18 בדצמבר 2013

מאורעות אקלים קיצוניים: הרבה הדמגוגיה.


כולנו מכירים את הסיסמאות האופנתיות של זורעי הבהלה, זה הולך ככה: "הוריקן קתרינה, הוריקן סנדי, טייפון הייאן (בפיליפינים), הנה! שינויי האקלים כבר כאן, כבר משפיעים עלינו, כבר גורמים את כול האסונות האלה. המודלים מראים שאסונות האקלים ילכו ויתחזקו, ויהיו יותר תכופים בעתיד! ההתחממות הגלובאלית הנוראית כבר כאן!"

מיותר לציין שזו פנייה אל הרגש וניסיון הפחדה . אין שום הוכחה מדעית, אפילו לא שמץ של הוכחה ואפילו לא טענה רצינית שיש קשר איזשהו בין אסונות טבע להתחממות גלובאלית. לגבי הנבואות לעתיד – אין טעם להתווכח, אנו לא יודעים מה יביא העתיד. הטענה "המודלים מראים" לא אומרת כלום. אין שום סיבה להניח שהמודלים יודעים לנבא את העתיד – עד עכשיו נכשלו לחלוטין.

דבר אחד כן ניתן לבדוק בצורה טובה: מה התרחש עד עכשיו. ד"ר רוג'ר פילקה הבן העיד על כך בשימוע שהיה בבית הנבחרים של ארה"ב. הנה הנקודות העיקריות:

-          אין סימוכין מדעיים לביסוס הטענות שנשמעות תדיר בתקשורת ובחוגים הפוליטיים, שהוריקנים, סופות טורנדו, שיטפונות, בצורת גדלו בתדירות או בעוצמה לאורך השנים, בארה"ב או בעולם.
-          לא נכון לקשור בין העלייה בנזקים אסונות האקלים עם פליטות גזי הפד"ח.
-          המסקנות האלה נתמכות בקונצנזוס מדעי נרחב, הן בדו"ח IPCC  החמישי מ2013 והן בדו"ח IPCC  המיוחד למקרי קיצון מ 2012.
-          נזקי אסונות הטבע, בדולרים, בעולם, ביחס לתל"ג לא גדלו, מאז 1990, למעשה הם קטנו ב 25%. נזקי הטבע המבוטחים לא גדלו, (ביחס לתל"ג) מאז 1960.
-          פגיעת הוריקנים ביבשה, בארה"ב, לא גדלו לא בתדירות, ולא בעוצמה ולא בנזקים (מנורמלים) מאז 1900. כנ"ל ביחס לעולם כולו, מאז 1970 (לפני זה אין מספיק נתונים).
-          שיטפונות לא גדלו בארה"ב, לא בתדירות ולא בגודל לפחות מאז 1950. הנזקים הדולריים של השיטפונות (ביחס לתל"ג) ירדו בכ 75% מאז 1940.
-          סופות טורנדו, בארה"ב לא גדלו בתדירות או בעוצמה, או בנזקים (מנורמלים) מאז 1950, ויש ראיות שאפילו קטנו.
-          בצורת – באופן כללי, נעשתה קצרה יותר, נדירה יותר, ופגעו בשטח קטן יותר, במשך המאה האחרונה, בארה"ב. ברמה העולמית לא היה שינוי בבצורת ב 60 השנים האחרונות.
-          הנזקים הכספיים של אסונות הטבע,  יגדלו באופן משמעותי בשנים הבאות, הדבר נובע מהצטברות העושר (ערך גדול יותר לבתים שניזוקים), ומבנייה באזורים פגיעים. לכן יש להקדיש תשומת לב למוכנות לאסונות טבע, בלי קשר לשינויי האקלים.
עוד הוא אומר:
אינני מתווכח על נושא שינויי האקלים (ההתחממות הגלובאלית) מעשה ידי האדם. אבל, הטענות המייחסות כול אסון טבע להתחממות הגלובאלית ללא שום בסיס מדעי הן פסולות.

It does mean however that some activists, politicians, journalists, corporate and government agency representatives and even scientists who should know better have made claims that are unsupportable based on evidence and research.
עוד הוא אומר:
A considerable body of research projects that various extremes may become more frequent  and/or intense in the future as a direct consequence of the human emission of carbon dioxide.6

 Our research, and that of others, suggests that assuming that these projections are accurate, it will be many decades, perhaps longer, before the signal of human-caused climate change can be detected in the statistics of hurricanes (and to the extent that statistical properties are similar, in floods, tornadoes, drought).7

תרגום: הרבה מחקרים טוענים שתופעות קיצוניות (אסונות טבע) יהיו יותר תדירים או יותר עוצמתיים כתוצאה מפליטת הפד"ח על ידי בני אדם. אך, אפילו אם התחזיות האלה נכונות, ייקח הרבה עשרות שנים (ואולי יותר) לפני שניתן יהיה להבחין בכך בסטטיסטיקות של ההוריקנים ושאר האסונות.
בדו"ח המלא של ד"ר פילקה יש סימכוין מלאים לטענותיו, ומספר גדול של גרפים הממחישים את הטענות.

The uncertainties in the historical tropical cyclone records, the incomplete understanding of the physical mechanisms linking tropical cyclone metrics to climate change, and the degree of tropical cyclone variability provide only low confidence for the attribution of any detectable changes in tropical cyclone activity to anthropogenic influences. Attribution of single extreme events to anthropogenic climate change is challenging. 

תרגום מקוצר: איננו מבינים בדיוק את המנגנון הפיסי של הציקלונים. איננו מסוגלים לקשור שינויי בציקלונים להשפעות בני האדם.

לסיכום: אין שום ביסוס מדעי לטענות שאסונות הטבע, הוריקנים, טייפונים, שיטפונות או בצורות, קשורים באיזושהי צורה למעשי בני האדם. אין שום שינוי בעוצה ובתדירות של תופעות אלה. אסונות טבע תמיד היו, ותמיד יהיו. כדאי להגביר את המחקר והמוכנות לאסונות טבע, כדי להקטין נזקים – זה מובן מאליו. לא צריך לקשור את זה להתחממות הגלובאלית או ל"שינויי אקלים" מעשי ידי האדם.





17 בדצמבר 2013

אספקת החשמל תלויה במזל

תמונה: שוטרים ומפגינים של גרינפיס מול תחנת הכוח באשקלון (צילום: צפריר אביוב - העין השביעית)

המלחמה העיקשת של גרומים "ירוקים" נגד תחנות הכוח מסכנת את אספקת החשמל הסדירה, בכול הארצות וגם אצלנו.

ככה, למשל, קרה אצלנו ביום שישי, בעת סופת השלגים הגדולה. תקלה בתחנת הכוח בחדרה גרמה למצב שחברת החשמל לא הייתה מסוגלת לספק את כול הביקוש. היא נאלצה לבקש את הסיוע של תחנות הכוח הפרטיות OPC ודוראד.

OPC היא תחנת הכוח הפרטית של החברה לישראל, הממוקמת במישור רותם. היא נאלצה להפסיק אספקת חשמל ללקוחות שלה – מפעלי התפלת המים – כלומר להפסיק את התפלת המים כדי לספק חשמל לרשת. חברת דוראד, שעוד לא נחנכה רשמית  ונמצאת בשלבי הרצה,  סיפקה גם היא חשמל לרשת חברת החשמל. בלי עזרה זו, חברת החשמל לא הייתה מסוגלת לספק את צריכת החשמל הגבוהה, והייתה נאלצת לבצע ניתוקי זרם יזומים. בינתיים נותקו, בעל כורחם, לקוחות אחדים כמו מפעלי ההתפלה.

כמובן, ניתוק של כ 40 אלף בתים מהרשת, בגלל תקלות מזג האוויר, הקטין את הביקוש ו"תרם" את חלקו למניעת ניתוקים יזומים במקומות אחרים.

אספקת האנרגיה שלנו תלויה על קרעי תרנגולת, ונתונה בידי המקרה, בגלל מחסור בכושר ייצור רזרבי בכמות מספקת שיבטיח אספקה סדירה. אחת הסיבות לכך היא המלחמה העיקשת של גורמים "ירוקים" נגד תחנות כוח וכל תשתית אנרגיה בכלל, כמו למשל מסוף הגז הצפוני.

הסופה המחישה עד כמה גדולה הפגיעה של ניתוקי זרם. הסופה היא אסון טבע אותו איננו יכולים למנוע, אבל אל לנו לפגוע בתשתיות האנרגיה ולהביא עלינו אסון מעשה ידי האדם.

יעקב

16 בדצמבר 2013

עוד מתריע קטסטרופלי.

בתמונה: ניר פאפאי מחתים את דוב חנין כ"נאמן מים" של החברה להגנת הטבע. (מתוך אתר החברה להגנת הטבע)

ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, יוצא בעוד מאמר סתמי וחסר תוכן ממשי, לפי האופנה האחרונה, של התרעות וצעקות געוואלד סביבתיות. לא ברור מה הוא רוצה, חוץ מלזעוק. הנה למשל:

אנחנו חייבים לשנות את הגישה, את סדר העדיפות ואת דרך ההתנהלות של משרדי הממשלה. אסור להמשיך בעסקים כרגיל. ארגוני שמירת הטבע והסביבה לא יכולים לעשות זאת לבד - צריך שניים לטנגו.

חייבים לשנות... מה לשנות ? איך לשנות? סתם מילים. העיקר לחזור על הסיסמאות – "חייבים לשנות "סדר עדיפות... משרדי ממשלה" – כול הסיסמאות הנדושות והריקניות. וגם את הכותרת  "הטבע בישראל בדרך לקטסטרופה" שמים על כול מאמר בנושא, לא יודע למה. (אולי לא פפאי כתב אותה אלא העורך בוואינט).

תירגעו. הטבע בישראל לא בדרך לקטסטרופה. הכול בסדר. צפירת הרגעה. ניר פפאי איבד פרופורציות. על מה הוא מתריע? קשה לדעת. למשל: "המערכות האקולוגיות שלנו בבעיה קשה"  איזו בעיה? נכון – בני האדם התיישבו כאן בהמוניהם. האוכלוסייה גדלה מכמה מאות אלפים ב 1900 לכ 8 מיליון היום. בני אדם תופסים מקום וגם מיבשים ביצות, סוללים כבישים ומעבדים אדמות. מה רוצה ניר פפאי? שבני אדם יסתלקו ויחזירו את השממה לקדמותה? בהתחשב בריבוי האוכלוסייה, הטבע בסדר גמור.

"האקוויפרים צמאים למים", אכן – ראה גידול האוכלוסייה. גם בני האדם צמאים למים. למזלנו בעיה זו נפתרה עם בניית מפעלי ההתפלה, פפאי לא מעודכן. 
עוד: "בשנים האחרונות מקודמות שורה של יוזמות לפיתוח משק האנרגיה, המקודמות בצורה נפרדת וללא ראייה כוללת ורחבה, ובכך יוצרים לחץ כבד על הסביבה והטבע." על מה הוא מדבר? לא יודע. צריך חינוך... בסדר, תמיד צריך חינוך, בכול נושא.

בסך הכול מצב הטבע השתפר בשניים או שלושה העשורים האחרונים, כמו שהוא משתפר תמיד, בכול הארצות המשיגות שגשוג כלכלי. אנשים רעבים ללחם  משקיעים כול מאמציהם להשגת לחם, בלי לשים לב לסביבה. אנשים עשירים (ואנחנו התעשרנו, ב"ה) דואגים לניקוי הסביבה. האוויר, אצלנו, יותר נקי במידה רבה מאשר בעבר, הנחלים המזוהמים נוקו, והזרמת שפכים אליהם נפסקה. נבנו מכוני טיהור מי ביוב. צריך להמשיך בכול השיפורים האלה, שהושגו במידה מסוימת בעזרת החברה להגנת הטבע.

