פליטות הפד"ח בארה"ב עלו

ה EIA – סוכנות המידע של משרד האנרגיה האמריקאי, פרסמה נתוני פליטות הפד"ח (CO2)  של ארה"ב לשנת 2013. הפליטות עלו מ 5267 מיליון טון (מ"ט), ל 5396 מ"ט, עלייה של כ 2.5% לעומת שנת 2012.

כזכור התחייב הנשיא אובמה להוריד את הפליטות ב 26-28% עד 2025, לעומת 2005. באותה הזדמנות הראו שכבר הייתה ירידה של 12.5% מאז 2005, ולכן ארה"ב נמצאת במסלול הנכון להשגת הירידה המיוחלת של 26% ב 2025. לא מסלול ולא בטיח. כעת, הירידה לעומת 2005 הצטמצמה ל 10% בלבד. התנודות בפליטות הן די מקריות, אין להן שום קשר להכרזות או מדיניות של אובמה או ל"יעדים" מובטחים. כול הבטחות היעדים הם פטפוטים חסרי בסיס מציאותי.

משרד האנרגיה האמריקאי יודע גם להסביר את העלייה בפליטות: היא נגרמה על ידי החשוד הרגיל, מזג האוויר. שנת 2013 הייתה קרה יחסית, ולכן נדרש חימום רב בבתים ומשרדים, והעלייה בצורכי החימום היא שגרמה לעלייה בצריכת האנרגיה.  אז, מן הסתם, הירידה בפליטות שנרשמה בשנים 2011 ו 2012, גם היא הושגה בזכות מזג האוויר (הנוח), ולא בזכות שום יעדים או מדיניות.

מה קורה בעצם עם הפליטות בארה"ב? ראו בגרף הבא.

הייתה עלייה מתמדת בין 1990 עד 2004 ואז יציבות ב  2004-5-6-7 ואח"כ ירידה פתאומית וניכרת בשנים 2008, 2009. מה שהיה ב 2008-9 זה המשבר הכלכלי הגדול. משבר כלכלי גורם לסגירת בתי חרושת והקטנת הצריכה של כול דבר, כולל אנרגיה. ירידה קטנה בפליטות הייתה גם בשנת 2001, עוד שנה של משבר כלכלי (פיצוץ בועת ה דוט-קום).  משבר כלכלי (כלומר: גידול העוני) הוא אמצעי בטוח ובדוק להקטנת הפליטות, כנראה היחידי שעובד...  את העצירה בגידול הפליטות ניתן לייחס גם לעצירה בצמיחה הכלכלית, להתאוששות הצולעת והאיטית ממשבר 2008.

יש גורמים נוספים להורדת פליטות. העיקרי הוא מעבר משריפת פחם לגז (בארה"ב). הגז פולט כמחצית מכמות הפד"ח לאותה כמות אנרגיה. המעבר לגז קרה בזכות פיתוח שיטת הפראקינג להפקה, שיטה שלה מתנגדים בחריפות החוגים הירוקים, עד כדי כך שהביאו לאיסורה במדינות אירופה רבות (למשל גרמניה וצרפת).  בשנים 2011-12 הגז היה זול במיוחד, בשנת 2013 הייתה עלייה במחירי הגז, ולכן בלימה של המעבר מפחם לגז, ואף עלייה קלה בפחם – עוד סיבה לעלייה בפליטות.  כול אלה התפתחויות כלכליות טהורות שאין להן שום קשר להטפות האקלים והמדיניות האקלימית של הממשלות.

ישנם גורמים טבעיים נוספים להורדת הפליטות, ביניהם: הבלימה בגידול האוכלוסייה, שינויים דמוגרפיים – ריבוי האוכלוסייה המבוגרת של ה"בייבי בומרס" – הזקנים נוסעים פחות ושורפים פחות דלק. יש שינוי בהרגלי החיים. הצעירים נוטים להתחתן ולהקים משפחה בגיל מבוגר יותר (אם בכלל), ונוטים לחיות במרכזי הערים – שפירושו פחות נסיעות. יש ירידה מתמדת בכמות הק"מ של נסיעות בארה"ב. סיבה אחרת היא סגירת מפעלים רבים והעברת הייצור לסין (או ארצות אחרות) – כלומר ייצוא הפליטות.

ישנו גם נושא ההתייעלות האנרגטית. למשל: מחליפים נורות ליבון לנורות לד הצורכות הרבה פחות חשמל, מכשירי חשמל ביתיים (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים) משתפרים וצורכים קצת פחות חשמל. יש שיפור בצריכת הדלק של מכוניות (מכונית משפחתית שנסעה פעם 10 ק"מ לליטר בנזין, נוסעת כעת 15). קונים יותר מכוניות קטנות – בגלל המחיר הגבוה של הדלק. כול אלה גורמים שמביאים להקטנה כולשהי בפליטות הפד"ח. אבל, אלה לא תהליכים שאפשר למשוך אותם עד אינסוף. ניתן להוריד את הפליטות באחוזים בודדים, אבל לא בשום דבר שמתקרב ל"יעדים" (ירידה ב 25% או 40% או 50% או 80%) – ואין שום קשר בין תהליכים טבעיים האלה ל"מדיניות האקלימית" של הממשלות.

לבסוף נשאלת השאלה מה עם לוחות השמש (הפאנלים הסולאריים) ותחנות הרוח? מה, אלה לא תורמים לירידת הפליטות? אולי תורמים, אבל התרומה זניחה ובלתי מורגשת. דווקא שנת 2013 ראתה שיא בהתקנות שמש ורוח. יש בארה"ב מיליונים של לוחות שמש – מיליונים! - ועשרות אלפי תחנות רוח. מן הסתם תרמו משהו – אולי 1% אולי 2% בהורדת הפליטות (או אי עלייתן). קשה לאמור בדיוק. ה-EIA     מביא גרף שבו הוא מראה, למשל, שבשנת 2013 נחסכו 150 מ"ט פליטות בזכות הפקת אנרגיה ממקורות בלתי פחמיים (זה המווה כ 2.8%). לא ברור אם המספר הזה מתייחס רק לשמש או רוח או שהוא כולל גם הידרו וגרעין (כנראה כולל). כנראה שהתרומה של השמש והרוח להקטנת הפליטות היא קטנה מכדי להבחין בה...

מסקנה: כול הדיבורים על יעדי הקטנת פליטות של 25%, 40%, 50% וכו' הם דיבורים חסרי שחר. אין דרך להשיג הקטנת פליטות בשיעורים כאלה.

יעקב

קבורת הפד"ח – עוד חלום לא מציאותי.

קיימת קבוצה של עסקנים ירוקים ופוליטיקאים שדוחפים את הרעיון של קבורת הפחמן – כטכנולוגיה שתציל את האנושות מההתחממות הגלובאלית הנוראית. החבורה הזו הם טיפה פחות חולמניים ומרחפים מחבריהם הקיצוניים יותר, והם מבינים שאין אנרגיה בלי פחם (בעתיד הנראה לעין), ואין אפשרות לחיות בלי אנרגיה. אז הם אומרים – בלית ברירה, נשתמש בפחם, אבל את הפליטות הנוראיות נלכוד ונקבור במעמקי האדמה לנצח, כדי שלא יחממו אותנו. הרעיון הוא אולי יפה, אבל הוא לא פחות בלתי מציאותי ובלתי מועיל משאר הרעיונות הירוקים כמו לוחות שמש או תחנות רוח.

דה-מרקר מעתיק מאמר  (בעברית) מבלומברג (בלי קרדיט, מאמר באנגלית), על הנושא הנקרא בלעז CCS (carbon capture and sequestration). באוקטובר נחנך מפעל גדול בססקצ'ואן, קנדה, שאמור לקלוט כ 90% מפליטות הפד"ח מתחנת כוח פחמית, ולקבור אותן בשדה נפט סמוך. העלות של הפרויקט היא כ אחד ורבע מיליארד דולר, עלות הקמה יקרה מאד (על עלות התפעול השוטף של תהליך הלכידה והקבורה אין נתונים במאמר). הפד"ח נדחס בלחץ גדול לעומק האדמה, לתוך שדה הנפט הוותיק, ועוזר להגביר את התפוקת הנפט היורדת של שדה זה – הפד"ח עוזר לדחוף חלק מהנפט ממעמקי האדמה החוצה  - חלק שלא ניתן היה להוציא ללא הפד"ח. הפרויקט הזה הוא אחד מתוך מספר קטן של פרויקטים ניסיוניים ללכידת פד"ח וקבורתו. הוא התאפשר, מבחינה כלכלית בזכות שני דברים: א. סובסידיות ממשלתיות כבדות. ב. המחיר שחברת הנפט מוכנה לשלם עבור הפד"ח, בזכות הגברת ייצור הנפט שהוא נאפשר.

