אנו עוקבים בעזרת לוויינים אחרי השטח המכוסה קרח באוקיינוס הארקטי,
מאז 1980. מאז הייתה ירידה של כ 40% בשטח המכוסה קרח, ביום שיא ההפשרה בסוף הקיץ.
הירידה הזו היא ברורה ועקבית והיא הובילה מדענים אחדים לנבא שבקרוב יעלם הקרח כליל
בקיץ.
מה שמעניין יותר זה למדוד את נפח הקרח (לא רק השטח). הדבר מתאפשר רק
מאז שנת 2010 והמדידות מבוצעות על ידי לוויין חדש, קריוסטט, אשר מודד באמצעות רדאר
משוכלל, את עובי שכבת הקרח. מדענים
ניתחו כ 88 מיליון נתונים שהלוויין מדד, ופרסמו
ממצאיהם במאמר מדעי.
סיפור אחר
הוא על שוברת קרח קנדית במפרץ האדסון.
שוברת קרח מפלסת את הדרך למכלית אספקה ב 17 ליולי, במפרץ האדסון
על סיפונה יש משלחת
מדעית שהייתה בדרכה לביצוע מדידות חומציות של מי האוקיינוס הארקטי. אלא
שאניות אספקה שמביאות אספקה, בקיץ, לישובים של אסקימוסים במפרץ האדסון, נתקעו
בכמויות גדולות ויוצאות דופן של קרח.
ממשלת קנדה
נאלצה להזעיק את שוברת הקרח לעזרת אניות האספקה, והמדענים על הסיפון שלה נאלצו לדחות את ניסוייהם
המתוכננים. קצין במשמר החופים אמר שכמויות הקרח במפרץ האדסון גבוהות יותר מאשר הוא
זוכר ב 20 השנים האחרונות.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה