כבר שלושה עשורים מתנהל הוויכוח בין חממיסטית לספקנים: מה ההשפעה האמיתית של הפד"ח (וגזי חממה), מה שיעור ההתחממות הצפוי (אם בכלל), והאם יש ביסוס מדעי לתחזיות על אסונות והרס כדור הארץ.
מעבר לוויכוחים האלה קיימת השאלה המעשית: מה ניתן לעשות כדי להקטין את הפליטות הפד"ח, וכדי להקטין את התלות שלנו באנרגיה שמקורה במאובנים (פחם ונפט).
אין וויכוח שמלבד בעיית ההתחממות הגלובאלית ישנה בעיית זיהום: דלק פחמי גורם לזיהום האוויר והסביבה, הן בתהליך שריפתו והן בתהליך הפקתו (ראה הנפט שנשפך במפרץ מקסיקו). מלבד זה – כולם מבינים שדלקים פוסיליים הם משאב סופי ואי פעם – אולי בעוד 50 שנה, אולי בעוד 200 שנה – הם ייגמרו ואנו זקוקים למקורות אנרגיה אחרים.
האם לא היה נהדר לו עברנו כבר עכשיו להשתמש במקורות אנרגיה "ירוקים", מקורות בר קיימא, מקורות לא מזהמים ? האם לא היה נהדר לו יכולנו להשתחרר מהתלות בנפט המלוכלך? מה מונע מאיתנו לעשות זאת כבר עכשיו ?
לשאלה זו יש לרבים תשובה ברורה, הלקוחה מאמונתם האידיאולוגית, לא מהמציאות: במילים של ד"ר האנסן – מה שמונע את השגת האידיאל האוטופי זה רק "קברניטי התעשייה רודפי הבצע".
הנה למשל דעה שהיא אופיינית ומייצגת:
Is it too late to do anything?
It is within our technical and economic means to modify our energy and transportation systems and land-use practices to largely eliminate carbon dioxide emissions from our economies by mid-century. It is thought that the cost of doing this — perhaps 2% of the worldwide economic production — would be small, yet at present it has proven difficult for societies to decide to undertake this conversion. — Ken Caldeira, Senior Scientist, Carnegie Institution for Science, USA
תרגום:
האם מאוחר מדי לעשות משהו?
יש ביכולתנו, מבחינה טכנולוגית וכלכלית, לשנות את מערכות האנרגיה, התחבורה ושימושי הקרקע כדי לבטל כמעט לגמרה את הפליטות פד"ח מכלכלתנו, עד אמצע המאה (ה 21). מעריכים שהמחיר של זה אולי כ 2% מהתפוקה של הכלכלה העולמית, הוא מחיר די נמוך, ובכול זאת מתקשה החברה האנושית לעשות את השינוי הזה.
קן קלדירה, מדען ראשי, מכון קרנגי למדע, ארה"ב.
זו גישה אוטופית ובלתי מציאותית לחלוטין. כול מה שנאמר בפסקה זו פשוט לא נכון במציאות בה אנו חיים. אין לנו לא את היכולת הטכנית, לא את האפשרות הכלכלית, ובוודאי לא תוך 50 שנה.
ידע טכני – יכולת טכנית להעביר את סקטור האנרגיה למקורות אחרים, לא פחמיים לא קיים היום. לא מוחלט. המקורות הירוקים הידועים – שמש ורוח – אין ביכולתם לספק את צרכי האנרגיה שלנו. הם יכולים, אולי (אם נתעלם מהמחיר) לספק קצת אנרגיה, אחוזים בודדים מהצריכה, אבל אין שום אפשרות, טכנית או פיסיקלית, שהם יספקו את מרבית צרכי האנרגיה.
חיים ללא אנרגיה – גם הם אינה אופציה – כמו שאמר ד"ר וולפסון "גם ירוקים צריכים חשמל".
תחבורה ללא נפט – לא קיימת, ולא תהיה קיימת ב 50 השנה קרובות. חלומות של מערכת תחבורה ללא נפט – הם חלומות בהקיץ, בוודאי בטווח של 50 שנה. חיים ללא תחבורה (ללא מכוניות) גם הם לא אופציה. חיים ללא מכוניות (ושאר מכונות) פירושם חיים ללא אוכל. אין דבר כזה.
עם הידע הטכני שיש לנו היום – הדבר היחידי שיכול להקטין משמעותית את הפליטת הפד"ח וצריכת הדלקים הפחמניים אלו תחנות כוח גרעיניות. אבל בניית תחנות כאלה במספרים משמעותיים היא מעשה מאד יקר וארוך זמן. ויש גם בעיות זיהום סביבתי עם תחנות גרעיניות – הדיבורים על מקורות אנרגיה ללא נזקים נילווים הם אוטופיה. גם ההערכה הכלכלית (2% מהתוצר) היא כולה מצוצה מהדמיון. אין שום אפשרות להעריך את העלות של משהו שלא קיים.
