סובסידיות ירוקות (לתחנות רוח ולוחות שמש) אינן בנות קיימא, לאורך זמן.
אי אפשר לבנות מערכת אספקת אנרגיה על סובסידיות לנצח, סובסידיות ההולכות וגדלות עם
גידול מספר המתקנים, הממומנות ממיסים ומחשבונות החשמל. המיסים וההיטלים האלה
הולכים וגדלים ומכבידים על הציבור, ובשלב כלשהו, הדבר נמאס עליו וגם על
הפוליטיקאים.
דבר דומה קורה בבריטניה. במאי היו בחירות ונבחרו השמרנים ברוב גדול
שאפשר להם להקים ממשלה ללא שותפיהם הקודמים, ה"ליברליים" (שהם שמאל
רדיקאלי בבריטניה). עכשיו הם הודיעו על שורה
ארוכה של קיצוצים
בסובסידיות הירוקות. שרת
האנרגיה, אמבר ראד, אמרה (בהגיון
רב) שהסובסידיות נועדו להמריץ "תעשיות ינוקא" בראשית דרכן, אבל כעת,
אחרי יותר מעשור, כשהתעשיות כבר לא "ינוקא" והאנרגיה המתחדשת היא
תחרותית מבחינה כלכלית (לטענתם), צריך
להקטין את הסובסידיות, ולתת להן להתקיים בכוחות עצמן. צריך להגן על הצרכנים
והציבור, ולא להמשיך ולהעמיס עליהם הוצאות הולכות ומתנפחות.
לא שהסובסידיות בוטלו, חו"ח, הודיעו רק על תכניות לקצץ קצת, פה
ושם, בשוליים... הארגונים הירוקים, והתעשיות
הירוקות צועקים, כמובן, "געוואלד", "הורסים את
הענף", "הורסים את כדור הארץ".
בינתיים,
בארה"ב, השיטה היא אחרת. כ 29 ממדינות ארה"ב אימצו "התחייבויות
מתחדשות" – Renewable Portfolio Standard – חוקים
המחייבים את חברות החשמל לספק אחוז מסוים מהחשמל (למשל 20% עד שנת 2020) ממקורות
מתחדשים. (יעלה כמה שיעלה, צרכני החשמל חויבו לשלם). כעת כבר
הודיעו 4 מהמדינות על הורדה או דחייה בהתחייבויות
שנקבעו בעבר. סובסידיה אחרת היא החזר מס עת אנרגיה מתחדשת - והיא עומדת לפוג ב 2017.
עושה רושם שבהרבה מקומות התעייף הציבור (והפוליטיקאים) מהוצאות ענק,
ההולכות וגדלות, שלא מביאות שום תועלת של ממש, באנרגיה הירוקה. זה אופיין של
האופנות – שהן מחלפות מדי פעם.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה