תחנת הכוח הסולארית האחרונה.

ביום חמישי האחרון נחנכה, רשמית, תחנת הכוח התרמו-סולארית הכי גדולה בעולם – אייבנפה, במדבריות קליפורניה (80 ק"מ מלאס ווגאס) , בארה"ב. התחנה ענקית... היא משתרעת על שטח של כ 14 קמ"ר ויש בה כ 350 אלף מראות, כול אחד בגודל של דלת מוסך. המראות מורכבות על גבי בסיס נע, הנשלט על ידי מחשבים, שמכוונים את המראות כול העת, אל 3 דוודים  ענקיים, בנפח 2200 מ"ק כ"א, המורכבים על ראשי מגדלים בגובה 110 מ'. המראות מרכזות קרני שמש על הדוודים, שיוצרים קיטור, המניע טורבינות שיוצרות חשמל. הספק התחנה (כאשר השמש זורחת) הוא כ 390 מגאווט, כלומר פחות ממחצית ההספק של תחנת כוח פחמית גדולה כמו זו בחדרה.

עלות התחנה – כ 2.2 מיליארד דולר. הקבלן הראשי של הפרויקט היא חברת ברייטסורס בעלת שורשים וטכנולוגיה ישראליים ("לוז" לשעבר), שזכתה גם במכרז התחנה התרמו-סולארית באשלים, בנגב, תחנה בהספק 121 מגאווט ( כ שליש מהתחנה בקליפורניה). (כתבות אחרות שלנו על הנושא – כאן).

התחנה נבנתה בעזרת הלוואה בערבות ממשלתית בסך 1.6 מיליארד דולר – כלומר מרבית המימון של הפרויקט בא ממקור ממשלתיים. היא גם נהנית מסדרה של תמיכות והטבות מס ברמות שונות, וגם – בעיקר – ממנדאטים ממשלתיים, המחייבים את רשתות החשמל לקנות את החשמל הסולארי, יעלה כמה שיעלה, כדי לעמוד במכסות מינימום לחשמל מתחדש המתחייבות בחוק.

הבעיה היא – כמו שאומר הניו יורק טיימס (עיתון ליברלי וירוק ללא רבב) – שזו כנראה גם תהיה התחנה האחרונה מסוגה. לא הולכים לבנות עוד תחנות כוח תרמו-סולאריות. אחת הסיבות לכך היא שהטכנולוגיה האלטרנטיבית יותר זולה.  פאנלים סולאריים פוטו-וולטאיים ההופכים קרינת שמש ישירות לחשמל, ללא קיטור או טורבינות, וללא צורך השקעה ענקית, מרוכזת או שטחי אדמה גדולים (הם מורכבים על גגות).

סיבה נוספת היא שינוי ב"אווירה". ההיסטריה החממיסטית שכחה מעט, הכסף הממשלתי הגדול שזרקו ללא חשבון, נגמר. ללא מימון ממשלתי אין פילים לבנים. משקיעים נוספים, כמו חברת NRG  שהשקיעה 300 מיליון דולר בפרויקט אייבנפה, אינם ממהרים להשקיע עוד. מנכ"ל NRG  אמר: "נחכה ונראה איך התחנה עובדת ורק אח"כ נחליט, אולי, על השקעות נוספות בתחנות מסוג זה". גישה מאד הגיונית. חברת גוגל השקיעה 168 מיליון דולר באייבנפה, אבל, דן רייכר, שעבד בגוגל והחליט בזמנו על ההשקעה אומר שהאופנה של השקעה ב"קלין טק" (טכנולוגיה ירוקה) חלפה וירדה מאד לאחרונה.

אנשים נסחפו בהיסטריה והתלהבות מאנרגיה מתחדשת, ובנו בכסף ממשלתי פילים לבנים שלא עובדים. הדבר לא יכול להימשך לאורך זמן.

ובאשר לפרויקט אשלים אצלנו – למה רצים בריצת עמוק קדימה? לא היה חכם יותר להמתין כמה שנים לראות איך אייבנפה (ותחנה דומה בספרד) עובדים, והאם זה כדאי, לפני ששורפים כסף ממשלתי גדול בהתחייבות ל 25 שנה ? עוד לא מאוחר לבטל את פרויקט אשלים. עכשיו הסימנים כבר ברורים – זה לא יעבוד.

יעקב

תוספת:

הנה הדיווח של "הארץ" – לפי סוכנות אי. פי.

הדיווח הזה נוטף אופטימיזם על העתיד הוורוד של האנרגיה הסולארית, שעדיין מספקת, כעת, פחות מ 1% מהאנרגיה של ארה"ב. האופטימיות מצוצה מהבטן, מבוססת על עמדתו האידיאולוגית של הכתב ולא על עובדות. היא מנותקת מהמציאות. הכתב של הניו יורק טיימס עשה עבודה יותר טובה... הוא שאל כמה אנשי מקצוע, ולא הסתפק בציטוט נאומי הברכה המליציים והנבובים שנישאו בטכס החנוכה. הוא הביא דיווח מציאותי יותר. זו כנראה תהיה התחנה התרמו-סולארית האחרונה.

יעקב

אופנה, טעויות והיסטריה במדע.

אני נוהג לומר כול הזמן שההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית היא אופנה מדעית חולפת שאין לה ביסוס עובדתי מוצק. זה לא מקרה יחיד של היסטריה מדעית אופנתית. הנה מקרה טרי מהתחום הכי היסטרי במדע – תחום הרפואה.

מחקר חדש שהתפרסם בקנדה מראה שאין תועלת בבדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. זהו מחקר מאד רציני ובו עקבו אחרי כ 90 אלף נשים לאורך 25 שנה. המחקר הזה מראה שאין תועלת בבדיקות ממוגרפיה – כלומר שיעור התחלואה וההישרדות לא היו שונים בין הנשים שעשו ממוגרפיות ואלו שלא עשו.

הממוגרפיה הפכה לאופנה ולתעשייה שלמה. שלטונות הבריאות בכול העולם ממליצים לכול אישה לעבור בדיקה כול שנה אחרי גיל 40, קופות החולים מנג'זות למבוטחים עם תזכורות, ועם מסעי פרסום בתקשורת למודעות לסרטן השד. רופא המשפחה מקפיד לשלוח את כול המטופלות לבדיקה. תעשייה שלמה של מעבדות קמה לבצע אינספור הבדיקות כול שנה. כול זה אין בו תועלת, ואף ייתכן שהנזק שלו גדול מהתועלת. בבדיקה סופגת הנבדקת מנה של קרינה. אח"כ יש הרבה תוצאות חיוביות שגויות – מתגלה משהו "חשוד" והאישה עוברת הקרנות וטיפולים ודאגות ומצוקה נפשית – ובסוף מתברר שלא היה צורך, כי האבחנה הייתה שגויה. אני ממליץ לקרוא את המאמר הזה בניו יורק טיימס על אישה שלמדה את הנושא ומסרבת לעבור את הבדיקה.

אופנות מדעיות שהצמיחו תעשייה גדולה של מכונים ו"מומחים" לא מתות בקלות, גם כאשר מתגלה שאינן מועילות – כי הרבה אינטרסנטים דואגים להמשך ה"מסורת". כך למשל התפרסם כבר בשנת 2001 מחקר גדול, מקיף ואמין שקבע ש: "המידע המוסמך שקיים לא הראה עד כה שהבדיקה (ממוגרפיה) עוזרת במשהו להישרדות מהמחלה". בכול זאת ממשיכים הרופאים לשלוח את הנשים באדיקות, ובקפדנות, לבדיקות שנתיות ותעשיית המעבדות והטיפולים עובדת במלוא הקיטור, הכול לריק.

אני לא רופא ולא מומחה בנושא. אינני יודע מה האמת על התועלת בבדיקות ממוגרפיה, ואני חושד שאיש אינו יודע. אני לא ממליץ לא לעשות או כן לעשות ממוגרפיות – תעשה כול אחת מה היא מבינה. אבל, אני חושד מאד שזו דוגמה להתנהלות אנושית שכיחה: נתקפים בהיסטריה על בסיס מדעי מפוקפק, כשהמדענים והרופאים מלבים את ההיסטריה, יוצרים תעשייה ענקית של מעבדות ומטפלים שגורמים יותר נזק מתועלת. הכול מבוסס, כמובן, על תופעה שהיא מאד ממשית וכואבת – מחלת סרטן השד, שרבות מתות ממנה כול שנה. זה שהמחלה נפוצה וחמורה גורם לבני אדם, באופן אינסטינקטיבי, לחשוב ש"מוכרחים לעשות משהו" ואז, ממציאים "משהו לעשות" (ממוגרפיה) שנראה מאד מדעי ומרשים. וכולם רצים "לעשות משהו", "יעלה כמה שיעלה", כי "חייבים להינצל מהמחלה האיומה הזו", ונקלעים לסחרור היסטרי ורגשי, מבלי לבדוק בצורה רציונלית אם ה"משהו" עוזר בכלל או לא.

כדי שלא יאשימו אותי בהפליה בין נשים וגברים, אציין שבעיה זהה לחלוטין קיימת עם סרטן הערמונית אצל גברים. גם שם קיימת בדיקה בעלת ערך מפוקפק, PSA, שכול הגברים מעל גיל 50 נקראים לעשות כול שנה, וגם שם, הנזק מ"חיובי שגוי" גדול מהתועלת של הבדיקה, עד כדי כך שממציא הבדיקה מתנגד לה כעת וממליץ לרדת מהנוהל של בדיקה אוניברסלית.

הלקח: לא כול מה שטוענים שהוא מדעי הוא נכון, ולא מה ש"כולם יודעים" נכון, וההיסטריה והגישה הרגשית (הלא הגיונית) היא אופן הפעולה הרגיל והשכיח של האנושות. זה קורה גם עם האקלים, מה פלא...

יעקב

95% מהמודלים מסכימים: המציאות מזייפת.

ד"ר רוי ספנסר כותב בבלוג שלו על חוסר ההתאמה בין תחזיות המודלים האקלימיים למציאות (לטמפרטורות שנמדדו).

בגרף שהוא מביא רואים שוב את תחזיות המודלים לעומת המדידות. המדידות של HadCRUT4 בירוק ושל הלוויין UAH  בכחול. כותב ד"ר ספנסר: בוויכוח האם יש או אין עצירה בהתחממות ומתי החלה מפספסים נקודה חשובה: המודלים האקלימיים, שלפיהם הנפיקו המדענים תחזיות מדאיגות (היסטריות), נכשלו לחלוטין. ההתחממות הנוראית שממנה פחדו, שימשה בסיס למדיניות הממשלות לנקיטת צעדי מנע  יקרים (השקעה של מיליארדים באנרגיה ירוקה). מסתבר שההתחממות היא הרבה פחות נוראית מאשר חשבו.

לא משנה אם האנושות (באמצעות גזי חממה) אשמה ב 100% בהתחממות שהייתה או רק ב 50% (כפי שמציע מחקר של ד"ר ספנסר). ההצדקה לנקיטת צעדי מנע יקרים (ובלתי יעילים) לא קיימת.

ממשיך ד"ר ספנסר: "עייפתי מהצהרות רגשניות, מטעות וחסרות תועלת (מבחינת המדיניות) כמו (ניסוח של ה IPCC): 'מרבית ההתחממות מאז 1950 נגרמה על ידי בני האדם', או '97% מהמדענים מסכימים שבני אדם תורמים להתחממות'. אף אחד מהמשפטים החלקלקים האלה אינו מוביל למסקנה שחייבים לייקר את האנרגיה במידה רבה, ולהקפיא ולהרעיב את העניים למען טובת הכלל. זהו הכיוון שאליו הולכת המדיניות האקלימית של הממשלות.

ומה בקשר לטענה שההתחממות נמשכת, אבל החום מסתתר במעמקי האוקיינוסים? (במקום לבוא לידי ביטוי בהתחממות פני כדור הארץ)? אני אומר (אומר ד"ר ספנסר) – מצוין. אם אתה מאמין במדידות הטמפרטורות במעמקי האוקיינוסים עד כדי דיוק של אלפית המעלה – בסדר. שיתחממו האוקיינוסים. אם המים בעומק האוקיינוסים יעלו מטמפרטורה ממוצעת של 4 מעלות ל 4.1 מעלות = זה בסדר, זה לא ישפיע על כלום.

בסיכום, אומר ד"ר ספנסר, אין הצדקה להיסטריה.

יעקב

צרות רוחניות בגרמניה

אחרי שדיווחנו על קיטון בהתקנת תחנות רוח באירופה, הנה דיווח על גרמניה. בשנת 2013 הותקנו 10 ג'יגוואט פחות תחנות רוח חדשות מאשר שנה לפני כן. זה המון – כושר הייצור הרוחני הכולל המותקן בגרמניה הוא כ 40 ג'יגוואט. בקיצור: ההתקנות למעשה נעצרו. חברת "בוש רקסרוט" (בתמונה) סגרה אחד משני מפעליה לייצור ממסרים לטורבינות, ופיטרה כ 210 עובדים. המפעל הוקם רק לפני שנתיים...זאת לאחר חברת "פרוקון" (מפעילה של חוות טורבינות) שפשטה את הרגל.

גם התעשייה הסולארית בצרות. בשנת 2013 היא איבדה (פיטרה) שליש מעובדיה, ומאז תחילת 2012 – קטן מספר העובדים ביותר מ 50%. בועת האנרגיה הירוקה הולכת ודועכת.

אצלנו, עוד לא מאוחר לבטל את המכרז של הפילים הלבנים הסולאריים באשלים, לפני שנכנסים לבזבוז מיותר ובלתי מועיל של 20 שנה. גם את מעט קוטלי הנשרים שאישרו אבל עוד לא בנו בגולן צריך לבטל. האנרגיה הירוקה לא הוכלת לשום מקום, לא אצלנו ולא בעולם... גם אלה שכן מאמינים באנרגיה ירוקה – הזהירות מחייבת להמתין ולראות. אין חיפזון. אפשר לבנות מתקנים כאלה אם, וכאשר, יעילותם תוכח במדינות שבהן יש התקנות רבות. הסימנים בעולם מדאיגים, ולא צריך לצלול להתחייבויות ל 20 שנה על דברים שלא עובדים.

יעקב

ירידה בהתקנות של טורבינות רוח ב 2013.

התקנות חדשות של תחנות רוח באירופה בשנת 2013 הסתכמו בכושר ייצור (דמיוני) של 10.6 ג'יגווט, ירידה של 8% ביחס לשנת 2012. זאת בגלל התפקחות ממשלות אירופה שהקטינו את הסובסידיות לרוח, כי יש גבול לכמות הכסף שאפשר לשרוף לריק.

ספרד, שהייתה בעבר מובילה בהתקנות חשמל "מתחדש" סבלה ירידה של 84% בהתקנות רוח, בגלל שביטלה את הסובסידיות החדשות לגמרה. ההתקנות שהיו בכול זאת בספרד ב2013 הם פרויקטים שהסובסידיה שלהם (תעריף הזנה גבוה) אושרה לפני הביטול.

באיטליה וצרפת הייתה הקטנה של 65% ו 24% בהתאמה. 45% מכושר הייצור החדש היה בשתי ארצות בלבד, גרמניה ואנגליה, שבהן, בינתיים, עוד לא הקטינו את הסובסידיות.

ס"ה כושר הייצור הרוחני (דמיוני) המותקן הוא 116.8 ג'יגוואט, כמות אדירה (משהו כמו צריכת השיא של בריטניה וגרמניה ביחד). הצרה היא שהייצור בפועל רחוק מאד, מאד מהכושר הדמיוני (הנומינאלי), ובס"ה ייצרו כול תחנות הרוח כ 8% מהצריכה של אירופה. מזה – כ 110 ג'יגוואט מותקנים ביבשה, ו 6.6 בים. ההתקנות הימיות בשנת 2013 הגיעו לשיא של 1.6 ג'יגוואט, אבל לא צופים גידול בקצב ההתקנות הימיות בשתי השנים הבאות.

בינתיים, בספרד, כתבו טיוטה של התקנות המקטינות, רטרואקטיבית, את הסובסידיות (התעריפים המובטחים) לתחנות רוח שהוקמו לפני 2004. החוזים המקוריים היו ל 20 שנה, אבל ממשלת ספרד אומרת: חגגתם 10 שנים על חשבון הציבור, מספיק. התקנות מסובכות מאד, ומחזיקות 1700 עמודים. הן קובעות סידרה ארוכה של פרמטרים, האמורים להגביל את התשואה להון המושקע בתחנות רוח ל 7.5% שנתי (תשואה יפה מאד). בעלי תחנות הרוח כמובן זועקים (בצדק) שזה שוד בצהרי היום, והתכחשות הממשלה לחוזים חתומים. הממשלה אומרת: (כמו יצחק שמיר ז"ל בזמנו) "הבטחנו אבל אנו לא מסוגלים לקיים". מאבקים משפטיים ארוכים בבתי המשפט בספרד ובאירופה צפויים, ועורכי הדין יתפרנסו היטב מהאנרגיה הירוקה הדמיונית. השקעות חדשות כנראה לא יהיו יותר בכלל.

אחרי מאמץ ארוך של כ 13 שנים (או 17 שנים אם סופרים מאז הסכם קיוטו), הצליחו ממשלות אירופה לאחר שהשקיעו את מיטב מאמציהן, להגיע לאחוזים בודדים של אנרגיה מתחדשת (רוח ושמש), 8% לרוח ואולי כ 4% לשמש. טריליארדים (או טריליונים) של דולרים הושקעו, עשרות אלפים של טורבינות נבנו, וכלום. כולם עייפים ומותשים ומאוכזבים.  ההשקעות הולכות וקטנות, ההתקנות בירידה, רק פליטות הפד"ח בעלייה . אין שום אפשרות להגיע ליעדים הזויים של 50% או 80% של אנרגיה ממקורות מתחדשים, כפי שהוגדרו בחוקים ה"יפים" של המדינות השונות.

הרבה אנשים התריעו על חוסר המעשיות של תחנות הרוח. אבל קול החישוב וההיגיון לא נשמע, ההיסטריה ניצחה, והממשלות רצו ריצת העמוק להתקנת מתקנים יקרים שאין בהם תועלת. את הלקח לומדים בדרך הקשה, אחרי ששרפו טריליונים של דולרים. את המציאות אי אפשר לשנות בדיבורים יפים חלומות הזויים, וחוקים מטופשים.

יעקב

הפליטות בעלייה, גם בבריטניה.

פליטות הפד"ח בבריטניה, לשנת 2012, (רק עכשיו התפרסם סיכום סופי) עלו ב 3.2% לעומת הפליטות ב 2011. הפליטות היו 582 מיליון טון, במקום 563 מיליון ב 2011. 82% מהפליטות הן פד"ח, השאר גזים אחרים, כמו מתאן. (על העלייה בארה"ב כתבנו כאן, בכול העולם – כאן).

35% מהפליטות נובעות מהפקת חשמל, 21% מהתחבורה, עסקים ותעשייה – 15% ובתים פרטיים – 13%.

הסיבה לעליה בפליטות – המעבר מגז לפחם. הגז הטבעי, שבריטניה הפיקה מהים הצפוני הולך ואוזל. גז מיובא מנורבגיה מרוסיה או מנסיכויות המפרץ הוא יקר מאד, ביחס לפחם המופק באנגליה עצמה.

ב 2012 היה גם חורף קר בצורה יוצאת דופן – הגורם לצריכה רבה של דלק לחימום בתים.

מה שמשפיע על הפליטות הוא בעיקר המצב הכלכלי,  בעת המשבר של 2008-9 הייתה ירידה בפליטות (כלומר ירידה בצריכת דלק), אח"כ, עם שיפור הכלכלה חזרה העלייה בפליטות.

ומה עם 5000 טורבינות הרוח? כיצד הן משפיעות על הפליטות? לא משפיעות.

העיקר שמשחקים בנדמה לי עם "יעדי" פליטות, ו"תקציב" פליטות וכדומה. הכול דיבורי סרק תלושים מהמציאות.

יעקב

יריד הקרח על התמזה

השבוע, בדיוק לפני 200 שנה, ב 1-5 לפברואר 1814,  התקיים יריד הקרח האחרון על נהר התמזה, במרכז לונדון.

בחלקים רבים של אנגליה ובלונדון עצמה שררו טמפרטורות נמוכות מאד, עד 13- מעלות מתחת לאפס, במשך שבועות. הערפל היה כבד, ויום אחד התעוררו התושבים ומצאו שנהר התמזה קפא לחלוטין וזרימתו נעצרה, אירוע נדיר למדי. בכול הארץ ירדו שלגים של עד שני מטר גובה, דרכים נותקו, כרכרות ודיליג'נזים נתקעו, וענייים רבים שלא השיגו פחם לחימום קפאו למוות.

אבל, תושבי לונדון ניצלו את ההזדמנות וחגגו, באופן ספונטני ביריד ססגוני על גבי הקרח בנהר. נפתחו אוהלים ודוכנים שמכרו לחוגגים אוכל, ובעיקר משקה, ומזכרות. מכרו מגוון רחב של סחורות למזכרת עם כתובית " ייוצר על הקרח בתמזה", כולל גלויות וכיכרות לחם מיוחדות. זו הייתה הפעם האחרונה שהתמזה קפאה, עד היום.

הסיבה העיקרית לתופעה הייתה מה שנקרא "תקופת הקרח הקטנה" – הטמפרטורות לפני 200 שנה היו נמוכות מאשר היום. המגמה השתנתה בסביבות שנת 1850, ומאז יש התחממות נמשכת. הסיבות לתנודות אלה לא ידועות.

מלבד האקלים היו עוד שינויים. גשר לונדון, שנראה בציור זה ברקע, היה באותו זמן בן 13 קשתות ונמוך למדי וחסם את הזרימה החופשית של הנהר, דבר שעזר ביצירת מחסום הקרח. הגשר היה רעוע והפריע לתנועת האניות, והוא נהרס זמן קצר אחרי זה. במקומו נבנה גשר לונדון החדש, העומד עד היום, הבנוי מ 5 קשתות בלבד, והינו גבוה יותר. על גדות הנהר, בקטע העירוני, נבנו חומות מגן שחסמו ותיעלו את זרימת המים לערוץ מוגדר. הזרימה הטובה יותר מונעת היווצרות קרח. מאז ועד היום לא היה מקרה נוסף של קיפאון ועצירת הזרימה בנהר התמזה.

בתמונה זו (אותה כבר הבאנו בפוסט ישן) רואים יותר טוב את הגשר הישן בעל 13 הקשתות.

הסיפור הזה מלמד שני דברים: האקלים משתנה לבד, מסיבות טבעיות, לא ידועות. ההתחממות שהחלה בסביבות 1850 בוודאי ובוודאי לא נגרמה על ידי בני אדם. ייתכן והיא נמשכת עד היום. מצד שני: אקלים קר יותר גרוע ומסוכן לבני אדם מאקלים חם.

יעקב

נפטר הפרופ' עזרה זוהר

נפטר הפרופ' עזרה זוהר האיש שהציל חיים רבים של חיילי צה"ל כאשר לא קיבל את המוסכמות ה"ידועות" בנושא "משמעת המים" .

פרופ' זוהר היה ממיסדי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה וייצג עמדה שהיתה משותפת לכל תחומי פעילותו - הסירוב לקבל השקפה "מקובלת" ורווחת כמובנת מאליה – רק בגלל שכך חושבים "כולם". יתכן ותכונה זאת באופיו ובגישתו המדעית הובילה להתעלמות והעדרות של נציגי האגודה מהלוויתו.

כותב אודותיו מוטי היינריך, מנהל אתר "קו ישר":

כך נהג כרופא, כאדם, כיהודי ציוני וכך גם בהשקפותיו על מדינה, חברה וכלכלה.

אחד מהקורסים אותם לימד כפרופסור בפקולטה לרפואה היה כיצד לקרוא מחקר ומאמר רפואי: אין להסתפק במסקנות הכותב, אלא צריך גם להבין כיצד הגיע למסקנותיו, כיצד נאספו הנתונים וכיצד נותחו. לשאול שאלות.

עד לאמצע שנות ה-60 "ידע" כל חייל וכל מפקד בצה"ל ששתיית מים תוך כדי מסע ומאמץ גופני – מזיקה לכושרם של החיילים. בצה"ל הייתה נהוגה "משמעת מים" – כלומר, קיצוב במנות המים שלחיילים מותר לשתות. מחזורים רבים של חיילים ומפקדים חונכו על ברכי "משמעת המים". צריך להתאפק מלשתות מים, ובמקרה הטוב – רק להרטיב את הפה ולירוק את המים... או להכניס לפה אבן קטנה כדי לשמור על לחות... האמונה הייתה כה חזקה ורווחת שגם תנועות הנוער ובתי הספר אימצו את "משמעת המים". "כולם" ידעו שזו אמת מדעית, אפילו כאשר לאורך שנים מתו עשרות או מאות חיילים ובני נוער כתוצאה מהתייבשות – קראו לזה "מכת חום" והמליצו לחבוש כובע. איש לא העז לערער על האמונה.

עזרה זהר, כקצין רפואה בדק את מקרי ההתמוטטות הרבים בצה"ל והגיע למסקנה שמדובר פשוט בהתייבשות. קשה היה לערער את האמונה ב"משמעת המים" – כמעט כל צה"ל התייצב נגדו. בעמל רב הצליח לשכנע את הפיקוד העליון לערוך ניסוי מדעי. לבסוף קיבל היתר לניסוי במסגרתו נערך מסע רגלי בתנאים קשים מאילת למטולה בליווי צוות רפואי מורחב, מעבדה ניידת וקבוצת ביקורת שחייליה שתו מים בשפע.

עם מסקנות המחקר קשה היה להתווכח – משמעת המים בצה"ל בוטלה. חייהם של מאות חיילים ונוער ניצלו.

שיא בשטח הקרח הימי באנטרקטיקה.

שטח הקרח הימי באנטרקטיקה הגיע ב 31 בינואר לשיא מאז תחילת מדידות הלוויין, ב 1979, והוא 4.54 מיליון קמ"ר. זהו היקף גדול ב 26% מהממוצע של שלושים השנים 1980-2010 (לתאריך 31 בינואר).

ההיקף המינימלי העונתי צפוי בסביבות 20 לפברואר. המינימום הגבוה ביותר עד כה (מאז תחילת המדידות) היה ב 2008, ושיעורו היה 3.691 מיליון קמ"ר. יש סיכוי שהשנה ירשם שיא חדש להיקף העונתי המינימאלי.

היקף הקרח העולמי (כולל הארקטי) נמצא כעת על קו הממוצע הרב שנתי. העלייה בהיקף הקרח האנטרקטי מקזזת את הירידה בהיקף הארקטי (הצפוני).

גם לד"ר קורי יש קטע חדש על העלייה בשטח הקרח האנטרקטי. (עם קישוריות לקטעים נוספים באתרים אחרים). בעדותה בפני הקונגרס היא ציטטה מתוך דו"ח ה IPCC  מס' 5 את המילים האלה:

“It is very likely that the annual Antarctic sea ice extent increased at a rate of between 1.2 and 1.8% per decade between 1979 and 2012.”

“There is low confidence in the scientific understanding of the observed increase in Antarctic sea ice extent since 1979, due to the incomplete and competing scientific explanations for the causes of change and low confidence in estimates of internal variability.”

תרגום: קרוב לוודאי (very likely ) ששטח הקרח הימי האנטרקטי גדל בשיעור בין 1.2% ל 1.8% לעשור, בין 1979 ל 2012. ההבנה המדעית שלנו לסיבות הגידול בקרח היא קטנה, בגלל הסברים מדעים לא שלמים וסותרים, באשר לסיבות הגידול, והערכות חלשות של התנודות הטבעיות.

כלומר: ה IPCC  מאשר שיש גידול ושלא ידוע למה. המודלים האקלימיים לא חזו את העלייה בקרח האנטרקטי, הם דווקא ניבאו ירידה [על  סמך הרגשת הבטן של החממיסטים]. כעת, לאחר מעשה, יש למדענים, כמובן, הרבה הסברים – כלומר השערות. הרבה הסברים = לא יודעים.

יעקב

פליטת הפד"ח בארה"ב חזרו לעלות

ארה"ב הייתה נקודת אור במאבק העולם נגד פליטות פד"ח. למרות שהחוקים הירוקים, כמו מכסות פד"ח סחירות או מיסי פחם לא עברו ולא התקבלו, ולמרות שארה"ב מעולם לא אשררה את הסכם קיוטו, ארה"ב כן הורידה את הפליטות. פליטות הפד"ח בארה"ב ירדן בכ 12% בין השנים 2005-20112.

אבל, ה"חגיגה" נגמרה השנה. ב 20013 הייתה עלייה של 2% בפליטות.

מה הסיבה? כרגיל – סיבה כלכלית. מחירי הגז הטבעי עלו לא מעט, מרמה נמוכה בצורה מוגזמת של 2 דולר למיליון בט"ו, לרמה יותר נורמלית של מעל 4 דולר. המחיר של 2 דולר לא היה נורמלי, הוא נבע מהפקת יתר של קידוחים רבים מדי, ולא כיסה את ההוצאות של המפיקים. חלק מהם פרשו, והשוק מתייצב כעת במחירים שבהן כן יש כדאיות (ולכן הם יציבים). עקב ייקור הגז חזרו תחנות כוח פחמיות להיות תחרותיות, והופק יותר חשמל מפחם, דבר שגרם לעלייה בפליטות.

צריך לציין במפורש: הירידה בפליטות לא הייתה בזכות 45 אלף תחנות רוח או מיליונים של פאנלים סולאריים. ההתקנה של אלה נמשכה, כושר הייצור (הדמיוני) של חשמל ירוק הולך וגדל. העניין הוא שחשמל הירוק כמעט ולא רלוונטי לירידת פליטות.

הירידה בפליטות התרחשה מכמה סיבות: מכוניות יותר קטנות וחסכונית שגרמו לירידה בצריכת בנזין, ירידה במספר הק"מ שנסעו – זו מגמה כללית – אנשים גם מזדקנים וגם מצטופפים בערים – ושני הדברים גורמים לירידה מתמדת (לא גדולה) בהיקף הנסיעות ברכב. עליית מחירי הבנזין גם כן משפיעה. גורם נוסף לירידת הפליטות היה המשבר הכלכלי:.בתי חרושת נסגרו (או הועברו לסין), הצריכה בחשמל ירדה מעט. ייתכן וההתאוששות מהמשבר כעת גם היא משפיעה על עליית הפליטות ב 2013.

אי אפשר להגיד שהחשמל הירוק (רוח ושמש) לא השפיעו בכלל על הפליטות, אבל השפעתם הייתה זעירה, קטנה ביותר, ביחס להשפעות האחרות. ושלא תטעו ותחשבו שלא בנו תחנות רוח או פאנלים – בנו בכמויות אדירות. 45 אלף טורבינות פועלות ומיליונים של פאנלים, וכול שנה מתווסת עוד כמות אדירה. עשרות מיליארדים או מאות מיליארדים מושקעים בזה כול שנה. הצרה היא שזה לא מביא לירידה משמעותית בפליטות, זו אשליה, והוצאת כסף לריק.

מצב הפליטות בעולם כולו (להבדיל מארה"ב, עליה דיברנו עד כה) הוא רגיל בהחלט – עלייה מתמדת של כ 1.4% לשנה (מספרים של 2012, עוד אין נתונים ל 2013). בגרמניה, הארץ הכי ירוקה בעולם (23 אלף תחנות רוח ומיליון ורבע פאנלים סולריים) הייתה עלייה בפליטות בשנתיים האחרונות.

כול הדיבורים על הורדת הפליטות בעתיד, ב 20%, 40%  או אפילו 89% הם דמיוניים לחלוטין, הזיות פנטסטיות מעולם האגדות. אין כזה דבר במציאות, זה לא יקרה ולא חשוב כמה טריליונים של דולרים ימשיכו לבזבז לריק. התחזית של ה IEA  מדברת על המשך עליית הפליטות (בקצב מתון) עד שנת 2040 (בארה"ב).

יעקב