משמעות החשמל הסולארי הזול

הנה מה כתבתי בבלוג זה לפני 4 וחצי שנים:

ראשית כול – אני בעד. אם פאנלים סולאריים יהיו כול כך זולים עוד מעט, נחכה שיהיו זולים ונרכוש אותם כאשר זה יהיה כדאי. למה לבזבז מיליארדים רבים של דולרים עכשיו על פאנלים יקרים, ועוד להתחייב למחיר היקר של החשמל ל 25 שנים קדימה?

אם אכן החשמל הסולארי זול כול כך, השימוש בו יחדור במהירות. בהרבה מפעלים, אזורי תעשייה ובנייני משרדים (וסביבתם) יתקינו לוחות שמש לשימוש עצמי, כדי להקטין את חשבונות החשמל שלהם. צרכנים גדולים אלה משלמים כ 40 אג' לקוט"ש עבור חשמל של חברת החשמל. החלק הגדול של פעילותם היא בשעות היום, כאשר השמש זורחת והלוחות מספקים חשמל. הם ישמחו להשתמש בחשמל סולארי במחיר 12 אג' לקוט"ש (כמו דובאי) או אפילו 20-30 אג' לקוט"ש, ויחסכו מאות אלפי שקלים בחשבונות החשמל. אי אפשר למנוע מאנשים ועסקים להתקין לוחות לשימוש עצמי, ללא "הסדר", ללא אישור של רשות החשמל, ללא בירוקרטיה. כול "ההסדרים" נדרשים רק לצורך קבלת סובסידיות או זיכויים לפי שיטת מונה נטו. לצורך שימוש עצמי "נטו" – אין צורך באישורים!

אם אכן לוחות השמש זולים, הרי תקופת ה"חממה" או העידוד לתעשיית ינוקא הסתיימה, המטרה הושגה. השמש אכן הגיעה לבגרות ולא זקוקה יותר לעידוד. על הממשלה, ורשות החשמל לחדול לגמרה מפעילות העידוד והסבסוד של חשמל סולארי. אין יותר צורך.

חוץ מזה, כול מה שהוצא עד כה, ב"הסדרים" השונים, עם מחיר גבוה מובטח, מעל למיליארד ₪ לשנה, בהתחייבות ל 20 שנה, היה בזבוז נוראי. איוולת זועקת לשמיים. בהחלט יכולנו לשבת בשקט עד עכשיו, ולהתחיל להתקין לוחות רק משירד מחירם ונעשו כדאיים. הקפיצה החוכמולוגית בראש, שעשינו בסבסוד החשמל הסולארי, בעלות הרבה מיליארדי שקלים לא הביאה שום תועלת. אבל זה בכי על חלב שנשפך.

הממשלה (באמצעות חברת החשמל שבבעלותה ורשות החשמל) חייבת לדאוג שיהיה מספיק כושר ייצור (תחנות כוח) פחמי וגזי כדי לספק את כול הביקוש בשעות הערב, ובימי החורף כאשר השמש לא זורחת. הממשלה חייבת להבטיח אספקת חשמל סדירה. בנושא השמש, על הממשלה לסור מהדרך, ולא להתעסק בנושא. אם זה כדאי, זה יתפתח מעצמו, אם לא יפריעו לו.

בייחוד טיפשי הוא להמשיך עם הפרויקטים של שתי התחנות התרמו-סולאריות באשלים כי זה יקר בצורה זוועתית. ניתן להשיג חשמל סולארי (פוטו-וולטאי) במחיר 12 אג' לקוט"ש (כמו בדובאי), איוולת מוחלטת היא לדבוק בטכנולוגיה שהוכיחה שהיא כושלת ולהתחייב למחיר כ 90 אג' לקוט"ש, למשך 25 שנה, כפי שהתחייבו באשלים. יש לבטל את החוזים האלה, גם אם הדבר כרוך בתשלום של פיצויים ליזמים.

יעקב

החשמל הסולארי זול.

מחירי החשמל הסולארי ירדו בכ 50% במשך השנה האחרונה. במכרז שהיה בדובאי (במפרץ הפרסי), לבניית שדה סולארי ענק, בהספק (תיאורטי) של 800MW  התקבל מחיר זול של כ 3 סנט של דולר לקוט"ש (פחות מ 12 אג'). זה בערך חצי מהמחיר של 5.85 סנט ( כ 22 אג') שהתקבל בדובאי, באותו אתר, בינואר לפני שנה ו כ 15% פחות ממחירים שהתקבלו במקסיקו, צ'ילה ופרו בחודשים האחרונים.

לשם השוואה: היה מכרז נוסף, בדובאי, לבניית תחנת כוח פחמית חדשה, בהספק כ 1200 MW, במכרז זה התקבל מחיר Aשל 4.5 סנט לקוט"ש ( 17 אג) , מחיר גבוה ב 50% לעומת המחיר של התחנה הסולארית. יש מומחים המטילים ספק אם המחיר הזול של החשמל הסולארי הוא כלכלי, ואם החברות המציעות יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן (ויוכלו להשיג מימון בנקאי לפרויקט). ייתכן שתוצאות המכרזים משקפים ריצת אמוק לתפוס נתח שוק תוך סיכון ה רווחיות.

דייוויד קית', מומחה מהארווארד, שהיה בעבר ספקן בקשר לתועלת של אנרגיה סולארית (כמוני) שינה כעת דעתו ופרסם מאמר על המשמעות של הירידה הגדולה במחירי לוחות השמש. הוא מגיע למסקנה ששורה של שיפורים טכנולוגיים קטנים הביאו לירידה גדולה במחירים של חשמל סולארי. הוא מצא שמחירים בין 2 ל 4 סנט לקוט"ש (8-12 אג') בהחלט אפשריים והגיוניים עבור מתקנים סולאריים גדולים (מעל 50 MW), במקומות מתאימים מבחינת האקלים (כמו דובאי, דרום מערב ארה"ב וגם ישראל).

מה המסקנות נוכח התפתחות זו? תחנות סולאריות יוכלו בהחלט לספק נתח משמעותי של צריכת החשמל שלנו. צריך, אבל, לזכור את המגבלות של השמש: גם במקומות הכי טובים, וגם בטכנולוגיה הכי חדישה לא יספקו לוחות השמש חשמל אלא כ 20-30% מהזמן (בחישוב שנתי). לכן חייבים לפתח ולהחזיק, במקביל, מתקני ייצור אחרים (גז, פחם או גרעין) בהספק של 100% מהביקוש. המחיר של תחנות הגיבוי לא נלקח בחשבון בחישוב המחיר של חשמל סולארי. מחיר החשמל של תחנות הגיבוי, שיפעלו רק חלק משעות היממה, יהיה גבוה ממחיר חשמל של תחנות הפועלות ברציפות, וגם פליטות הפד"ח שלהן יהיו יותר גבוהות (לכול קוט"ש מופק).

 שנית: מרכזי האוכלוסייה הגדולים (ולכן מרכזי צריכת החשמל) נמצאים בקווי רוחב צפוניים יותר מדובאי. בגרמניה, למשל, מספקת השמש חשמל רק 12% מהזמן, באנגליה רק כ 10% מהזמן. באזורים אלה החשמל הסולארי יהיה יותר יקר, וכמותו היחסית יותר קטנה. אפשר גם לבנות קווי ממסר ארוכים מאזורים מוכי שמש לאזורי הצריכה, אבל זה מייקר את החשמל, ומוסיף קשיים וסיכונים.

דייויד קית' משתעשע בספקולציה על ייצור דלק סינטטי ממים, פד"ח ( (co2 ואנרגיה (חשמל) מהשמש. במקרה כזה אפשר היה להקים מפעלים כאלה לייצור נפט סינטטי במדבריות בעולם, ולפתור את הביעה של מחסור בנפט, שהוא משאב סופי, והן את בעיית פליטות הפד"ח. אבל, זה מדע דמיוני. התהליך אפשרי, מבחינה תיאורטית, אבל אנו רחוקים מיישום מעשי.

על השלכות נוספות של אנרגיית שמש זולה אכתוב בקטע נוסף.

יעקב

פליטות הפד"ח באירופה עלו

פליטות הפד"ח באירופה כולה עלו מעט ( ב 0.7%) בשנת 2015, לעומת השנה הקודמת. על זה מדווח דו"ח שפרסם אירוסטט – ארגון הסטטיסטיקה שך האיחוד האירופי. זאת – בהמשך לדיווח קודם על עליית הפליטות בגרמניה.

העלייה אינה משמעותית. והפליטות מושפעות גם מגורמים מקריים, כמו מזג האוויר והמצב הכלכלי. חורף קשה גורם לשריפת הרבה דלק לחימום בתים... אבל, השנה האחרונה, 2015, הייתה "החמה ביותר בהיסטוריה" אז הפליטות עלו למרות החורף החם... ביוון הייתה ירידה ב 5% בפליטות – הדבר קשור כנראה במשבר הכלכלי הכרוני שלהם. הדבר מראה שוב שהדרך הבטוחה ביותר להוריד את הפליטות היא על ידי גידול העוני. אנשים עניים וארצות עניות פולטים פחות פד"ח.

העלייה שבה וממחישה את חוסר התועלת בהשקעות גדולות באנרגיה משמש ורוח – למרות ההשקעות האלה הפליטות לא יורדות, כי השמש והרוח מייצרים רק מעט אנרגיה ובאופן תזזיתי (ללא שליטה בזמן שבו האנרגיה מיוצרת).

גרמניה צפויה להוציא בשנת 2016 כ 31 מיליארד אירו על סובסידיות ירוקות – תשלום ליצרנים ירוקים מעבר לשווי החשמל שהם מייצרים. זאת עלייה של כ 11% לעומת 2011, ועד 2020 צפויות הסובסידיות לעלות בעוד 30%. כול הכסף הזה משיג אפס ירידה בפליטות...

הנה מחירי החשמל למפעלי תעשייה בארצות שונות – המחיר הגבוה באירופה נגרם בעיקרו על ידי סובסידיות ירוקות, והוא מבריח מפעלי תעשיה הצורכים הרבה אנרגיה (כולם) לארה"ב וארצות אחרות.

יעקב

השקעה באנרגיות מתחדשות – 2015

סך של כ 367 מיליארד דולר הושקעו, בכול העולם, בשנת 2015, באנרגיות מתחדשות. זוהי עלייה של 7% לעומת שנת 2014, לפי מחקר קנדי. בלומברג מביא מספר אחר: 329 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת 2014 ו 3% יותר גבוה משנת השקעות השיא 2011.

הארצות שבראש רשימת המשקיעים הן: סין – 110 מיליארד דולר(של ארה"ב), ארה"ב – 56, יפן – 46, אנגליה – 23 והודו 11. בפעם הראשונה, ב 2015, סך ההשקעות בארצות מתפתחות (167 מיליארד דולר) היה יותר גדול מההשקעות בארצות מפותחות (ארצות עשירות – 162 מיליארד).

"כושר הייצור" המותקן אף הוא הגיע לשיא: 64GW  רוח ו 57 GW  שמש (פוטוולטאי) – הושלמו והחלו לפעול, ב 2015, גידול של 30% לעומת 2014. (כושר ייצור תיאורטי – כאשר השמש זורחת או הרוח נושבת בלבד, פחות מ 25% מהזמן).

ההשקעה מתחלקת לסוגי אנרגיה שרואים בגרף למטה.

הרבה שמש ורוח, וגם – סכרים גדולים (הידרו) וביומסה. סכרים גדולים (הידרו) הם מקור מצוין לאנרגיה חשמלית מתחדשת, אבל: 1. אפשרות הגידול מוגבלת על ידי הטופוגרפיה, רוב המקומות המתאימים בארצות המפותחות כבר נוצלו, הגידול הנוכחי הוא בארצות עניות. 2. מרבית ארגוני הסביבה (גרינפיס בראשם) מתנגדים בחריפות להקמת סכרים גדולים חדשים, בטענה שהם פוגעים בסביבה – טענה נכונה כשלעצמה. המגמה בארצות עשירות, כמו ארה"ב, היא להרוס ולבטל סכרים ישנים שנבנו לפני שנים רבות.

אם מסתכלים על ההשקעה לפי ארצות מתגלה תופעה משמעותית מאד: ההשקעה בארצות המפותחות – בעיקר אירופה וארה"ב – נמצאת בירידה. עיקר הגידול בהשקעה בא מסין. סין ארץ ענקית, שהצטרפה יחסית מאוחר לאופנה של בזבוז כסף על אנרגיות דמיוניות. הם בנו מקודם מפעלים ענקיים ללוחות שמש וטורבינות רוח, מתוך מגמה לעשות רווחים על ידי הספקת לוחות וטורבינות לאירופה וארה"ב. עכשיו, משהתעייפו הארצות הזקנות, נמצאים מפעלים רבים בסין בהפסד וסכנה של פשיטת רגל. השקעת ממשלת סין באנרגיית שמש ורוח נועדה לעזזור למפעלים שלה – זה מין קרש הצלה להם.

כמו כן השקיעו הרבה הארצות האלה: מקסיקו, צ'ילה, דרום אפריקה ומרוקו. אירופה, לעומת זאת הקטינה השקעותיה ב 18% לעומת 2014, והן פחות מחצי לעומת שנת השיא – 2011. ארה"ב דורכת פחות או יותר במקום, השקעותיה לא השתנו לעומת 2011. יש להניח שמרבית ההשקעות בארצות "מתפתחות" (חוץ מסין) ממומנות על ידי מענקים והלוואות מהארצות העשירות. פעם, סיוע החוץ ניתן למפעלי תשתיות (כבישים, תחנות כוח ומפעלי תעשיה), שהביאו תועלת ועזרו לפיתוח הארצות העניות. היום האופנה מכתיבה למממן תחנות רוח ושמש, שתרומתן לפיתוח הממשי אפסית. המדינות העשירות מעדיפות שהעניות לא יתפתחו, ולא יגיעו לרמת צריכה גבוהה, לא של אנרגיה ולא של מוצרים אחרים.

כול ההשקעה באנרגיות רוח ושמש מבוססת כולה אך ורק על סובסידיות ומנדטים. המשקיעים אינם משקיעים בייצור אנרגיה אלא באיסוף סובסידיות. והם גם נהנים ממנדטים: צווים ממשלתיים לפיהם חייבות חברות החשמל לרכוש כמות מינימלית של חשמל מתחדש (אחוז מהחשמל, האחוז משתנה מארץ לארץ). כמו כן יש מנדטים המחייבים את חברות החשמל לרכוש כול קוט"ש מרוח ושמש, ובמחיר גבוה, מובטח מראש, ל 20-25 שנה.

האמת היא שהארצות המפותחות, שכבר התקינו כמות ניכרת של אנרגיה מתחדשת, מתחילות להתעייף, הן מהבעיות של שילוב חשמל תזזיתי ברשת, והן מתשלום סובסידיות גדולות. הן גם מתעייפות מהרס הסביבה הנגרם על ידי זריעת עשרות אלפי טחנות רוח ענקיות בשטחי הטבע או בקרבת היישובים.  הארצות המתפתחות (וביניהן ישראל) מתחילות ללמוד על בשרן את נזקי החשמל ה"מתחדש" – בעיקר נזקים כספיים, אבל גם סביבתיים. עוד מעט יתעייפו גם הן.

בניגוד לתרועת הצהלה בה מודיעים פעילי ה"מתחדשים" על העלייה בהשקעות – ניתוח המספרים מעיד על עייפות וחוסר תוחלת.

יעקב

2015 – השנה החמה ביותר.

השנה 2015 הייתה השנה החמה ביותר, מאז החלו מדידות הטמפרטורות בעידן המודרני בסביבות 1880 – מודיעה NOAA  (השירות המטאורולוגי של ממשלת ארה"ב). הטמפרטורה הממוצעת הייתה 0.9 מעלות מעל לממוצע של המאה ה 20. הטמפרטורה הממוצעת הייתה ב 0.16 מעלות יותר גבוהה מהשיא הקודם ש"הושג" בשנה שעברה (2014). זו הפעם הרביעית ששיא הטמפרטורות "נשבר" במאה הזו. בשנת 2015, 10 מהחודשים הגיעו לטמפרטורות שיא לאותו חודש. טמפרטורות אלה מתייחסות למדידות על פני היבשה והאוקיינוסים.

במדידות לוויינים, המודדים את הטמפרטורה באטמוספרה (לא על פני הקרקע) – הייתה שנת 2015 רק שלישית, ביחס לכול שנות המדידה – מ 1979. לפי החישוב של UAH היה הממוצע של 2015 גבוה ב 0.36 מעלות ביחס לממוצע 1981-2010, לפי חישובי RSS -  היה הממוצע גבוה ב 0.26 מעלות.

חודש דצמבר 2015 היה חם במיוחד. ממוצע הטמפרטורות היה 1.11 מעלות מעל לממוצע המאה ה 20, זו הסטייה הגדולה ביותר מעל לממוצע שנרשמה אי פעם.

בארה"ב, הייתה שנת 2015 רק השנייה הכי חמה (מאז המדידות).

גם שנת 2016 החלה "חמה", שלושת החודשים הראשונים (ינואר, פברואר ומרץ) רשמו שיאי חום, וניתן לשער ששנת 2016 תהיה אף היא שנת שיא של התחממות.

יש לזכור ששנת 2015 ותחילת 2016 נופלים בתקופת "אל-ניניו" – התחממות מחזורית של מי האוקיינוס השקט. האל-ניניו גורם לטמפרטורות גבוהות גם בים, אבל גם בחלקים של היבשות. לפי הסטים הקרקעיים, ה"מתואמים" בעזרת הינדוס מספרים נרחב, היה החום בשנת 2015 גבוה יותר מאשר זה שנרשם ב"אל-ניניו" הקודם – בשנת 1998, לפי החישובים הלווייניים – 1998 היה חם יותר.

צריך גם לזכור שההתחממות עצמה לא מוכיחה שום דבר באשר לסיבותיה – האם היא נגרמת על ידי גזי החממה (הפד"ח) שנפלט משריפת דלק פחמי על ידי בני אדם, או מסיבות טבעיות אחרות. בקטע הזה (שנקראattribution   (יש מחלוקת בין המדענים.

חודש אפריל דווקא היה קר, והיו מקומות בהם ירש שלג, בניגוד לרגיל בחודש זה. ככה למשל ירד שלג בבירמונגהם, בבריטניה, תופעה חסרת תקדים לחודש אפריל.

גם בגרמניה, אפילו במישורי החוף בצפון גרמניה, בגובה פני הים, ירד שלג, תופעה יוצאת דופן לחלוטין לסוף חודש אפריל. טמפרטורות נמוכות בכ 10 מעלות מהממוצע החודשי שררו בחלקים נרחבים של אירופה.

יעקב

הבצורת "ייבשה" את החשמל בונצואלה

כאשר כותרות העיתונים הכריזו כי הפסקות החשמל בונצואלה נגרמו בשל בצורת שפגעה בתפוקת החשמל בסכר ההידרואלקטרי בגורי קצת נעלבתי בשם ההתחממות הגלובלית... אם כבר מתחמקים מהבעיה בעזרת בצורת מדוע לא להשלים את המצווה ולהאשים את ההתחממות הגלובלית? לאלוהי הפרוגרסיביות פיתרונים.

עכשיו ברצינות, מה הקשר בין הבצורת המזדמנת לבין העובדה שמדינה, שבה גם נמצאות עתודות נפט גדולות יותר מאשר בערב הסעודית, אינה מסוגלת לספק את החשמל לו היא זקוקה?

על פי הדיווח בבלומברג מלונות כבר נדרשים לספק לעצמם חשמל בעזרת גנרטורים, מפעלים נאלצים להיסגר ואנו חווים את התסריט של ”מרד הנפילים“ מתרחש על פי הספר. כאמור, למרות שונצואלה מחזיקה את עתודות הנפט הגדולות בעולם היא אינה מסוגלת להשתמש בהן. מערכת אספקת החשמל מבוססת רובה על אספקת חשמל מסכר ”גורי“ בעוד הרשת נמצאת מזה מספר שנים על גבול הקריסה. 

החשמל המופק מהסכר מושפע מרמת המשקעים וגובה פני המים הנאגרים ולמרות היותו מקור חשמל זול ונקי הוא לא תמיד זמין. כאשר עלה הוגו צ‘אבס לשלטון בשנת 2000 הוא חיסל את ההשקעות בפיתוח מקורות נוספים לאספקת חשמל וייבש את ההשקעות ברשת החשמל. בשנת 2002 הוקפאו מחירי החשמל בשם עקרונות ”הצדק החברתי“ ולמעשה עודד השלטון צריכה מוגברת תוך שהוא חונק את האפשרות לביצוע השקעות ופיתוח. בשנת 2007 הולאמה רשת החשמל וסולקו הגורמים הפרטיים לחלוטין. השילוב הקטלני של הקפאת מחירים ומניעת פיתוח האיץ את הקריסה המתקרבת - וכמו בכל ניסיון לחוקק מחירים נמוכים הוביל לעליית הביקוש ולמחסור.

מנהל האנרגיה האמריקאי מציין כי בין 2002 לשנת 2012 עלה הביקוש לחשמל בונצואלה בכ-49% בעוד יכולת היצור צמחה רק ב-28%. התוצאות לא איחרו להגיע. בשנת 2009 בעקבות קריסת מערכת החשמל הותקנו ברחבי ונצואלה גנרטורים בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר. אולם תרומתם של אלו אינה משמעותית שכן הסתבר שרק רבע מהם כשירים לעבודה כתוצאה מליקויי תחזוקה להם נוסף גם המכשול של רשת הולכה מולאמת ומתפוררת. לכן משברי אספקת החשמל חזרו בשנים 2013, 2014, 2015 וכעת גם ב-2016. עם בצורת או בלעדיה.

מה שהמדינה זקוקה לו הוא יזמות, בנייה של תחנות כוח ומקורות גיבויי וחידוש של הרשת, לשם כך נדרשת תוכנית השקעות ופיתוח שלא תתרחש במשטר ההלאמות ופיקוח המחירים שבנו צאווס ומאדורו, ולכן מה שמקבלים תושבי ונצואלה וממחזרים העיתונאים הבולעים את הלוקשים שלהם אלו האשמות בבצורת, ”אל ניניו“, ו“חבלות“ מסתוריות.

ומה באשר לבצורת? האין היא תורמת למשבר? ובכן, אין במשטר הגשמים שום דבר חדש. בניתוח של כמויות הגשם שירדו באיזורי ההיקוות של סכר גורי אנו רואים כי משטר הגשמים אינו חריג ביחס לשנים עברו. את הניתוח המפורט ניתן לראות בבלוג של ריצארד אנדרוס.

בועז

ההטעיה הסולארית נמשכת במלוא הקיטור.

"תשתיות" מספר לנו ששלשום הותקן הגנרטור הענק בתחנת הכוח הסולארית של חברת "מגלים" שבאשלים, בנגב, הנמצאת בבנייה. תחנת זו תפעל בטכנולוגיה של מראות ומגדל, של חברת ברייטסורס. הטכנולוגיה זהה לזו של התחנה "אייבנפה" של אותה חברת ברייטסורס, שנבנתה בארה"ב ונכשלה כישלון גדול, בכך שהיא מספקת רק בין 1/3 ל 2/3 מכמות החשמל המתוכננת, ונמצאת לכן בסכנת סגירה.

כעת, כנראה מאוחר מדי לנסות ולעצור פרוייקט יקר, בזבזני וחסר תועלת זה. ממשלתנו מחייבת אותנו לשאת בהוצאה מיותרת לגמרי של 150 מיליון ₪ לשנה, כול שנה, במשך 28 שנים – שזו הסובסידיה הגלומה במחיר האסטרונומי של כ 95 אג' לקוט"ש שהממשלה התחייבה לשלם עבור חשמל זה (לעומת עלות של 25 אג' של חשמל מגז).

ההטעיה, התעמולה והשקרים הירוקים נמשכים כרגיל. הנה:

” ערן גרנטר מנכ"ל מגלים אמר: "ההספק המרבי של הגנרטור הוא 130 מגה-וואט, ולאחר שהתחנה תוקם ותופעל הוא צפוי לספק לרשת החשמל אנרגיה נקייה בהספק של 121 מגה-וואט ( כאחוז אחד מהצריכה של כל מדינת ישראל"

זהו שקר (הקטע המודגש). אני אומר זאת במלוא האחריות. המנכ"ל יודע שדבריו אינם נכונים.

כושר הייצור של התחנה (בשעות שיא, כאשר השמש זורחת) מתוכנן ל כ 121MW, ולעומת צריכת השיא של משק החשמל בישראל ( כ 12,500 MW) זה אכן, לכאורה, בערך 1%. אבל זו הטעיה, כי הוא מדברים על הספק (וכושר ייצור תיאורטי) ולא על כמות חשמל מסופקת. יחידות מדידה לכמות חשמל מסופקת הם קוט"ש (קילו-וואט-שעה). תחנת הכוח הסולארית מספקת חשמל רק כ 20% מהזמן – הזמן שהשמש זורחת, בחישוב שנתי. זו עובדה מוכחת, לפי כול המתקנים שכבר נבנו ופועלים מספר שנים. לכן, בקירוב גס, ניתן לאמור שתחנת כוח זו תספק פחות מחצי אחוז מצריכת החשמל (חצי ממה שהמנכ"ל מצהיר).

בחישוב יותר מדויק: צריכת החשמל השנתית של ישראל הייתה 52,119 מיליוני קוט"ש בשנת 2013. התחנה של מגלים תספק, אי"ה, בחישוב גס, 120,000 קו"ט X    8760 שעות בשנהX  0.2 (20% מהזמן) = כ 210 מיליון קו"ש בשנה. 210/52000 הם כ 0.4%.

אז מנכ"ל מגלים (החברה המקימה את התחנה) מטעה את הציבור ומשקר. במקרה הטוב, אם הכול ילך כמתוכן, תספק תחנה זו כ 0.4% מצריכת החשמל של ישראל. אבל אם נהיה מציאותיים, ונלמד את הלקחים מתחנת "אייבנפה" שכבר עובדת מעל לשנתיים, תספק תחנת "מגלים" רק כ 0.2% מצריכת החשמל של ישראל. ועל כמות אפסית זו אנו נשלם לכיסי "מגלים" 150 מיליון ₪ כול שנה, בהתחייבות ל 28 שנים – דהיינו: הוצאה מיותרת של 4.8 מיליארד ₪. (מיותרת כי היא מעל לעלות חשמל ממקורות אחרים).

האבסורד עוד יותר גדול. כדי להגדיל את כמות החשמל המיוצרת, משתמשת תחנת "אייבנפה" בגז כדי להרתיח מים ולהפיק קיטור כאשר השמש לא זורחת. כלומר – חלק מהחשמל מופק בכלל בגז, ולא מאנרגיית השמש. ועל החלק הזה הם מקבלים, בארה"ב, מחיר כמו מהחלק המופק מהשמש (כלומר פי 4 או 5 ממחיר חשמל גזי). מן הסתם, תשתמש גם תחנת "מגלים" בגז, להגדלת תפוקת החשמל. נשאר לקוות שממשלת ישראל תהיה ערנית, ולא תשלם ל"מגלים" 95 אג' לקוט"ש חשמל המופק מגז בתחנה שהיא לכאורה סולארית.

לפחות את תחנת הכוח התרמו-סולארית השנייה באשלים, של חברת "שיכון ובינוי", אשר טרם הוחל בהקמתה (בין השאר בגלל פשיטת הרגל של השותפה הזה, "אבנגואה" הספרדית), עוד ניתן וצריך לעצור. שאם לא כן, נהיה מחויבים לעוד בזבוז מיותר של כ 4.5 מיליארד שקל, ב 28 השנים הבאות.

יעקב

הטפות שמש חסרות שחר

לרגל "יום כדור הארץ" המסורתי לא יכול היה וואינט להימנע מלתת במה למטיפים ותועמלנים מנותקים מהמציאות כמו ד"ר יונתן אייקנבאום "מנהל קמפיין בגרינפיס". וד"ר אייקנבאום (ד"ר באיזה תחום? לא הצלחתי למצוא קורות חיים שלו ברשת, כנראה ד"ר לתעמולה) שופך רצף של תעמולה חסרת שחר ושקרים בוטים, הרבה יותר מכול יחצן מצוי.

זה שההטפה של ד"ר אייקנבאום היא "חברתית" ולמטרות "נעלות" כמו הצלת כדור הארץ כביכול, אינו מקנה לו שחרור מכול קשר למציאות ולאמת. הנה שני קטעים בוטים במיוחד מתוך מבול המלל השגרתי שלו.

"שיאי חום נשברים פעם אחר פעם וניתן כמעט לחתום בעיניים עצומות שהחודש יהיה החם ביותר שנמדד אי-פעם על הכדור."

ייתכן שאכן החודש יהיה "החם ביותר", בכמה מאיות המעלה, אחרי שמחפשים את המאיות במיקרוסקופ, ומעבירים את מאות אלפי המספרים במסכת מסובכת של "התאמות" ועיסוי סטטיסטי. זה טבעם של הטמפרטורות – לעיתים עולות ולעיתים יורדות, אבל מטיפים זריזים יודעים לנצל גם את העליות וגם את הירידות כדי להטיל מורא על הציבור (בשנות ה 1970 ניבאו שהעולם הולך לקפוא).

"מכות חום הרסניות, בצורות ושטפונות פוקדים אזורים שלמים ומערערים יציבות פוליטית; הוריקנים ורוחות עזות גורמות לפינויים של מיליונים ולנזקים שנאמדים במיליארדי דולרים."

אכן יש "מכות חום, בצורות ושיטפונות" וגם הוריקנים ושאר פגעי טבע. תמיד היו ולצערנו תמיד יהיו. הטענה שתופעות אלו הן חדשות כביכול או שהן נגרמות על ידי הפעילות האנושית (שריפת דלק פחמי) היא חסרת כול ביסוס. איש לא הצליח להביא איזושהי ראיה שיש בימינו יותר פגעי טבע מאשר בעבר (לפני שהרשעים החלו לשרוף דלק). מאז ומתמיד הייתה דרכם של מטיפים ושרלטנים לנצל פגעי טבע כדי להפחיד את הציבור ולצבור כוח והשפעה. אין חדש תחת השמש. אין שום הוכחה שפגעי הטבע של היום שונים מאלו שהתרחשו מאז ומתמיד.

"ומערערים יציבות פוליטית" –  זה עוד פזמון חסר שחר שהפך להיות אופנתי בימינו – כאילו "שינויי האקלים" (שניתן לגלות רק במיקרוסקופ) הם הגורמים למלחמות. "יציבות פוליטית" זו אגדה (שקר), מעולם לא הייתה קיימת "יציבות פוליטית" באף מקום. מלחמות זה מה שבני האדם עשו תמיד, לצערנו, אקלים או לא אקלים. המלחמות הנוראיות ביותר בתולדות האנושות (של המאה ה 20) התרחשו לפני שהרשעים הספיקו לפלוט הרבה פד"ח לאטמוספרה ולפני שהחלה ההתחממות הגלובאלית הנוראית. בקיצור, ד"ר אייקנבאום הוא ד"ר בדקלום כמו תוכי של דברי הבל אופנתיים. ד"ר תוכי. אפילו לנשיא אובמה יש יותר שכל ישר, הוא אמר: "נשיא ארצות הברית ברק אובמה אמר בביקורו בהאנובר שבגרמניה כי התקופה הנוכחית היא השלווה ביותר בהיסטוריה". אולי זה בזכות ההתחממות הגלובאלית הנוראית...

ומדברי הבל האלה נעבור לשקרים הבוטים שלו.

"לעומת זאת, אנרגיה סולארית תפחית את זיהום האוויר, תחסוך למשק סכומי עתק ותוזיל את חשבון החשמל של מאות אלפי משפחות בישראל באמצעות מתקנים סולארים על גגות בתים. השקעה במתקן סולארי ביתי מחזירה את עצמה תוך עשר שנים (תשואה של 10%) ומספקת חשמל ירוק וזול במשך יותר משלושים שנה."

אנרגיה סולארית זולה? זה שקר גס. ראו כאן, וכאן, וכאן. אנרגיה סולארית היא פרזיטית. לוקחים כסף מכלל האזרחים כדי לתת לאלה שמתקינים לוחות שמש.  המתקינים לוחות שמש על גגם מרוויחים, אכן, אבל לא מלוחות השמש אלא מהכסף של אחרים שהממשלה מעבירה להם. וד"ר אייקנבאום רוצה יותר כסף של אחרים, כמו כול ה"חברתיים". כמה שמתקינים יותר לוחות שמש נשארים פחות "אחרים" שניתן להוציא מהם את הרווחים של מתקיני הלוחות.

טענה אחרת, שנשמעת על פניה סבירה, היא שאנרגיה סולארית מונעת זיהום אוויר. (זה שייצור הלוחות גורם לזיהום סביבתי חמור בסין לא מעניין את ד"ר איינקנבאום). למרות זאת הטענה לא נכונה. כי השמש מפיקה חשמל רק שעות ספורות ביום (בתנאי שלא עובר ענן בשמיים), ולא ניתן להדליק ולכבות תחנות כוח פחמיות וגזיות פעמיים ביום. לכם, גם כאשר השמש זורחת ומספקת מעט חשמל, הפחם ממשיך להישרף בתחנות הכוח ולזהם. החשמל הסולארי המועט לא מונע שום זיהום.

ניתן היה להקטין בהרבה את זיהום האוויר מתחנות הכוח פחמיות לו התקינו מסנני אוויר (קולטנים), אבל זה עולה כסף רב וזה לא אופנתי, לכן אין לזה יחצנים נוסח אייקנבאום. במקום להתקין קולטנים שורפים את הכסף על לוחות שמש שאינם מסוגלים לספק את צרכי החשמל שלנו. כמיליארד שקל בשנה, כול שנה, ל 20 שנה, עולות הסובסידיות לשמש שכמעט ולא מספקת כלום (פחות מ 2% מהצריכה). ההוצאה הזו תלך ותגדל בשנים הבאות ככול שממשיכים בהתקנת לוחות מסובסדים. בינתיים, תחנות הכוח שמספקות את החשמל (הפחמיות) ממשיכות לזהם את האוויר בגלל היעדר כסף לקולטנים. אפשר לכן לאמור שגרינפיס לא נלחמת נגד זיהום אוויר, היא נלחמת בעד אשליות סולאריות.

יעקב