אבל, צריך להפסיק עם זעקות מזויפות ושקריות "קטסטרופה, קטסטרופה". מדוע אי אפשר לדבר על הטבע בטון רגוע וענייני, בלי הגוזמאות האלה?

יעקב

שיא בצריכת חשמל

אתמול נרשם שיא בצריכת חשמל בחורף. בחורף השיא מגיע בערבים של ימים קרים. השיא שנרשם אתמול הוא כ 11,640 מגווט.

שיא הצריכה בקיץ, המתרחש בשעות אחה"צ המוקדמות של ימים חמים במיוחד, היה דומה – 11,680 מגווט.
אני מביא מספרים אלה כדי להדגיש את העובדה שחשמל סולארי דורש גיבוי מלא, ב 100% באמצעות תחנות רגילות (פחם או גז). יש שטוענים שניתן להפיק מהשמש חשמל בכמויות משמעותיות, שיעזור לעמוד בשיא הביקוש בקיץ. הדבר נכון. בקיץ ניתן לסמוך על כך שהשמש זורחת כול יום, ומסוגלת להפיק חשמל בשעת שיא הצריכה שהיא בערך – שעה 15.00. אכן, בקיץ, החשמל הסולארי לא זקוק לגיבוי בשיעור 100%. אבל בחורף, בשעת שיא הצריכה, בערך בשעה 19.00 אין שמש. בשעה זו חייבים לספק את כול הביקוש מתחנות פחמיות וגזיות. וזו בערך אותה כמות של צריכת השיא בקיץ.

יוצא מכך שהחשמל הסולארי בלתי רלוונטי, בכול הקשור לבניית תשתיות ייצור חשמל, במטרה שיהיה מספיק כושר ייצור לאספקת שיא הביקוש. ההשקעה בחשמל סולארי אינה חוסכת לנו השקעה בבניית תחנות רגילות. כלומר: מבחינת השקעה והכנה של כושר ייצור חשמל – ההשקעה בפאנלים סולאריים היא בנוסף להשקעה בתחנות רגילות, ולא במקום.

עוד רואים באתר חברת החשמל שכושר הייצור, היום, הוא כ 12,468 מגווט, כלומר הרזרבה היא בשיעור של כ 7.5%, לא הרבה. מזל שחלק מהבתים מנותקים עדיין, אחרת, מי יודע, אולי היו נוצרים נתקים בגלל מחסור בכושר ייצור...

יעקב


בלה... בלה... בלה... סביבה

אנשים שונים שהפכו את הסביבה לפרנסה טובה, מציפים אותנו במבול של התראות, כולן כמעט בנוסח שווה, אבל ללא תוכן של ממש. הנה למשל מאמר של אופירה אילון, ראש חוג של ניהול משאבי טבע באונ' חיפה.
"לא ברור מדוע בתקשורת הישראלית מקלים ראש בנוגע להסתגלות לשינויים". איזה שינויים ? איזו הסתגלות? הכול מילים ריקות.

"שכן לשינויי האקלים יש השלכות כלכליות משמעותיות על משקי המים של ישראל, על בריאות התושבים, על קיום המגוון הביולוגי באקו־סיסטמות השונות" ?? מילים ריקות. איזה שינויים? איזה השלכות? בינתיים לא היה שום שינוי אקלימי. האקלים כמנהגו נוהג. הייתה התחממות קלה, שגם היא אינה חריגה מתופעות דומות בעבר. הייתה סופת שלג... ביג דיל... מדי פעם יש סופות שלג – זה רגיל לחלוטין.

"כבר כיום אנו נאלצים להתמודד עם שינויים אלה"... שטויות, אין שום שינויים, איננו נאלצים להתמודד עם כלום, חוץ מאסונות טבע רגילים. הכול דיבורים ריקים. כול תופעות הטבע, או אסונות הטבע הן דבר רגיל, שתמיד התרחש, אין לנו שום שליטה על זה. אין לאחרונה החמרה באף אחת מהתופעות. אין יותר סופות מאשר בעבר, אין יותר בצורת, אין יותר גלי חום, שום תופעת טבע אינה חורגת מתופעות דומות שהתרחשו בעבר. אלו עובדות מוצקות וברורות, אלו סטטיסטיקות, אלו מדידות. כול הדיבורים על שינויים הם אמונות בטן. בשטח אין כלום.

