דפים

17 ביולי 2015

"עד כה לא חסכה גרמניה אפילו ק"ג אחד של פליטות".

את זה אומר פרופ' גונדה דיטמר, מרצה בדימוס במכון הטכנולוגי של קיל, בגרמניה. דיטמר הוא בעל תארים במתמטיקה והנדסת חשמל, והוא רואיין בשבועון כלכלי גרמני (בגרמנית). דבריו מתייחסים ל"תפנית האנרגיה" בגרמניה – energiewende. (תמצית באנגלית). כידוע – גרמניה היא המדינה הכי שאפתנית ו"מתקדמת" (בהרבה יותר מכול שאר המדינות) מבחינת קביעת יעדי אקלים, הוצאה כספית והתקנה של תחנות רוח ושמש והסבסוד הירוק הנדיב.

הנה קטעים:
"עד כה לא נחסך אפילו קילווט אחד של חשמל ממאובנים או ק"ג אחד של פליטות פד"ח, באמצעות ה"תפנית". ההיפך הוא הנכון... לכאורה מייצרת גרמניה כ 25% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים, אבל זו אשליה, כי מתעלמים מהדלק הפוסילי שממשיכים לשרוף... אנו מייצרים, אכן, 8% מהחשמל מהרוח ו 4.3% מהשמש, אבל זה לא מביא לחסכון של 12.3% בשימוש באנרגיה פוסילית. ההיפך, התוצאה היא גידול בפליטות הפד"ח. כאשר מדברים על הפחתת הפליטות צריך לקחת בחשבון את סך הכול של האנרגיה נצרכת, ולא רק את הכמות שהמקורות המתחדשים יוצרים.  למשל: בהקמת תחנות הרוח הושקעה הרבה אנרגיה (בפלדה, בבטון...) – שמקורה פוסילי. לוקח לתחנת הרוח לפחות ארבע שנים כדי להחזיר את האנרגיה שהושקעה בייצורה... עד אז היא רק מוסיפה פליטות, לא מורידה אתן. "

ממשיך דיטמר: "המטרה האמתית של המתקנים אינה הפחתה של פליטות (כי הם אינם משיגים את זה) אלא כלכלית – להעשיר את היזמים הירוקים. בעלי המתקנים הסולאריים והרוחניים מרוויחים (בזכות הסובסידיות) בעוד כלל האנשים (משקי הבית) מפסידים על ידי תשלום חשבונות חשמל גבוהים. כך למשל יכול איכר להשכיר את אדמתו לתחנות הרוח ולהרוויח עד 100 אלף יורו בשנה משכירות על חשבון צרכני החשמל.  האיש הפשוט מוכן לשלם תעריפי חשמל גבוהים כי התעמולה אומרת שהוא תורם להצלת כדור הארץ. האיש הפשוט חסר כישורים כדי להבין את המצב לאשורו.

הטענה שמפיצים פעילים ירוקים שהייצור של אנרגיה אלטרנטיבית (ירוקה) היא ללא עלות, משלמת בעד עצמה, ואפילו יוצרת מקומות עבודה – היא אשליה נאיבית. אין בידנו כעת אלטרנטיבה, אמצעים טכנולוגיים לייצור אלטרנטיבה ירוקה רצינית לאנרגיה. מדיניות תפנית האנרגיה מבוססת על תמימות, חוסר ידע, אידאולוגיה, אשליות, וטענות שווא.

מה האלטרנטיבה המעשית לדעת הפרופסור? (דהיינו: כיצד מצילים את כדוה"א בכול זאת?). הוא מציין שהגרמנים צורכים, כעת, בסביבות 500 מיליון טון של דלק פוסילי (פחם, נפט וגז). זו כמות שקשה לתאר את גודלה. לטעון שתחנות רוח או גגות סולאריים יכולים לספק כאלה כמויות של אנרגיה זה אבסורד. לשם כך היה נדרש פי מאה תחנות רוח מאשר יש (לגרמניה יש כעת בסביבות 30 אלך תחנות רוח). אין לנו הכסף, אין לנו את השטחים, אין לנו את הטכנולוגיה הדרושה. הדרך היחידה (אומר דיטמר) היא להקטין את הצריכה. איך להקטין את הצריכה של האנרגיה? הוא אומר למשל: לא לחמם את כול החדרים בבית, רק את אלה שבהם אנו שוהים. לוותר על טיסות לחופשה שנתית. ( הצעות אלה, כמובן, אינן רציניות, מבחינה כמותית).

יעקב


אין תגובות: