אותם גנים מזיקים. זהו הכוח שאנו מתחילים, כבני-אדם, לרכוש כיום: לשחק עם החיים ועם המוות ולעצב מחדש את האורגניזמים שעל פני כדור-הארץ למטרותינו, לטובה או לרעה.

אבל לפחות בינתיים, אנו יכולים לעשות שימוש בטכנולוגיה לטובה. באמצעות הנדסת היתושים וחרקים אחרים נוכל להיפטר ממחלות קטלניות שליוו את האנושות לאורך מאות-אלפי שנים: המלאריה, קדחת הדנגי, מחלת ליים, ואחרות. מחלות אלו הורגות יותר מחצי-מיליון בני-אדם בשנה, ופוגעות ביכולתן של משפחות ומדינות לכלכל את עצמן. מתת הבריאות הזו תהיה מתנה שנעניק לדורות הבאים – לילדינו, לנכדינו ולכל צאצאינו הבאים.

מראי מקום:

[1] http://www.sciencemag.org/news/2010/09/how-mosquitoes-fight-malaria

[2] http://www.who.int/malaria/media/world-malaria-report-2017/en/#Global%20and%20regional%20malaria%20trends%20in%20numbers

[3] https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(05)66420-3/fulltext

[4] http://www.nature.com/articles/doi:10.1038/nbt.3439

[5] https://www.statnews.com/2015/12/07/gene-edited-mosquitoes-stop-malaria/

[6] https://labiotech.eu/medical/oxitec-dengue-zika-brazil/

[7] https://www.statnews.com/2015/11/23/malaria-mosquitoes-gene-drive-crispr/

הקרח הארקטי יציב.

באמצע חודש ספטמבר, כול שנה, מציינים את שיא ההפשרה העונתית (של הקיץ) של הקרח הארקטי. לרוב זה מלווה בקול תרועה גדולה בתקשורת בנוסח: "התחממות גלובאלית נוראית, שיא בהפשרת הקרח הארקטי, עוד שנים מעטות יעלם (יימס) כול הקרח הארקטי בקיץ". השנה היה שקט מוחלט בתקשורת, אף מילה על הקרח הארקטי. או שיא ההפשרה. מדוע? ניחשתם: מפני שהוא נמצא בעלייה ולא בירידה.

השנה היה שטח הקרח המינימלי (בשיא ההפשרה) 4.43 מיליון קמ"ר, זה 96 אלף קמ"ר יותר מאשר הממוצע של 11 השנים האחרונות, 350 אלף קמ"ר יותר מאשר ב 2016, 472 אלף קמ"ר יותר מאשר ב 2007, ו 1.2 מיליון קמ"ר יותר מאשר ב 2012.

נכון, מאז שהחלו המדידות הלווייניות ב 1979, יש ירידה משמעותית בשטח הקרח (במינימום בשיא ההפשרה). אולם מגמת קיטון השטח (או הפשרת הקרח) נעצרה ב 10-11 השנים האחרונות, והיקף הקרח התייצב. אין סכנה מידית להפשרה שלמה של כול הקרח הימי הצפוני, בקיץ, כמו שניבאו החממיסטים.

ובקשר לתקשורת – דעו – כאשר יש שקט בתקשורת – זה חדשות טובות (התחממות פחות חמורה מהתחזית). בעיתונות מדווחים בקול גדול רק חדשות מפחידות... מדווחים רק לפי הדרישות האידאולוגיות של העורכים והכתבים, בלי קשר למה שקורה בשטח.

יעקב

הצילו את האוקיינוסים.

האוקיינוסים מוצפים בזבל, הרבה ממנו זבל פלסטיק שלא מתפרק במשך עשרות שנים. הזבל הולך ומצטבר.

75% מהזבל הפלסטי בים מקורו בארצות "מתפתחות" (כלומר מפגרות ועניות) כמו סין, הודו, אינדונזיה, הפיליפינים ועוד. בארצות אלה אין טיפול נאות בזבל. טיפול נאות פירושו מחזור, שריפה, או הטמנה (האופציה הנפוצה) במטמנות מסודרות. מטמנות (מזבלות, בורות) מסודרות פירושו – מטמנה מדופנות ביריעות בלתי חדירות למים, כדי למנוע דליפת רעלים למי תהום. גם מיקום המטמנה צריך להיבחר בקפידה כדי שהזבל לא יישטף לנהרות.

בארצות ה"מתפתחות" – ב 50% מהישובים (או ל 50% מהתושבים) אין איסוף זבל מאורגן בכלל, כלומר כול אדם משליך את הזבל שלו בעצמו, כמיטב יכולתו, בדרך כלל זורק לרשות הרבים או לנהרות. במקומות שכן יש איסוף זבל מאורגן – הזבל מושלך למטמנות (מזבלות) לא סדירות, לא מדופנות ולא מטופלות כראוי.

התוצאה היא שהזבל מגיע לנהרות ומשם לים או לאוקיינוס.

הפתרון הטוב לטיפול בזבל היא לשרוף אותו בטמפרטורות גבוהות, בתנורים מיוחדים המצוידים במסננים המונעים זיהום אוויר. בשוודיה, למשל, היו 32 משרפות כאלה בשנת 2009. ארגונים ירוקים מתנגדים למשרפות בטענה שהן פולטות פד"ח (גזי חממה). האמת היא שהמשרפות יוצרות אנרגיה שימושית ונחוצה, ובהיעדרן היו צריכים לשרוף דלק פחמי. בנוסף – זבל המתפרק במטמנות גם כן פולט גזי חממה כך שתהליך השריפה אינו גורם ליותר פליטות מאשר תהליכים אחרים של טיפול בזבל.

ארגונים ירוקים מתרכזים בפתרון המחזור. המחזור הוא גם יקר וגם לא מעשי, והצחוק הוא שרבים מהחומרים ה"ממוחזרים" נשלחים לארצות עניות להמשך הטיפול וה"מיחזור" ומשם מוצאים את דרכם (בכוונה או שלא בכוונה) אל הים. התקנות האירופיות קובעות שברגע שהזבל נשלח לסין למחזור הוא ממוחזר לפי דרישת התקן, והכול בסדר,  אבל בפועל חלק גדול מהזבל הזה איננו ממוחזר כלל אלא נזרק לים.

בנוסף, סין הודיעה שהיא מפסיקה לקבל זבל ממוחזר מחו"ל. היא כנראה כבר לא כול כך ענייה, ויש לה פרנסות יותר טובות, ויש לה מספיק זבל מתוצרת בית, ומספיק בעיות זיהום. עכשיו, האירופים והאמריקאים יצטרכו למצוא לקוחות חדשים (ארצות יותר מפגרות) ש"יטפלו" בזבל שלהם (כלומר ישליכו אותו לים...).

Photo by Hermes Rivera on Unsplash

יוצא שהמלחמה המתמשכת של ארגונים ירוקים למען פתרונות אוטופיים (מחזור) מונעת טיפול יעיל ונקי יחסית של שריפת זבל במשרפות מודרניות. שום טיפול אינו נקי לגמרי, אין דבר כזה. שריפה גורמת עשן וזיהום אוויר. אבל שריפה כנראה היא הטיפול העדיף – עדיף על פני "מחזור" הזבל לארצות עניות שמשליכות את רובו לים. המלחמה של הירוקים נגד משרפות ומטמנות גורמת, בין השאר, לזיהום הים.

מלבד זה בולטת עובדה נוספת: המזהמים העיקריים והפוגעים בסביבה הן הארצות העניות. אדם עני דואג קודם כול ללחם, ואין לו משאבים להשקיע בניקוי הזוהמה.  אדם עשיר, אחרי שסיפק צרכיו הבסיסיים, דורש גם סביבה נקייה, ומוכן להשקיע בזה. לכן מדיניות שמונעת פיתוח  על ידי בניית תנות כוח ומקדמת עוני פוגעת גם בסביבה (שלא לדבר על הפגיעה ברווחת האנשים). בזבוז משאבים לריק על "אנרגיה ירוקה" שאינה עובדת, ומניעת הקמה של תחנות כוח שעובדות (פחמיות) בעולם השלישי היא מדיניות של קידום העוני.

יעקב