תכנית האקלים של אובמה: כרגיל – מלל ריקני

הנשיא אובמה יצא בהודעה דרמטית לאומה על תכנית חדשה למלחמה באקלים, "תכנית מרחיקת לכת שעוד לא הייתה כמוה". התכנית הזו אינה אלא התכנית שהציעה סוכנות הסביבה האמריקאית EPA   בשנת 2014, (והצעות קודמות מ 2012) לתקנות המגבילות פליטות פד"ח מתחנות כוח. היא איננה אלא ההמשך של המלחמה נגד אספקת החשמל הסדירה. הנשיא אובמה אינו מסוגל להעביר תחיקה בקונגרס, לכן הוא פועל באמצעות צווים מנהליים שאותם מטילה EPA   - שהיא לכאורה "רשות ציבורית עצמאית" אבל – למעשה – גוף הממונה על ידי הנשיא ומשרת אותו והארגונים הירוקים.

אז מהי התכנית החדשה? מההודעה של הבית הלבן אי אפשר להבין במה מדובר, כי הכול שם מליצות ודברי שבח חסרי תוכן ו/או מטעים ו/או שקריים. מי שמנסה למצוא את התוכן בתכנית עמצה, בת 1580 עמודים, יתקשה מאד לנבור בכול המלל המליצי הריקני הרב. זו השיטה הנהוגה בנושאים ירוקים – מבול של מלל ריק, מעט מאד תוכן.

הודעת הבית הלבן משבחת את ה"יעדים" הנפלאים של התכנית: מניעת מחלות ותמותה מזיהום אוויר, הבטחה של אספקת חשמל סדירה, הורדת מחיר החשמל, ייצור אלפי מקומות עבודה, עזורה לעניים, ותהפוך את ארה"ב למעצמה מובילה בתחום הירוק. יעדים נהדרים, אבל מה התכנית בדיוק? ממש קשה להבין, אולי מפני שאין הרבה תכנית.

אחרי שנוברים במבול המלל נמצא שזו תכנית של "יעדים". EPA מציבה לכול אחת מ 50 מדינות ארה"ב, יעד להפחתת פליטות מייצור חשמל ב %X  (שונה ממדינה למדינה) עד שנת 2030 (לעומת פליטות 2005). כול מדינה יש לה זמן עד 2018 להגיש תכנית הפחתת פליטות מתחנות כוח לאישור EPA, ואח"כ היא צריכה להתחיל לא יאוחר מ 2022 ליישם את התכנית, ולהגיע ליעד הנכסף ב 2030. איך בדיוק יפחיתו הפליטות? שאלה טובה, אבל EPA  לא קובעת איך. כול מדינה צריכה למצוא את השיטות שלה (אם יש). ואם היא תתקשה, לא נורא, תקבל "הקלות"... המטרה הכוללת היא הפחתה של 32% של הפליטות מייצור חשמל, עד 2030, לעומת הבסיס של 2005. הרבה "יעדים" שום תוכן ממשי ותכליתי.

אאון מרנס ניסה לבדוק מה המשמעות המעשית של התכנית. הנה השינויים המקורות החשמל בארה"ב, 2005-2014.

מה שהתרחש בשנים האלה הוא שביקוש החשמל היה "שטוח" כלומר לא הייתה עלייה בביקוש (בניגוד לתחזיות עלייה של 2% לשנה). כנראה שזה בגלל המשבר הכלכלי של 2008 וגם בגלל תהליך ייצוא התעשייה למזרח הרחוק, והירידה הכללית ברמת החיים. כמו כן היה מעבר (חלקי) מפחם לגז (פחם פולט 2.13 פאונד פד"ח ל KWh, בזמן שגז רק 1.21). המעבר הזה קרה מסיבות כלכליות – בזכות שיטת הפראקינג (לה מתנגדים הירוקים) הפיקה ארה"ב כמויות גדולות של גז (ונפט) זול, והפקת חשמל בגז נעשתה זולה מפחם. המקורות המתחדשים (בעיקר רוח) עלו מ 2% ל 7%.  כול זה ללא שום "תכנית" ותקנות של EPA.

בגרף הבא רואים את הפחתת הפליטות לעומת התחזית או לעומת מצב של "עסקים כרגיל" כביכול.

אנו רואים שבעצם, לפני התכנית החדשה של EPA, הייתה ירידה בפליטות של כ 15% מ 2005 ועד 2013 – זה המצב האמתי של "עסקים כרגיל" (ולא ה"תחזית" – הקו המקווקו בגרף).  אז התכנית החדשה בעצם מדברת על ירידה נוספת של 17% עד 2030, ירידה שכנראה הייתה מתרחשת ממילא, גם ללא שום תכנית של EPA, כהמשך למגמות של 10 השנים האחרונות.

כיצד יושג ה"יעד" (הבלתי שאפתני) שבתכנית: הם מפרטים את כול האמצעים האפשריים (אוסף סיסמאות), מבלי להיכנס לפרטים ספציפיים. הם אומרים: "יעשה שימוש בכול הטכנולוגיות "דלות הפחמן" כמו: "מתחדשים", ייעול אנרגטי, גז טבעי, גרעין ולכידת פחמן.

בשנת 2012 סופקו 81% מדרישות האנרגיה הכוללת של ארה"ב מדלק פחמי, 40% מהאנרגיה שימשה לייצור חשמל, 67% מייצור החשמל היה מדלק פחמי. מאחר ואובמה מדבר רק על סקטור החשמל, והיעד הוא להפחית הפליטות בו בכ 1/3 (32%), הרי מדובר בהפחתה של 8.6% ביחס לכול צריכת האנרגיה. חצי מזה כבר הושג, אז, עד 2030 תהיה (לפי התכנית) ירידה נוספת של כ 4.3% בפליטות... זה לא משהו מהפכני...  כמו שאומרת ד"ר קורי: הפחתה זו תפחית (לפי המודלים של ה IPCC) את התחממות הגלובאלית ב 0.03 מעלה. הפחם מספק היום כ 34% מייצור החשמל בארה"ב (לעומת כ 40% לפני כמה שנים). גם לפי התכנית של אובמה, אם תיושם במלואה, במשך 15 השנים הבאות, הוא יספק לפחות 27% מהחשמל ב 2030. ועד 2030 יזרמו הרבה מים בפוטומק, והרבה נשיאים ראשי EPA  יתחלפו...

הטענה הכי מגוחכת (ושקרית) היא זו האומרת שהתכנית תפחית את ההוצאה של האמריקאי הממוצע על חשמל ב 85 דולר לשנה, ב 2030. בגרף הבא אנו רואים כיצד העלות של החשמל עולה בארצות השונות ככול שיש יותר "חשמל מתחדש" – דהיינו – שמש ורוח, שהם מקורות יקרים, מסובסדים.

בציר ה Y  רואים את העלות הרשמית של קוט"ש חשמל לצרכן בארצות השונות (כולל עלות הסובסידיות הירוקות שמעמיסים על חשבונות החשמל). בציר ה X  רואים את כמות כושר הייצור הנומינלי המתחדש המותקן, ביחס למיליון תושבים. רואים בבירור שככול שיש יותר חשמל ירוק המחיר לצרכן יותר גבוה, וזה מובן מאליו. הטענות כאילו חשמל ירוק מוריד עלויות היא שקר מוחלט.

עוד הרבה אנשים כתבו על הבלוף חסר הערך של תכנית אובמה, ראו למשל כאן, וכאן, וכאן. גם ד"ר ג'יימס האנסן, (אבי החממיסטים) קורא לתכנית "בדיחה". (לא שתכניתו של האנסן עצמו היא פחות בדיחה).

זהו הסטנדרט בנושאי האקלים: מילים ריקות, הגזמות, שקרים, תעמולה. מעט מאד פעולות מעשיות, והפעולות שכן נעשות רק מקשות על אספקת החשמל סדירה, מגבירות את הסכנה למחסור בחשמל (ישיבה בחושך) ומעלות את המחיר – כול זה מבלי להשיג שום דבר בנושא האקלים (גם אם אכן יש בעיית אקלים).

יעקב

בזימבאבואה לא בוכים על אריות

המאמר הבא נכתב במקור באנגלית עבור הניו-יורק טיימס והתפרסם ב-5.8.2015 . ניתן לקרוא את המקור באנגלית כאן.
המאמר נכתב על ידי גודוול נאזו. נאזו הוא דוקטורנט בביולוגיה תאית ומולקולרית באוניברסיטת ווייק-פורסט בדרום קרוליינה, ארה"ב. התרגום באדיבות אריאל קרלינסקי והופיע בבלוג האישי שלו כאן.

הייתי עסוק בביוכימיה של עריכת גנים כאשר ה-SMSים והפוסטים בפייסבוק התחילו להסיח את דעתי.
"אני מצטער לגביי ססיל", "האם ססיל חי ליד איפה שגדלת בזימבאבואה?"
תהיתי, מי זה ססיל? ראיתי חדשות וגיליתי שה-SMSים היו לגבי אריה שנהרג על ידי רופא שיניים אמריקאי. ילד הכפר שבי הריע באופן אינסטנקטיבי – אריה אחד פחות שיכול לאיים על משפחות כמו שלי.

ההתלהבות שלי שככה כאשר הבנתי שמי שהרג את האריה תואר כנבל בסיפור. בן רגע עמדתי מול ההבדלים התרבותיים החדים בין ילדותי לבין 5 השנים האחרונות בהן אני לומד בארה"ב. האם כל האמריקאים שחתמו על עצומות מבינים שאריות הורגים אנשים? שכל הדיבורים על כך שססיל היה "אהוב" או "חביב על המקומיים" הם פשוט הייפ תקשורתי? האם ג'ימי קימל נחנק מדמעות מכך שססיל נרצח או כי הוא בילבל אותו עם סימבה ממלך האריות?

בכפר שלי בזימבאבואה, המוקף על ידי שמורות טבע וחיות בר, אף אריה מעולם לא היה אהוב או קיבל שם חיבה. אריות הם חיות המשליטות טרור, ולא אהבה. כאשר הייתי בן 9, אריה בודד שוטט בכפרים ליד ביתי. לאחר שהרג כמה תרנגולות, עזים ופרה – הוזהרנו ללכת לבית הספר בקבוצות ולהפסיק לשחק בחוץ. אחיותיי לא יכלו יותר ללכת לנהר לבדן על מנת לאסוף מים ולרחוץ כלים. אמי חיכתה לאבי ואחיי הגדולים שהיו חמושים במצ'טות, גרזנים וחניתות על מנת שיוכלו ללוות אותה לאזור המיוער על מנת לאסוף עץ בערה. שבוע לאחר מכן, אמי ישבה איתי ועם תשעת אחיי ואחיותיי על מנת להסביר לנו שדוד שלה הותקף על ידי אריה אך הצליח לברוח כאשר רק רגלו נפצעה. האיום של האריה גרם לחיים בכפר לעצור מלכת. אנשים לא נפגשו ושוחחו לידי המדורות בלילה, אף אחד לא העיז ללכת לבקר שכנים.

כאשר האריה סוף סוף נהרג, לאף אחד לא היה אכפת האם רוצחו היה מקומי או צייד לבן ראוותן. האם הציד היה בלתי חוקי או קיבל אישורים מתאימים. רקדנו ושרנו עקב תבוסתה של החיה האימתנית ובכך שזכינו להינצל. לא מזמן, ילד בן 14 מכפר שכן לכפרי לא היה כה בר מזל. הוא ישן בשדות של משפחתו כפי שחקלאים עושים לעיתים קרובות על מנת להגן על היבולים שלהם מפני היפופוטמים, באפלו ופילים אשר רומסים אותם. הוא הותקף על ידי אריה ונהרג. מותו של ססיל גם לא זכה ליותר מידי סימפטיה מצד זימבאבואים החיים בערים, למרות שהם אינם חיים בסכנה הדומה לכפריים. מעטים מהם אי פעם ראו אריה שכן מסעות ציד באזורים הכפריים הם לוקסוס שתושביה של ארץ עם הכנסה חודשית ממוצעת הפחותה מ-150 דולר בחודש, אינם יכולים להרשות לעצמם.

אל תבינו אותי לא נכון: עבור זימבאבואים רבים, לחיות בר רבות יש משמעות מיסטית של ממש. אנו שייכים לשבטים, ולכל שבט יש טוטם שהוא סמל ודמות אב מיתולוגית. עבורי מדובר ב-נאזו (Nzou). פיל. לפי המסורת אינני יכול לאכול בשר פיל – הדבר יהיה דומה לאכילת קרוב משפחה. אך הכבוד שלנו לחיות הללו מעולם לא מנע מאיתנו לצוד אותם או להרשות כי יצודו אותם. יש לי די היכרות עם חיות מסוכנות – איבדתי את רגל ימין שלי בעקבות נשיכת נחש כאשר הייתי בן 11.

הנטייה האמריקאית לבצע רומנטיזציה לחיות שניתנו להם שמות ולקפוץ על האשטגים הפכה מצב רגיל ושגרתי – בעשור האחרון נהרגו 800 אריות באופן חוקי על ידי ציידים ברשיון ששילמו סכומים גבוהים לשם התענוג – למה שבעיניי כזימבאבואי הוא קרקס אבסורדי של ממש. PETA (ארגון זכויות בעלי חיים, א.ק) קוראים לתלות את הצייד. פוליטיקאים זימבאבואים מאשימים את ארה"ב בכך שהריגתו של ססיל נועדה כ"מזימה" להשפלת זימבאבואה. אמריקאים שאין סיכוי שיוכלו למצוא את זימבאבואה על מפת העולם משבחים את הדרישה להסגיר את רופא השיניים. הם כנראה אינם מודעים לכך שלפי דיווחים שונים, גור פילים נשחט בנשף יום ההולדת של נשיאנו.

זימבאבואים מניעים את ראשם בחוסר אמונה ותוהים מדוע לאמריקאים אכפת יותר מחיות אפריקאיות לעומת בני אדם אפריקאים. אל תאמרו לנו מה לעשות עם החיות שלנו כאשר הרשתם לאריה האמריקאי (פומות, א.ק) במזרח ארה"ב להיכחד. אל תקוננו לגבי הריסת היערות שלנו כאשר הפכתם את שלכם לג'ונגל מבטון.

ובבקשה, אל תציעו לי את התנחומים שלכם לגבי ססיל אלא אם אתם מוכנים גם להציע לי תנחומים לגבי אנשים שנהרגו או נותרו רעבים בגלל אחיו של ססיל, בגלל אלימות פוליטית או בגלל רעב.

שדה סולארי יקר, חדש בישראל

שדה סולארי חדש, קטורה ב', של חברת ערבה-פאוור, נחנך השבוע בערבה.

ההספק (הנומינאלי – כלומר המקסימלי) של השדה הוא 40 MW, הוא מכיל 140,343 לוחות שמש, ומשתרע על שטח של כ 600 דונם.

כדי להבין כמה מעט חשמל הוא מספק – נציין שצריך 310 כאלה שדות (כמו בצילום) כדי לספק את הביקוש הרגעי, בשעת שיא הצריכה בישראל. כדי לספק את כול הצריכה, בכול השעות, צריך פי חמש מזה, כלומר כ 1500 שדות כאלה.... כל זה כדי להסביר, מבחינה כמותית, עד כמה הייצור של חשמל סולארי קשה.

השדה מספק, כמו שמסביר בעליו בגאווה רבה, 250 אלף קילווט שעה חשמל ביום. פירושו שהשדה עובד כ 6.25 שעות ביום, בימים שיא של חום ושמש של הקיץ. כלומר 25% מהזמן. שאר הזמן לילה או שמש נמוכה מדי. בהתחשב שיש בחורף ימים מעוננים שבהם אין הפקת חשמל כלל (גם לא ביום), וימים של אובך וסופות חול כו', הרי שהשדה פעיל ומפיק חשמל לא יותר מ 20% מהזמן.

הפרויקט הקודם של אותה חברה, באותו מקום, שכבר פועל כמה שנים, הספקו הנומינלי 4.95 MW, והוא מפיק, לפי נתוני החברה, כ 9 מיליוני קוט"ש בשנה. מחלוקה של המספר הזה ב 8760 שעות של השנה מקבלים פקטור ניצול של כ 20% - כלומר – הם מפיקים חשמל, מקסימום, 20% מהזמן.  בשנת 2011 העריכו שההכנסה משדה זה תהיה 12.5 מיליון ₪ לשנה, חלקי 9 מיליון קוט"ש שהוא מייצר, מקבלים תעריף של כ 1.40 ₪ לקוט"ש. לעומת עלות של קוט"ש המופק בתחנת כוח גזית פרטית ( כ 25 אג') – זה "רק" פי 6 (בערך).

גם השדה החדש הוקם תחת השיטה של תעריף הזנה מובטח מראש, על ידי המדינה, ל 20 שנה, בשיעור של פי 2 או 4 מהעלות של חשמל רגיל המופק מגז. המחיר משתנה משדה לשדה, כול אחד לפי הגחמה של רשות החשמל ברגע של ה"אישור" המאושר, שהוא חותמת לכסף בטוח בבנק על חשבון צרכני החשמל (על חשבון המדינה).  העלות המתוכננת של הפרויקט הייתה 312 מיליון ₪. (התעריפים המאושרים נעים בין  162 אג' לקוט"ש ל 49 אג', תלוי מתי אושר המתקן.) 49 אג' לקוט"ש (הכי נמוך) זה "רק" פי שניים מעלות חשמל בתחנות גז. המתקן הזה עשוי לקבל מהמדינה כ 90 מיליון ₪ לשנה (מינימום), מובטח ל 20 שנה עם הצמדה מלאה למדד. אולי חצי מזה, כ 45 מיליון, זה שווי החשמל שהוא מספק, והשאר, כ 45 מיליון ₪ לשנה – ערך הסובסידיה, נטו.

הכתב של הג'רוזלם פוסט מרגיש שליח של החברה שמפעילה את השדה ומשמש לה שופר ויחצן, ומפרסם כל מה שהם אמרו לו ושום דבר אחר – כמו למשל – כמה הם מקבלים מהמדינה עבור כול קוט"ש. פעם היו כתבים שהיו מפעילים את השכל שלהם, ומנסים למצוא מידע מלא, ממקורות שונים, על הנושאים שהם כותבים. היום הכתבים עושים לעצמם חיים קלים, ומפרסמים רק את ההודעות לעיתונות של הגופים האינטרסנטיים, כמו יחצנים בתשלום, מטעם. שום מידע נוסף.

יעקב

נוגה (וונוס) – אנטומיה של הפחדה חסרת שחר

חללית היפנית אקוצוקי (Akatsuki), שנועדה לחקור את כוכב הלכת נוגה.
שוגרה ב-21 במאי 2010. איור: סוכנות החלל היפנית JAXA

ד"ר ג'יימס האנסן, האבא של ההפחדה האקלימית, יצר את דימוי ההפחדה החזק והקליט של נגה (וונוס). על פני נגה שוררת טמפרטורה של כ 470 מעלות. האנסן מספר, שהיו בה בעבר תנאים דומים לאלו של כדור הארץ (וגם אוקיינוסים), אך גזי החממה הם שגרמו להתחממותה הגדולה, עד כדי רתיחה ואידוי כול האוקיינוסים (היום אין בנגה מים), ולטמפרטורה הגבוהה השוררת בה, שכמובן לא מאפשרת קיום חיים. כדור הארץ עתיד להישרף כמו נגה, בגין גזי החממה, מזהיר האנסן. האזהרה על גורלה העצוב של נגה נקלטה בציבור כי האנשים אין להם מושג ירוק מה זה נגה, והם חושבים שהאנסן בוודאי יודע, כי הוא מדען. כמובן כול הסיפור על נגה מצוץ מהאצבע וחסר כול ממש, ומלבד האנסן – מדענים אחרים (אפילו חממיסטים) לא מאמינים בו, אבל שותקים כי זה סיפור הפחדה (תעמולה) טוב, וההפחדה היא מטרה קדושה, ולמה להם לריב עם האנסן?

ד"ר האנסן אמור לדעת על נגה. הוא אסטרו-פיסיקאי בהשכלתו (חוקר הפיסיקה של החלל והכוכבים). בעל תוארים ודוקטורט במתמטיקה, פיסיקה ואסטרונומיה. הוא עשה דוקטורט על נגה לפני 1965, הוא המשיך לחקור את נגה במשך 10-15 שנה אחרי הדוקטורט. הוא יודע כול מה שניתן לדעת על נגה. אז, אולי הוא צודק במה שהוא אומר? אולי... העניין הוא שהוא חקר את נגה והסיק מסקנותיו לפני שהיה ידוע הרבה על נגה, כי נגה עטופה במעטה בלתי חדיר של גזים ועננים, ולא ניתן לצפות בפני נגה מכדור הארץ.  אחרי 1967, במשך השנים, נשלחו עשרות חלליות לנגה, על ידי רוסים, אמריקאים ואירופים. חלקן רק התקרבו אליה, חלקן נחתו עליה, ונאסף מידע הרבה יותר מדויק. אבל, האנסן ידע כול מה שצריך לדעת על נגה עוד לפני זה. הוא ידע להסביר הכול לפי ניחושים והשערות שהפיק מדמיונו, בלי צורך להזדקק לנתונים של ממש.

