דפים

27 באפריל 2011

ארדן נגד נפט, בעד "פסטוראליה" ועוני.



כדרכם בקודש מנהלים הארגונים הירוקים ("ותושבי הסביבה" שהם מסיתים) קרב למען הפסטוראליה, ונגד פיתוח אפשרי ושיפור כלכלי במדינת ישראל. הדברים אמורים לגבי מרבצי הנפט (בפצלי שמן) שבחבל עדולם עליהם סיפרנו קודם.

חבל עדולם, המשתרע מעמק האלה ועד עמק נחל גוברין, משדר פסטורליה כפרית שלווה - אך מי שעוקב אחרי מה שקורה מתחת לפני השטח יודע כי הפסטורליה הזו מטעה. חבל הארץ היפיפה, שבו על פי המקורות התרחש הקרב בין דוד וגוליית, עומד במרכזו של קרב סביבתי גדול בשנה האחרונה. קרב שיכריע לא רק את צביון המקום, אלא גם שאלות גדולות ואסטרטגיות יותר הנוגעות למשק האנרגיה של ישראל.....  
ל-ynet נודע כי לאחרונה, .... החליט גם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להתנגד לפרויקט. חוות דעת רשמית שלו בנושא קבעה כי אין לאפשר את הפרויקט באזור זה, שכן לא רק שהוא יגרום לנזק סביבתי באזור רגיש וחשוב - אלא שהוא גם יפלוט גזי חממה רבים, בניגוד להתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה.

ובכן, השר הפסטורלי, גלעד ארדן, הוא נגד רווחה כלכלית של תושבי ישראל ואי תלותה של המדינה באספקת נפט חיצונית (כמו למשל באספקה ממצריים). הוא אומר:
"לאור ההבנה כי קידום הפקה של נפט מפצלי שמן בסדר גודל מסחרי באזור זה, ישנה את אופי המרחב לשנים רבות, ואולי אף באופן בלתי הפיך, החלטתי לדרוש כבר בשלב הפרויקט בחינה מעמיקה של הסוגיות...באמצעות הכנת תסקיר השפעה על הסביבה". 
שמתם לב ? הוא מתנגד לפרויקט באופן עקרוני (בגלל גזי החממה), עוד לפני שבחן את ההשפעה על הסביבה. כדי להרוג את הפרויקט הוא דורש "בחינה מעמיקה" של הסוגיה. אנו כבר יודעים ש"בחינה מעמיקה" פירושו בשפת הירוקים "תשכח מזה". הבחינה נעשית באמצעות "תסקיר השפעה על הסביבה". בהחלט צריך לערוך תסקיר, במטרה למזער ככול האפשר את הנזקים האפשריים. אבל אצל הירוקים והשר הפסטורלי "תסקיר" הוא מילה נרדפת ל"בחינה מעמיקה" ול"תשכח מזה". השר עצמו כבר קבע את דעתו הנחרצת, לפני הכנת תסקיר או בחינה מעמיקה. יש לו דעה פסטורלית בבטן, וזה מה שקובע אצלו, ואצל הירוקים. כול פיתוח היא מילה גסה, המנטאליות הירוקה הפכה את המילה "נפט" למילה גסה במיוחד.
צריך לציין שחבל עדולם הוא "פסטוראלי" בייחוד בגלל דלילות האוכלוסייה בו (אחרת הוא לא יותר פסטוראלי מכול חבל ארץ אחר בישראל). מבחינה זו הוא מתאים דווקא לפיתוח נפט מפצלים, כי הפגיעה שעלולה להיות באוכלוסייה תהיה יותר קטנה. אבל, אצל הירוקים, לא הפגיעה באוכלוסייה הוא הדבר שמפריע אלא הפגיעה בטבע. הטבע נתפס כערך עליון מעל לבני האדם.
צריך בהחלט לבחון את ההשפעות הסביבתיות של פרויקט כזה, אבל במטרה למזער את הנזקים ולקדם את הפרויקט תוך שמירה מקסימאלית על הסביבה. לא צריך לעשות קרקס של "בחינה מעמיקה" במטרה יחידה לחסום את הפרויקט בכול מחיר.
מיותר לציין את המשמעות האסטרטגית והכלכלית של הפיכתה של ישראל לעצמאית מבחינת צרכי האנרגיה. ישראל תזדקק לנפט ותשרוף נפט עוד שנים רבות, בדיוק כמו כול ארצות העולם. אין לשר הפסטורלי אפשרות לשנות עובדה זאת. השאלה היא אם נשתמש בנפט מיובא, או בנפט שלנו. אלה שחולמים על עולם ללא נפט צריכים להסתפק בחלום לעתיד הרחוק. היום, ועכשיו, אין תחליף לנפט. עצירת הפרויקט הזה לא מקדם את הפסטורליה כמו שהוא מקדם את העוני והתלות בנפט זר. באשר לגזי החממה – כנ"ל. השאלה אינה אם גזי חממה כן או לא , אלא אם נפיק את גזי החממה שלנו מנפט ישראלי או מנפט זר. (כמובן, דעתי היא שהטענות על נזקים של גזי חממה מוגזמות).
פרויקט כזה (כמו כול פרויקט תעשייתי גדול) יש בו סיכונים לזיהום הסביבה, ללא ספק. צריך בהחלט לנקוט בכול האמצעים הטכנולוגיים, ובצעדי הפיקוח הנחוצים כדי למזער את הנזקים הסביבתיים. אבל לא צריך להיכנע לאינסטינקטים פרימיטיביים ולנסות לחסום כול פרויקט פיתוח. בני האדם צריכים לחיות, לא רק הטבע.
יעקב


2 comments:

תומר אמר/ה...

שוב דעתי,
אין להשוות כמויות נפט במדינות ערב ששווה לצאת למלחמה עליהם ל2 טיפות של "נפט מקומי" במחיר הרס אקולוגי כה נרחב.
אני מתאר לעצמי שגם במקרה הזה יהיה הפרויקט זר והמדינה תראה ממנו שקל תשעים ככה שגם הקרבנו אדמות וגם זכינו בתמורה לא תמורה.

יעקב אמר/ה...

מאיפה אתה לוקח "2 טיפות של נפט מקומי" ?
פשוט לא נכון. יש פוטנציאל אדיר, לספק לפחות את כול צרכיה של מדינת ישראל בנפט.
כול מדינת ישראל (לא רק תקציב הממשלה) תיהנה מזה - נפט יותר זול לשוק המקומי, הכנסה ממיסים לממשלה, יצירת מקומות עבודה רבים בתעשיית הנפט, חסכון בהוצאות על קניית נפט שאנו משלמים לספקי חוץ (למשל מצריים), הקטנת התלות בספקי חוץ.

וגם הפגיעה האקולוגית לא אנושה - אין משחיתית שטחים נרחבים על ידי כריית פצלים על פני השטח. בסך הכול תופסים שטח של כמה עשרות דונמים עבור אתר הקידוח והתפעול. שאר השטח לא נפגע.