דפים

22 ביוני 2018

הוויכוח האקלימי – תמונה עדכנית


ד"ר ג'ודי קורי הכינה סיכום טוב של מצב הוויכוח האקלימי, אותו היא הולכת להציג בדיון פומבי בנושא בהשתתפות מדענים חממיסטים (ביניהם מייקל מאן). הנה תמצית התמצית שלה:

א. ההסכמה - נקודות שכולם (כמעט) מסכימים: 
1. הייתה התחממות גלובאלית מאז 1880.
2. בני אדם פולטים פד"ח (פחמן דו חמצני) לאטמוספרה. 
3. לפד"ח וגזי חממה אחרים יש השפעה מחממת על האקלים.

ב. המחלוקת - נושאים חשובים בהם יש מחלוקת: 
1. האם ההתחממות נשלטת (או נגרמת בעיקר) על ידי בני האדם (לעומת גורמים טבעיים). 
2. מה שיעור ההתחממות הצפוי במאה ה 21? 
3. האם ההתחממות תהיה מסוכנת? 
4. מה צריך לעשות? כיצד לטפל בבעיה (אם יש)?

אין שום דבר יוצא דופן או פסול במחלוקת מדעית. אדרבא – מחלוקת מדעית מתרחשת כאשר הידע לוקה בחסר, והיא גורם מדרבן להגברת המחקר וצבירת ידע להבהרת המצב.

הסיבות לשינויי האקלים: החממיסטים מניחים שמערכת האקלים היא סטטית ויציבה ומשתנה רק בהשפעת גורמים חיצוניים – במקרה זה הפד"ח. הספקנים חושבים שהאקלים הוא מערכת דינמית מסובכת והשינויים הם בעיקר תוצאה מתופעות מחזוריות טבעיות. שתי הגישות לא בהכרח סותרות. החממיסטים מודים ששינויים טבעיים מתרחשים, הם רק טוענים שהשינויים הטבעיים לכאן ולכאן מתאפסים בסופו של דבר והשפעתם בטלה. חסידי השינוי הטבעי מודים שלפד"ח השפעה מחממת, אבל חושבים ששיעור ההשפעה זעיר ביחס לשינויים הטבעיים.

המחלוקת בין המחנות מתבטאת במסקנה הסופית: הראשונים חושבים שניתן לשלוט על האקלים על ידי שליטה בריכוז הפד"ח, המחנה השני טוען שבני האדם לא יכולים לשלוט ולכוון את האקלים, כלומר הקטנת פליטות הפד"ח תשפיע מעט מאד, אם בכלל, על האקלים.

ד"ר קורי מספרת על עמדתה, שעד שנת 2010 הייתה כעמדת ה"רוב" – כלומר ה IPCC  (פנל בין-ממשלתי לשינויי האקלים בחסות האו"מ), אולם אחרי שטרחה לבדוק את הפרטים בעצמה הפכה לספקנית. ה IPCC  הוקם, והסכמי אקלים נחתמו לפני שהיה ידע מדעי המצדיק זאת. היה לחץ פוליטי כבד על ה IPCC  למצוא צידוק לפעילות האקלימית, ובדוחות שלו משנים 1990, 1995 ו 2001 הוא דיווח על יותר ויותר השפעה של בני אדם על האקלים ללא בסיס מדעי מוצק – אלא ממניעים פוליטיים.

נושא אחר הוא עליית פני האוקיינוסים – שזה הנזק העיקרי שהחממיסטים מתריעים מפניו.


רואים בגרף שעליית פני האוקיינוסים החלה בערך ב 1860 (הרבה לפני שהחלו פליטות הפד"ח האנושיות להיות משמעותיות), שהעלייה היא בערך כ 20 ס"מ למאה שנה, כמו שהיה במאה השנים האחרונות, והעלייה הגדולה בפליטות בין 1950-80 לא גרמה להגברה בקצב עליית פני הים. כלומר: עד כה לא רואים קשר ברור בין עליית פני הים ופליטות הפד"ח.

השאלה העיקרית: באיזו מידה גורמות הפליטות של בני האדם לשינויי האקלים? התשובה הקצרה: "איננו יודעים" כי לא ניתן להפריד בין השפעת הפד"ח לגורמים טבעיים. לדעת ד"ר קורי יש סיכוי כ 50% שפליטות הפד"ח תרמו פחות מ 50% להתחממות שהייתה. (כלומר: איננו יודעים, כול האחוזים האלה הם ניחושים על בסיס הרגשת הבטן).

האם כדאי להקטין את פליטות הפד"ח? בהחלט. למה לא? אבל בלי היסטריה ובלי לגרום נזקים אחרים, שעלולים להיות גרועים מהמחלה. צריך להקטין ככול האפשר את זיהום האוויר (שאיננו פד"ח), צריך להגביר את העמידות שלנו (resilience), כלומר היכולת להסתגל שתלויה בכלכלה חזקה ועשירה. חשוב להבטיח שלכול אחד תהיה גישה לאנרגיה. (מחסור באנרגיה פירושו עוני, סבל ורמת סיכון גבוהה).

לבסוף מתריעה ד"ר קורי נגד "אפקט בית המשוגעים" שנגרם על ידי הוויכוח האקלימי. הוא נגרם על ידי: 
1. בטחון יתר בתיאוריה פשטנית של שינוי האקלים (קרי על ידי פד"ח). 
2. הניסיון לכפות "קונצנזוס" באמצעים פוליטיים ולא מדעיים. 
3. ניסיון להשתיק הבעת דעות שונות בתחום המדע והצעדים הדרושים. 
4. התקפות אישיות לא ענייניות נגד מתנגדי הקונצנזוס.

 ד"ר קורי עצמה אולצה להתפטר ממשרתה כפרופסור (לאקלים) באקדמיה (משרה שנחשבת למשרה לכול החיים) בשל דעותיה הספקניות בנושא האקלים.
עד כאן ד"ר קורי, שדעותיי הושפעו רבות מדעותיה. אני הייתי מסכם כך:
1. אין ביסוס מדעי לנבואות על אסונות אקלימיים בגלל הפד"ח. ההיסטריה האקלימית היא על בסיס רגשי ואידאולוגי, לא מדעי.
2. גם לו היה ממש בנבואות האסון – ה"פתרון" המוצע – לוחות שמש ותחנות רוח – אינו פותר כלום, וההשקעה האדירה בהם היא בזבוז כסף לריק (הגברת העוני) וגם פגיעה בסביבה ובבני האדם.

יעקב



2 comments:

גדי אבידן אמר/ה...

נדמה לי שהמשפט שכתבת-
"החממיסטים מניחים שמערכת האקלים היא סטטית ויציבה ומשתנה רק בהשפעת גורמים חיצוניים – במקרה זה הפד"ח."
הוא לא נכון. לפחות חלק מהמדענים (אם לא הרוב או כל) "החממיסטים" לא טוענים שהמערכת היא סטטית ויציבה- זה ידוע להם שהמערכת תנודתית ומשתנה- מבחינת טמפרטורות ומבחינת ריכוז פחמן דו חמצני ובוודאי מעוד בחינות.

החלק השני של המשפט יותר מעניין אותי. אתה אומר שה"חממיסטים" טוענים שהמערכת משתנה רק בהשפעת גורמים חיצוניים- איפה קראת את זה? למיטב ידיעתי הצנועה לפחות חלק (אם לא רוב או כל) המדענים ה"חממיסטים" טוענים שהמערכת משתנה כתוצאה מגורמים שונים.

ולעניין טיפה יותר פילוסופי אך מהותי מאד -האם אתה חושב שבני אדם הם "גורם חיצוני", או שהם חלק מהמערכת? האם אנחנו מתקיימים במערכת שהיא מטריקס של קשרים והשפעות בין גורמים רבים- גיאולוגיים, מטאורולוגיים, ביולוגיים, שאנחנו חלק ממנה?

אתה עוד טוען שה"חממיסטים" טוענים שאנו יכולים "לשלוט" במזג האוויר-"מחלוקת בין המחנות מתבטאת במסקנה הסופית: הראשונים חושבים שניתן לשלוט על האקלים על ידי שליטה בריכוז הפד"ח, המחנה השני טוען שבני האדם לא יכולים לשלוט ולכוון את האקלים"
גם כאן אני לא מסכים. אני די בטוח שלפחות חלק (אם לא רו או כל) ה"חממיסטים" לא חושבים שאפשר "לשלוט" במזג האוויר אלא חושבים שאפשר להשפיע על מזג האוויר, ובפרט אם בני האדם יצליחו לצמצם פליטות פחמן דו חמצני לפני שייחצו נקודות המפנה שאחריהם ההידרדרות עשוייה להיות מהירה.

עוד נקודה אחת לפני שאני מתעייף (אני קצת עייף) אתה אומר שבכדי להתמודד עם משברים צריך כלכלה חזקה. להבנתי, חלק משמעותי מכלכלה חזקה היא סביבה טבעית מגוונת, שופעת ונקייה. אני מאמין שאתה מסכים איתי לגבי זה. האם אתה אינך מסכים שרוב הכלכלה (במובן המקובל של המילה) בימינו מסכנת את המשאבים הטבעיים שהם קריטיים להתמודדות עם משברים עתידיים?

אנונימי אמר/ה...

יעקב אני פעם ראשונה קוראת כאן
בהתחלה זה היה נשמע מעניין, אבל די מהר זה נהיה פשטני מדי ולא מדויק (על גבול חוטא לאמת).

"ה"פתרון" המוצע – לוחות שמש ותחנות רוח – אינו פותר כלום, וההשקעה האדירה בהם היא בזבוז כסף לריק (הגברת העוני) וגם פגיעה בסביבה ובבני האדם."

אולי לא שמת לב כשכתבת את הפוסט שלך ביוני 2018, אבל היום ההשקעה באנרגיה סולארית (מתעלמת מהרוח בכוונה-זה גם ככה בקושי קיים בארץ) בישראל היא לא רק משתלמת כלכלית, אלא גם הדרך היעילה ביותר לביטחון אנרגטי ולחשמל ירוק.
גם אם נגיד שאין התחממות גלובלית כלל וכלל (כמו הפרופסורית המפוטרת שאותה אתה מעריץ כעיוור) האם אפשר להכחיש את זיהום האוויר שנפלט מכלי תחבורה או מתחנות כוח פוסיליות? סע לחדרה בהזדמנות, ואז תאמר ותגיד מה זה הערפל הזה ששט לו דרך קבע מעל ארבעת הארובות של תחנת הכוח?

אתה לא אמין ולדעתי כך גם המקורות שלך. אולי הם פשוט מיושנים ולא רלוונטיים עוד.

חשמל סולארי הוא לא רק משתלם הוא גם הכרחי במדינה כמו שלנו.

תבדוק את המקורות שלך שוב. אולי כשקראת כתבות ומאמרים מ2010 או 2012 דובר שם על כמה שזה לא כלכלי ולא משתלם; היום ב2018 תיעול אנרגיה סולארית זה כבר ממש צורך במדינת ישראל.

בתור בלוגר שקורא לבלוג שלו "בלוג ירוק" הייתי מצפה למידע מהימן יותר, מאשר כזה שאני יודעת להפריך בעצמי על רגל אחת.