בפוסט הקודם על צ'רנוביל כתבנו על דו"ח מקיף משנת 2005 שחובר בחסות ארגון הבריאות העולמי WHO ובשיתוף הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית שבווינה IAEA . הדו"ח הזה, המתון יחסית, מדבר על 52 איש שנהרגו, ועל עוד "אולי, עד" 4000 איש שעלולים לחלות בסרטן ולמות בטרם עת, בעתיד, בגלל הקרינה שספגו כתוצאה מהאסון.
הירוקים, ששונאים אנרגיה אטומית ומפחדים (ומפחידים) מהקרינה לא מקבלים דו"ח זה. המפלגה של הירוקים בפרלמנט האירופי פרסמה דו"ח נגדי ( הנוסח המלא כאן, PDF ) – הטוען שספר מקרי המוות מסרטן שהאסון עלול לגרום הוא בין 30 ל 60 אלף.
על העובדות הבסיסיות אין מחלוקת: הכור בצ'רנוביל התפוצץ, העיף לאוויר לגובה רב את תוכן הליבה – כלומר חומר רדיואקטיבי רב. אח"כ הייתה שריפה של ליבת הגרפית של הכור, שנמשכה 10 ימים, ובמהלכם המשיכו להיפלט חומרים רדיואקטיביים רבים עם העשן, לאוויר. החלקיקים התפזרו על ידי הרוחות לכול חלקי אירופה, כולל שבדיה, פינלנד, אוסטריה, גרמניה, פולין, ואפילו איטליה ואנגליה. המחלוקת על כמות החלקיקים הרדיואקטיביים שנפלטו לא גדולה (הירוקים טוענים: כ 15-30% יותר מאשר ה WHO).
בעת האסון נפגעו כ 237 בני אדם מכמויות גדולות של קרינה. היו אלה עובדי הכור ועובדי כוחות ההצלה שבאו לכבות את השריפה. אנשים אלה חלו במחלת הקרינה, 28 מהם נפטרו במהלך 1986 (שנת האסון, לפני 25 שנה בדיוק) ועוד 19 עד שנת 2004 (שאר ה190 עדיין בחיים). כמו כן חלו כ 4000 ילדים מסרטן בלוטת התריס. סרטן זה נגרם מיוד 131 רדיואקטיבי שנקלט בבלוטת התריס ונשאר שם. רק 9 מהם מתו, כי סרטן זה אינו קטלני במיוחד.
עד כאן העובדות. מעכשיו והלאה – ספקולציות, ניחושים, הערכות, וזריקת מספרים סתמית. הסיבה לכך היא שאיננו יודעים מה ההשפעה והנזק של קרינה רדיואקטיבית ברמה נמוכה. אנו פשוט לא יודעים, כול אחד זורק מספרים לפי תחושות הבטן שלו, על מקרי המוות שעוד יהיו בעתיד כלומר אחרי יותר מ 20 שנה. עשרות אלפי מחקרים התפרסמו על הנושא, רובם מנסים להפיק מידע על ידי ניתוחים סטטיסטיים של נתונים על תחלואת הסרטן. אין וויכוח על כך שכמויות גבוהות של קרינה גורמות לסרטן, הוויכוח הוא על כמויות קטנות. הסרטן מתפתח לרוב באיטיות ומופיע רק הרבה שנים לאחר המקרה. קשה מאד להפריד בין תחלואה טבעית (כולל גורמי סיכון כמו עישון, אלכוהוליזם ועוני) לתחלואה שנגרמה על ידי הקרינה מצ'רנוביל. יש גם שטוענים שעליה במקרי הסרטן שכן התגלתה נובעת מריבוי הבדיקות שבוצעו באוכלוסיית הסיכון מעבר לבדיקות הרגילות.
אנו פשוט לא יודעים אם קרינה ברמה נמוכה מסוכנת, ועד כמה. המחלוקת בין הדו"ח של WHO לדו"ח הירוק הוא בדיוק בנקודה זו. WHO טוענים (טענה סבירה) שקרינה נמוכה – בסדר גודל של קרינת הרקע הטבעית, מן הסתם לא מסוכנת. כמו שציינתי, קרינה רדיואקטיבית מצויה בכול מקום בטבע, קרינה מסלעים, מהאדמה ומגזים שנפלטים מהאדמה. רמת הקרינה הטבעית משתנה ממקום למקום, ויש מקומות (למשל דנבר, קולורדו, ארה"ב) בו היא גבוהה פי 100-1000 מאשר במקומות אחרים.
