דפים

16 באפריל 2011

קרינה נמוכה הסכנה או הברכה ?


אתר של הפקולטה להנדסת גרעינית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT מפרסם הסברים על הדרך בה נקבעים תקנים של קרינה מסוכנת.  בין השאר הם מספרים שככול שיורדת רמת הקרינה יש ירידה עוד יותר תלולה בסיכון לתחלואה בסרטן. הדבר מתבסס על מחקר שעשה NCRP US National Council on Radiation Protection and Measurement, שהתפרסם ב 1980 . הם שתמשו במינון קרינה נמוך, שהיה בסדר גודל של פי 4000 מקרינת רקע. על פי ניסויים אלה, תוך הכנסת מקדם ביטחון גדול, קבעו תקנים לקרינה מותרת – למשל לעובדי הכורים הגרעיניים.
ביפאן, היום, עוצמת הקרינה בסביבה כתוצאה מהפליטות בכורים בפוקושימה היא בסדר גודל של פי 10, 30 או 100 מקרינת רקע (ולא פי 4000 ). מה לגבי מינון נמוך כזה ? ה NCRP קבע שלא ניצפו השפעות שליליות (סיכון לסרטן) ברמות כאלה. אדרבא, נראה שמנות קטנות אלה האריכו את תוחלת החיים. בהתייחסו לתופעה מפתיעה זו של הארכה בתוחלת החיים פירש ה NCRP   את התוצאה כ:"תגובה חיובית לפגיעה ברמה נמוכה, שיצר גירוי של המערכת". הם מציינים: "נראה שאין ספק שתוחלת החיים באוכלוסיות בעלי חיים שנחשפו לקרינה ברמה נמוכה במשך כול חייהים, היא גבוהה יותר מאשר באוכלוסיית בקרה דומה שלא ספגה קרינה, כלומר הקרינה (הנמוכה) האריכה את החיים". הם ממליצים לחקור אוכלוסיות של בני אדם החיים באזורי קרינת רקע גבוהה. יש מספר ניכר של בני אדם החיים באזורים כאלה, בהם קרינת הרקע היא עד 20 mSv לשנה, ולא נראה שיש השפעה שלילית של הקרינה עליהם.
אזורים בעלי קרינת רקע טבעית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע נמצאים ב איראן, ברזיל, הודו, אוסטרליה וסין. בארה"ב, תושבי דנבר סופגים יותר מ 10 mSv לשנה קרינת רקע טבעית.
יעקב



אין תגובות: