קפיצת שיא בפליטות

כך מודיע הניו יורק טיימס. בשנת 2010 גדל פליטות הפחמן העולמיות ב 5.9%. הקפיצה בכמות הפליטות, ששיעורה חצי מיליארד טון, היא הגבוהה ביותר, במונחים אבסולוטיים, אי פעם, מאז המהפכה התעשייתית. במונחים של אחוזים הקפיצה היא השנייה בגודלה אחרי זו של שנת 2003.

העלייה באה אחרי ירידה של 1.4% בשנת 2009. עכשיו מסתבר שהירידה ב2009 נבעה מהמשבר הכלכלי וההאטה ביצור, ולא ממגמה של מעבר לאנרגיה ירוקה. העלייה הגדולה ב 2010 נבעה מהבסיס הנמוך של 2009, אבל משערים שבשנים הבאות הפליטות תעלינה ב 3% לשנה, כמו בכול העשור של שנות ה 2000. זו עלייה בקצב לעומת הקצב של 1% לשנה בשנות ה 1990.

הפליטות של ארה"ב נפלו ב 7% ב2009 , אבל קפצו חזרה ב 4% ב 2010, הפליטות של סין עלו ב 10.4% ב2010.  אפשר היה לחשוב שיש התייצבות מסוימת, או אפילו ירידה בפליטות בארצות המפותחות (בהן העלייה יותר מתונה מאשר בסין), אבל זו אשלייה. מה שקורה הוא שהארצות המפותחות מייצאות את המפעלים, ואיתם הפליטות, לארצות המתפתחות. אין ירידה בפליטות אלא העתקה במיקום בלבד.

הכתב כותב שההתקדמות המועטה (אפסית) בצימצום הפליטות נובעת מההתנגדות הפוליטית חריפה נגד המעבר לארנגיות ירוקות, בגלל החשש מהתייקרות האנרגיה. זה לא נכון. הביעה היא לא המחיר היקר של האנרגיה הירוקה – הבעיה היא שאין אנרגיה ירוקה. השמש והרוח הן אשלייה, הן מפיקות מעט מאד אנרגיה, רחוק מאד ממה שאנו צריכים. לא קיימים מקורות אנרגיה ירוקים בעלי יכולת ייצור בהיקף שיתאים לצריכה שלנו. עד שלא יגלו מקורות חדשים לא תהיה ירידה ברמת צריכת האנרגיה וברמת הפליטות, לא יעזרו דיבורים והטפות. אנשים לא יישבו בחושך.

המצב הזה מבליט גם את האבסורד שבדיבורים ובתקוות האלה, וגם בהסכם קיוטו המבוסס עליהם. גם המדינות שחתמו על הסכם קיוטו והתחייבו להקטין פליטות לא הקטינו. זה לא בגלל שהן לא רצו, ולא השתדלו, הן רצו מאד, ובזבזו 240 מיליארד דולר בשנת 2010 ומיליארדים רבים לפני זה ואחרי זה (כי התחייבו לקנות אנרגיה ירוקה במשך 20 שנה). אנשים מסרבים להכיר בעובדה שאי אפשר לעשות יש מאין, ומה שאין – אין. אין אנרגיה ירוקה, הדיבורים על זה הם דיבורים לא מציאותיים.

אבל ההטפות נמשכות ביתר שאת, ואיתן ביזבוז הכסף לריק, והקינות על מר גורלנו המתחמם.

יעקב

מדיבורים הזויים לבזבוזים ממשיים.

כבר כתבנו על רצונו העז של ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, להציל את האנושות מפגעי הנפט. בהשפעת יועצו לענייני כלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, הוא אמר:

"בימים אלה אנחנו פועלים לרכז מוחות בכירים בישראל באמצעות ראש המועצה הכלכלית-חברתית פרופסור יוג'ין קנדל, כדי שבתוך 10 שנים נוכל להציע לעולם חלופות לנפט", אמר נתניהו.

עכשיו הולכים לתרגם דיבורים הזויים לבזבוז כסף ממשי ביותר.

המדען הראשי הוציא בקשה לציבור RFI להציע מחקרים במגמה לחפש תחליפי נפט.

בקיץ 2011 אישרה הממשלה השקעה של 1.5 מיליארד שקל לעשר שנים לתחום, על בסיס עבודה שהוכנה במועצה הלאומית לכלכלה. לשכת המדען תקבל כמחצית מהסכום לעידוד השקעות פרטיות בפיתוח תחליפי אנרגיה לתחבורה.

לא שהמטרה אינה ראויה. לא שלא רצוי להמציא תחליפי נפט. כולם יודעים שכדאי להמציא תחליפי נפט, ומי שימציא יתעשר באופן מיידי. כול מי שיש לו יד ורגל במחקר מחפש תחליפי נפט, בארץ ובעולם. כול יזם ומשקיע הון סיכון בעולם מחפש בנרות מחקרים כאלה להשקיע בהם. יש לתת לכול גורמי המחקר בארץ ובעולם להמשיך בחיפושיהם הברוכים.

אך – מה יכול נתניהו ו"המדען הראשי" לתרום למאמץ? הוא יכול לשרוף 1.5 מיליארד שקל, כסף ציבורי לריק. אין שום צורך בהתערבותו של המדען הראשי (ואין שום צורך במדען הראשי בכלל). אל תסתנוורו מה"חזון" של נתניהו על עולם ללא נפט – הסיכוי הוא שהתוצאה של המחקרים הממומנים של ידי המדען הראשי (וגם של אחרים) תהיה מחקר ללא תוצאות, ושריפת כסף לריק.

הממשלה אינה קרן הון סיכון ואסור לה לבזבז את משאבינו (מיסינו) בהימורים על המצאות שאולי מישהו ימציא, ראויות ככול שתיהנה. אם תחליפי הנפט יקרים לליבו של נתניהו – שיגייס כספים מטייקונים, שיקים קרן הון סיכון, של משקיעים שרוצים לסכן את ההון הפרטי שלהם. שלא יסכן את כספי משלם המיסים הישראלי. היותו ראש הממשלה אינו נותן לו סמכות להוציא כסף ציבורי על תחביבים לו, גם לא תחביבים ירוקים.

יעקב

"תפסיקו את קרקס האקלים של האו"מ."

אומר מיכאל ליברייך המודאג באתר בלומברג. הנה קטעים ממאמרו ופרשנות שלי:

"ועידת האקלים ה 17 מתחילה בדורבן, וכרגיל הכריזו עליה כועידה הסופית והמכרעת"

עד הוועידה הבאה, בשנה הבאה.

"אקטיביסטים מנסים להשיג תמיכה לגישה מוטעית – לניסיון להשיג הסכמה כוללת בין 200 הארצות המשתתפות, אין שום סיכוי להשיג כזה הסכם."

וגם אם היה מושג זה לא היה משנה, כי שום דבר לא היה מתבצע בפועל. לא כול מילה יפה על נייר יפה ניתנת להגשמה במציאות.

"אומות ועסקים מטפלים בבעיית שינויי האקלים גם ללא הסכם של האו"מ. בשנה שעברה הוצאו 240 מיליארד דולר בעולם על אנרגיה ירוקה."

הוצאו לריק, כמות האנרגיה הירוקה שמיוצרת היא זעירה ובלתי רלוונטית.

" 96 ארצות הודיעו על יעדים ליצור אנרגיה מתחדשת"

אז הודיעו... קל להודיע. אף אחת לא עמדה בשום יעד.

"ב 60 מדינות נקבעו מכסות ליצור ביו-אנרגיה (אתנול)"

ובמה בדיוק עוזר האתנול – חוץ מאשר בייקור המזון ? המכסות האלה הן טירוף מוחלט, שבנוסף לכול פוגע ביערות העד. פליטות זה לא חוסך.

"קוריאה, ניו זילנד, נורבגיה ובריטניה, יחד עם רבים אחרים, התחייבו למצוא דרכי פיתוח דלי פחמן"

אז התחייבו. להתחייב קל, כלום לא יצא ולא ייצא מזה. הכול הונאה עצמית.

"ההתקדמות היא מגוונת ומבוזרת. הטכנולוגיות הנקיות נעשות זולות יותר, ובקרוב הן תמשכנה להתפתח מכוח כוחות השוק, ללא סובסידיות"

אמונות טפלות. המשפט הזה מבטא אמונה מנותקת מהמציאות.

"הסכם קיוטו, לעומת זאת היה בלתי יעיל. לקח 5 שנים עד שניסחו אותו, ו  8 שנים עד שנכנס לתוקף. הוא דיבר על הורדת הפליטות ב 12% לעומת שנת הבסיס, 1990. בינתיים הפליטות עלו ב 45% "

נכון. הסכם קיוטו היה בלתי מציאותי, והשיג אפס מוחלט.

מיכאל ליברייך (עיתונאי בבלומברג) אומר שצריכים לזנוח את ניסיון הסרק להשיג הסכם עולמי (נכון!), ולהמשיך בצעדים שכבר ננקטים (שלא משיגים כלום).

אני אומר: הכול אשליות. אין אפשרות לחיות בלי אנרגיה. אין אפשרות לכפות על אנשים לחיות בעוני ובחושך. כול עוד אין אנרגיה חלופית לא יהיו הפחתות בפליטות פחמן. לא חשוב אם מאיימת עלינו התחממות גלובאלית נוראית או לא. היום אין אנרגיה חלופית. מן הסתם היא תתגלה ותתפתח במרוצת הזמן. אבל הניסיון לכפות עלינו לשבת היום בחושך לא יצלח. הפליטות לא יופחתו, היעדים לא יושגו. המציאות לא ניתנת לכיפוף לפי גחמות ירוקות.

מה שכן – הם מצליחים לגרום בזבוז כספים אדיר – 240 מיליארד דולר בשנה שעברה, לשווא. הם יכולים לטפוח לעצמם על השכם: המטרה הראשית – צמצום הצריכה וקידום העוני – מתקדמת.

יעקב

מקלחת חמה? תשכחו מזה.

"מקלחת חמה? לא בין 17.00 ל 21.00" אומרת כותרת בוואינט.

גל הקור של הימים האחרונים גורם לעלייה בלתי צפויה בביקושים. לפיכך נערכת החברה [החשמל] למחסור בעתודות ייצור חשמל החל משעות אחר הצהריים המאוחרות.

שימו לב: בלתי צפויה!! גל הקור הפתיע את חברת החשמל!

גל קור נוראי כזה מעולם לא היה אצלנו... (רחמנא ליצלן, חוץ מאשר בכול חורף וחורף...).

מנכ"ל החברה, [חברת החשמל] אלי גליקמן, אמר היום, כי משק החשמל בישראל סובל בשנים האחרונות ממחסור חמור בעתודות ייצור ועל כן המצב הרגיש והשברירי אליו נקלע בשנים האחרונות, מחייב את הגורמים המקצועיים לפעול להגדלה משמעותית ברזרבת החשמל לרבות הקמתן של יחידות ייצור נוספות מוקדם ככל הניתן .  גליקמן הוסיף:"הכלכלה הישראלית חייבת להישען על משק חשמל מודרני ומתקדם ואינה יכולה להרשות לעצמה מצבים בהם אספקת החשמל ללקוחות החברה ולאזרחי המדינה תלויה על תיל חשמלי דק מאוד". ציין גליקמן .

איפה כול אותן תחנות כוח סולאריות שעליהן בזבזו כסף בשנים האחרונות? איפה החשמל שהן מספקות, כביכול, בין שעה 17 ל 21 ?

מלחמתם של הירוקים נגד החשמל (ונגד אנרגיה בכלל) נושאת פרי. אנו במצב "רגיש ושברירי", כלומר במצוקה של אספקת חשמל. נס מפריד בינינו לבין ישיבה בחושך ובקור. חזון האנרגיה הירוקה, חזון הצנע בחשמל הולך ומתגשם, אני הולכים לשבת בחושך. 

יעקב

משלחת קק"ל לועידת דורבן

הנה מאמר של ד"ר אור קרסין, ראש משלחת קק"ל לוועידת דורבן לשינויי האקלים, מומחית למדיניות שינוי האקלים, וחברת הסגל במחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה (בעלת רקע משפטי).

זה מתאים, סוציולוגים ומשפטנים מנהלים את ענייני שינוי האקלים. אף פעם לא הבנתי בדיוק מה זה סוציולוגיה, עכשיו אני מתחיל להבין. זה דיבורים על שינוי האקלים. שינוי האקלים הוא נושא מתאים לסוציולוגים – כולו פטפטת סרק. אבל ועידת אקלים בלי משלחת ישראלית גדולה אי אפשר. אני מתפלא ששכחו לקחת את הנשיא פרס, כמו לפני שנתיים, הנשיא שלנו סוציולוג גדול.

כבר 17 שנה מתכנסים אלפי נציגים מכול העולם לשבוע (או שבועיים?) של פטפוטי סרק. הם שורפים דלק מטוסים בטונות, אוכלים אוכל טוב בכמויות, גרים במלונות יוקרה ועושים חיים. הם מונים עשרות אלפי "נציגים", כולם על חשבון ממשלותיהם כלומר על חשבון הציבור, ומטיפים לנו להצניע לכת ולהקטין את הצריכה, וגם לשבת בחושך כדי להציל את כדור הארץ.

הם מדברים שטויות ריקניות כמו המשפט הבא:

"... לחתום על ההסכם הנדרש לייצוב עליית הטמפרטורה, ללא יותר מ-2 מעלות במאה הקרובה. חריגה מיעד זה, כפי שמוסכם כיום באופן נרחב, תביא להשפעות הרסניות ברחבי העולם." 

כאילו שלסוציולוגים ולמשפטנים (ולמישהו בכלל) יש מושג ירוק בכמה מעלות עשויה או עלולה לעלות הטמפרטורה, ומה עושים כדי "שלא תעלה מעל 2 מעלות", ומה האסון הגדול שיקרה אם כן תעלה. הכול פטפוטי סרק.

פרוטוקול קיוטו עומד לפוג בשנה הבאה. אין שום סיכוי להשיג הסכמה חדשה. וגם לו הושגה הסכמה כלשהי – סביר שהיא הייתה מניבה את אותן תוצאות שהניבה ההסכמה הקודמת (הסכם קיוטו) – כלומר: כלום, אפס מוחלט. שום דבר לא יקרה, עם הסכם או בלי הסכם.

אבל העיקר: להתראות בוועידת האקלים בשנה הבאה. בסעיף זה יש הסכמה רחבה מקיר לקיר.

יעקב

חוסר ההיגיון שבאנרגיה ירוקה

אנרגיה ירוקה או אנרגיה מתחדשת בנויה כולה על סובסידיות ממשלתיות. כול אותם מקומות עבודה "ירוקים" (בתעשיית האנרגיה הירוקה) ממומנים על ידי סובסידיות ולא על ידי אנרגיה מועילה שהם מייצרים. הסיבה היא שהאנרגיה הירוקה יקרה. אין לה שום יכולת קיום עצמאית ללא סובסידיות גבוהות. בנוסף לכך – אופייה הוא שהיא לא תמיד זמינה (כאשר אין שמש או רוח) שפירוש הדבר הוא שהיא דורשת גיבוי ב 100% על ידי תחנות כוח רגילות (פחמיות).

בגרף הבא רואים השוואה של מחירי האנרגיה הפחמית מול הירוקה. בעמודה הכהה הניחו שיוטל מס של 15 דולר לטון על שריפת דלק פחמי, כדי לייקר חשמל פחמי ולעודד חשמל ירוק. גם אחרי המס הזה החשמל הירוק יקר יותר בהרבה. מחיר החשמל הוא בסנט לקוט"ש.

וזה עוד לא כול הסיפור. מה שלא הכניסו בחישוב, כאן, הוא המחיר שנדרש להשקיע בשיפור רשת ההולכה כדי להתמודד עם החשמל ההפכפך של הרוח והשמש. גם לא חישבו את מחיר תחנות הגיבוי שיצטרכו להבטיח אספקת חשמל סדירה. אל תתבלבלו מהמחיר הזול לכאורה של תחנות רוח קרקעיות – המחיר הזה לא לוקח בחשבון שחלק גדול מהחשמל הרוחני מופק לא דווקא בשעות שיא הצריכה, כלומר מופק בלילה, כאשר אינו דרוש. לפי החוקים לעידוד חשמל ירוק, חייבות חברות החשמל לקנות (במחיר יקר) כול קווט"ש שהרוח מפיקה, בין אם הוא נחוץ באותו רגע ובין אם לאו.

אז מה ההיגיון בריצת האמוק בעולם לבניית עשרות אלפי טורבינות רוח, ומאות אלפי דונמים של פאנלים סולאריים?

הטענה של הירוקים: תעשיית האנרגיה הירוקה היא תעשייה בחיתולים, היא זקוקה לדחיפה מצד הממשלה עד שתתפתח ותעמוד על הרגליים לבד. זו טענה סתמית מבוססת על תקוות שווא. הטכנולוגיות האלה מסובכות ויקרות, ואין סיכוי שהמחירים ירדו עוד, בצורה משמעותית מעבר למה שירדו עד כה.

הפאנלים הסולאריים, למשל, הם בעלי נצילות נמוכה של 10-15%.

יש מעבדה לאנרגיה מתחדשת של משרד האנרגיה האמריקאי שטוענת שהיא פיתחה במעבדה פאנלים בעלי נצילות של 40% . הדבר הזה יכול לחולל מהפיכה בענף. אז צריך להמשיך לפתח את הפאנלים היעילים ולהביאם לייצור תעשייתי. אין הגיון להמשיך ולהתקין מאות אלפי דונמים של פאנלים יקרים ובלתי יעילים. אם יפתחו פאנלים יעילים שעליהם מסופר, יהיה אולי מקום להפיק חלק (קטן) מהאנרגיה שלנו מפאנלים סולאריים.

באשר לתחנות רוח – זו טכנולוגיה פרימיטיבית ומפגרת, שאין לה שום עתיד, היא גורמת הרבה יותר נזק מתועלת, זה טירוף נטו.

בכול מקרה – בגלל הזמינות החלקית והאקראית של מקורות אנרגיה אלה, תרומתם למשק החשמל לעולם תהיה מצומצמת וזניחה, ולכן, גם תרומתם להקטנת הפליטות (שהוא הנושא שלמענו התכנסנו) היא מזערית.

ההישג העיקרי של האנרגיה הירוקה הוא בזבוז כסף.

באשר לאנרגיה ירוקה בארץ: מוטב לתת לגויים לעודד ול"חתל" ולשלם "רבה-גלד" כדי לנסות להביא אנרגיה ירוקה לבגרות. אם, וכאשר, תתפתח אנרגיה ירוקה יעילה וכדאית, נוכל להשתמש בה. איוולת ובזבוז נוראי הוא לרוץ ולהקים מתקנים בהיקף תעשייתי שבנויים על סובסידיות גבוהות. אפשר להשקיע במחקר, ולבנות מתקני ניסוי קטנים, אבל לא לבנות מתקני הפקה בטכנולוגיה יקרה ומפוקפקת. החוזים ל 25 שנה שמחלק משרד התשתיות להתקנת פאנלים סולאריים על לולים וחדרי אוכל זה בזבוז כסף נטו, ללא שום תועלת.

יעקב

"ההוקי סטיק זבל"

זו אחת מהפנינים שנמצאו במיילים של קליימטגייט 2.

כתבנו רבות על המחקרים השטותיים מסוג הוקי סטיק (כאן, וכאן, וכאן, וכאן).

השנים 1998 – תאריך הופעת מחקר ההוקי סטיק הראשון של מייקל מאן, עד 2009 – תאריך קליימטגייט הראשון, ההוקי סטיק היה מאד באופנה, והופיעו כמה וכמה מחקרי הוקי סטיק מדי שנה. מאז, ברוך השם, החממיסטים ירדו מזה ואין פירסומים חדשים מסוג זה.

ההוקי סטיק הוא "מחקר" שבו לוקחים אוסף גדול של מספרים שמייצגים משהו (כמו רוחב טבעות העצים או עובי שכבות המשקע באגמים), וטוענים שהמספרים האלה מייצגים את הטמפרטורה הגלובאלית – למרות שאין שום הוכחה או סבירות בכלל שאכן הם מייצגים טמפרטורות. אח"כ עושים על המספרים הסתמיים האלה הוקוס-פוקוס של חישובים "סטטיסטיים" (חישובים פסיאודו-סטטיסטיים) – ובסוף מוכיחים באותו ומופתים שההתחממות הגלובאלית של המאה ה 20 הייתה חסרת תקדים ב 2000 השנים האחרונות, ויותר גבוהה ב שתי עשירות מעלה שלמות! מהטמפרטורה שבימי הביניים.

אפשר היה לחשוב שמדעני האקלים לקו בפחד נוראי מפני התחממות גלובאלית שהעביר אותם על דעתם וגרם להם לליקוי מאורות, ולחוסר יכולת להבחין באופי האבסורדי של טענות ההוקי סטיק. בן אדם, המאמין אמונה עמוקה במשהו, הוא לעיתים עיוור לדברים אחרים שמתרחשים סביבו.

עכשיו מתגלה, במיילים של קליימטגייט 2, שמדעני האקלים האלה לא היו כול כך טיפשים וגם לא כול כך עיוורים. מסתבר שבהתכתבות הפנימית ביניהם הם מבינים שהמחקרים שטותיים, ואחד אף מכנה אותם בביטוי במדעי המדויק "חרא"  (crap) . הם ידעו בדיוק מה הם עושים – הם פרסמו את עשרות מחקרי ההוקי סטיק – לא בגלל שהם האמינו שהמחקרים האלה שווים משהו או מוכיחים משהו, אלא בגלל שהם יצרו כלי תעמולה חזק מאד – את הציור (השקרי) המראה כיצד ההתחממות הנוראית של המאה ה 20 היא חסרת תקדים בגודלה וחומרתה.

אח"כ הקבוצה הזו של המדענים השתלטה על תהליך כתיבת הדוחות של ה IPCC, ומרחו את ההוקי סטיק על השער של הדו"ח מס' 3 (מ 2001) ובדו"ח מס' 4. הם הבינו שיצרו כלי תעמולה חזק ואפקטיבי שמקדם את האג'נדה שלהם. הוא גם קידם פלאים את הקריירה המדעית שלהם ואת תקציבי המחקר שלהם.

העולם של מדעני האקלים ושל ה IPCC הוא עולם של שקר ותעמולה שקרית.

יעקב

תוספת:

הנה למשל, ציטוט מאחד המיילים:

"any change in temps greater than 100 years in length are a complete unknown"

תרגום: " כול שינוי טמפרטורה בזמן יותר קדום מאשר לפני 100 שנה הוא נעלם גמור (בלתי ידוע)."  ברור למדעני האקלים ב 100% שלא ניתן ללמוד כלום על הטמפרטורות מאותן טבעות. זה מה שברור גם לכול אדם נורמאלי.

יעקב

היושרה מתנדפת כמו שלגי הקילימנג'ארו

אחת מהתמונות המפורסמות והסימליות הממחישות את ההתחממות הגלובאלית היא התמונה של היעלמות שלגי הר הקילימנג'ארו. הר הקילימנג'ארו, בקניה, סמוך לקו המשווה מפורסם בכיסוי השלג (יותר נכון: הקרח) התמידי שלו. תמונותיו היפות עם הכיסוי הלבן התפרסמו עוד במאה ה 19, ויש גם שיר מפורסם על השלגים. בימים אלה כיסוי הקרח הולך ונעלם, והדבר נותן כלי המחשה ואמצעי תעמולה נהדר למודאגי האקלים. חוקר הקרחונים הטרופיים, לוני תומפסון, כתב מאמרים בהם הוא זועק על היעלמות הקרחונים בגלל ההתחממות הגלובאלית. גם בסרטו של אל גור מופיעה זעקת  הקילימנג'ארו למקום מכובד.

הבעיה היא שהקרח אינו נעלם בגלל ההתחממות. הר קילימנגארו גובהו 5700 מטר, ובגבהים אלה הטמפרטורה קפואה תמיד. גם אין מדידות טמפרטורה מתחנות קרובות המראות על התחממות מיוחדת. הקרח נעלם כנראה כי הוא מתנדף (להבדיל מנמס). יערות עד נכרתו ממדרונות ההר והמישור מסביב, או נשרפו, כדי לפנות שטח לחקלאות. הלחות שהייתה מתרוממת מהיערות במעלה ההר והייתה גורמת למשקעים (שלג) על ההר – נעלמה. בהיעדר הלחות יורד פחות שלג על ההר, וההתנדפות גוברת.

עכשיו מסתבר בא-מיילים שגם לוני תומפסון, וגם פיל ג'ונס וגם אחרים ידעו כול הזמן שהשלגים של הקילימנג'ארו לא נעלמים בגלל ההתחממות, אלא, כנראה, בגלל ההתנדפות. מסתבר שהמאמרים שכתבו אינם כנים ואינם ישרים. הם לא יכלו להתאפק מלהשתמש בקילימנג'ארו ככלי לקידום התעמולה (האג'נדה) שלהם, קידום האג'נדה נראה להם כמטרה המקדשת את האמצעים והם פירסמו טענות שווא ביודעין.

יעקב

"תגובה לא ישרה במיוחד"

אחד הא-מיילים שנחשפו נכתב ע"י ד"ר דגלס מראון, מדען ב CRU (באונ' מזרח אנגליה) לחבריו במכון, שבראשו עמד מיודענו ד"ר פיל ג'ונס. מראון מזמין את חבריו לדיון בקפטריה על הנושאים הבאים (ציטוט מהמייל, משנת 2007):

האם זה נכון שרק לספקנים יש אינטרסים פוליטיים ורק הם משוחדים בדעותיהם? אם לא – כיצד אנו מטפלים בזה ?

כיצד אנו מטפלים בשגיאות בתוך קהילת מדעני האקלים? אני חושב שתגובתנו לשגיאות שנמצאו בעבודתו של מייק מאן (בעל ההוקי סטיק) לא היו ישרות (honest) במיוחד.

כיצד עלינו להגיב למדע פופולרי כמו סרטו של אל גור?

מה ההבדל בין ספקן אקלים למכחישן?

מה עלינו לעשות עם/נגד ההגזמות בכלי התקשורת?

כיצד אנו יכולוים להמנע מלהישמע כמו קנאים דתיים ושחצנים?

האם עלינו להגיב לעבודות/רעיונות של ספקני האקלים?

עד כאן מהמייל.

המייל הזה נכתב ברוח מבודחת, אבל ברור, מהמייל הזה ואחרים, שלפחות חלק ממדעני האקלים מבינים שטענותיהם אינן ממש מבוססות, ושיש בהן הרבה פגמים והגזמות. בכול זאת הם מציגים כלפי חוץ חזית אחידה, ועומדים כמו חומה בצורה, ומצדיקים בקולי קולות כול פסיק וכול שמץ של חישוב שהתפרסם על ידי מישהו מאנשי החבורה. הדבר חשוב להם כדי לקדם את המטרה הקדושה (the cause) . המטרה היא מעל לכול.

יעקב

קליימטגייט 2.0

אותו חסיד אומות עולם (מדליף) ששיחרר את הא-מיילים של קליימטגייט לפני שנתיים בדיוק, שיחרר עכשיו עוד ערימה. בסך הכול יש כ רבע מיליון א-מיילים בחבילה, אבל רק כ 5000 התפרסמו, השאר נעולים עם סיסמה, ואינם נגישים אלא אם כן החסיד ישחרר את הסיסמה, דבר שהוא לא עומד לעשות כעת.

הנה כמה פנינים מהמבחר החדש:

<מספר 3373>

" ברדלי (מדען אקלימי): אני בטוח שאתה תסכים, המאמר של מאן וג'ונס ב גר"ל (ירחון מדעי) הוא באמת פאתטי, ולא היה צריך להתפרסם. אני לא רוצה ששמי יהיה קשור לאותו שיחזור של 2000 שנה" [מדובר באחר ממאמרי ההוקי סטיק שמתיימר לשחזר את הטמפרטורות 2000 שנה לאחור. ברדלי הוא אחד מהחבורה, אבל מתבייש בחבריו, מייקל מאן ופיל ג'ונס]

<מספר 3115>

" מאן: מתי הולך טום ס. לפרסם את השיחזור שלו לטמפ' של 150 שנה?? זה יעזור למטרה [הקדושה] שלנו שנוכל לטעון שהשיחזור הזה מאשר את השיחזור של מאן וג'ונס".

<מספר 3940>

"מאן: הם הוכלים לאשר לנו להתייחס לדוגמה הסינטטית, כמו במאמר בירחון ג' קלייימט, (מאמר שהתקבל, סוף סוף, לפירסום אחרי שהגשנו תיקון), כך שזה יעזור מעט לקדם את מטרתנו"

<מספר 0810  > 

מאן: התייאשתי מג'ודי קורי כבר מזמן. איני יודע מה היא מנסה לעשות, אבל זה לא עוזר למטרה [cause] שלנו"

<מספר 2094>

"ג'ונס: נאמר לי שה IPCC אינו כפוף לחוקי חופש אינפורמציה של המדינות. דרך אחת לכסות את עיקבותיך, המתאימה לכול העובדים על דו"ח מס' 5 של ה IPCC היא למחוק הכול בסוף התהליך".

עוד על הפרשה – מאמר בגארדיאן המקונן על ששוב גנבו מיילים. תגובה של אונ' מזרח אנגליה.

המדליף השאיר גם כמה משפטי הסבר משל עצמו, המנסה להסביר את מעשיו:

"יותר מ 2.5 מיליארד בני אדם חיים על פחות מ 2 דולר ליום. כול יום מתים כ 16,000 ילדים ברעב וסיבות קשורות. אם דולר אחד יכול להציל חיים – גם ההיפך נכון (ביזבזת דולר – פגעת בחיים אדם). עוני הוא פסק דין מוות.

אומות יצרכו להשקיע 37 טריליארד דולר בטכנולוגיות אנרגיה, אם הן רוצות לייצב את פליטות הפד"ח ברמות ברות קיימא. [יעקב: לא נכון. לא חושב כמה יוציאו, המשימה אינה אפשרית היום].

ההחלטות של היום צריכות להיות מבוססות על כול המידע שניתן להשיג ולא על 'החבא את הירידה'."

מעניין... מעניין מאד.

יעקב