המכונית החשמלית פולטת דתפ"ח.

פרופ' דני רבינוביץ', פרופסור לסוציולוגיה, הוא חממיסט מושבע. חקר השפעת הנזקים (המשוערים) של ההתחממות הגלובאלית (המשוערת) על השכבות החלשות בארץ ובעולם הוא נושא העיסוקו המרכזי (או אחד הנושאים המרכזיים). הא מקדיש חלק גדול מזמנו (אולי כולו) להטפה בנושאי ההתחממות. יש לו בלוג המוקדש בלעדית לנושא.

הוא יצא במאמר נגד המכונית החשמלית של שי אגסי (בטר פלייס). ליתר דיוק: נגד הטענות שהיא תושיע אותנו מהפליטות ומההתחממות.

הטענה שלו פשוטה: המכונית צורכת חשמל. חשמל מופק, בארץ, בעיקר מפחם. המכונית עצמה לא פולטת דתפ"ח (וגם לא שום גזים מזהמים וזה בעצם יתרונה). אבל בתהליך ייצור החשמל שהיא צורכת, נפלט דתפ"ח. פרופ' דני רבינוביץ' חישב ומצא שהמכונית החשמלית של אגסי תגרום לפליטה של 187 ג' דתפ"ח לקילומטר (בתנאי הארץ) – בעוד מכונית רגילה, על בנזין, באותו גודל, פולטת רק 130 ג' דתפ"ח לק"מ.

אני לא בדקתי את חישוביו, ולא יכול לאשר אותם. אני לא בטוח שזה מדויק כי תחנות הכוח יעילות יותר ביצירת אנרגיה בזכות גודלן. גורם נוסף הוא שעת הטעינה. בשעות של צריכה נמוכה יש עודף כושר ייצור של חשמל, כי תחנות כוח פחמיות לא ניתן להדליקן ולכבותן בין רגע. התחנות ממשיכות לפעול גם כאשר הביקוש יורד – למשל בלילה – ואם המכוניות יוטענו בשעות אלה הן לא יגרמו לשריפה של פחם נוסף.

בכל אופן – בגדול הוא צודק. אין נסיעה בלי אנרגיה, ואין אנרגיה בלי פחם או נפט (לפחות לא כרגע, ולא אצלנו). המכונית החשמלית צורכת אנרגיה, ופירושו – פולטת דתפ"ח. החישוב המדויק –גרם פחות או גרם יותר – לא ממש משנה את התמונה בגדול.

אין זה אומר שאין למכונית החשמלית יתרונות מבחינת איכות הסביבה. מכוניות על בנזין ועל סולר פולטות מזהמים לאוויר מלבד הדתפ"ח (שאינו מזהם), וריכוז המכוניות בערים צפופות ופקוקות גורם לזיהום האוויר בעיר. אם נחליף את המכוניות לחשמליות יפחת הזיהום בערים במידה ניכרת, ויועתק אל תחנות הכוח, אל מחוץ לעיר. זהו בהחלט יתרון. מבחינת הדתפ"ח זה לא משנה – פליטה בעיר או מחוץ לעיר זהה, אבל דתפ"ח אינו מזהם. מבחינת מזהמים זה כן משנה.

המבחן של המכונית החשמלית הוא , לדעתי, לא סביבתי אלא כלכלי בלבד. אם הן יהיו זולות במידה ניכרת ממכונית רגילה (זולות מבחינת מחיר רכישה + תפעול או תדלוק), הן ימכרו. או לא – לא. הדבר תלוי בעיקר במחיר הדלק. היום המכונית החשמלית לא כדאית, בהשוואה 1:1 מול מכונית רגילה. אפילו לא קרוב. אבל שני גורמים עשויים להפוך אותה לכדאית: הנחה גדולה במיסים (או סובסידיות) וייקור גדול של הנפט. שניהם יכולים לקרות.

בכל מקרה – יעברו הרבה מים בירדן עד שהמכוניות החשמליות יחדרו לשוק במספרים משמעותיים – ואני לא מדבר על החלפת המכוניות הרגילות, אלא על חדירה בכמות משמעותית... 15, 20 שנה מינימום, אם בכלל...

והפיל שבחדר הוא : מאיפה ייקחו חשמל לטעינת המכוניות ? כרגע העולם כולו צועד לקראת מחסור חמור וכרוני בחשמל. אם ניתוקי זרם יהפכו לשגרה, הדבר הראשון שייעשה הוא הטלת איסור על טעינת מכוניות...

יעקב