גרינלנד – המעבר מתקופת הפשרת השלג השנתית להצטברות השנתית.

פרופ' מיכה קליין

המעבר מאוגוסט לספטמבר באיזורי הקוטב הצפוני מלווה במעבר מתקופת הפשרת השלג לתקופה בה השלג מתחיל להצטבר על גרינלנד. מהלך שנתי זה מוצג בגרף הבא המראה עלייה במסת השלג מחודש ספטמבר עד לשיא צבירה בסוף מאי ואז הפשרה של השלג בחודשים יוני-יולי-אוגוסט.

יש להבין כי הגרף איננו "חוזר" לערך  0 שכן כאן מוצג רק מאזן הרווח/הפסד שנתי על פני האי. צריך לזכור כי בנוסף לתהליך זה מתקיים התהליך של התמוטטות חזית הקרחונים לים שגם היא גורמת להפסד שנתי של קרח.

בגרף מופיע הקו האפור המציין את הממוצע של צבירה/הפשרה של שלג בגרינלנד בשנים 1981-2010. ההתנהגות של התהליך די קבועה.

כאשר אנו בודקים את המאזן של שש השנים האחרונות אנו ראוים מגמה ברורה של צבירה הגבוהה מהממוצע. בשנים 2017,2018,2021,2022 מאזן השלג בסוף העונה גבוה מהממוצע, שנת 2020 היא קרובה מאד לממוצע ורק בשנת 2019  ההפשרה היתה רבה יותר מהפשרה ממוצעת.

הצבירה הכוללת בשנת 2022 היתה 450 ביליון טון של שלג.

המהלך השנתי של צבירה/הפשרה של שלג בגרינלנד.

נא לזכור מאיימים עלינו בהתחממות גרינלנד ובהמסה מוגברת שתביא לעלייה גדולה בפני הים אך התצפיות בשטח מראות כי אין לאיום הקטסטרופה  על מה להישען. 

קצת היסטוריה קרחונית

פרופ' מיכה קליין

בשנים 2007-2012 נערך מחקר מקיף בו השתתפו 14 מדינות, (בלגיה, קנדה, סין, דנמרק, צרפת, גרמניה, איסלנד, יפן, קוריאה, הולנד, שבדיה, שוויץ, אנגליה וארצות הברית), בהובלת מכון נילס בוהר בקופנהגן, דנמרק. שם הפרויקט היה NEEM . ההשקעה בפרויקט הייתה 9 מיליון דולר.

North Greenland Eemian)) (Eemian שם התקופה הבין קרחונית שקדמה להולוקן לפני כ-120.000 שנה)

מטרת המחקר הייתה לקדוח קידוח עמוק בקרח בצפון גרינלנד כדי להגיע לשכבות הקרח מהתקופה הבין-קרחונית שקדמה לתקופתנו תקופת ההולוקן, שהיא התקופה הבין-קרחונית הנוכחית.

הקידוח הצליח והמקדח "ירד" לשכבות קרח בנות 150.000 שנה.

איור 1. מיקום הקידוח.

כבר בשנת 2013 פורסמה ידיעה ראשונה על תוצאות הקידוח

 

הידיעה דיווחה על כך שהטמפרטורה בזמן התקופה הבין-קרחונית לפני 120.000 שנה הייתה ב-8 מעלות גבוהה יותר מאשר הטמפרטורה כיום, בתקופה הבין-קרחונית הנוכחית.

בזמן תקופת ה-Eemian  גובה פני הים בעולם היה בין 4-8 מטר גבוה מפני הים כיום. אך בגרינלנד התקיים הקרחון שהיה נמוך בכמה מאות מטרים בלבד( מתוך למעלה משני ק"מ עומקו כיום).

החוקרים מציינים כי למרות העלייה הגדולה בטמפרטורות לפני 120.000 שנה, הקרח מעל גרינלנד לא נעלם וממצאי המחקר מראים כי בשיא התקופה החמה שנמשך כ-6.000 שנה, רק 25% מנפח הקרח בגרינלנד הומס.

מידע זה חשוב לכל מחשבי הקיצין המאיימים עלינו בקטסטרופה של הפשרת גרינלנד ועלייה דרמטית בגובה פני הים.

כיום אף אחד לא מדבר על עלייה של 8 מעלות כפי שאכן התרחשה לפני 120.000 שנה.

מידע זה חשוב גם להבנת הגיחוך בטענה שהאדם על ידי שריפת דלקים פוסיליים הוא הגורם להתחממות. התחממות הרבה יותר גבוהה התרחשה כאשר אף אחד לא שרף דלק פוסילי.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר: ככול שאתה מביט יותר אחורה אתה יכול לראות יותר קדימה.

"The farther backward you can look the farther forward you can see". 

האם אפשר לייצר חשמל רק מאנרגית שמש ואגירה? האם כדאי?

הפורום לרציונליות סביבתית מארח את 

הרצאת בן ציון פרידמן:
האם אפשר לייצר חשמל  רק מאנרגית שמש ואגירה?  האם כדאי?

ההרצאה תועבר בזום ביום שני 05/09 בשעה 20:00

דו"ח שהוכן בינואר 2021 על ידי  צוות אנשי מקצוע  מטעם מכון השל טוען לא רק שזה אפשרי, אלא זה גם נחוץ וגם כדאי כלכלית.  

בהרצאה נבחן את הדו"ח ואת טענותיו ונראה אין בכך לסייע למניעת אסונות אקלימיים, מהלך כזה לא ישפיע על ההתחממות הגלובלית, לא יגרום להפחתת פליטות הפחמן בעולם ולא יהיה כדאי מבחינה כלכלית.
אך כן יהיו לכך תופעות שליליות רבות.

המרצה - בן ציון פרידמן מהנדס אנרגיה בעל ניסיון של 40 שנה במגוון גדול של נושאים רלוונטיים. בין השאר: מודלים כלכליים של אגירת חשמל, ניהול פרויקטים, תמחור פרויקטים, הנדסת מערכת, סימולציות נומריות של זרימה ומעבר חום, בטיחות ואמינות, פיתוח מערכות אנרגטיות ועוד.

האירוע מתקיים בשיתוף עם מושג ירוק, הבלוג הירוק וזום לחירות.

לקבלת קישור הירשמו כאן

זה הזמן להיבהל? פרופ' יונתן דובי בתכינתה של ורדה רזיאל ז'קונט

האם ההיסטריה סביב משבר האקלים מעט מוגזמת?
ורדה רזיאל ז'קונט אירחה בתוכניתה את פרופ' יונתן דובי (אוני' בן גוריון), שהפיג את החששות.

במהלך השנה האחרונה, נדמה כי משבר האקלים הופך יותר ויותר למשהו שמדברים עליו. אם זה החום הכבד שנע לטמפרטורות גבוהות במיוחד, אם אלו ההצפות והשריפות ברחבי העולם שקורות כמעט בלי סיבה נראית לעין, ואולי מדובר במובילי דעה בשלל גילאים, שפתאום אכפת להם ממה שקורה בכדור הארץ. 

כשניגשים לזירה המדעית ומנסים להבין האם כצעקתה, ישנם מומחים משני צדי המתרס עם נימוקים מבוססים, שחלקם מודיעים רשמית כי זה הזמן לדאוג לסביבה, ומנגד, ניצבים מדענים שלא כל כך בטוחים שיש סיבה ממשית לחשוש דווקא עכשיו.

על מנת לנסות וליישב, לפחות לעת עתה, את הסוגיה הקדחתנית המפחידה לא מעט אנשים, אירחה ורדה רזיאל ז'קונט בתוכניתה את פרופ' יונתן דובי, חבר המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון, הנמנה עם אלה השומרים על קו הריאליסטי יותר בכל מה שנוגע אל משבר האקלים הניצב לפתחנו. 

היכן אתם על סקלת הדאגה? 

"אין משבר אקלים" מסביר ג'ון קריסטי, פרופ' למדעי האטמוספירה באונ' אלבמה

הקלטה של פרזנטציה באירוח הפורום האירי למדעי האקלים (ICSF). האירוע נערך ב-21 בינואר 2021.

Dr John R Christy is the Distinguished Professor of Atmospheric Science and Director of the Earth System Science Center at the University of Alabama in Huntsville. Since November 2000 he has been Alabama's State Climatologist. In 1989 NASA’s Dr Roy W Spencer (now a Principal Research Scientist at UAH) and Dr Christy developed a global temperature dataset from microwave data observed from satellites. For this achievement, the team was awarded NASA's Medal for Exceptional Scientific Achievement in 1991. In 1996, they were selected to receive a Special Award by the American Meteorological Society "for developing a global, precise record of earth's temperature from operational polar-orbiting satellites." In January 2002, Dr Christy was inducted as a Fellow of the American Meteorological Society.  Dr Christy has served as a Contributor  and Lead Author in several IPCC Reports. Dr Christy has also provided testimony to several congressional committees. He was recently appointed to the US EPA’s Science Advisory Board.

 

פרופ' נתן פלדור ב"כאן" הסכתים

פרופ' פלדור התפרסם בבלוג כאשר קרא בעבר למשרד להגנת הסביבה לחדול ממלחמתו בהתחממות הגלובלית ולטפל בבעיות הסביבתיות של ישראל, וכן בפוסטים נוספים (קישור).  ב-21-7-2022 הוא הופיע בהסכת בערוץ "כאן".

מתוך אתר כאן: בשבוע שבו נראה שהנבואות הקודרות מתגשמות וההתחממות הגלובלית כאן להישאר, חן ביאר מארח את פרופ' נתן פלדור, חוקר שינויים אקלימיים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, שמציע נקודת מבט אחרת, מקובלת פחות, ומסביר למה השד לא נורא כל כך, למרות הכול.

עורך: דניאל אופיר | עיצוב קול ומיקס: רחל רפאלי | ביצוע טכני: צביקה בשבקין, שרון לרנר

פרופ' יוני דובי ופרופ' מיכה קליין בערוץ 14 בתחקיר סכנה ירוקה

גלעד צוויק וערוץ 14 הפיקו תחקיר על הסכנות לביטחון וכלכלת מדינת ישראל, התחקיר שודר אמש. מוזמנים לצפות ולבחון גם את תגובות המבוקרים בכתבה. פרופ' עדי וולפסון, תעמלן סביבתי שבהכרזותיו חסרות האחריות עסקנו רבות בבלוג, גם הוא מופיע בכתבה.

לדף הכתבה באתר הערוץ – כאן. 

המקצועיות העיתונאית נמסה בגל החום הנוכחי באירופה

כותרות העיתונים והמהדורות המשודרות מתארות את גל החום הנוכחי באירופה. הדובדבן של גל הדיווחים הנוכחי הוא הסיפור על מסלולים נמסים בשדות תעופה.

רשת סקי ניוז הבריטית הכריזה כי מסלולי שדות תעופה נמסים בחום, וערוצי תקשורת ישראלים רבים חוזרים ומהדהדים את ה"ידיעה" הזאת ללא שום בדיקה.

ערוץ 13 ממחזר את הטענה של סקיי ניוז על מסלול שנמס בחום.

 מבזק חדשות בוואלה (מעל) מהדהד גם הוא את הידיעה. גם מבזק חדשות בחדשות N13, דיווחים בגלי צה"ל ובערוצים נוספים לא חסכו מהציבור בישראל את הידיעה.

המציאות: אספלט לא נמס בחום של 40 מעלות... גם לא בחום של 60 מעלות.

היה ניתן לצפות מהעורכים והעיתונאים החרוצים שלנו להפגין מעט ביקורתיות שכן ברור לכל, בוודאי בישראל, כי אספלט לא נמס בחום של 40 מעלות צלסיוס. את זאת אנו יודעים באופן ישיר.

על פי הנתונים ההנדסיים שסופקו על ידי ד"ר ולדי פריד וד"ר עמית קני אין בעיה הנדסית המונעת שימוש במסלולי נחיתה גם בטמפרטורה של 80 מעלות בסוגי אספלט מסויימים.