הירוקים טוענים לעומת זאת, שכול קרינה מסוכנת, כול קרינה מסרטנת, אפילו קרינה טבעית ברמה נמוכה. לכן – כול כמות הקרינה שנפלטה מצ'רנוביל ונפגשה עם בני אדם תגרום בסופו של דבר לעליה כלשהי בסיכון לסרטן. הם ממציאים איזשהו פקטור שמבוסס על ניחושים, מכפילים אותו בכמות האוכלוסייה באזורים שאליהם היגיעה איזשהו חלקיק קרינה מצ'רנוביל ( כ40% משטחה של אירופה) – וכך הם מגיעים לניחוש על 30 עד 60 אלף הרוגים (עתידיים) מקרינת צ'רנוביל. הבסיס להערכה זו איננו מצוי בעובדות או בידע שיש, הוא אידיאולוגי – הפחד מהקרינה והרצון לחסום את האנרגיה הגרעינית.
חוסר הידיעה שלנו בנושא משמשת כר נוח להפחדה – אנו תמיד פוחדים מהבלתי נודע. (המצב דומה עם ההתחממות הגלובאלית).
אני, אישית, מעודד מהנתון המוצק שכן קיים: שתוך 20 שנה אפשר לייחס בוודאות (סבירה) לאסון צ'רנוביל "רק" כ 52 מקרי מוות. אין ספק שיהיו עוד מקרי מוות בהמשך, אבל אני נוטה יותר לקבל את ההערכה (המצוצה מהאצבע) של WHO מאשר את ההערכה החמורה הרבה יותר (ומצוצה מהאצבע עוד יותר) של הדוח הירוק.
הנזק הגדול יותר של אסון צ'רנוביל היה הנזק הכלכלי והנזק הנפשי והפיזי שנגרם למאות אלפי אנשים שזוהו כ "אוכלוסיית סיכון", וחלקם פונו מבתיהם. מבחינה זו הנזק של צ'רנוביל מצוי בסדר גודל דומה לנזק של רעידת האדמה והצונאמי ביפאן, אסון טבע של "פעם באלף שנה". אין להקל ראש בנזקי אסון צ'רנוביל, אבל גם לא צריך להיכנס להיסטריה ולסגור את כול הכורים.
יעקב
20 תגובות:
"הירוקים טוענים לעומת זאת, שכול קרינה מסוכנת, כול קרינה מסרטנת, אפילו קרינה טבעית ברמה נמוכה".
בכך הירוקים בודאות טועים. לפי טענה זו היינו מצפים שבמקומות בהם קרינת הרקע גבוהה יותר (כמו בדנבר, קולורדו) יהיו יותר מקרי סרטן מאשר במקומות של קרינת רקע נמוכה יותר. לא רק שזה לא נכון - האמת היא בדיוק להפך, יש פחות מקרי סרטן. וזה לא רק מקרה יחיד - הקורלאציה בין מקרי סרטן לקרינת רקע נוטה להיות הפוכה - איפה שיש יותר קרינת רקע יש פחות מקרי סרטן. לא מן הנמנע הוא שקרינה נמוכה היא דבר בריא (יש מחקרים בעניין אבל אין עדיין מסקנות ברורות, לפי מיטב ידיעתי).
כפי שנכתב נכון בפוסט הזה, "חוסר הידיעה שלנו בנושא משמשת כר נוח להפחדה – אנו תמיד פוחדים מהבלתי נודע". אכן נכון. הפחד מהלא ידוע מניע אנשים לקחת מרווחי ביטחון. הירוקים לוקחים מרווח גדול מאחרים. האחרים מסתפקים במרווח קטן יותר.
בכל קבוצת אוכלוסיה מיקרית ניתן לזהות ולמצא אנשים חששנים יותר ואנשים פחות חששנים ופחות מוטרדים מהבלתי ידוע.
מרווחי ביטחון היא רק דרך אחת להתמודד עם החשש מהלא ידוע. דרכים אחרות הן להתפלל לאלהים שיציל אותך, או לעשות איזה כישוף קטן שיציל אותך מעינא בישא(אגב, מחמת הבושה, רצוי שזה גם ייעשה כשאף אחד לא רואה אותך ולא יודע שניצלת מהלא ידוע, בגלל כישוף...)
"הירוקים לוקחים מרווח בטחון גדול מהאחרים"
לא נכון. הירוקים לוקחים את מרווח הבטחון האבסולוטי: ביטול תעשיית האנרגיה הגרעינית לחלוטין, הם דוחפים לסגירת התחנות הקיימות, ואי בנייתן של תחנות חדשות, לעולם. ביטול מחלט של האנרגיה הגרעינית.
הם גם בעד ביטול מוחלט של כול תעשיית האנרגיה הקונבנציונאלית, הפוסילית, מחמת הסיכון הבלתי ידוע של ההתחממות הגלובאלית.
אם אנחנו ננסה לפתור את הבעיות של הפחד מפני הבלתי נודע על ידי בריחה אבסולוטית ממנו וביטול כול פעילות "מסוכנת" - אנו לא נוכל לחיות בכלל. אין כזה דבר "ביטחון אבסולוטי".
הירוקים הם לא הדוגמה היחידה לאנשים שזקוקים למרווחי ביטחון אבסולוטיים. מדובר בסוג של נאורוזה, או הפרעה אישיותית גבולית, של חרדה המוצאת רגיעה כלשהיא רק באטימה הרמטית של אזור אי הוודאות.
דוגמה אחת שמוכרת לרבים היא הדוגמה של הווארד יוז, שנעל עצמו מהעולם בגלל חרדה מחיידקים שעלולים להמצא בכל מקום...
דוגמה נוספת שרבים מכירים היא - האם שמונעת מילד לצאת לרחוב, או לחצר, כדי לגונן עליו מסכנות ואיומים לא מוגדרים...
אלו דוגמאות קיצוניות כמובן, אבל הירוקים מהווים דוגמה קיצונית פחות לאותה תופעה, שניתן למצוא כמוה בכל קבוצת אוכלוסיה אקראית.
אנו צריכים להשתדל לא לתת לאנשים בעלי ניאורוזה קיצונית לנהל את חיינו.
בינתיים, בנושא האנרגיה הגרעינית, הירוקים הכתיבו וכופים עלינו מורטוריות דה-פקטו על הקמת תחנות כוח גרעיניות.
להשתדל זה טוב, אבל לא מספיק... הירוקים הצליחו, בנושא האנרגיה האנרגיה, באותן שיטות ואמצעים כמו השמאלנים.
השמאלנים מנהלים את חיי כולנו באמצעות הגמוניה בתקשורת, במערכת המשפט ואכיפת החוק, בספרות ואמנות ובאקדמיה (בתחומי הרוח והחברה). בכל התחומים הללו רק לעיתים רחוקות נשמע קול שונה ומתריס. הוא מושתק מיד על ידי המקהלה ההגמונית של השמאל.
למי שזה נשמע מוכר, יוכל להבין מיד כיצד גם הירוקים מצליחים לנהל את חיינו בתחום האנרגיה. אגב, לעיתים קרובות ירוקים זה שם נרדף לשמאל כמעט בכל מדינה (כמדומני שנציג הירוקים בארץ הוא לא אחר מאשר ניצן הורוביץ...).
הבלוג מבקש מהמגיבים להתייחס בנימוס וכבוד הדדי, על מנת לקיים דיון פורה ורציונאלי.
קשה לומר שתגובתו לעיל של מר דינור מתקרבת לסטנדרטים האלו, תורמת משהו לדיון פורה ורציונאלי, או ראויה לתגובה על פי סטנדרטים אלו.
מנגד, אני חייב לציין שהיא בהחלט עומדת בסטנדרטים שאותם אני רגיל לצפות ו/או לקרא בתקשורת שמייצגת את דעותיו הפוליטיות של המגיב הזה.
אמרתי למעלה: "אנו צריכים להשתדל לא לתת לאנשים בעלי ניאורוזה קיצונית לנהל את חיינו."
אני חוזר בי מהביטוי "נוירוזה קיצונית" (ביטוי בו השתמש לראשונה דורון). אני לא טוען ולא טענתי שהירוקים סובלים מ "ניורוזה קיצונית".
קרינה היא דבר מסוכן, והפחד מפני קרינה אינו ניורוזה.
אני כן טענתי, וטוען, שהמדיניות של האירגונים הירוקים המתבטאת במלחמת חורמה נגד האנרגיה הגרעינית, והדרישה לסגור את כול תחנות הכוח הגרעיניות ולא להשתמש בעולם באנרגיה גרעינית - היא מדיניות קיצונית, ובלתי מוצדקת.
ואני שוב מדגיש: גישה קיצונית ולא מוצדקת, אבל לא נוירוזה.
כפי שכתבתי - לפי מיטב המחקרים שנעשו - קרינה ברמה נמוכה, בסדר גודל של קרינת הרקע אולי אף גבוה מזה - אינה מזיקה.
מאחר וצוטטתי לא נכון (כנראה כתוצאה מקריאה מרפרפת מידי של הקורא יעקב, או אולי מכך שלא ניסחתי דברי ברור מספיק), אני מבקש לחזור על מה שכתבתי לעיל בנושא הנאורוזה. המשפט כפי שכתבתי אותו שם אומר: "הירוקים מהווים דוגמה קיצונית פחות, לאותה תופעה". הדגש על המילה פחות.
בהקשר של נערתי לעיל, המשמעות היא בדיוק הפוכה לדרך שבה הובנתי בטעות.
הטיעון הראשוני שגוי - ולאחריו הטענה נמשכת.
המדענים יודעים מה הנזקים של קרינה, רק שהירוקים טוענים שיש פגיעות מסתוריות אחרות.
לקרינה יש 2 תופעות לוואי:
הראשונה, שאופיינית לטלפונים סלולאריים, למיקרוגל ולשאר הקרינה בעוצמה נמוכה היא העלאת טמפרטורת הגוף - ובעיקר המוח. הסיכון מקרינה כזו דומה לסיכון מחום גבוה, אלא אם האנטנה פגומה ומשדרת בתדרים שונים מהתכנון (פגם משמעותי שמאוד קל לגלות).
השניה - שאופיינית לחומרים רדיואקטיבים, לצילומי רנטגן, ולקרינת שמש אולטרה סגולה, היא קרינה מייננת - קרינה שמעיפה מאטומים חלק מהאלקטרונים שלהם. קרינה כזאת מעלה את הסיכון לשגיאה בDNA.
אבל היא נמצאת גם בחדרים לא מאווררים ואפילו בבננות ואגוזים.
אנשים לא גרים עשרות קילומטרים מצ'רנוביל - וזה מה שמנע מוות משמעותי מסרטן, לא הטיעון המוזר שקרינה לא מסרטנת.
לא צריך להגזים לשום כיוון - צריך לבנות ולתקן כורים אטומים כדי שיהיו בטוחים, כי תאונות חמורות הן מסוכנות, אבל עם כל זה - עשן מתחנת גז מסוכן אפילו יותר מהתחנה האטומית הממוצעת.
אליהו, לא הבנתי את אשר אמרת על קרינה. אנו יודעים שקרינה גרעינית מיננת גורמת לסרטן. לא זאת השאלה. השאלה היא מה הנזק בקרינה ברמה נמוכה מאד - הדומה לקרינת הרקע הסביבתית או קצת גבוהה ממנה.
צ'רנוביל פיזרה חומר רדיואקטיבי בשטחים נרחבים באירופה, וברמה בהחלט גבוהה מקרינת הרקע. אין אנו יודעים אם קרינה ברמה כזו גורמת לסרטן או לא. בינתיים אין סימנים שכן.
שונאי האנרגיה הגרעינית טוענים שכול קרינה, לא חשוב כמה חלשה, יש בה סיכון. טענה זו מבוססת על הרגשת הבטן שלהם ולא יותר.
יעקב
אין מחלוקת על כך שקרינה עלולה לסרטן. איני מכיר מישהו שיטען אחרת.
ברם, השאלות שאין להן עדיין תשובה ברורה וחד משמעית הן - 1) מה רמת הסף שמעליה תתחיל להופיע תחלואת סרטן בגלל קרינה, באחוזים גבוהים מאלו המופיעים באוכלוסיה החשופה לקרינת רקע בלבד ? 2) איזה מקדם אי וודאות נדרש לקחת מתחת לרמת סף זו ?
התשובות לא ידועות לי. מנגד, אני כן יודע שנעשו ועדיין נעשים מחקרים בתחום זה.
אם מישהו יודע את התשובות - הוא מוזמן לנסות לענות לשתי השאלות הפשוטות לכאורה הללו.
השאלות לא פשוטות כלל כי אי אפשר לעשות ניסויים בבני אדם ולקבוע בוודאות. התשובה היא: לא יודעים.
השאלה היא אם נוכח מצב זה צריכים להכריז שהכי בטוח בלי קרינה בכלל, ולאסור לחלוטין את השימוש באינרגיה גרעינית. זה בערך מה שקורה בפועל.
יש לי רושם גם שאנשים רבים מרוצים ממצב זה (מורטוריום על שימוש באנרגיה גרעינית) ולכן לא רוצים כלל לגלות שמא יש סף בטוח לקרינה.
יש לי רושם שעם ביטול הבנייה של הכורים התבטל גם המחקר בתחום שיפור הטכנולוגיה וגם התבטל המחקר על השפעות הקרינה.
התשובה "לא יודעים" מכלילה מידי ואינה מדויקת. היא צריכה להתייחס לשואל ולכותב בלבד. חוץ מהם, יש מי שכנראה כן יודע.
בכורים גרעיניים נקבעו סטנדרטים של בטיחות קרינה עבור עובדי הכור והם נשמרים בקפדנות. אלמלא נשמרו בהקפדה, היינו עדים לתחלואת סרטן נרחבת של עובדי כורים גרעיניים.
במידה של זהירות מתבקשת, אפשר לשער שאותם סטנדרטים של בטיחות קרינה יהיו ישימים גם לאוכלוסיה הכללית, מחוץ לכורים הגרעיניים.
אנחנו צריכים ללמוד את העובדות. אני סבור שהן קיימות וזמינות, למי שיטרח לחפשן.
טרחתי וחיפשתי תשובות לשתי השאלות ששאלתי לעיל. אכן התשובות מורכבות משחבתי, אבל הן קיימות גם קיימות.
התשובות נמצאות:
באתר התקן הבינלאומי להגנה מקרינה מיינת ולבטיחותם של מקורות קרינה (BSS), של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוינה:
http://www-pub.iaea.org/MTCD/publications/PDF/SS-115-web/start.pdf
באתר התקן להגנה מקרינה מייננת של הוועדה לאנרגיה אטומית, עדכון 2011:
http://www.iaec.gov.il/NuclearSafety/Pages/Health-and-Safety.aspx
ובתקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג - 1992:
http://www.iaec.gov.il/NuclearSafety/Pages/Health-and-Safety.aspx
להשכלת הקורא המעוניין.
ומה כתוב שמה ? אם כבר טרחת. מדוע לא המשכת?
בקטע שמעל לנוכחי (קרינה נמוכה סכנה או ברכה) הבאתי קישור לקטע המסביר בערך איך נקבעו התקנים. אתה מוזמן לעיין בקישור שם.
התקנים נקבעו בשיטת המציצה מהאצבע. לקחו איזשהו נתון בערך, חילקו אותו במקדם ביטחון של נניח 100 (מצוץ מהאצבע) וכך קבעו את התקן.
זה שיש תקן אינו מוכיח שיודעים בבירור מה ההשפעה של קרינה נמוכה. ייתכן שהתקן מחמיר מדי בפקטור גדול.
נוכח התעניינותך הרבה בנושא אתה מוזמן להמשיך ולנבור בחומר כדי לברר איזה מחקרים קיימים בנושא ומה ידוע ומה לא.
הרושם שלי, המבוסס על מה שקראתי עד כה, הוא שלא יודעים. התקן הקיים אינו מוכיח שכן יודעים.
שלשת האתרים שהצבעתי עליהם עונים על שתי השאלות שהועלו בתגובתי מ-23.4.11בשעה 09.51. זה הכל.
זכותו של כל אחד לקבל את התשובות הללו כנכונות ומייצגות מציאות, או למתוח ביקורת על איכותן ונכונותן.
בשני המקרים, לא ניתן להכחיש את קיומן, באתרים של גורמים המוסמכים לתת תשובות בעניין זה.
השאלה הייתה אם אנו יודעים מה השפעתה של קרינה ברמה נמוכה על בריאות בני אדם. קיומו של תקן (שמסתתר מאחורי טונה של מלל ריקני בתקנים שאתה מקשר אליהם) לא מוכיח שאנו יודעים מה ההשפעה של קרינה נמוכה.
מאידך - הגורמים ה"ירוקים", מתנגדי האנרגיה האטומית, אינם מקבלים את התקן וטוענים שהם אינם מאמינים לוועדה לאנרגיה האטומית, ושכול חלקיק של קרינה מסוכן, לא חשוב כמה קטן. על בסיס טענה זו הצליחו לחסום בפועל את השימוש באנרגיה גרעינית.
הנה כמה מספרים: קרינת הרקע הטבעית היא בעוצמה בין 0.01 ל 20 מיליסיברט לשנה (תלוי במקום).
הקרינה המותרת לעובדי כורים היא 100 מיליסיברט, וביפאן הכריזו על רמה מותרת חדשה של 250 מיליסיברט.
הקרינה בשטח שבתחום הפינוי האזרחי בפוקושימה היא בסדר גודל של 30-100 מיליסיברט, כלומר בתחום המותר לפי התקן היותר מחמיר.
הוסף רשומת תגובה