הנה כמה עובדות שידועות היום על נגה. (הרבה עדיין לא ידוע). גודלה של נגה דומה לכדור הארץ (קצת יותר קטנה), המסה שלה 81.5% מזו של כדור הארץ. היא קרובה יותר לשמש (מרחקה כ 70% ממרחק כדור הארץ מהשמש). הטמפרטורה על פני נגה היא 462 מעלות, האטמוספירה של נגה צפופה (כבדה) פי 93 מזו של כדור הארץ. הלחץ הברומטרי על פני נגה הוא 93 אטמוספרות. האטמוספרה מורכבת מ 96% פד"ח (פחמן דו-חמצני), השאר חנקן וקצת גופרית. אין חמצן באטמוספרה של נגה.

השנה של נגה (אורך הזמן להשלמת סיבוב אחד סביב השמש) היא 224.65 ימים (שלכדור הארץ), לעומת השנה של כדה"א – 365 יום. הסיבוב של נגה סביב צירה שונה לחלוטין: היא מסתובבת בכיוון השעון בניגוד לשאר כוכבי הלכת, אבל במהירות איטית מאד – סיבוב אחד ב 243 יום, כלומר – להשלים סיבוב סביב הציר (יום על כדה"א) לוקח יותר משנה ( 224 יום) בנגה.

פניה של נגה יחסית חלקים, ונעדרים בה מכתשים שנוצרים במרוצת הזמן על ידי הרי געש, או פגיעות של מטאוריטים מהחלל. לא יודעים להסביר את התופעה הזו. ההשערה היא שכול כמה מאות מיליוני שנה מתפרצת הלבה שבפנים ומכסה את כול שטח הפנים בלבה נוזלית חלקה (ללא מכתשים).

האטמוספרה של נגה נמצאת בתנועה סיבובית מתמדת ומהירה, במהירות של כ 300 קמ"ש ביחס לשטח הכוכב. אין בנגה הבדלי טמפרטורות בין יום ללילה. היינו מצפים שלנוכח הסיבוב האיטי על הציר, משכו הגדול של היום, שצד היום של נגה (הפונה לכיוון השמש) יהיה הרבה יותר חם מצד הלילה – כפי שקורה בירח שלנו למשל, או בכוכב (מרקורי). אבל זה לא המצב. הטמפרטורה אחידה על פני כול השטח (המואר והחשוך). משערים שהתנועה המהירה של האטמוספרה הצפופה מפזרת את החום באופן אחיד.

תופעה נוספת, בו נבדלת נגה מכדה"א היא היעדר מוחלט של שדה מגנטי בנגה. הסיבה לתופעה לא ידועה. התוצאה היא – השפעה חזקה של הקרינה הקוסמית. השדה המגנטי של כדור הארץ (הנוצר בעקבות תנועת הסיבוב סביב הציר של ליבת האדמה) מגן על כדוה"א מפני קרינה קוסמית מזיקה (שמקורה בשמש) ומסיט את הקרינה החוצה. הדבר לא קורה בנוגה. משערים שהקרינה הקוסמית החזקה שפוגעת בנוגה יכולה ל"קלף" או לסלק לחלל אטומים קטנים וקלים כמו זה של המימן, וייתכן וזה מסביר את היעד המים על פני נגה.

נגה מכוסה, כאמור, באטמוספרה מאד צפופה, המורכבת כמעט כולה מפד"ח, ובנוסף היא מכוסה בעננים צפופים, העשויים מדו-תחמוצת הגופרית. העננים מונעים כמעט לגמרה את חדירת קרני השמש לפניה המוצקים של נגה – וגם את פליטת החום הפנימי של נגה לחלל. ייתכן והטמפרטורה הגבוהה על פני נגה נגרמת מהחום הפנימי (של הליבה), חום שלא מצליח להתפזר, ולא מהשמש.

אנו רואים, אם כן, שנגה שונה לחלוטין מכדור הארץ, בהרבה מאד פרמטרים. האם הייתה נגה פעם דומה לכדור הארץ, עם אוקיינוסים על פניה ? לא ידוע. הטענה שכך היה היא סתם ניחוש, מבוסס על כלום. מדוע יש באטמוספרה של נגה 96% פד"ח (לעומת 0.04%  בכדה"א) ? לא ידוע. האם התחממה נגה בגלל אפקט גזי החממה או מסיבה אחרת? לא ידוע. אנו לא יכולים לדעת מה היה לפני כמה מיליארדים של שנים. כול הסיפורים של האנסן על נגה הם השערות, ניחושים ודמיון פורה. כמעט כלום אינו מעוגן במציאות ובעובדות. זו התנהלות סטנדרטית (לא יוצאת דופן) בתחום האסטרונומיה (חקר הכוכבים). אנו יודעים מעט מאד על הנושא, אנו לא מסוגלים לדעת הרבה בגלל המרחקים בזמן-מרחב. אבל, המוח האנושי (והמדעי) לא סובל ריקנות, שטחים "לבנים", חוסר ידע. את זה ממלאים בניחושים והשערות. מסכת הניחושים וההשערות הופכת לעיקר הידע. פתאום אנו כן יודעים! פתאום הכול ברור. איך יודעים? ניחושים והשערות הופכות לידע – כי זה הדבר היחידי שאנו יודעים.

האנסן חי בעולם של פנטזיות ודמיון פורה. הוא מתייחס לזה כאל "ידע" כי זה הדבר היחידי שהוא יודע (ואנו יודעים, ואנו מסוגלים לדעת, לעת עתה). אבל פנטזיות והשערות אינם ידע. האנסן לא מבחין בזה. שימו לב שהאנסן "ידע" (פיתח את הניחושים שלו) על נגה הכול, עוד לפני שהגיעו אליה החלליות שמדדו דברים רבים והחזירות נתונים ועובדות (שחלקן פורטו למעה).

מדענים אחרים, כמו סטפן ראמסדורך או קרי עמנואל, שהם בהחלט חממיסטים בהשקפת עולמם, הסתייגו מטענת ה"וונוס" של האנסן. ראמסדורף, למשל, ציין שכדור הארץ היה חם יותר מאשר היום, בכ 6-10 מעלות, בתקופת האמיין emian – לפני כמה מאות מיליוני שנה, והדבר לא הוביל לתהליך שרשרת מואץ ובלתי הפיך של התחממות עד לשיעור של נגה. ההיפך, כדור הארץ התקרר חזרה מאז. הם גם מציינים שכמות הדלקים הפחמיים הקיימים בכדור הארץ היא מוגבלת, ושריפת כול הדלקים לא יכולה לגרום לעליית ריכוז פד"ח אינסופית, אלא מקסימום, אולי 1000-1200 חלקים למיליון, כלומר ריכוז של 0.12% (לעומת 96% בנגה).

במאמר משנת 2013 "מסביר" האנסן שוב את העניין. הוא לא אומר שההתחממות וההיעלמות (רתיחה) של האוקיינוסים תתרחש בהכרח, רק שהיא יכולה להתרחש. כלומר – אולי תתרחש ואולי לא... אי אפשר לדעת. ואם תתרחש – זה לא יהיה מהיום למחר – זה ייקח אולי מיליארד שנים. נו, טוב, שנהיה בריאים עד אז... ותראו איזה גאון האנסן! הוא יודע לנבא מה יקרה (אולי) בעוד מיליארד שנה.... אבל, האנסן כתב ספר בו הוא מתלונן שאנו פוגעים בגורל נכדיו (החמודים שצילומם מובא בספר) – שהאסון האקלימי יתרחש בעוד כמה עשרות שנים – לא מיליארד... עשרים שנה – מיליארד שנה – אצל האנסן זה אותו דבר... הוודאות שבה הוא מאמין ברעיונותיו אינה יודעת מגבלות של זמן.

בקיצור נמרץ, לסיכום: ההשוואה בין נגה וכדור הארץ היא שטות מוחלטת. הכוכבים הם שונים לחלוטין בהרבה מאד מתכונותיהם. למה הם שווים (בתכונות הדומות) ולמה הם שונים (בתכונות הלא דומות) – איננו יודעים.

האנסן הצליח (תוך ניצול תאריו המדעיים) להציג את הפנטזיות חסרות האחיזה כעובדות מדעיות ולהוליך שולל את הציבור (חסר הידע המדעי) באמצעות דימוי רגשי חזק. כדור הארץ ונגה הם שני כוכבי לכת שונים.

יעקב

נביאי שקר סולאריים.

יש הרבה נביאים, חסידי האנרגיה הסולארית, שמנפיקים נבואות וורודות על עתיד האנרגיה הסולארית. למשל: לירון בן צור (ב"תשתיות") מנבא: (אגב ביקורת על תכנון משק האנרגיה העתידי בישראל, שלא לוקח בחשבון מספיק, לדעתו, את השמש.

מערכת בעלת יכולת לניצול אנרגיית השמש הגבוהה בעשרות אחוזים מאלו המוכרות כיום. בנוסף, בתוך קופסה מודרנית ומעוצבת תחובר סוללה חכמה שתאגור את החשמל שהופק במהלך היום, כזו המאפשרת שימוש חכם ומתוכנן בחשמל שנאגר בה בהתאם לצרכים של הבית המודרני (בדיוק לזמן שאנו מפעילים את המזגן זללן האנרגיה בערב או את מכונת הכביסה הגדושה בבגדים כשהילדים כבר במיטות).

בסדר, ניבא. אפשר לפטור אותו במשיכת כתף, מי הוא בכלל, מה הוא כבר מבין? כול אחד יכול לנבא...

אבל הנה נבואה יותר "כבדת משקל" שמנבא פיטר דיאמנדיס ב"פורבס". (זה כנראה המקור של לירון בן צור, אם כי יש עוד הרבה נביאים כאלה, לא חסר). דיאמנדיס מספר שחברו רוי קורצווייל מנבא שבעוד 20 שנה ארה"ב תפיק את כול החשמל שלה מאנרגיית שמש. אלון מאסק יותר צנוע (מציאותי?) בנבואותיו, ומנבא ש"רק" 50%. אנשים אלה הם אנשים חשובים, עתירי הישגים, "כבדים", תותחים.

דיאמנדיס יש לו תארים באסטרונאוטיקה, הנדסה אסטרונאוטית מ MIT, ותואר ברפואה מהרבארד. הוא מייסד ויו"ר הקרן X Prize . קורצווייל, בוגר MIT, עבד באינטליגנציה מלאכותית, קיבל פרס נשיא ארה"ב לטכנולוגיה, נרשם ברשימת הממציאים הלאומית – National Inventors Hall of Fame , קיבל כ 20 תארים של ד"ר לשם כבוד, כתב ספרים רבים, רבי מכר,  על עתידנות, וב 2012 התמנה מנהל ההנדסה בגוגל. אלון מאסק הוא יזם ידוע (מולטי-מיליארדר), בעל תארים בפיסיקה ובכלכלה, ובעל מפעל טסלה למכוניות חשמליות וחברת ספייסאקס לטילים לחלל. אנשים רבי הישגים, כבדים בהחלט, שאי אפשר לפטור את נבואותיהם בזלזול. הנה תמצית הנבואה:

“By 2025, everybody will be able to produce and store power. And it will be green and cost competitive, i.e., not more expensive or even cheaper than buying power from utilities. It is also the most efficient way to produce power where it is consumed, because transmission losses will be minimized. Power will no longer be something that is consumed in a ‘dumb’ way. Homes and grids will be smart, aligning the demand profile with supply from (volatile) renewables.”

הם אומרים בקיצור: בעוד 10-20 שנה יהיו בשוק לוחות שמש זולים בהרבה ויעילים בהרבה מאלו של היום, וגם בטריות זולות לצבירת האנרגיה, וחשמל מתוצרת עצמית (סולארית) יהיה זול מחשמל ברשת, ומרבית האנשים ייצרו בעצמם את החשמל שהם צורכים, וצריכת החשמל מתחנות כוח (מהרשת) תרד מאד (אפילו ל אפס לפי קורצוויל).

נבואות... נבואות... נבואות... אני לא אוהב להתווכח עם נבואות... כול אחד יכול להתנבא, כולל "תותחים כבדים". אני אומר: נחכה ונראה, ואז נדע... אבל, במקרה זה, אני מרשה לעצמי להוסיף את התגובה והנבואה שלי: בולשיט. בולשיט מוחלט. קורצוויל, דיאמנדיס ומאסק מדברים שטויות.

טום טמרקין הוא מהנדס, בעל חברות בתחום מדידות אוטומטיות ומוני חשמל "חכמים". הוא פעיל בתחום מחקר האנרגיה ובעל אתר המקדם אנרגיית היתוך גרעיני. הוא כתב מאמר מאד ארוך ומפורט המסביר בפרטי פרטים את היכולות, או יותר נכון – חוסר היכולות - של מערכות סולאריות לספק את צרכי האנרגיה העצומים שלנו. (הוא מדבר על ארה"ב). הוא הביא קישורים נוספים למאמרים המפרטים נתונים טכניים וכמותיים מפורטים וממשיים, מציאותיים, (להבדיל מנבואות מבוססות רגש של ה' קורצווייל ומאסק). 

לדוגמה: כדי לייצר את החשמל שארה"ב צורכת דרושים 30 מיליארד (מיליארד!) לוחות שמש בגודל מטר על מטר (1 מ"ר). השטח הדרוש, 30 מיליארד מ"ר, שהם 30 אלף קמ"ר הוא יותר גדול משטחה של מדינת ישראל. אם ייצרו לוח אחד של מטר על מטר כול שנייה, יידרשו 920 שנים כדי לייצר 30 מיליארד לוחות. אם נניח שקיימים בארה"ב כ 50 מיליון בתים צמודי קרקע (סדר גודל נכון) ועל כול בית נשים 40 לוחות (40 מ"ר) – יהיו לנו כ 2 מיליארד לוחות שהם כ 7% בלבד מהכמות הדרושה.

באשר לדרישות האגירה (אחסון) אנרגיה – עבור השעות שאין שמש:

המכולה שבתמונה מלאה כולה במצברים ליטיום-יון לאגירת אנרגיה. כדי לאגור את הכמות הדרושה דרושות 4.4 מיליון מכולות כאלה. על עלות הייצור, התחזוקה והמחזור של כמות כזו של מצברים עוד לא התחלנו לדבר.

העובדה הבסיסית היא שהשמש מספקת אנרגיה מקסימום 20% מהזמן (באקלים חם ומדברי כמו שלנו או של דרום-מערב ארה"ב), ורק 10% מהזמן באזורים יותר צפוניים (למשל גרמניה) , שבהם גרים מרבית תושבי העולם (ושם נמצאים מרבית הגגות). מקור שפעיל רק 10% מהזמן לא יכול לספק את צרכי האנרגיה שלנו. אגירה או אחסון אנרגיה אינה מעשית בכמויות הדרושות.

ה"תותחים הכבדים" (דיאמנדיס, קורצוייל ומאסק ודומיהם), הם חזקים אולי בחשיבה רגשית, אבל בחשיבה כמותית הם אפס.

מתכנני מערכת אספקת החשמל לא יכולים לתכנן לעתיד (נניח ל 20 שנה קדימה) על סמך נבואות מהבטן, אלא רק על סמך אמצעים קיימים, עובדים, ומוכחים. בישראל (ובעולם כולו) יש שיא של צריכת חשמל בשעות הערב, בימי חורף קרים. בשעות אלה אין שמש בכלל (לפעמים אין שמש שבוע שלם). חייבים לדאוג שכול צרכי החשמל שלנו (כולל רזרבה טובה) יסופקו מתחנות כוח רגילות (גז ופחם), שמספקות זרם באמינות, וברציפות, מתי שצריכים. רק ככה נוכל להבטיח את אספקת החשמל הסדירה. השמש לא רלוונטית. לוחות השמש יכולים, לכול היותר, לעזור ולהקטין מעט את צריכת הדלק של המערכת הרגילה, באותן שעות מעטות שהשמש מקרינה ומייצרת (20% מהזמן, אצלנו). כול זה – בלי להתייחס כלל לשאלת המחיר או העלות של אנרגיית השמש (ואמצעי האגירה).

אינני מתנגד ללוחות שמש. אדרבא. כול מי שחושב שהוא יכול לספק לעצמו חשמל מהשמש (ואולי לחסוך כסף), ושהוא רוצה גם לקנות מצבר כדי שיהיה לו חשמל בלילה – בבקשה. קנו, תתקינו, תבורכו. אבל, אפילו אם כול האנשים בעולם (שיש להם גגות) יתקינו לוחות – זה לא רלוונטי. עדיין צריכים מקורות ייצור יציבים (תחנות כוח פוסיליות או גרעיניות).

המציאות, העובדות הן ברורות.

אין טעם להתווכח על נבואות. אבל בהחלט יש צורך להתריע, כדי שמתכנני מערכת אספקת החשמל לא ייתפסו לאשליות.

יעקב

  

מט רידלי: לקצץ את מיסי הרוח והשמש.

לקצץ את מיסי הרוח והשמש. קורא מט רידלי בטיימס הלונדוני.

מועצת ניקאה, שהתקיימה לפני 1690 שנה (בשנת 325 לספירה), דנה בסוגיה החשובה של השילוש הקדוש והחליטה לפי דעת אטאנסיוס, שהבן (ישו) "הולד, ולכן הינו אחד עם אביו", והוא לא נוצר יש מאין כמו שגרס אריוס. טוב שמחלוקת זו נפתרה, ואנו יכולים לנשום לרווחה.

מועצת ניקאה. (ויקיפדיה) 

וועידת האקלים ה21 בפאריס, בסוף שנה זו, תעסוק בבעיה תיאולוגית לא פחות – איך להגביל את עליית הטמפרטורות ללא יותר מ 2 מעלות, מעל לרמה הטרום-תעשייתית. עובדה היא שאיש אינו יודע בוודאות מה הייתה הרמה הטרום-תעשייתית, עד כמה האקלים רגיש לפליטות התעשייתיות, כיצד תשתנינה הפליטות, מתי יושג הסף של 2 מעלות, כמה שינויים טבעיים במזג אוויר יתרחשו (ובאיזה כיוון), וכמה נזק (או תועלת) תביא עלייה ב 2 מעלות. לכן הוויכוח בוועידת פאריס יהיה דומה (מבחינת הזיקה למציאות) לוויכוח התיאולוגי על השילוש הקדוש.

המדינות המתפתחות (כלומר העניות – הודו, סין, אפריקה) יסרבו להגביל את הצמיחה הכלכלית וההיחלצות מעוני. לעומת זאת, הן ידרשו את 100 מיליארד הדולר שהמפותחות הבטיחו להעביר להן כול שנה (עבור מלחמה באקלים כביכול)... לא נראה שהמפותחות מסוגלות או רוצות לקיים את ההבטחה.

מכיני וועידת פאריס מצאו את הנוסחה הגואלת: כול מדינה תצהיר על תרומתה (הוולונטרית) למאבק האקלים, מבלי שההצהרה תהיה מחייבת. כול מדינה תאמר מה היא יכולה ומתכוונת לעשות, מבלי להתחייב לעשות זאת באמת. רעיון מבריק: התחייבות להצהרה בלתי מחייבת. פטפוטי סרק על טהורת הסמליות.

שרת האנרגיה של בריטניה (גב' אמבר ראד) הצהירה שהיא בעד "הסכם בינלאומי חזק, שאפתני, מבוסס חוקים, שיעשה את המעבר לכלכלה עולמית נקייה לבתי הפיך"... ביודעה בבירור שזה לא יקרה. בינתיים היא פועלת בהגיון רב, להקטנת הנזק שעשו קודמיה בתפקיד, מהלייבור והליברלים. היא פועלת להקטנת הסובסידיות הירוקות, שמטילות עומס כספי אנטי חברתי (יותר על העניים) בצורה של מחירי חשמל גבוהים (פי שניים מאשר בארה"ב). הסובסידיות זורמות לכיסים של יזמים "מאושרים" (מקושרים פוליטית) ובעלי אחוזות – בעלי תחנות הרוח ולוחות השמש.  היה מגוחך להניח שלוחות השמש ותחנות הרוח יכולים לעצור את ההתחממות הגלובאלית הנוראית. כמות האנרגיה שהן מפיקות היא זעירה עד זניחה.

עוד הודיעה גב' ראד שהיא תפסיק את היעדים האקלימיים השאפתניים העצמאיים של בריטניה, כפי שהתקבלו בחוק שינויי האקלים, משנת 2008, של השר דאז, אד מיליבנד (היום מנהיג הלייבור). מיליבנד טען שבריטניה צריכה להוביל ולהיות "אור לגויים" (מיליבנד יהודי).  לראד יש סמכות לפי החוק, לקצץ ביעדים "לפי הנסיבות הבינלאומיות". היא הודיעה שהיעדים של בריטניה יישרו קו עם יעדים אירופיים.

הקיצוץ ביעדים ובסובסידיות הירוקות (ובהעלאות מחירי החשמל) הוא פופולרי בקרב הבוחרים. הם מודאגים מבעיות שינויי האקלים בערך כמו שאבות אבותיהם היו מודאגים משאלת מהות השילוש הקדוש, בשנת 325 לספירה.

(אלו היו קטעים מהמאמר של רידלי, תרגום ותמצות – שלי).

רידלי מבטא בצורה נאה את האופי ההזוי של דיוני האקלים.

יעקב