מעל: ציטוט מתוך International Journal of Pavement Engineering המציג את טמפרטורות הסף לשימוש במסלולי תעופה כאשר הציון האחרון מסביר כי גם בטמפרטורה של 85 בסוגי אספלט מתאימים המסלול יכול לפעול. 

 במילים אחרות, לא קיימת תופעה של התמוססות מסלולים בטמפרטורות הנוכחיות. יש בעיה רגולטורית ספציפית באנגליה. בעוד שטכנית ניתן להשתמש במסלולי המראה ונחיתה עד לטמפרטורה של 80 מעלות, ברוב המדינות מותר להשתמש בהם רגולטורית עד 50-70 מעלות, ובבריטניה באופן חריג ויוצא דופן רק עד 35 מעלות. ראו באיור המציג את סף הטמפרטורה לשימוש במסלולים על פי הרגולציות לפי רשויות שונות.  

 

לסיכום

התקשורת הישראלית, כמו גם הבינלאומית, התנתקה מזמן מהדרישות המקצועיות של בירור עובדות באופן יסודי לפני הפצתן. נראה כי מידע סנסציוני מפחית עוד יותר את ההקפדה על סטנדרטים. לא נותר לנו, צרכני התקשורת הביקורתיים אלא לכלול את בדיקת העובדות כחלק מתהליך צריכת המידע שלנו והקפדה על ביקורתיות וספקנות כלפי דיווחים המוגשים לנו ללא כל סייג, במיוחד הסנסציוניים שבהם.

בועז

 

"קוד אדום לאנושות או קרב על החיים?" - מבט אחר על אקלים סביבה ואנרגיה

הזמנה להרצאת פרופ' יוני דובי

יום חמישי, 21.7 | בשעה 20:00 | חצר בית קינן

הציבור מוזמן להרצאה מרתקת של פרופ' יונתן דובי בחצר "בית קינן", בהרצליה. פרופ' דובי הוא חבר המחלקה לכימיה אוניברסיטת בן גוריון. חתן פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי לשנת 2017.

בהרצאה נסקור את העדויות למשבר האקלים לאור הנתונים המדעיים שנאספו על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC. נבחן את הפער בין הנתונים לבין מה שאנחנו שומעים בתקשורת ומהפוליטיקאים (ולאחרונה גם מהמורים של ילדינו), ונראה שלמרות מה שמספרים לנו - הפאניקה מוגזמת, ולא מדובר בקטסטרופה. לסיום, נבחן את הפתרונות שמציעים לנו - בעיקר מעבר מאסיבי לחשמל מהשמש - על משמעויותיהם, מחירם האמיתי והמחיר הסביבתי שהם נושאים בחובו. נסיים עם מדריך לאקטיביסט האופטימי - כיצד לתעל את הרצון הטוב לטובת פעילויות סביבתיות מועילות.

פתוח לקהל הרחב, בהרשמה מראש.
נשמח לראותכם!

להרשמה הקישור כאן.

שיעור בהיסטוריה אקלימית

כל אמצעי התקשורת מדווחים לנו השכם והערב כי גלי החום הצפויים לנו, כמו גם השיטפונות הגדולים הצפויים לנו, הם תוצר של ההתחממות הגלובלית המביאה למצבי קיצון רבים יותר.

הרישום הכמותי של טמפרטורות ושל אירועי שיטפונות גדולים מופיע בספרות העולמית רק מלפני כ- 200 שנה, טרמומטרים, מדי ספיקה, מדי גאות וכדומה, עדיין לא היו קיימים אז. 

אף על פי כן האקלים של תקופות קדומות יותר מוכר לנו מנתוני פרוקסי, טבעות עצים, קידוחי קרח וכדומה וכן מתיאורים מילוליים של מצבי קיצון. תיאורים אלה  פורסמו בעיתונות העולמית כבר לפני שנים רבות בטרם נולד "הרעיון" של התחממות גלובלית עקב פעילות האדם הפולטת פחמן דו חמצני. 

פרופ' מיכה קליין.