נביאי הזעם האקולוגיים, מרבים לנבא על התכלות משאבי הטבע. בני אדם
החזיריים, בעלי תאווה ותיאבון ללא גבולות צורכים צריכת יתר הגורמת לא רק לזיהום
הסביבה אלא להידלדלות המשאבים הטבעיים. עוד מעט, הם מנבאים, לא יהיה כלום, לא
אוכל, לא נפט, לא מחצבים – הכול ייגמר... וחברת השפע הטכנולוגית תתמוטט.
הערת אגב: לכת נביאי הזעם האקולוגיים האלה הצטרף לאחרונה גם האפיפיור.
סיפור
מעניין בהקשר זה הן המתכות הנדירות – rare earth. זו קבוצה של 17 מתכות
נדירות שיש להן שמות משונים (למשל: לנטניום, ניאודיניום, צריום), שמצויות בטבע
בכמויות מאד קטנות. המתכות האלה חשובות בעיקר בתעשיית ההיי-טק והאנרגיה – במנועים
חשמליים – ונגזר מזה – בתעשיות הנשק.
עד שנות ה 1990 סיפקה ארה"ב את מרבית הביקוש. אז נכנסה סין
לתמונה, וכבשה את השוק העולמי מאז שנות ה 2000, בזכות כוח העבודה הזול וגם בזכות
תקנות הגנת הסביבה (או העדרן) שהקשו על הייצור בארה"ב, אבל לא היו קיימות
בסין – שם הרשו למפיקי המתכות לזהם חופשי-חופשי.
פתאום מצא עצמו העולם (קרי ארה"ב) במצב ש 97% מהמתכות הנדירות
(הדרושות בין השאר לתעשיית החלל והנשק בארה"ב) סופקו על ידי סין. מה יהיה אם
סין תעצור את האספקה? אכן סין הגבילה את ייצוא המתכות הנדירות ב 2010, מתוך רצון
לתת יתרון תחרותי למוצרי התעשייה הסיניים, כמו טורבינות רוח. מחירי המתכות האלה
עלו פי 5 או פי 6 במהלך 2011. שומו שמיים, זעקו נביאי הזעם – אתם רואים? אמרנו
לכם, משאבי הטבע אוזלים, עוד מעט חברת השפע המערבית, הלוקה בצרכנות יתר חזירית,
תתמוטט בגלל העדר משאבים.
יזמים אמריקאים זריזים, כמו חברת מוליקורפ – Molycorp – קפצו על
המציאה והודיעו שהם יתחילו בייצור מתכות נדירות, וניצלו את ההיסטריה כדי לגייס
מיליארדים ממשקיעים שונים.
המחיר הגבוה של המתכות הנדירות דרבן לפעולה את כוחות השוק החופשי,
והוא עשה מה שהוא תמיד עושה. מצד אחד - יזמים גילו הזדמנות והחלו להפיק ולשווק מתכות
נדירות לא רק בארה"ב (קליפורניה), אלא גם באוסטרליה ובמלזיה. מאידך - חברות
תעשייתיות, כמו טויוטה, מצאו חומרים חליפיים לשימוש בחלק ממוצריהם (הביקוש ירד).
אספקת המתכות הנדירות גברה במהירות ומחירן צנח כמו אבן, בסוף שנת
2011. חברת מוליקורפ פשטה את הרגל. אין מחסור במתכות נדירות כעת. נבואות הזעם
התבדו, עוד פעם... כי הן לא מבוססות על הבנת המציאות אלא על רגשות ופנטזיות.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה