“פיק אויל” אמתי

"פיק אויל" היא הדעה (או הטענה) שאמרה שכמות הנפט שבבטן האדמה הולכת ואוזלת, ואחרי שתפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא, היא תחל לרדת בהכרח, והנפט יתייקר מאד, ויהיה משבר גדול בעולם כי הנפט מספק חלק ניכר מצריכת האנרגיה העולמית שעליה מבוסס השגשוג של האנושית.

שיא ייצור הנפט בארה"ב היה בשנת 1970, בה הייצור היה 9.6 מיליון חביות ליום. על הייצור העולמי – התחזיות דיברו על "פיק" בשנת 2007, או בין 2020-30.

אבל, מסתבר שבארה"ב יש שפע של נפט, והשיא הישן של שנת 1970 נשבר או עומד להישבר בימים אלה כאשר הייצור של ארה"ב עומד להגיע ל 10 מיליון חביות ביום. ובשנה שלאחריה, 2019, מנבאים ייצור ברמה שנתית ממוצעת של 11 מח"ב, ולהגיע אולי למקום ראשון בעולם (לפני רוסיה). להלן גרף על כמויות הנפט שהופקו בארה"ב – גרף של רויטרס לפי נתונים של משרד האנרגיה של ארה"ב.

הכלכלה החופשית (פחות או יותר) פועלת כמצופה. המחירים הגבוהים של הנפט ששררו עד 2014 (150 דולר לחבית) אותתו שיש מחסור בנפט וביקוש גדול. יזמים נרתמו למשימה והגבירו ההשקעות הן בחיפושי נפט והן בפיתוח טכנולוגיות להגברת התפוקה. ואכן – התפוקה גברה. המחירים ירדו החל מ 2014 עד לרמה של כ 24 דולר לחבית (הם היום ברמה 65-70 דולר). מדינות אופ"ק נאלצו לקצץ בייצור הנפט כדי למנוע ירידת מחירים יותר גדולה. במקביל התפתח מאד מקור משלים (או חליפי) לנפט – הגז. בבריטניה, למשל, החלו בקידוחי ניסיון להפקת גז בשיטת הפראקינג. התוצאות, בינתיים, טובות מאד, ואפשרי שבמחוז בולנד יש רזרבות גז שיכולות לספק את צריכת בריטניה לכ 47 שנים. יש בבריטניה אזורים נוספים בעלי פוטנציאל, אבל אישורים לביצוע קידוחים עדיין לא התקבלו שם.

הנבואות השחורות של "פיק אויל" היו נבואות סרק, על בסיס אידאולוגי. הנפט לא יאזל, לא בקרוב, ולא בעתיד הרחוק יותר. ה"פיק אויל" האמתי הוא שיאי הייצור שנשברים כול שנה מחדש, עד הודעה חדשה.

תחזית מפורטת לייצור נפט ב 2018 – ראו כאן.

יעקב

האקלים והקרינה הקוסמית.

כידוע טוענים המדענים החממיסטים שהגורם היחידי, כמעט, שמשפיע על האקלים, או הגורם המכריע, הוא הפד"ח (או ליתר דיוק גידול אפקט החממה שנגרם על ידי גידול ריכוז הפד"ח באטמוספרה, שנגרם על ידי שריפת דלק פחמי). השפעת השמש על האקלים היא קטנה מאחר וההבדל בעוצמת קרינת השמש בין התקופות השיא והשפל של מחזור השמש (בן כ 11 שנה) הוא קטן (כך הם טוענים).

כנגדם ישנה תיאוריה אחרת, בה דוגלים פרופ' סוונסמרק הדני ופרופ' ניר שביב מהאוניברסיטה העברית. הם טוענים שהשמש משפיעה על האקלים לא רק באופן ישיר, באמצעות עוצמת הקרינה, אלא גם בעקיפין, על ידי וויסות הקרינה הקוסמית, הנגרמת על ידי שינויים (מחזוריים) בשדה המגנטי של השמש. כאשר השדה חזק, הוא מסיט את הקרינה הקוסמית המייננת, והכמות המגיעה לכדור הארץ מהחלל החיצון היא יותר קטנה. כאשר השמש חלשה פוגעת יותר קרינה קוסמית בכדור הארץ (הדבר נמדד ואומת). הטענה היא שקרינה קוסמית גורמת לגיבוש טיפות אדי מים, ולכן להגברת העננות, והעננות המוגברת יש לה השפעה מקררת על כדור הארץ (כי היא מקטינה את כמות הקרינה של השמש שפוגעת בכדור הארץ).

החממיסטים דחו את התיאוריה הזו וטענו שלא הוכח שיש מנגנון שלפיו קרינה קוסמית מגבירה עננות. כעת מתפרסם מחקר חדש של סוונסמרק, שביב ועמיתים, הטוען שנמצא הסבר פיסיקלי והוכחה ניסויית לקשר בין קרינה קוסמית לעננות.

אומר פרופ' סוונסמרק: "גילינו את הקטע האחרון בפאזל, המסביר כיצד הקרינה הקוסמית יוצרת עננים. הוכחנו שהיונים באמת יוצרים גרעינים שנחוצים ליצירת עננים. אחרי 4 שנים של עבודה מאומצת פתרנו את הבעיה וגילינו את המכניזם שלפיו היונים יוצרים עננים". התוצאות החדשות מגלות, הן בתיאוריה והן בניסויים, כיצד היונים תורמים להוספת חומר לארוסולים הקטנים וגורמים להם לגדול ולהפוך לגרעיני התעבות וליצירת עננים.

השפעת השמש על האקלים יכולה להיות פי 5 עד 7 יותר גדולה מאשר התחייב משינויים בעוצמת קרינת השמש בלבד. הממצא הזה שולל את הרעיון שרק הפד"ח השפיעה או שלט על שינויי האקלים שהתרחשו בתקופות שונות בעבר.

באופן מפתיע התפרסם מאמר ארוך ב"גלובס" המראיין את ד"ר ניר שביב ונותן לו להסביר את הנושא. "מפתיע" כי בדרך כלל העיתונות מקפידה לפרסם רק הפחדות אקלימיות ונמנעת מלפרסם תמונה מאזנת על הדעות השונות בנושא.

אומר שביב: "בני אדם אמנם תורמים להתחממות כדור הארץ, אך במידה מועטה בלבד", וגם: "אין מקום לדאגה: הכדור צפוי להתחמם בלא יותר מ-1-1.5 מעלות צלזיוס במאה הקרובה". כששואלים אותו איך הוא מעז לחלוק על דעת הרוב של המדענים, בדבר אסונות אקלימיים צפויים הוא אומר: "אבל מדע הוא לא דמוקרטיה. רוב המדענים יכולים לומר דבר אחד, והדאטה עדיין יכול לומר את ההיפך".

עוד אומר שביב: "במאה האחרונה כדור הארץ כבר התחמם במעלה. האם החיים שלנו השתנו באופן בלתי נסבל? לא, אנחנו מתאימים את עצמנו. גם עלייה של שתי מעלות נוספות לא תהרוג אותנו."

יעקב

הטמפרטורות לחודש נובמבר

הירידה, או עצירת ההתחממות נמשכת.

נתוני הטמפרטורה העולמית לחודש נובמבר 2017 פורסמו על ידי המט-אופיס (השרות המטאורולוגי הממשלתי הבריטי). האנומליה היא 0.547 מעלות שפירושו 14.55 +- 0.1 Nעלה צלסיוס. הכי טוב רואים את הרמה, ביחס לשנים הקודמות, בגרף למעלה.

בגרף רואים שהייתה עלייה בטמפרטורות בשנה 2016, כתוצאה מהתופעה המחזורית של אל-ניניו. אז כל הכותרות השמנות בעיתונים צעקו "התחממות חסרת תקדים". כעת הניניו נגמר, והטמפרטורות חוזרות לנורמל, כלומר למשטר של אין-התחממות או לפחות התחממות איטית שהיתה מאז שנת 2000 בערך.

על ההתקררות אין מדווחים בעיתונות, זה לא משרת את האופנה של ההפחדה האקלימית.

בינתיים ארה"ב מכוסה בשלג כהוגן, כמו שלא הייתה רבה שנים בחג המולד.

יעקב

בלוף הבטרייה הגדול של אוסטרליה

כבר כתבנו על הסוללה הגדולה בעולם שהותקנה באוסטרליה. כעת השלימה התקנתה וכלי התקשורת חוגגים בספינים, יחסי ציבור וסופרלטיבים חסרי שחר (שקרים בלעז). הנה מבחר: הניו יורק טיימס: "אחד מפלאי ההנדסה של המאה, פתרון אפשרי לבעיות האנרגיה"... "עשינו היסטוריה" אמר ראש ממשלת דרום אוסטרליה, בספין שנועד להסתיר את כישלונו כי סגירת תחנת הכוח הפחמית שהייתה שם הביאה לניתוקי זרם תכופים וסבל לתושבים.

וואלה: "לפני כשנה, משבר אנרגיה רחב היקף הותיר אלפי בתים בדרום אוסטרליה ללא אספקת חשמל במשך שעות. אילון מאסק, מקים ומנכ"ל יצרנית המכוניות החשמליות טסלה, הצהיר כי החברה בראשותו יכולה לספק פתרון למשבר זה תוך חודשים ספורים, על ידי הקמת סוללה ענקית שתוכל לאגור חשמל ולספק אותו במקרי חירום."

... לספק במשך כמה דקות... את זה הם לא אומרים – הם לא מפרטים מה כמות האנרגיה שהמתקן, בגודל מגרש כדורגל (בתמונה) מסוגל לאגור. המתקן הוא בעל הספק של 100 MW, וקיבול של 129 MWh כלומר: הוא מסוגל לספק 100 MW  במשך כשעה ורבע. ומה יהיה אם הרוח לא תתחדש תוך שעה ורבע? יקבלו חשמל כרגיל – מתחנות כוח פחמיות או גזיות (אם לא יסגרו אותן).

עוד אמר ראש ממשלת דרום אוסטרליה: "פירוש הדבר שבפעם הראשונה אפשר לספק אנרגיה נקיה וברת השגה, מהרוח, לצרכנים, 24/7, בין אם הרוח נושבת ובין אם לאו." כמו כול ההתבטאויות של הפוליטיקאים זה בלוף. אפשר לספק חשמל במשך שעה ורבע... ומה אח"כ? איפה ה 24/7 ??

במאמרים אחדים (כולל וואלה) מחזרו את השקר שהבטרייה מסוגלת לספק חשמל ל 30,000 בתים למשך שמונה שעות. ה BBC  מדייק יותר: במשך שעה אחת בלבד.

כדי להבין עד כמה קטנה כמות החשמל שהסוללה הענקית והיקרה הזו (בגודל מגרש כדורגל) מסוגלת לאגור נעשה תרגיל חשבון. הסוללה ממוקמת צמוד לחווה של טורבינות רוח (בתמונה) בעלת הספק נומינלי של 309 MW. נניח שהרוח נושבת 1/3 מהזמן (היא נושבת פחות...) – אז חוות הרוח צריכה להיות מסוגלת לספק כ 100 MW  חשמל רציף, כול הזמן, כהספק של הבטרייה. עכשיו נניח שיום אחד נושבת הרוח ויומיים אין רוח (מצב שכיח). במשך 24 שעות של רוח תספק החווה 100 MW  לרשת ו200  MW  צריכים להיאגר כדי להיות מסופקים ביומיים הבאים. 200X24 שעות = 4800 MWh. חשמל. אבל הסוללה של מאסק הגיבור מחזיקה רק 129 MWh חשמל... כלומר – כדי שהסוללה תשלים את חוות הרוח הזו ותאפשר לה לספק זרם רציף ואמין צריך כ 37 "סוללות הכי גדולות בעולם", או 37 מגרשי כדורגל... שכול אחד עולה אולי 100-150 מיליון דולר....

הרבה פעמים יש אפילו שבוע ללא רוח...(לא רק יומיים כמו בתרגיל שלנו). וכול שדה הכדורגל הזה מספק 100 MW  חשמל – הצריכה של דרום אוסטרליה היא כ 2000 MW. שדה הכדורגל מסוגל לספק חשמל ל 30,000 בתים במשך שעה אחת – בדרום אוסטרליה יש כ 750 אלף בתים.... (לצורך השוואת סדר גודל: הצריכה הרגילה בישראל היא כ 8000-9000 MW, צריכת השיא 12,500 MW. דרום אוסטרליה מדינה קטנה, יש בה כ 1.5 מיליון תושבים). כלומר: צריך 37 מגרשי כדורגל (כמו בתמונה) כדי לספק 5% מהחשמל של מדינה קטנה כמו דרום אוסטרליה.

הבטרייה הזו היא אכן בטרייה והיא אכן אוגרת חשמל. אבל – כמה היא אוגרת? זה כמו לאגור מים במימיה כדי להשקות שדה פלחה. התועלת המעשית שלה מאד קטנה ומוגבלת. היא לא מאפשרת אספקה סדירה, רציפה  ובטוחה של חשמל מתחדש (רוחני). היא בסך הכול עוזרת מעט לייצב את הרשת נוכח הרוח התזזיתית, ואולי מאפשרת אורך נשימה של כמה דקות כדי להפעיל תחנת כוח גזית במקרה שהרוח מפסיקה לנשוב פתאום. עדיין חייבים להחזיק מקורות חשמל אמינים ויציבים (פחם או גז) בכוננות כדי לגבות את כול החשמל המתחדש התזזיתי.

ה"סוללה הגדולה בעולם" היא תרגיל יחסי ציבור מבריק של אלון מאסק (הבעלים של טסלה) וראש ממשלת אוסטרליה הדרומית. כמו מרבית תרגילי יחסי הציבור – הכול בלוף. כול העסק של אנרגיה ירוקה מתחדשת בנוי על בלופים כמו זה.

מה ש"מציל" את דרום אוסטרליה מניתוקי זרם תכופים (black-outs) זו המערכת שבתמונה למעלה. אלה טורבינות סלוניות על דיזל או גז עם גנרטורים בהספק 286 MW, שיכולים להיכנס לפעולה תוך 8 דקות ולעבוד כמה שעות שצריך (כלומר כמה שעות שהרוח לא נושבת). הטורבינות הותקנו תוך 58 יום (לעומת ה 100 יום של הבטרייה). הטורבינות לא יעילות (שורפות הרבה דלק), מזהמות, ושורפות את הדלק היקר ביותר (דיזל) – אבל הן מספקות חשמל, בכול שעה ללא הגבלה בניגוד לבטרייה.

הדיזל-גנרטורים הותקנו בשקט-בשקט, ללא תרועה וללא יחסי ציבור. את הבטרייה של מאסק התקינו בשביל הרעש התקשורתי והספין הירוק, אחרי שהגנרטורים פתרו את בעיית ניתוקי הזרם (או חלקה). הפתרון הזול והפשוט והפחות מזהם היה לא לסגור את תחנות הכוח הפחמית בפורט אוגוסטה, תחנה בת 31 שנה, בהספק של 520 MW. כול עוד התחנה הפחמית עבדה, לא היו בדרום אוסטרליה בעיות של ניתוקי זרם. האידאולוגיה האנטי פחמית גברה על החובה לשמור על אספקת זרם תקינה ורציפה.  אחרי שסגרו את התחנה הפחמית וסבלו מניתוקי זרם (כפי שהמהנדסים התריעו מראש) רצו למצוא פתרון חרום דחוף, יקר ומזהם – טורבינות סילוניות על סולר – וגם – בטרייה של מאסק בשביל הספין.

יעקב

בריטניה התעייפה מסובסידיות

כתבנו בקטעים קודמים שהסכומים האדירים (כ 4 טריליארד דולר) שהושקעו בעולם באנרגיה מתחדשת (בעיקר שמש ורוח), מאז שנת 2000,  הולידו עכבר – כלומר – מעט מאד אנרגיה מתחדשת, ואפס ירידה בפליטות. לאט, לאט מבינים אנשים רבים יותר ששמש ורוח אינם מקורות אנרגיה רציניים ושימושיים, ואינם מסוגלים להחליף את המקורות הרגילים (הפחמיים) ולהביא לירידה בפליטות הפד"ח.  הדבר יוביל, בהכרח, ל"התעייפות החומר", או ליתר דיוק – התעייפות הציבור והפוליטיקאים מהמשך בזבוזים אדירים לריק.

סנונית ראשונה הייתה ספרד, אשר השקיעה בעבר הרבה באנרגיה מתחדשת, אבל, לאחר החלפת השלטון בסוף שנת 2011 הפסיקה לחלוטין השקעות חדשות, ואף הטילה מס על ההטבות שהממשלה הקודמת הבטיחה למתקיני אנרגיה סולארית. מובן שמיד עם הפסקת הסובסידיות פסקה לגמרי התקנת מתקנים חדשים.

כעת התעייפה עוד אחת מחלוצות האנרגיה המתחדשת – בריטניה. בריטניה העמיסה על אזרחיה כ 9 מיליארד ליש"ט לשנה לסבסוד אנרגיה מתחדשת... בחוזים ל 20 שנה... זה מספיק. כך אומר מסמך של האוצר.

לא יהיו סובסידיות חדשות עד שנת 2025, קובע האוצר. הפרויקטים הקיימים ואלה שכבר אושרו ייבנו, אבל לא יהיו סובסידיות למתקנים חדשים – כלומר לא תהיה עלייה בהוצאות הסבסוד השנתיות.

כמובן, ללא סובסידיות לא יהיו מתקנים חדשים. בריטניה כבר עצרה בעבר את בניית תחנות הרוח היבשתיות בגלל התנגדות התושבים להשחתת הנוף הפסטורלי האנגלי, ולנזקי הבריאות (רעש) של המפלצות התעשייתיות אלה. עכשיו ייעצרו, כנראה, גם תחנות הרוח הימיות שלא משחיתות את הסביבה ואינן מפריעות לאנשים, אבל עולות הרבה יותר. (לוחות שמש בבריטניה היא שטות מוחלטת, כי השמש זורחת שם כ 8% מהזמן... זה לא מנע מהם להתקין כ 18 מיליון מ"ר של לוחות שמש... ).

עדיין נשאר מס הפחם המוטל בבריטניה, כלומר מס בשיעור 24.5 ליש"ט לטון פליטות פד"ח. המס הזה אמור לעודד שימוש במקורות אנרגיה בלתי פחמיים, אבל זה לא מספיק, צועקים החסידים הירוקים. מס זה, כמובן, מטיל נטל נוסף, והוצאה נוספת על הציבור. ההוצאה הזאת אינה נחשבת, משום מה, לסובסידיה אלא ל"מס" ואינה כלולה בתכנית הקפאת הסובסידיות. מכבסים ומטייחים באמצעות מילים.

אנשים שבויים באידיאולוגיה ירוקה על בסיס רגשי. שמש ורוח זה טוב, כולם מרגישים ככה, ושום הסבר הגיוני או תחשיב מספרי לא ישכנע אותם אחרת. מה שלא לומדים דרך השכל ילמדו בסוף דרך הכיס. הכסף זורם כמים, ותוצאות אין. השיגעון חייב להתקל לבסוף בקיר המציאות.

יעקב

מתי יורד גשם בישראל?

חנן כהן הוא מידען בעל ניסיון בתחומי ההייטק שהסתקרן מן השאלה הנצחית "מתי ירד גשם?" בעקבות הגשמים שהחלו החודש. הוא פרסם בבלוג שלו את הפוסט הבא המובא גם אצלנו (בהסתייגות מכך שמדובר בתחנת מדידה אחד בלבד).

וכך כותב חנן: אנחנו שואלים "מתי כבר יהיה חורף?" אז הלכתי לבדוק.

במאגר נתוני השירות המטאורולוגי אפשר למצוא מידע על מדידות הגשם מכל התחנות המטאורולוגיות בישראל. גיליתי שיש תחנה מטאורולוגית במנזר בית ג'ימל, ממש ליד בית שמש (בצילום של חנן המצורף). ולא רק זה, אלא שזו תחנה שיש ממנה נתונים ברצף כבר משנת 1920.

הורדתי את המידע, ארגנתי אותו והכנתי לתצוגה.

אפשר לראות שבשנים האחרונות, החורף מתחיל לרוב בנובמבר או בדצמבר. ינואר או פברואר הם לרוב החודשים הגשומים ביותר בשנה.

אפשר לראות שפיזור ימי הגשם בשנה עצמה משתנה מאד משנה לשנה בשנים האחרונות, בשנת 2007 הייתה עליה עד ינואר וזהו, נגמר.

בשנת 2009 הימים הגשומים התפרשו בין אוקטובר ואפריל.

בשנת 2010 יום הגשם הראשון התחיל רק בדצמבר. זו היתה השנה של השריפה הגדולה בכרמל.

בשנת 2015 היו שלושה חודשים יחסית גשומים.

בשנת 2016 הגשם התחיל ממש בדצמבר ואז בכל חודש היתה ירידה, עד אפריל.

כל שנה והסיפור שלה. כל שנה וה"חורף" שלה.

אם תרצו לראות את כל המידע משנת 1920, הורידו את קובץ ה PDF מכאן.

חורף נעים.

חשמל סולארי עוד יותר זול

בחודש מרס השנה דיווחנו על מחיר זול במיוחד במכרזים להתקנת חשמל סולארי בישראל: כ 19.9 אג' לקוט"ש. המחירים של החשמל הסולארי שהושגו לאחרונה במכרזים בארצות אחרות היו עוד זולים בהרבה. בסעודיה התקבל מחיר של כ 1.79 סנט, שהם כ 6.2 אג' לקוט"ש (שליש מהמחיר הישראלי). מחיר דומה התקבל גם במקסיקו. חסידי השמש שמחים וצוהלים. הם מעריכים שאולי בעוד שנתיים המחיר ירד עוד, ל 1 סנט (3.5 אג') ואולי אפילו 0.7  סנט.

מה המשמעות של המחירים הנמוכים האלה? ראשית יש לברך ולהתברך שיש מקור חשמל זול. זה תמיד טוב – מחיר זול לכול מוצר הוא ברכה, קל וחומר למוצר בסיסי כמו חשמל.

האם העולם יפיק בקרוב את מרבית החשמל מהשמש? כמובן שלא, כי השמש מספקת חשמל רק כ 20% מהזמן (בסעודיה), כך שכ 80% מהחשמל צריך לבוא ממקורות אחרים, כמו שהוא בא עד עכשיו. כלומר: חשמל סולארי אינו מאפשר להימנע מלהקים ולתחזק תחנות כוח רגילות (על דלק פחמי), הוא מאפשר, לכול היותר, להקטין את מספר השעות של תפעול התחנות הרגילות – ובכך להקטין מעט את כמות הדלק שהן שורפות.

הנקודה העיקרית שרציתי להדגיש הוא השוואה בין התנהלות סעודיה וישראל. סעודיה לא התקינה לוחות שמש עד כה. ישראל קפצה בראש, החל משנת 2008, והחלה לסבסד ייצור חשמל סולארי בסכומים גבוהים. זה החל במחירים של כ 230 אג' לקוט"ש (פי 40 מהמחיר הנוכחי של הסעודים), ונמשך במחירים של 120, 80, 60 אג' לקוט"ש (מחירים שעודכנו מדי פעם). כיום סוחבת ישראל התחייבויות ל 20 שנה למפיקי החשמל הסולארי במחירים גבוהים, בשיעור של אולי מיליארד אולי מיליארד וחצי שקל (מיותרים) בשנה, כול שנה למשך 20-28 שנים. מה יצא לישראל מההוצאה הנוספת הזו? האם הצלנו את כדור הארץ מהתחממות נוראית? (התרומה הכמותית שלנו בנושא היא בטלה בששים). הרבה יותר חכם וכדאי היה לנהוג כמו הסעודים – להמתין שמחיר הלוחות יהיה סביר ורק אח"כ להתקין אותם בהמוניהם. ההיסטריה הירוקה, והמנהיגים שנכנעו לה, הובילו לעושק הציבור הישראלי בשיעור מיליארד או מיליארד וחצי שקלים לשנה למשך 20-28 שנה. מדוע לא היה למנהיגינו את השכל הישר שגילו הסעודים? או שמא אנו עשירים מהסעודים ויכולים להרשות לעצמנו לשרוף כסף רב ללא חשבון?

כמובן – את ההסבר למדיניות הסעודית אין לחפש דווקא בתחום השכל הישר. הם לא התקינו לוחות שמש עד כה כי מנהיגיהם הזקנים והשמרנים היו קצת מנותקים מהעולם וההיסטריות שלו. סעודיה החלה בהתקנת לוחות שמש רק כעת כי לפני כשנתיים התחולל מהפך בשלטון. המלך הזקן מת ועל הממלכה השתלט יורש העצר הצעיר, מוחמד בן סלמן (32), שחונך במערב, והינו מעודכן בכול האופנות והשיגעונות של המערב, אותם הוא מנסה להעתיק. (והינו, חוץ מזה, גם מגלומאן).

האם כדאי לסעודיה, כעת, להתקין לוחות במחיר מצחיק זה? ייתכן, אינני יודע. יש כמה נקודות שצריך לציין. המטרה המוצהרת של הסעודים היא לחסוך בנפט ובגז. הסעודים לא מפיקים חשמל מפחם (כמונו) שאינו בנמצא בארצם, אלא מנפט וגז שיש לה בשפע. הם מניחים שאם ישרפו פחות נפט בתחנות הכוח שלהם יהיה להם יותר נפט לייצוא במחיר טוב. ייתכן. בינתיים הם לא מצליחים למכור את כול הנפט שהם מסוגלים לייצר, וקיצצו בהפקת הנפט (והיצוא) במסגרת הסכם עידוד המחיר של אופק (OPEC). צריך גם לזכור שהעלות של ייצור הנפט (הפקתו מהבארות), בסעודיה, היא נמוכה מאד (3-5 דולר לחבית) כך שהערך של הדלק שהם חוסכים נמוך. מאידך – החשמל הסולארי מחייב את תחנות הכוח להקטין את הייצור בבוקר (כשהשמש זורחת) ולחדשו אחה"צ, בשעת השקיעה. התזזיתיות הזאת מגדילה את כמות הדלק הדרושה לכול קוט"ש ואת מחיר החשמל בלילה (כאשר אין שמש). ומחיר הקוט"ש הרגיל בסעודיה הוא כנראה הרבה יותר נמוך מאשר אצלנו, בגלל העלות הנמוכה של הדלק. החשבון מסובך.

בנוסף: לא ידוע איזה הטבות נוספות הובטחו לזוכים במכרז הסולארי. הם יקבלו אדמה בחינם – אבל זאת לא הטבה גדולה במדבריות סעודיה. ייתכן שיקבלו גם הטבות בתחום המיסוי והמימון – הדבר לא פורסם. וייתכן שהמציעים בונים על סובסידיות של ממשלת סין ליצרני לוחות השמש. וייתכן גם שטעו בחשבון והציעו מחיר הפסד.

עדיין יש לזכור שהמחיר הנמוך התקבל במכרזים ממשלתיים, המבטיחים רכישה, במחיר הנקוב, של כול קוט"ש שהלוחות יצליחו לייצר. מחיר נמוך לחשמל סולארי הוא חדשות טובות, אבל הוא ייבחן במבחן האמתי – מבחן ההתקנה המסחרית ללא מעורבות ממשלתית. מאות או אלפים של מפעלים וצרכנים צורכים חשמל בעיקר ביום (כאשר השמש זורחת) ומשלמים מאות אלפים ואפילו מיליונים בחשבונות חשמל, כול חודש. הם משלמים לפי תעריף לצרכן שהוא 40-50 אג' לקוט"ש. אם ניתן לייצר חשמל סולארי במחיר 6 אג' (או אפילו 20 אג') – כדאי לצרכנים גדולים אלה להתקין לוחות שמש פרטיים, לשימוש עצמי, ללא צורך באישור ממשלתי, ולחסוך מיליונים בחשבון החשמל. כאשר נראה מאות מתקנים פרטיים כאלה נדע שחשמל סולארי באמת זול.

יש לשמוח על המחיר הנמוך של החשמל הסולארי. אבל... זה לא הופך את ההתקנות של לוחות שמש בארץ, עד היום, במחירים אסטרונומיים (ביחס למחיר החדש), למוצדקת בדיעבד. ההיפך הוא הנכון: המחיר הנמוך הנוכחי מבליט את השגיאה הגדולה והיקרה מאד של מנהיגינו, שנדחפו על ידי ההיסטריה הירוקה הרגשית, ולא הפעילו את שכלם. לא היה קורה שום אסון, לא לנו ולא לעולם, אם התקנת לוחות השמש הייתה מתחילה רק כעת, כשמחירם סביר (כמו בסעודיה).

יעקב

שמש ורוח אינם מסוגלים להפחית פליטות.

אומר כתב הסביבה של הניו יורק טיימס. [בוקר טוב אליהו]. 35 שנה עברו מאז "יום האדמה" שהחל את מסע ההטפות האקלימיות ו 20 שנה מאז הסכם קיוטו, ההסכם הבינלאומי הראשון להפחתת הפליטות והצלת כדור הארץ. הרבה מים עברו בירדן מאז, והרבה "הישגים" יש לדיפלומטיה האקלימית. וועידות אקלים המוניות מתקיימות כסדרן, כול שנה, התודעה גוברת, הסכמים בינלאומיים נחתמו, כול ארצות העולם הצטרפו [מלבד טראמפ הרשע] , הבטחות הובטחו. מחירי לוחות השמש וטורבינות הרוח ירדו פלאים ומיליונים של מתקנים סולאריים ורוחניים הותקנו בעולם. בעצם, עד 2015, הותקנו פי 10 יותר מתקנים מאשר צפו. מיליונים של אנשים, תעמלנים, כלי תקשורת ועסקנים מקדמים במרץ את האנרגיה הירוקה.

 דבר אחד לא קרה: הפחתת הפליטות.

הנה סטטיסטיקה מעניינת: מה כמות פליטות הפד"ח (Co2 ) ליחידת אנרגיה שנצרכה? המספר הזה לא השתנה כלל (לא ירד), מאז 1997 (הסכם קיוטו). אפילו במדינות המפותחות (שהשקיעו הכי הרבה באנרגיה מתחדשת) עדיין פולטים 96% מכמות הפד"ח שפלטו לפני 20 שנה, עבור אותה כמות אנרגיה. "ייתכן והמקורות המתחדשים אינם התשובה" אומר הניו יורק טיימס (האבא של התקינות הפוליטית, והזעקה האקלימית). [חתום: אדוארדו פורטר, הכתב לענייני אקלים].

ב 10 השנים האחרונות השקיעו הממשלות והמשקיעים הפרטיים (שהממשלות הבטיחו להם סובסידיות) מעל 2 טריליארד (או טריליון) דולר במתקני שמש ורוח. (לפי גרסה אחרת הם השקיעו ב 20 שנים 4 טריליארד). מעריכים שכמות ההשקעה הזו (2 טריליארד) היא יותר גדולה מכול ההשקעות בתחנות כוח גרעיניות שהושקעו מתחילת העידן הגרעינים עד כה. כול ההשקעה הזו לא הביאה להפחתה בפליטות.

מכון המחקר Environmental Progress (התומך באנרגיה גרעינית) ביצע ניתוח נתונים על רמת הפד"ח בייצור אנרגיה ב 68 ארצות, מאז 1965. לא נמצא שום קשר בין כמות המתקנים הסולאריים והרוחניים שהותקנו לבין רמת הפד"ח ליחידת אנרגיה. כלומר: אם המטרה היא הפחתת הפד"ח (כדי להציל את כדוה"א מאסונות אקלימיים) – הרי הרוח והשמש אינם תורמים דבר להשגת מטרה זו.

נושא מדאיג אחר הוא המחיר. בעוד מחיר לוחות השמש וטורבינות הרוח ירד פלאים ב 10 השנים האחרונות – המחיר של שילוב מתקנים אלה ברשת אספקת חשמל אמינה ורציפה הוא גבוה מאד. צריך לדאוג למקורות חליפיים (גרעין או מאובנים) לתקופות שהשמש לא זורחת (80% מהזמן) והרוח לא נושבת (75% מהזמן). צריך לדאוג לרווחיות מקורות הגיבוי היכולים לפעול רק חלק מהזמן. צריך לממן אמצעי אגירה יקרים. צריך גם השקעות ענקיות ברשת התמסורת כדי להביא את החשמל ממקומות שיש בהם שמש ורוח למקומות שבהם החשמל דרוש. "התקנה של מקורות מתחדשים בקנה מידה גדול תהיה קשה ויקרה בהרבה מאשר מעריכים" קובע מחקר אחר.

יש סימנים שההתלהבות והנכונות להמשיך ולהשקיע סכומים גדולים באנרגיה מתחדשת נחלשו. אחרי תקופה של עליה תלולה בהשקעות באנרגיה מתחדשת, נעצרה העלייה מאז 2010. מאז, משקיעים בעולם סכום "שטוח" של 250 מיליארד דולר לשנה – זה רבה כסף אבל רחוק מלהספיק. "אנו זקוקים להשקעה כפולה לפחות כדי להתקרב למטרה הנכספת של הגבלת ההתחממות הגלובאלית ל 2 מעלות" (היעד של הסכמי פאריס) – אומר מומחה אחד.

אם נתחשב בטענה שהשמש והרוח לא מסוגלים להפחית את הפליטות – אז לא חשוב כמה ישקיעו – הפליטות לא תקטנה, כמו שלא קטנו עד עכשיו – אומר פורטר. נדרשים אמצעים מדעיים-טכנולוגיים חדשים, שעוד אין לנו. השקעה ברוח ושמש לא מובילה לשום מקום. זו לא הערכה, זה ניתוח של נתוני האמת של מה שהתרחש בזירת ייצור האנרגיה העולמית ב 20 השנים האחרונות.

לדברי פורטר לעיל, (שראה את האור אחרי 20 שנה), אני יכול להוסיף: בוקר טוב אליהו. העולם שילם 2 או 4 טריליארד דולר בבניית מתקנים שאין בהם תועלת כדי להבין מה שניתן היה להבין (לו רצו לשמוע), ורבים חישבו ואמרו מראש, לפני שהוציאו גרוש.

אבל, איך אומרים: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. בינתיים, הוצאת הכסף לריק בעולם ואצלנו נמשכת במלוא הקיטור. ופליטות הפד"ח נמשכות כרגיל.

יעקב