28 באפריל 2018

הטפות ירוקות


פרופ' עדי וולפסון, "ירוק" בעל טור קבוע ב"ידיעות" מספר לנו מה צריך לעשות כדי להציל את כדור הארץ מההתחממות הנוראית. כרגיל אצל מטיפים רבים מהדברים שהוא אומר מוגזמים ורבים אחרים לא רלוונטיים או לא מעשיים.
וולפסון: אנחנו שורפים דלקים, צורכים מוצרים ושירותים, אוכלים מזון ומייצרים פסולת, ופולטים גזי חממה. נכון. אנחנו חיים.
אמנם הגזים הללו, המצטברים ברום האטמוספירה, הכרחיים כדי לאפשר חיים על פני כדור הארץ, אך כשהכמות שלהם גבוה מדי הם מייצרים מעין שכבה שכולאת את החום ויוצרת אפקט של חממה
נכון אבל לא מדויק. הגזים קיימים ואפקט החממה קיים, הם טבעיים ולא קשורים לבני האדם, ובזכותו אנו יכולים להתקיים על פני כדור הארץ, כלומר בזכותם כדור הארץ אינו סלע קפוא וקר שאינו מאפשר חיים. התוספת שבני האדם מוסיפים לגזי החממה הטבעיים היא זעירה עד זניחה.
כל אחד מאיתנו פולט גזי חממה, פחות או יותר. בממוצע, כל אזרח בישראל פולט כ-10 טון פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי לשנה כ-27 ק"ג ליום.
לא מדויק. כול אחד נושם ואגב כך פולט פד"ח (גזי חממה). גם החיות. אם נחדל מלנשום נפלוט קצת פחות. אבל, הכמות של 27 ק"ג ליום מתייחסת לכל הפעילות במדינה, כולל תעשייה, תחבורה, וכד'. זו לא פליטה אישית של האדם כפרט.
פרופ' וולפסון ממליץ, ברמה האישית, שנאכל פחות בשר, נלך יותר ברגל (פחות במכונית) ויותר בתחבורה ציבורית. המלצות טובות ובריאות, ואני, אישית, עושה כול אלה ככול האפשר (אני ילד טוב, אם כי לא בדיוק ילד). אני מוסיף המלצה שלי: להיות אדם ישר, לא לשקר, לא לגנוב, להתפרנס בכבוד מעבודתנו, לכבד את הזולת. מה הקשר בין זה לפליטות והצלת כדור הארץ? כלום. אבל ילד טוב כדאי להיות.
לרשויות המקומיות ממליץ וולפסון: מעבר לתחבורה ציבורית יעילה יאפשר הפחתה משמעותית של הפליטות וגם של הפקקים. אפילו ציפוף עירוני ובנייה רוויה יכולים להפחית את הפליטות בכ-25%.
אלו סיסמאות ריקות. "תחבורה ציבורית יעילה" היא סיסמא ריקה לחלוטין מתוכן. התחבורה לעולם לא תהיה מספיק "יעילה" לטעמם של הפרופסורים... "תחבורה יעילה" זו סיסמא אוטופית. בעולם המציאות יש מגבלות. התחבורה שיש היא מה שאנו מסוגלים לעשות, אין אחרת, לא יכולה להיות תחבורה אוטופית. התחבורה הציבורית יש לה גם מגבלות משלה. היא פולטת פליטות גם כן, והרבה יותר גרוע – מזהמת את האוויר. נסיעות תכופות של אוטובוסים על דיזל, מפרקיים, ענקיים, בתל אביב, עם 5-10 נוסעים כפי שקורה בפועל במרבית שעות היום (מידע אישי), לא תורם להפחתת הפליטות. אדרבה. האוטובוסים (תחבורה ציבורית) הם הגורם העיקרי לזיהום האוויר בערים, זיהום שהורג אנשים ממש, כאן והיום, בניגוד לפליטות הפד"ח שהן, אולי, סכנה תיאורטית רחוקה.
וההמלצה השגרתית: מדינת ישראל צריכה לעבור ל"ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש ורוח, שעדיף על ייצור חשמל מדלקים מאובנים"
לא מעשי. אנרגיית הרוח היא מפגע בריאותי וסביבתי נוראי, הטורבינות מרעישות, הורסות את הנוף, קוטלות ציפורים ומייצרות מעט מאד חשמל, מפני שאין הרבה רוחות באקלים ארצנו. והן עולות ביוקר. נזקן גדול בהרבה מהתועלת.  אנרגיה סולארית היא בלתי יעילה ויקרה, (למרות שהיא לא מזיקה כמו טורבינות רוח). לא חשוב כמה לוחות שמש נתקין וכמה מיליארדי שקלים נשרוף עליהן, כמעט כול האנרגיה תמשיך להיות מסופקת מדלקים פחמיים, כי האנרגיה הסולארית לא מסוגלת לספק צרכינו. זה חזון שווא (כמו "תחבורה ציבורית יעילה").
הטפותיו של פרופ' וולפסון הן מנטרה שבלונית, מנותקות מהמציאות, אבל הן יפות.

יעקב

26 באפריל 2018

התעשייה הסולארית בגרמניה מתנוונת.

גרמניה היא המדינה הכי מתקדמת בעולם בהתקנת לוחות שמש. הגרמנים, ובראשם הקנצלרית מרקל, מאמינים באמונה אידאולוגית-דתית עמוקה ששמש "זה טוב", שזו "האנרגיה של העתיד", "אנרגיה נקייה וזולה"  שתציל את כדור הארץ. הם ניגשו במרץ בלתי נלאה, להתקין כמה שיותר לוחות בשיטה "יעלה כמה שיעלה", ו"כול המרבה הרי זה משובח" וסירבו להתייחס לחישובים הנדסיים וכמותיים מפוקחים, כלומר סירבו להתייחס למציאות, שהשמש בגרמניה זורחת בממוצע רק 12.2% מהזמן. הם התקינו (נכון לסוף 2016) כ 1.58 מיליון (מיליון!)  מתקנים, הנותנים הספק נומינלי (תיאורטי) של 41.3GW  חשמל,  שהם כ 160 מיליון לוחות, או 240 מיליון מ"ר. הם השקיעו בין 2010 ל 2016 כ 56 מיליארד אירו בלוחות שמש.

תמונה: ויקיפדיה

המתקן הסולארי קרוגהוטה (במרכז גרמניה) בעל הספק נומינלי של 29.1 MW. (מקור התמונה ).  לפי חישוב הספק – יש בגרמניה 1420 מתקנים בגודל כזה, זו כמות אדירה, והיא כמעט בלתי נתפסת בדמיוננו.
מה השיגה הכמות האדירה של המתקנים (וההשקעה האדירה)? מעט מאד. כול הלוחות האלה הצליחו לספק רק כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה. כול הלוחות הותקנו, כמובן, רק הודות לסובסידיות הגדולות. ואכן הסובסידיות גרמו לעלייה גדולה במחירי החשמל, כך שמחירי החשמל בגרמניה הם בערך פי שניים מהממוצע באירופה ופי 3 מהממוצע בארה"ב.

האמונה הדתית-אידאולוגית הזו גרמה לריצת אמוק בלתי מרוסנת, אבל, העובדות לא ניתנות לכיפוף על ידי האמונה הדתית. בערך בשנת 2015 הכירה ממשלת גרמניה בעובדה שלא ניתן להגדיל את ההוצאה על סובסידיות בלי סוף והפחיתה מאד את שיעור הסובסידיה (התעריף הגבוה המובטח ליצרנים סולאריים).


כתוצאה מכך קטנו מאד ההתקנות החדשות של לוחות שמש. זה ברור – אין סובסידיה גדולה – אין התקנות. לוחות השמש לא מתקיימות בזכות עצמן, על ידי הפקת החשמל – הן קיימות רק לשם הפקת סובסידיות.


בטבלה למעלה רואים את הקיטון במתקנים סולאריים חדשים בין השנים 2012 ל 2016. בטבלה הבאה רואים את הקיטון בשיעור הסובסידיות (הקו החום) ובהשקעות במתקנים סולאריים (הקו האדום).

והתוצאה – קיפאון (אי גידול) בתפוקה הסולארית. השמש הגיעה לשיא תפוקה של כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, אבל האחוז הזה קטן ב 2016 ל 5.9%.

בהמשך נראה גם את הקיטון הגדול במועסקים (מקומות עבודה) בסקטור הסולארי.

את הפיסיקה, ההנדסה, המציאות – אי אפשר לרמות או לדרבן בעזרת אמונה כמו-דתית. האנרגיה הסולארית כנראה הגיעה לקצה גבול יכולתה, למרות ההשקעות האדירות והרצון האדיר. היא מספקת כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, וזהו זה. היא כנראה לא מסוגלת ליותר, לא חשוב כמה העם הגרמני כולו מתלהב מאנרגיה סולארית (טוענים ש 85% מהגרמנים תומכים בה). לאט, לאט יגיעו המתקנים הקיימים לקצה החיים השימושיים שלהם (כ 20 שנה), ובהיעדר השקעות נוספות, תלך ותרד כמות החשמל הסולארי שיופק. והוליד ההר עכבר.

יעקב




10 באפריל 2018

עידוד לחשיבה מנותקת על השמש



החסידים הירוקים נוטים לחשיבה מנותקת מהמציאות – חשיבה על אידאלים יפים אבל לא מציאותיים. אידאל כזה הוא אנרגיית השמש – אנרגיה "שופעת, חינמית ונקיה" כביכול.
כדי לעודד עצמם וליהנות מהרגשה טובה בבטן (בלי קשר למציאות) מפיקים החסידים (כולל כל העיתונאים) כותרות יפות ואפנתיות. הנה הכותרת: "בשבת שיא ייצור חשמל מאנרגית השמש בישראל".
אכן נרשם שיא – אבל שיא קטן מאד ובלתי משמעותי.

מחברת החשמל נמסר כי אתמול נרשם שיא יצור של מתקנים סולאריים בישראל. מדובר בשיא של 804 מגה-ואט והוא היווה כ-13.4% מסך הביקוש המשקי שעמד באותו זמן על 5980 מגה-ואט.

צריך לציין שבגוף המאמר, מתחת לכותרת צוינו חלק מהעובדות הרלוונטיות. שבת הוא יום של צריכת חשמל נמוכה, כי כול המפעלים וכול המשרדים הממוזגים סגורים בשבת. בשבת אביבית וקרירה של חודש מרץ הצריכה נמוכה במיוחד, כי גם בבתים לא מפעילים את המזגנים (כי אין צורך). זו הייתה כנראה השבת עם צריכת החשמל הנמוכה בכול השנה... ובשעה 12.07 בדיוק הושג השיא הנהדר של הפקת חשמל סולארי בשיעור 13.4% מהצריכה... אבל, בשעה 12.10 ייתכן ועברה עננה מעל חלקים בארץ, והפקת החשמל הסולארי ירדה מאד... כלומר – חשמל סולארי זה נהדר, אבל באותו זמן התחנות הפחמיות (גז או פחם) ממשיכות לעבוד ולשרוף דלק, כדי להבטיח אספקת חשמל סדירה גם כאשר עובר הענן בשמיים. אנו לא שולטים באספקת החשמל הסולארית, ולכן לא יכולים להסתמך עליה. אנו גם לא יכולים לכבות תחנות כוח בבוקר כאשר השמש זורחת ולהדליקן מחדש אחה"צ לפני השקיעה....

כרגע, ועל בסיס שנתי (כלומר מעבר לשעה 12.07 בשבת 17 במרץ), מספקת השמש אולי 2% מהחשמל, וגם אם תספק 10% אי פעם, אולי בשנת 2030 , לפי היעד השרירותי של הממשלה , גם אז זה לא יהיה משמעותי. גם אם השמש מפיקה 10% מהחשמל זה לא אומר שהיא חוסכת 10% מהדלק, כי כאמור, השמש זקוקה לגיבוי, כלומר לתחנות כוח פחמיות עובדות. היא חוסכת אולי משהו מהדלק (והזיהום), אבל לא בכמויות משמעותיות.

הדבר המשמעותי היחידי באנרגיה סולארית הוא המחיר. אנו (באמצעות חשבונות החשמל) מוציאים כמה מאות מיליוני שקלים בשנה (אולי אף יותר ממיליארד) על החשמל הסולארי המועט שמופק, שהתועלת שלו היא אפסית.

כולם יודעים, עמוק בבטן, שחשמל מהשמש זה נקי וטוב ונהדר, אבל ההרגשה הזו מבוססת על רומנטיקה מנותקת מהמציאות. כשעושים חשבון רואים שהוצאה על חשמל סולארי היא גדולה והתועלת קטנה ביותר.

יעקב


22 במרץ 2018

שלג באביב.


לרגל ההתחממות הגלובאלית הנוראית אנו עדים לגל (כמעט) חסר תקדים של קור ושלג באירופה וארה"ב בתאריך מאוחר זה, 21 במרץ, בו התחיל האביב באופן רשמי (אך לא מעשי).
בחוף המזרחי של ארה"ב נרשמה הסופה והשלג הקשה ביותר ממאה שנה. סופה מאוחרת דומה הייתה רק ב 3 באפריל 1915.

התמונה מניו יורק, 21.3.18: Ramsay de Give for The New York Times

שלג בגובה בין 30 ל 60 ס"מ ירד בכול הערים המזרחיות, מבוסטון ועד וושינגטון. נמלי תעופה נסגרו, בתי ספר גם כן, התחבורה שותקה, אנשים נתקעו, החיים עצרו מלכת ליממה לפחות.
גם בפאריס שיחקו בבובות שלג אתמול. כזה קור – שני ימים רצופים עם מקסימום של פחות מ 2 מעלות, לא היה שם, בתאריך זה, מאז 1888. זהו גם שיא טמפרטורה נמוכה מאז 1975.


ברומניה גם כן היה קר ומושלג. הנה שלג בעיר קלוז' בצפון רומניה, וגם בבוקרסט הבירה שנמצאת בדרום רומניה.


עץ עמוס שלג בקלוז', רומניה, 20.3.2018



שלג בבוקרסט, רומניה, 20.3.2018

העונה הזו הייתה החמישית ברציפות בה כמות השלג המצטברת, לעונה, עלמה על 30 אינץ' (75 ס"מ). זו הפעם הראשונה ביותר מ 130 שנה(מאז שנות ה 1880) שזה קרה.
מדעני האקלים כמו ד"ר אופנהיימר ידעו להתנבא כבר בשנת 2000 שהתופעה של השלג בניו יורק עבר זמנה, ושהתחממות הגלובאלית אשמה בכך שהילדים בניו יורק כבר לא ידעו מה זה שלג... מזל שיש לנו מדעני אקלים ושהם יודעים הכול...

יעקב


14 במרץ 2018

טמפרטורות לחודש פברואר בירידה



הטמפרטורה בחודש פברואר 2018 המשיכה במגמת הירידה של החודש הקודם. הטמפרטורות היו 0.20+ מעלות, כלומר 0.20 מעלות מעל לממוצע חודש פברואר של השנים 1981-2010.

מגמת העלייה הקווית מינואר 1979 עד פברואר 2018 היא 0.13 מעלות לעשור, או 1.3 מעלות למאה שנה. זאת בהשוואה לתחזית IPCC  על פי מודלים שהיא 1.5-4.5 מעלות ל מאה שנה.

יש התחממות כלשהי עד כה, אבל ההתחממות שנמדדה עד עתה איננה מסוכנת או הרסנית. הדבר היחידי שהוא הרסני זה הנבואות של החממיסטים, שבינתיים, עם כול הכבוד למודלים, אין להן אחיזה במציאות.

יעקב

4 במרץ 2018

סופות, קור ושלגים באירופה וארה"ב


סופות עזות, קור גדול ושלג רב משתוללים באירופה וארה"ב וגורמים נזקים ואבדות בנפש.
בארה"ב השתוללה סופה גדולה בחוף המזרחי. עצים קרסו, צירי תנועה נחסמו, כבלי חשמל נקרעו, 2 מיליון איש סובלים מניתוקי זרם, 8 אנשים נהרגו בעיקר מעצים שקרסו ונפלו על בתים. הנה תמונת לוויין של הסערה מהשרות המטאורולוגי האמריקאי NWS:


בנוסף יש הצפות מהאוקיינוס בישובים הקרובים לים, קריסת עמודי חשמל, השבתת לימודים ופעילויות רבות, ביטול טיסות..

סופות דומות מתרחשות באירופה...
באמסטרדם קפאו התעלות והאנשים מחליקים על הקרח. בלונדון וברומא ירדו שלגים עמוקים ונדירים. מינוס 20 מעלות, שלג כבד, 46 הרוגים...

איפה ההתחממות הגלובאלית? החממיסטים (מפחידי האקלים) משתמשים בכול גל חום כדי לצעוק עד לב השמיים "געוואלד! התחממות גלובאלית!!". מה צועקים כאשר יש גלי קור? צדקתם. "התחממות גלובאלית!"

יעקב


נפט זה פויה בקליפורניה


קליפורניה היא המדינה הגדולה והעשירה בארה"ב, בעלת הכלכלה ה 6 בגודלה בעולם. היא הייתה פעם גם המדינה השנייה בארה"ב מבחינת הפקת הנפט והגז (אחרי טקסס). אולם תפוקת הנפט בקליפורניה ירדה ב- 60% לעומת שיא התפוקה ב 1985. 
לעומתה – טקסס הכפילה תפוקתה פי 3 מאז 2010, ומפיקה היום כ 3.6 מיליון חביות נפט ליום. ארה"ב כולה עומדת להפיק השנה מעל 10 מיליון חביות נפט ליום, תפוקת שיא של כול הזמנים, והתפוקה הגבוהה בעולם. אבל – ללא קליפורניה, שמסרבת להפיק נפט או גז.
קליפורניה היא מדינה "מתקדמת" ביותר בארה"ב, כלומר ה"חברתית" או הסוציאליסטית או התקינה פוליטית ביותר. היא גם המתקדמת ביותר בייצור אנרגיה מתחדשת. אבל היא גם צורכת נפט. הרבה מאד נפט. כל יום קליפורניה צורכת כ 1.5 מיליון חביות של בנזין וסולר, ובנוסף – כ 20% מצריכת דלק המטוסים בארה"ב.
הנה הירידה בייצור נפט גולמי  בקליפורניה.



הנה מקורות הנפט של קליפורניה. רואים היטב בקטע הירוק את הנתח ההולך וגדל של היבוא מחו"ל.


הקליפורנים שונאים נפט, אבל לא שונאים להשתמש בו... זה כמו הבטלן ששונא לעבוד אבל לא שונא כאשר אחרים עובדים כדי לתמוך בו (דרך קצבאות סעד). קוראים לזה צביעות, או לטמון את הראש בחול, או להיות מנותק מהמציאות.

לקליפורניה מרבצים גדולים של גז באבן צפחה (שייל), מסוג המרבצים שמפיקים הרבה נפט וגז בפנסילבניה או טקסס. אבל מדינת קליפורניה אוסרת הפקת נפט וגז מצפחה בתחומה. יש גם נפט בים, מול חופי קליפורניה, אבל גם שם אסור אפילו לחפש...

אפשר לאמור שגישתה של ממשלת קליפורניה הגיונית: שיזהמו אחרים את שטחיהם וארצותיהם עם הפקת הנפט – אנו נשמור על ניקיון ארצנו, ונחייה מנפט שאנו קונים מאחרים. אולי, בעתיד היותר רחוק, כאשר יאזל הנפט במקומות אחרים, ולא תהיה ברירה, נחפש ונפיק גם אצלנו.

אבל, נראה יותר שזו גישה רגשנית. נפט זה פויה, לא רוצים אותו אצלנו. רק רוצים בנזין בתחנות הדלק כדי להניע את מיליוני המכוניות שלנו, אבל בלי הגועל נפש של הפקת נפט.

מצב דומה שורר אצלנו. הפעילים הירוקים, בעזרת הבג"צים מנעו קידוחי נפט לניסיון בחבל עדולם וברמת הגולן, קידוחים שעשויים היו להוביל להפקת נפט בכמויות טובות אצלנו. במקום זה אנו מייבאים מאות אלפי חביות נפט ביום מארצות אחרות שבהן אנו תלויים באספקת המוצר החיוני הזה.

יעקב



26 בפברואר 2018

עוני אנרגטי בעולם




Local girls bringing back firewood near Jinka, Southern Ethiopia. Credit: David Stanley Flickr (CC BY 2.0)

הנה נתונים על העוני האנרגטי בעולם: מיליארד בני אדם (מיליארד!!) אין להם חשמל כלל. עוד 2 מיליארד סובלים מחיבור חשמל חלקי או לקוי (כמה שעות או ימים עם חשמל, כמה שעות או ימים בלי..), 3 מיליארד בני אדם אין להם גישה לאמצעי בישול מודרניים ונקיים (בגז או חשמל). 4 מיליון בני אדם (בארצות עניות) מתים טרם עת מדי שנה משאיפת עשן בעת בישול על עצים, פחם או גללים.
מובן מאליו הוא שחשמל הוא תנאי ראשון לאפשרות להיחלץ מעוני חמור השורר בהרבה ארצות מתפתחות (קרי: מפגרות). חשמל הוא המפתח לשימור מזון (מקררים), הקמת עסקים קטנים (בתי מלאכה), ולפיתוח בכלל.

יש זרם מחשבה מרכזי וגדול (ירוק ותקין פוליטית) הטוען שניתן לספק חשמל בארצות אלה על ידי מקורות מתחדשים (שמש ורוח). הטענה היא שארצות אלה צריכות לדלג על שלב האנרגיה המסורתית (פחם, נפט או גז), ולעבור ישר מאין אנרגיה לאנרגיית ה"עתיד" – האנרגיה הירוקה. הגישה הזאת "יפה", מחממת את הבטן, פיוטית – אבל היא לא מעשית. המקורות המתחדשים התזזיתיים אינם מסוגלים לספק את האנרגיה בכמויות הדרושות, באספקה סדירה ורציפה, ובמחיר סביר.

העולם המפגר ישיג אנרגיה – לא ניתן לעצור אותו, לא ניתן לחסום את העניים בעוניים ולמנוע מהם פיתוח, וגם לא מוסרי לנסות לעשות זאת. הארצות העניות יפתחו את מקורות האנרגיה המעשיים, הזמינים והזולים – קרי: פחם. איש לא יצליח לחסום את דרכם.

הנה תחזית הביקוש לאנרגיה לשנת 2035: 35% גידול בביקוש לאנרגיה בעולם, 62% גידול באסיה המתפתחת, 77% גידול באפריקה, 129% גידול בהודו.

כותבת המאמר, טישה שולר, מאונ' סטנפורד בארה"ב, מציעה שהעולם המפותח יסייע לארצות העניות לפתח תשתיות אנרגיה מבוססות גז טבעי. גז טבעי עונה לדרישות האנרגיה, נקי בהרבה מפחם (מבחינת זיהום האוויר), ופולט 50% פחות פליטות פד"ח. טישה שולר כופרת בזרם המחשבה ה"ירוק", שגז הוא מקור פחמי, ולכן "פויה", פסול, ואסור לפתח אותו, והסיוע האנרגטי לארצות העניות צריך להתמקד רק באנרגיה מתחדשת.

במאמר אחר מצוטטת רחל פריצקר: "לו ידענו להסתדר עם כמויות קטנות של אנרגיה תזזיתית מתחדשת היינו עושים זאת כבר במדינות המפותחות (העשירות). כיצד אנו מצפים מהעניים המפגרים – שיעשו משהו שאנו לא יודעים לעשות? האם רוצים למנוע את שיפור רמת חייהם (על ידי מניעת אנרגיה )? העוני איננו הפתרון לבעיות האקלים".

הרבה מתומכי האנרגיה המתחדשת באפריקה מנסים לקדם אותה בלי להתייחס אם היא הפתרון האופטימלי במקום ובזמן הנתון. הם לא מטפלים לא בבעיית העוני האנרגטי ולא בבעית האקלים, הם מקובעים ברעיון האנרגיה המתחדשת כאילו זאת הייתה שאלה מוסרית ולא שאלה של פתרון-עלות-תועלת. סוגדים לאנרגיה מתחדשת כשלעצמה, כמו שסוגדים לאל, בלי קשר לתכונות שלה ולתועלת שבה.
האידיאולוגים הירוקים האלה משולים למרי אנטאנט – הם מעדיפים שהרעבים באפריקה יאכלו אוכל אורגני, אפוי בתנור סולארי.  

יעקב