מתוך זה ברור שהטכנולוגיה הזו אינה מתאימה לאלפי תחנות הכוח הפחמיות שאינן נמצאות סמוך לשדה נפט, שבו ניתן גם לקבור את הפד"ח (וגם להרוויח כסף מזה מחברת הנפט). ומה יקרה בעוד כמה שנים כאשר יגמרו להוציא את כול הנפט שניתן לסחוט מהבאר הזו? מי ימשיך לשלם עבור קבורת הפד"ח?

אני ממליץ לקרוא מאמר ארך מאתר wired בו עיתונאי (בשם צ'רלס מאן, ירוק ותקין פוליטית ללא רבב) מספר על הצריכה ההולכת וגוברת של פחם בסין, שכול שגשוגה בנוי על פחם. ה IEA  צופה שעד 2040 סין תכפיל את מספר תחנות הכוח הפחמיות שהיא מפעילה, וכנראה תכפיל גם את פליטות הפד"ח. הפחם מצוי בשפע, ובזול, ואין לו תחליף. לא סין ולא הודו ולא שום ארץ אחרת תסכים לעצור את הפיתוח הכלכלי, ושיפור רמת החיים שלהם. כנ"ל בשאר העולם. כרגע מוצעות, או מתוכננות, או נמצאות בבניה כ 1200 תחנות כוח פחמיות חדשות, ב 59 ארצות. אפילו סטיבן צ'ו, פיסיקאי, חתן פרס נובל, שהיה שר האנרגיה בארה"ב (תחת הנשיא אובמה), הכריז שקבורת הפחם – CCS  - היא הכרחית כי אין אפשרות להימנע משריפת פחם.

הבעיות עם ה CCS  (קבורת הפד"ח) הן רבות. העסק מאד מסובך, כפי שאפשר להעריך מהדיאגרמה למעלה. הדבר דורש שימוש בחומר כימי יקר, רעיל ומזהם, שלוכד את הפד"ח, ואח"כ חימום התערובת לשחרור הפד"ח אחרי לכידתו, ודחיסתו למעמקי האדמה. כול התהליך צורך, בנוסף, גם הרבה אנרגיה, כלומר – דרוש לשרוף 20-30% יותר פחם, כדי ל"פרנס" את תהליך הקבורה. זה נקרא "הוצאה פרזיטית" – ההוצאה הנוספת (בכסף ובזיהום) שצריך להוציא כדי לקבור את הפד"ח. ולבסוף נשאלת השאלה אם הפד"ח ישאר קבור מתחת לאדמה לנצח (בלחץ גבוה) או שמא ידלוף חזרה לאטמוספרה. איש אינו יודע את התשובה לשאלה זו. ומה יהיה אם יהיו רעידות אדמה...

בקיצור: תהליך הקבורה הוא תהליך יקר מאד, מזהם, בעייתי מאד, בלתי מוכח, קשה. בסופו של דבר: חלומות שווא – זה לא מעשי. צריך לחפש את הישועה מתחת לפנס אחר...

מה שעוד משך את תשומת ליבי הן התגובות של קהל הקוראים של wired: הם מגנים ומקללים את צ'רלס מאן קללות נמרצות. הם אומרים בערך: " מוות לפחם! אתה סתם מקשקש עם  ה CCS, אתה מנסה להכשיר את השרץ – את הפחם. פחם זה פויה! צריך לאסור לחלוטין שריפת פחם! ירוק אמתי לעולם לא יתפשר בנושא הפחם!".

אני ממליץ שוב לקרוא את המאמר הארוך והמצוין של צ'רלס מאן, הכולל דיווחים ותיאורים חיים מסין.

יעקב

העצירה בהתחממות עדיין נמשכת

למרות הכותרות שכבר הופיעו ועוד יופיעו לרוב "השנה החמה ביותר בהיסטוריה".

הגרף שלמעלה הוכן על ידי הלורד מונקטון, על פי מדידות הטמפרטורות של  RSS. (הקטע הקודם שלנו התייחס למדידות הלוויין השני UAH ). מאז אוקטובר 1996 לא הייתה התחממות, וקו המגמה מראה על אפס (לא עלייה ולא ירידה). העצירה נמשכת 18 שנים וחודשיים, וזאת למרות המשך העלייה הרגילה בריכוזי הפד"ח באטמוספרה.

בגרף השני רואים שילוב של הטמפרטורות של שני הלוויינים – UAH+RSS – בקו כחול, מול תחזיות המודלים (לפי IPCC FAR) – בקו אדום. ההתחממות במציאות הרבה יותר נמוכה מתחזיות המודלים לתקופה 1990-2014. על פי המגמה של הקו הכחול – שיעור ההתחממות הצפוי הוא 1.4 מעלות למאה שנה – לא שיעור מדאיג.

אפילו אם נלך אחורה לשנת 1950, השנה שמקובל לחשוב שבה החלו גזי החממה מעשה ידי האדם להשפיע על האקלים, נראה שמאז ועד עתה (1950-2014) מגמת ההתחממות היא 1.2 מעלות למאה שנה (לעומת תחזית ממוצעת של ה IPCC  של 3 מעלות).

קטע הזמן של 10 שנים עם ההתחממות הכי מהירה מאז 1950 – הראתה התחממות בקצב 2 מעלות למאה שנה, לא יותר. קצב ההתחממות מאז 1990, השנה בה התפרסם דו"ח IPCC הראשון הוא פחות מ 1.4 מעלות למאה שנה, פחות מחצי מתחזית ה IPCC.

את הגרף שלמעלה מביא ד"ר קרל מרס, מה RSS. גם בו רואים היטב שהטמפרטורות שנמדדו על ידי RSS  (הקו השחור)  נמוכות במידה ניכרת מהתחזיות של המודלים האקלימיים השונים (הקווים הירוקים). ד"ר מרס אומר: "המכחישים טוענים שהסיבה לפער בין התחזיות של המודלים למדידות היא תוצאה של בעיה יסודית במודל הפיסיקלי של המודלים האקלימיים, ומתעלמים מהסברים אפשריים אחרים. לכן הם מסיקים, בטעות, שהרגישות האקלימית היא נמוכה בהרבה מאשר מקובל לחשוב". כלומר ד"ר מרס אינו מכחישן אלא חממיסט כשר, כך הוא מעיד על עצמו. הוא אומר: "יש לנו בטחון גדול למדי שהמודלים מסוגלים לחזות, לפחות בגדול, את התכונות הבסיסיות של שינויי האקלים". בטחון שאינו מתערער לעולם, לא חשוב מה הפער, ההולך וגדל, בין תחזיות המודלים למציאות.

בנוסף אפשר לקרוא שוב על הגוזמאות הרבות של הגופים השונים ואמצעי התקשורת בדיווחיהם על "השנה החמה ביותר", שהינה חמה ביותר בשיעור של 0.01 +- 0.1   מעלות צלסיוס...

יעקב

גם סקוטלנד בצדיקים.

סקוטלנד, כמו אחותה הגדולה, אנגליה, נמנית עם הצדיקים שקבעו "יעדים" אקלימיים, בחקיקה. (סקוטלנד היא מדינה אוטונומית, שיש לה פרלמנט וממשלה משלה, וקשורה בבריטניה הגדולה [כלומר הגדולה לשעבר] רק בענייני חוץ ובטחון).

היעד השאפתני והמתקדם של סקוטלנד הוא הקטנת פליטות הפד"ח ב 80% עד 2050 (לא ברור ביחס לאיזו שנת בסיס). הצרה היא שהיא לא מצליחה לעמוד ביעדים... כמו כולם.  ביוני נודע שסקוטלנד לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה, זו השנה השלישית ברציפות, והפליטות אף עלו במקצת. פול ווילהוז, שר הסביבה באותו זמן, אמר: "לעמוד ביעדים השאפתניים שלנו זה יותר קשה מאשר הפרלמנט והחברה תיארו לעצמם"...

שלושה חברים בפרלמנט הסקוטי פנו כעת אל שרת הסביבה הנוכחית, איילין מקלאוד, ודרשו ממנה שהממשלה תתאמץ יותר ותפעל לעמידה ביעדים, כי לא יפה לפספס את היעדים, ומה יגיד העולם? מקלאוד הקימה תת וועדה חדשה של הקבינט כדי לחפש דרכים לעמידה ביעדים.

הצהרות ה"יעדים" (ועוד בחקיקה), כאשר לאיש אין מושג של ממש כיצד מפחיתים פליטות, היא לא פעולה אופרטיבית-ממשית המתווה את הדרך מעשית. היא רק בגדר הצהרת כוונות כללית, כדי להוכיח שאנו (כלומר הסקוטים) צדיקים, שאנו שואפים להציל את כדור הארץ מידי אילי ההון הרשעים, בעלי חברות הנפט והפחם, שמשחיתים את כדור הארץ למען תאוות הבצע. זו הצהרה אידאולוגית –אידאולוגיה שמתעלמת מהמציאות ומצרכי האנרגיה של האנשים.  זו גם אידאולוגיה שמאמינה בכוחה האינסופי של הממשלה: מספיק רק לחוקק יעדים – והיעדים יתגשמו! כי הרי אין דבר שהממשלה לא יכולה לעשות!

התרגלתי לשמוע רטוריקה מליצית, מילים יפות ונעלות ומלאות השראה, בנאומים פומביים, בתרבויות מסוימות (התרבות הערבית, או הדרום אמריקאית). המליצות האלה מנותקות לחלוטין מהמציאות, מכול קשר למה שמתרחש באמת, מסביב, אבל, אנשים אוהבים בכול זאת לשמוע את המילים היפות – כי זה מחמם להם את הבטן ומדבר אל ליבם, והם אוהבים לחיות בעולם דמיוני. חשבתי פעם שהתרבות המערבית, בעיקר האנגלו-סקסית, היא שונה, היא יותר פרגמטית, יותר מציאותית, והמילים שנאמרות מכוונות אל המציאות. אבל, מסתבר, שתרבות הפנטזיות (אלף לילה ולילה) חזקה יותר מהתרבות הפרגמטית. אלף לילה ולילה חדר לזרם המרכזי של התרבות המערבית, דרך פטפוטי דמיון אקלימיים,  וה"יעדים". סקוטים, אנגלים, גרמנים... כולם נדבקו בחיידק...

יעקב

טמפרטורות נובמבר

הגרף למעלה מראה את הטמפרטורות העולמיות כפי שנמדדו על ידי הלוויין וחושבו על ידי UAH, עד חודש נובמבר 2014. הלוויינים מודדים את מידות החום (הטמפרטורות) הטרופוספרה הנמוכה (החלק של האטמוספרה הסמוך לכדור הארץ) – וזה שונה מעט ממדידות הטמפרטורה על פני כדור הארץ, שנעשות במכשירים הממוקמים כ 1.5 מ' מעל פני האדמה או הים. רואים ששלושת החודשים האחרונים – ספטמבר, אוקטובר ונובמבר היו באמת יחסית חמים (יחסית אולי ל 2013 או 2012) , אבל לא התחממות גדולה או חריגה לעומת שנים קודמות.

יעקב

2014 שנה רגילה בהחלט.

בהמשך למסורת ולאופנת ההפחדה, הוציא גם ה WMO  (ארגון המטאורולוגיה העולמי, המסונף לאו"ם) הודעה לעיתונות על "2014 השנה החמה ביותר אי פעם". ההודעה מבוססת על המדידות של החודשים ינואר עד אוקטובר ועל אומדן (ניחוש) הטמפרטורות בשני החודשים החסרים. (דווקא נובמבר היה מאד קר... לפחות ביבשה...).

אריק רוסטון, הכתב של בלומברג, מדווח על זה ומצרף את הגרף הזה, שמראה שבעצם לא קרה כלום, וה"שיא" של 2014 בעצם אינו חורג במאום מהשיאים של שנים קודמות מאז 1998. רואים בגרף בבירור, שיש התנודות למעלה ולמטה – שנה אחת יותר חמה, והבאה אחריה יותר קרה, ולמרות זאת – שום שנה לא עברה את הקו האפור האופקי הדק בציור של 1+ מעלה פרנהייט.  כלומר: בערך מ 1998 אין מגמה של עלייה בטמפרטורות, אלא מגמה "שטוחה" – של יציבות, או עצירה בהתחממות. העלייה הזעירה של 2014 (אם תתממש) לא מסמלת חריגה מהמגמה השטוחה הזו.

אך, הכתב החרוץ אריק רוסטון לא הסתפק בדיווח הנ"ל אלא הלך לשאול את ד"ר גאווין שמיט, מנהיג החממיסטים, מה יש לו להגיד – ובעזרתו הביא את הגרף הבא, המציין, בעזרת קווים רבים, את המגמות או השיעור של ההתחממות בכול תקופה של 30 שנה, מאז 1880. כול קו בודד מציין את המגמה (השיפוע) של הממוצע של 30 השנים האחרונות.

בגרף רואים כמה דברים:. בשנים 1880-1910- וגם בשנים 1940-1975 היו תקופות של התקררות גלובאלית – כמה וכמה שנים שבהן הממוצע של 30 שנה מראה שיפוע יורד. לעומת זאת, בשנים 1910-1940 מבחינים בשיפועים גבוהים – בעלייה תלולה של טמפרטורות, עלייה שאינה שונה, מבחינת השיפוע מהעלייה של השנים 1985-2014. בתקופה 1910-40 הייתה עלייה גדולה בטמפרטורות מסיבות טבעיות, לא ידועות, ולא בגלל גזי חממה או פד"ח, כי בשנים אלה עוד לא הייתה הצטברות גבוהה של פד"ח באטמוספרה, בשיעור שהיה יכול לגרום להתחממות. כלומר – בהחלט ייתכן שהעלייה שבשנים 1975-98 הייתה כולה, או רובה, או חלקה לפחות – גם כן מסיבות טבעיות ולא בגין הפד"ח (כלומר לא מעשה ידי אדם).

דבר שני שרואים בגרף הוא התמתנות ההתחממות. הקטע האחרון, בצבע שחור, המתאים לשנים 1985-2104 – השיפוע שלו יותר מתון ממספר קטעים אדומים שקדמו לו. כלומר, גם בגרף של גאווין רואים התמתנות בהתחממות. העצירה עדיין לא החלה ב 1985, אלא רק בסביבות 1996-98. הספקנים אינם טוענים שלא הייתה התחממות בשנים 1985-2014, אלא רק שלא הייתה (באופן משמעותי) בשנים 1998-2014. את הקטע הזה נמנע ד"ר שמיט מלצייר... זה לא נוח... שימו לב גם לטכניקה של הפחדה מרומזת – ככול שהשנים מתקדמות הצבע משתנה מכחול לתפוז ואח"כ אדום. אין שום סיבה לוגית לשינוי זה בצבע – רק הרצון להפחיד בכול דרך אפשרית – מפורשת או מרומזת. יש כאן ניסיון מניפולציה.

מלבד זה – ה WMO הקפיד בהודעה זו לא להתייחס לטמפרטורות שנמדדו בעזרת לוויינים, ומסתמך רק על סטים של מדידות ארציות. בסטים של הלוויינים לא רואים שום "שנה חמה ביותר", לכן הם לא משתלבים בנרטיב ההפחדה, ולכן לא ראויים לאזכור.

יעקב

ההאטה בהתחממות נמשכת.

בניגוד לכותרת הצעקנית בוואינט, בנוסח ההפחדה המקובל: "2014 השנה החמה ביותר אי פעם" – האמת היא שההאטה בהתחממות (או העצירה) שהייתה ב 18 השנים האחרונות, נמשכת. לא מתרחש שום דבר יוצא דופן, שום התחממות חריגה, הכול נורמלי.

הכותרת לא הומצאה על ידי וואינט, אלא מסתמכת על דו"ח של NOAA – השרות המטאורולוגי האמריקאי, על טמפרטורות חודש אוקטובר (ד"א – שנת 2014 עוד לא הסתיימה). הם אומרים שהטמפרטורה של אוקטובר, בים ויבשה ביחד, הייתה 0.74 מעלות מעל לממוצע של המאה ה 20, דהיינו 14.74 מעלות, וזה הערך הכי גבוה לאוקטובר, מאז תחילת המדידות. ביבשה היה פחות חם, יחסית, רק מקום חמישי, אבל בים היה "מאד" חם (0.62 מעלות מעל לממוצע), מקום ראשון. גם חודש ספטמבר היה "הכי חם בהיסטוריה" לפי NOAA.

אז, מה האמת? NOAA  משקרים? לא, הם לא בדיוק משקרים, הם רק מגזימים בצורה חמורה, ועושים כול שביכולתם כדי להישמע מפחידים כמה שיותר. ההפרש, העלייה בטמפרטורה (לפי חישוביהם), הייתה בסך הכול במאית או שתיים של מעלה, שזה בהחלט בתוך מרווח השגיאה האפשרי. בקיצור: לקחו הפרש לא משמעותי וחסר חשיבות והפכו אותו לכותרת ענק "הכי חם בהיסטוריה". כותרת יותר נכונה ושקולה, ומשקפת את הנתונים (שלהם) צריכה להיות: "הטמפרטורות לא השתנו, העלייה של מאית מעלה לא משמעותית מבחינה חישובית-סטטיסטית". הכותרת הצעקנית שהם שמו מעידה על הרצון שלהם להפחיד בכול מחיר, ועל הגישה הלא אובייקטיבית.

צריך לזכור כמה נקודות:

1. "ממוצע הטמפרטורה העולמי" שעליו אנו מדברים, אינו מספר שמודדים ישירות. הוא מספר שמתקבל אחרי שורה מאד גדולה וארוכה של שילוב אלפי נתוני מדידה, התאמות ושינויים חישוביים, תיקון שגיאות והינדוס מספרים מאד מסובך. גם במדידות וגם בחישובים יש הרבה שגיאות אפשריות. נוהגים לבטא את הדבר בתור מרווח שגיאה צפוי של התוצאה. אם שיעור השינוי מצוי, מבחינת גודלו, בתוך מרווח השגיאה הזה (כמו שאכן קורה), אז אנו לא יכולים לדעת אם הוא מבטא שינוי אמתי או רק שגיאה בחישוב. 

2. החום ה"גדול" נובע מהנתונים על הים (האוקיינוסים). החום ביבשה לא היה "הכי גדול" כול כך. המדידות באוקיינוס, ובייחוד בשנים קודמות (לפני 2003 בערך – כאשר הוכנסה מערכת מדידה חדשה) היו די מעטים ומפוזרים, ובהחלט לא מדויקים.

3. בסטים אחרים, של גופים אחרים שעורכים חישוב טמפרטורות עולמי, לא הייתה שנת 2014, והחודשים ספטמבר ואוקטובר הכי חמים, כמו בחישובים של NOAA.

4. גם לפי החישובים של NOAA, עצירת ההתחממות (או ההאטה הגדולה שלה) שהחלה בערך לפני 18 שנה, נמשכת. הטענה של "שנה הכי חמה" לא מעידה על התגברות קצב ההתחממות, כי ההפרש קטן מכדי להעיד על שינוי במגמה.

ניתוח מעמיק של כול הנתונים, וגם הצגה של ההפרש בין תחזיות המודלים למציאות תמצאו במאמר של בוב טיסדייל.

כאן רואים שההפרש בין תחזיות המודלים לבין המתרחש במציאות (גם לפי החישובים של NOAA) הולך וגדל, ונמצא מעל לאפס, מאז 1998. הפער בין תחזית המודלים למציאות, המבטא את עצירה (או האטה) בהתחממות בשנים האחרונות, הולך וגדל.

כאשר גוף כמו NOAA (השרות המטאורולוגי הממשלתי של ארה"ב) הופך כול מאית של מעלה של שיגאה אפשרית לכותרת מפחידה וצעקנית – ניתן להבין עד כמה גופים אלה משוחדים, בלתי אובייקטיביים, ובסופו של דבר לא אמינים. זה לא מדע, זו תעמולה.

יעקב

הרויאל סוסייטי גוף תעמלני.

הרויאל סוסייטי (החברה המלכותית לקידום המדע), גוף מדעי שהיה פעם מכובד מאד, מצא לנכון להצטרף למסע התעמולה הירוק למען הסכם אקלים בפאריס, בשנה הבאה. בעוד הבסיס המדעי לטענה שכדור הארץ נמצא המצב התחממות נוראית וחסרת מעצור הולך ונחלש, נאחזת הרויאל סוסייטי בקש התעמולתי של "מאורעות מזג אוויר קיצוניים" כדי להמשיך ולהפחיד: שיטפונות, בצורת, הוריקאנים, גלי חום קטלניים, וכול שאר מרעין בישין.

הם פרסמו דו"ח "עמידות לאקלים קיצוני". הדו"ח מומן בחלקו על ידי המיליארדר החממיסט ג'רמי גרנת'ם, וחובר על ידי אקדמאים חממיסטים ופעילים ירוקים. ראש הרויאל סוסייטי, פול נורס, מקווה ש"הראיות על מגמות עליה במאורעות אקלים קיצוניים" יעזרו לדחוף את העולם לפעולה אקלימית...

הבעיה היחידה היא שבכול 128 העמודים של הדו"ח אין שום ראיה שתומכת בטענה שמאורעות אקלימיים קיצוניים נעשים תכופים יותר או עוצמתיים יותר. הסיבה היא שלא קיימת ראיה כזו, וזו עובדה שנראה שאפילו ה IPCC  מקבל. סיכום על ממצאי ה IPCC בדבר חוסר שינוי במאורעות קיצוניים תוכלו למצוא אצל רוג'ר פילקה הבן.

בדו"ח של הרויאל סוסייטי יש רק פורנוגרפיה אקלימית (צילומי מרגשים של אסונות) כמו זה שלמטה, וגרפים ריקים מתוכן ממשי ומשמעות.

כול טענות הדוח הזה מבוססות של נבואות לשנת 2100, על פי מודלים אקלימיים, שכבר הוכיחו שאין בינם והין המציאות שום קשר. בינתיים, בכדור הארץ, יש אתנחתא "חסרת תקדים" בפעילות ההוריקאנים... 9 שנים לא פגע הוריקאן גדול (סוג 3 ומעלה) בחופי ארה"ב. חוץ מזה, מצא אנדריו מונפורד, בקריאה שטחית, מספר שגיאות בדו"ח שהחבורה המכובדת של הפרופסורים והמבקרים העמיתים לא הצליחו למצוא.

מה שיש כאן זה עוד מקרה של שחיתות למען מטרה נעלה (noble cause corruption ) – ההנחה שלמען המטרה הנעלה של הצלת כדור הארץ  (כלומר ההפחדה האקלימית) הכול מותר – גם אי הקפדה על דיוק מדעי.

יעקב

תוספת:

ה WHO  (ארגון הבריאות העולמי שליד האו"ם) מצטרף למצעד המגזימים-מפחידים-האקלימיים-באמצעות-מספרים מצוצים-מהאצבע ומפרסם אומדן שלפיו יהיו בין השנים 2030-50 תוספת של 250 אלף מקרי מוות לשנה בגלל ההתחממות הגלובאלית הנוראית. דו"ח מפורט של ה GWPF מפרט את הגוזמאות חסרות השחר בדו"ח ה WHO. המשחק הזה של לזרוק מספרי הפחדה מצוצים מהאצבע הפך לאופנתי מאד.