"שלג לא צפוי" ? הצחקת אותי. שלג לא צפוי... "מהגרי עבודה שחלקם מהגרי אקלים..." – קשקוש. הם מהגרי עבודה, כאילו שהבעיות באפריקה חדשות, או קשורות באיזושהי צורה לשינויי אקלים....

"נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הוציא ... הנחיה ברורה לכל משרדי הממשל והרשויות הפדרליות, לגבש מדיניות ברורה לנושא ההתאמה לשינויי האקלים"... אז הוא הוציא... זה סימן שיש שינויי אקלים? זה סימן שאובמה (ועוזריו) מאמין, כמו כותבת המאמר, בדברים שאין. זו לא ההנחיה הריקנית היחידה שהנשיא אובמה הוציא.
"גם אצלנו יש צורך להיערך לשינויים אלה - על ידי גיוס כל משרדי הממשלה הרלוונטיים והכנת תוכניות עבודה המתאימות עצמן לאי הוודאות האקלימית."  
אי וודאות אקלימית תמיד הייתה. אנו חיים עם זה מאז ומתמיד. זה חלק משגרת החיים.  אין ספק שעיריית ירושלים, חברת החשמל ופיקוד העורף לא הצטיינו בטיפול בסופה האחרונה, ויש מקום לשיפורים. אנו זקוקים לשיפור ממשי בשטח, בטיפול בבעיות שגרתיות וידועות, ולא לדיוני סרק על נושא שלא קיים (שינויי אקלים).

לבסוף מוציאה הכותבת את כול האסונות הרגילים ורוקדת עליהם. הוריקן קתרינה, הוריקן סנדי, הטייפון בפיליפינים. – הכול אומנם אסונות טבע, אבל רגילים ושגרתיים בהחלט, שאינם קשורים כלל לשינויי אקלים. איש לא הצליח להראות בצורה ממשית שיש קשר, למרות שכולם מדברים על זה מבוקר עד ערב. הכול קשקושים.

מה שה"מומחים" שלנו כן יודעים לעשות הוא להעתיק את הז'רגון, את הניסוח האסוני, כמעט מילה במילה, מהניסוח השגרתי המקובל אצל רודפי האסונות הרגילים בחו"ל. אין בדברים שום שמץ של ערך מוסף, שום בדיקה עצמאית אם יש ממש או לא בהתראות. מדקלמים כמו תוכים את הטקסטים השגורים.
התראות היסטריות, תכופות וריקניות כמו זו מוציאות שם רע לנושא שימור הסביבה.

יעקב

תוספת:
אני קורא תיגר לפרופ' אופירה אילון. אני שובר את הראש המוגבל שלי ולא מצליח להעלות בדעתי ובדמיוני אפילו דוגמה אחת לפעולה מעשית וממשית שצריך לעשות, לפי גרסתה של אילון, כהכנה ל"שינויי האקלים". אז, פרופ' אילון,  במקום לדבר על "גיוס כל משרדי הממשלה הרלוונטיים והכנת תוכניות...", אנא תני לנו דוגמה לשלוש פעולות ממשיות ומעשיות שאת ממליצה לעשות.
באשר לטענה ש"לא עושים כלום"... הטענה לא נכונה. הנה – יש "מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים", והוא מפיק דוחות עבי כרס, משופעים בציורים יפים וחסרי שחר. אז... לא נכון שלא "עושים משהו"... רבים הם הגורמים שעוסקים בזריעת בהלה חסרת בסיס. מרוב הצעקות ,זאב! זאב!" אף אחד כבר לא מתייחס לזה ברצינות.


יעקב

14 בדצמבר 2013

שלג, הפעם ברצינות... מהבלוג של ד"ר רפי מן

ד"ר רפי מן מתעד את השלג בסביבות מבשרת. וכותב: "אנחנו מורגלים בשלג, מכירים את השיגרה: קצת שלג, אין לימודים, חגיגה לילדים, מכוניות תקועות, בלאגאן, ואחרי יום הכל נעלם. השלג הצחור נהפך לשלוליות מלוכלכות. וזהו. אבל הפעם התגשמו התחזיות על חזית קרה ומאיימת שתנחת עלינו מרוסיה. היא נחתה. ובמלוא עוזה."
כשמתבוננים בתמונות הללו אפשר לחשוב פעם נוספת על היתרונות הרבים של התחממות גלובלית על פני התקררות גלובלית.

הנה תמונות נבחרות, ועוד רבות נוספות באתרו.


דרך חדשה לירושלים: מכוניות נטושות מהלילה הקודם, דחפור, משטרה ומד"א על ציר חסום



מחכים לישועה: נהגים ונוסעים במכוניות ואוטובוסים ליד מחלף הראל

ולשיפור האווירה:

צילום זה משתתף בתחרות צילומי החורף של "תופעת טבע": נכיר לכן/ם תודה אם תכנסו לכתובת  http://on.fb.me/1bI5AgM – ותעשו לייק לתצלום. 



13 בדצמבר 2013

כורים גרעיניים מודולריים


דיווחנו לפני שלוש שנים על פיתוח כורים גרעיניים קטנים, מודולריים שעשויים להפוך את האנרגיה הגרעינית ליותר קלה ונוחה לשימוש, וגם בטיחותית.

תהליך הפיתוח של כורים קטנים, מודולריים נמשך. משרד האנרגיה בארה"ב העניק מענק של 226 מיליון דולר לחברת נו-סקייל פאוור – NuScale Power  כדי שתמשיך בפיתוח הכור הקטן שלה. זאת בהמשך להודעה מלפני שנה על הענקת מענק דומה לחברת הכורים הוותיקה באבקוק & וילקוקסBabcock & Wilcox   מטקסס למטרה דומה.

הכורים האלה אמורים להיות מיוצרים בשלמותם בבתי החרושת ומובלים לאתר הצריכה. באתר הם נקברים או מתחת לאדמה או מתחת למים והם אמורים להיות יותר בטיחותיים.

גם חברת רוסאטום הרוסית מפתחת כורים קטנים שאמורים להיות מורכבים על אניות גדולות אשר תשוטנה ותעגונה בקרבת מרכזי הצריכה. הם אומרים שהכור הראשון מסוג זה יוכל לפעול, אולי, כבר ב 2016.

30 ארצות בעולם מפעילות 435 כורים לייצור חשמל. 72 כורים חדשים נמצאים בבנייה ב 14 ארצות (בעיקר בסין ובהודו). כורים גרעיניים סיפקו 12.3% מצריכת החשמל ב 2012. 13 ארצות הפיקו לפחות ¼ מהחשמל שלהן בכורים גרעיניים.

בניגוד לתגובה ההיסטרית ביפן ובגרמניה לתאונה בפוקושימה, נראה שאין מנוס מפיתוח אנרגיה גרעינית, למרות שהתהליך הוא מאד איטי וארוך.

יעקב

איש לא חזה זאת...

מי שניסה לגלוש לאתר השירות המטאורולוגי בשיא הסופה ( http://www.ims.gov.il/ ) גילה כי האתר אינו זמין... מסתבר כי איש לא חזה את העלייה הדרמטית בביקוש למידע...


ידיד מקוראי הבלוג העובד בשירות המטאורולוגי שלח לנו עידכון: 

"בניגוד לשנים קודמות בהן אתר השמ"ט קרס בשל עומס, לשם שינוי הבעיה הפעם לא היתה בשמ"ט אלא בחוות השרתים הממשלתית, שם חלק מהמזגנים הפסיקו לפעול בשל הקור/שלג והחלו תקלות. "

12 בדצמבר 2013

הפגישה הסגורה – מדברים אל הקיר.


דיווחנו מקודם על הפגישה הסגורה שהתקיימה ב 19 בנובמבר בין קבוצה של חממיסטים, נציגי הרויאל סוסייטי, לבין קבוצה של ספקנים, בראשות הלורד לאוסון. כתגובה לכתבתו של לאוסון התפרסמו עוד שתי תגובות, אחת חתומה על ידי המשתתפים החממיסטים בפגישה, והשנייה על ידי הספקנים.

אומרים החממיסטים (נבחרת הרויאל סוסייטי): [בסוגריים מרובעות – ההערות שלי].
"המטרה לא הייתה לעשות הצגה פומבית, אלא לספק ללורד לאוסון ייעוץ מדעי של מומחים." [שימו לב להנחה, וההתנשאות והטיפשית של החממיסטים, שרק הם מבינים את המדע, והספקנים, כנראה לא יודעים את העובדות, וחסרים מידע או ידע או הבנה מדעית]. "העובדות המדעיות היו פחות או יותר מוסכמות על כולם" (ממשיכים החממיסטים [לא נכון, ראו בהמשך]). "לורד לאוסון מאשים שסירבנו לעסוק בסוגיה של המדיניות להפחתת הפליטות, ושאין לנו עניין בעלות הגבוהה ובנזקים האנושיים של מדיניות זו.  כמדענים, מה שמדאיג אותנו במיוחד הם הנזקים והעלות האנושית של שינויי האקלים. מדעי האקלים הם בעלי תפקיד מכריע בייעוץ והכוונת המדיניות. יחד עם זאת, חשוב שהדו-שיח המדעי יוכל להתנהל ללא קשר לדעות פוליטיות. למרות שמדעי האקלים יש להם השלכות חשובות לגבי קביעת מדיניות, המסקנות המדעיות בקשר לשיעור ולקצב של שינויי האקלים לא קשורות למדיניות או דעות פוליטיות. אנו העדפנו לא לערבב מדע במדיניות, ולהתרכז רק במדע". על החתום: כול המשתתפים החממיסטים (מצד הרויאל סוסייטי).

המשתתפים הספקנים הגיבו במכתב משלהם:
"במכתבם, אומרים החממיסטים ש'העובודת המדעיות היו מוסכמות על כולם', זו חצי אמת. הייתה אומנם הסכמה על היבטים אחדים, אבל היו גם חילוקי דעות. הצד שלנו הדגיש את התצפיות והמדידות האמפיריות [הכוונה להאטה בהתחממות] בעוד הם הדגישו את המודלים האקלימיים ותחזיותיהם [המודלים שנכשלו בתחזיותיהם עד כה]. באשר למדיניות (צעדים להקטנת הפליטות) – החממיסטים מודים שזה נושא חשוב, והנושא היה חלק מסדר היום המוסכם מראש. קבוצת הרויאל סוסייטי טענו שהם לא יודעים הרבה על העלויות והתועלת האפשרית של צעדים אלה. לכן, אנו מוצאים שמבחינה הגיונית, הם אינם יכולים לטעון שהנזקים של שינויי האקלים יהיו הרבה יותר גדולים מהנזקים של מדיניות להפחתת פליטות מהירה.
אנו דוחים את הטענה המרומזת של סיר בריאן (נציג החממיסטים) שהמדענים צריכים להתייחס ברצינות ודאגה רבה לעלויות (הנזקים) העתידיים, המשוערים, של שינויי האקלים, אבל להתעלם מהעלויות העכשוויות והממשיות יותר של המדיניות שהוא מקדם (מדיניות הפחתת הפליטות המהירה)."

סיכום שלי: דו שיח של חרשים.
החממיסטים אומרים: "געוואלד, סוף העולם, חייבים, ממש חייבים, לעשות משהו, מיד עכשיו!". הספקנים אומרים: "זעקות הגעוואלד הן מוגזמות, וצעדי הפחתת הפליטות הורסים את חיינו, מבלי להשיג כלום (שום הפחתה בפליטות)."

יעקב

10 בדצמבר 2013

ירוקים צריכים לתמוך בפראקינג


פראקינג היא השיטה ה'חדשה' שפותחה בארה"ב להפקת גז טבעי ממרבצי אבן פצלים shale באמצעות החדרת מים, נוזלים וחול שגורמים לריסוק האבן במעמקי האדמה ושחרור הגז. הגופים הירוקים מתנגדים התנגדות נמרצת לשימוש בשיטה זו. מדינות "מתקדמות" (ליברליות-ירוקות-שמאליות) בארה"ב, כמו קליפורניה וניו יורק הטילו איסור על פראקינג בתחומן, כנ"ל מרבית מדינות האיחוד האירופי. הפראקינג מתבצע בארה"ב, בהצלחה רבה, במדינות טקסס, פנסילבניה, צפון דקוטה ואחרות. קידוחים ניסיוניים להפקת גז בשיטת הפראקינג מחוץ לארה"ב נערכים בסין, ארגנטיה, פולין ובריטניה – בינתיים עדיין ללא הצלחה.

ריצ'רד מילר ובתו אליזבט (מנהלי פרויקט BEST  ) פרסמו מאמר חדש בזכות הפראקינג. הנה הסיכום (התמצית) שלהם:

הירוקים המתנגדים לפראקינג טועים טעות טראגית.

אחדים מתנגדים בגלל שזה דלק מאובן (פחמי), מקור לפליטות פד"ח, אחרים מודאגים מכמויות המים הנצרכות, מהבעיה של זיהום מי תהום, מבעיית דליפת הגז לאטמוספרה, מבעיית הזיהום התת קרקעי ומהחשש לרעידות אדמה. החששות האלה הם חסרי יסוד ברובם, הנזקים האפשריים ניתנים למניעה באמצעים הנדסיים שיחויבו על יד רגולציה מתאימה.

גז מפצלי אבן היא מתנה גדולה, הוא לא רק מאפשר קיטון פליטת הפד"ח (ביחס לפחם), אלא גם מניעת זיהום האוויר בחלקי אבק מוצק זעירים – PM2.5 – שגורמים מעל ל 3 מיליון מקרי מוות בעיקר בעולם המתפתח.
אנו מכירים בפליטות הפד"ח כאיום לטווח הארוך אבל חלקיקי PM2.5 (חלקיקים זעירים במידה פחות מ 2.5 מיקרון) גורמים כעת נזק ממשי להרבה יותר אנשים.

באירופה, כמו בסין, מחירי הגז הטבעי גבוהים (כ 10 דולר ליחידה) בעוד בארה"ב המחיר הוא רק 3.5 דולר, בזכות הפראקינג. המחיר הגבוה באירופה וסין יכול לעודד ולהמריץ את פיתוח מקורות הגז שם.
היות והגז עוזר גם להקטין את הפליטות וגם את הזיהום, על המדינות המפותחות (ארה"ב בעיקר) לעזור לאחרות לבצע את המעבר מפחם לגז. טכנולוגית הפקת הגז צריכה להיות מופצת במהירות ובחופשיות.
ובעיקר: חובבי הסביבה צריכים להכיר בכך שמהפכת הגז מביאה תועלת רבה לאנושות, וצריכים לתמוך בה ולתת ידם להפצתה.

עד כאן שני המילרים.

הערות שלי: לפי מיטב ידיעתי, אמצעי סינון מודרניים מקטינים מאד (מעל 90%) את פליטת החלקיקים המזהמים, גם בתחנות כוח פחמיות, כך שהיתרון הזה של הגז קטן מכפי שמילר מציג אותו.

מילר יוצא, בצדק, נגד הגישה הבלתי מציאותית ובלתי רציונלית של הגורמים הירוקים, המתנגדים באופן מוחלט לכול דלק מאובן (פחמי). לא ניתן, במציאות העכשווית,  להפיק את הכמויות הדרושות של אנרגיה מהמקורות ה"ירוקים",  שמש ורוח. לא ניתן לחיות בלי אנרגיה. גז זה המקור הטוב הבא, טוב בהרבה, מבחינת הסביבה והחברה, מאשר הפחם, אותו הוא מחילף. הירוקים לא צריכים להיות נגד כול דבר שעובד ומספק את צרכינו.

יעקב