הדעה שכאילו כול מה שדרוש כדי להציל את כדור הארץ זו נכונות להקרבה (2% מרמת החיים שלנו) ויכולת להעביר החלטה פוליטית מתאימה הוא אוטופיה מוחלטת, מנותקת לחלוטין מהמצאיות שבה אנו חיים.
מה כן? האם לעולם נשרוף פחמן עד שנשרוף כליל את כדור הארץ ?
אינני יודע מה יקרה בעתיד. אני לא נביא.
במרוצת הזמן אני מאמין שמשק האנרגיה שלנו ישתנה, כמו כול אורח חיינו. כול המהנדסים והמדענים מחפשים בקדחתנות מקורות אנרגיה חליפיים. הם מונעים על ידי רדיפת הבצע של קברניטי התעשייה (מי שימצא משהו חדש יתעשר!), ועל ידי הסקרנות הטבעית של המין האנושי. שום החלטה פוליטית לא דרושה ולא יכולה לעזור בזירוז ההמצאות המדעיות.
מתי יצוצו ההמצאות שיאפשרו לנו להקטין תלותנו באנרגיה פחמית? אינני יודע, ואיש אינו יודע ולא יכול לדעת. כאמור – אנו לא יכולים לחזות את העתיד. היום הידע הזה עדיין לא קיים.
האוטופיסטים תמיד יודעים את הדרך להגשמת האוטופיות שלהם – "תנו לנו יותר כוח – ואנו נגשים את חלומנו – בכוח". זו אשלייה מסוכנת.
במציאות יש מגבלות פיסיות. לא הכול נמצא בתחם יכולתנו, לא הכול אפשרי. אוטופיות נשארות אוטופיות.
יעקב
5 תגובות:
אני מסכים עם הכל חוץ מהקביעה שלך שהחלטות פוליטיות לא מזרזות התקדמות מדעית, יש הרבה דוגמאות לכך בהיסטוריה.
יש הרבה מה לעשות בתחום המחקר אבל המדינות העשירות לא שמות את הנושא בראש סדר העדיפויות.
החלטות פוליטיות והשקעה של כספים אדירים מקדמות, בדרך כלל, את הטכנולוגיה הצבאית.
באשר לאנרגיה מתחדשת - האמירה שהמדינות העשירות "לא שמות את הנושא בראש סדר העדיפות" אינה נכונה.
אפשר להתווכח אם "בראש" או לא "בראש", אבל כול המדינות שופכות מיליארדים רבים על מחקרי אנרגיה מתחדשת, ללא תוצאות של ממש עד כה.
וזה גם סביר ומתאים לתקדימים: השקעות ממשלתיות נוטות ללכת לכיווני סרק אופנתיים.
ההמצאות האמיתיות, המועילות, צצות מכיוונים בלתי צפויים, בדרך כלל ללא קשר עם ההשקעות הממשלתיות.
האמונה שכול מה שצריך לעשות כדי להמציא המצאה חדשה זה לשפוך הרבה כסף עליה (פרוייקט מנהאטן) היא עוד אמונה אוטופית.
אתה יכול לשפוך הרבה כסף ולא להשיג כלום, וזה מה שקורה עם רוב הכסף הממשלתי.
כיום כמעט ולא משקיעים בפיתוחים חדשים אלא משתמשים בפיתוחים ישנים ומוכרים שעליהם מבצעים שינויים קוסמטיים בטוחים ללא סיכון כספי או סיכון כספי מועט בעלי תשואה כספית לטווח הקצר, לצערי אין כמעט השקעות בפיתוח אנרגיות ירוקות אמיתיות חדשות ודרכם של בעלי רעיונות מסוג זה היא קשה ביותר ורק לאחר שהם מצליחים בכוחות עצמם עטים עליהם עדת המשקיעים וגם מדובר בהשקעות ממשלתיות.
במצב עניינים זה מה שהיה זה מה שיהיה ולא נזכה לפריצות דרך משמעותיות בתחום הפקת האנרגיה, אני מבין משקיעים פרטיים שרוצים להגן על רכושם אבל כאן אמורות להיכנס מערכות ממשל שיקימו מנגנונים לאיתור בדיקה וסמכויות עזרה בהשקעה כדי לאפשר למיזמים מסוג זה להתחיל ולעמוד על רגליהם, זה לא פחות מנכס לאומי והשקעה אסטרטגית לטווח ארוך למדינה ובתנאי שישמר גרעין מסבי של המיזם בארץ ולא ינדוד לאחר מיכן לחול כדוגמת מיזמים אחרים שנקנים ומועברים לחול.
אני הצעתי מיזם מיוחד שיכול לחולל מהפך בשוק האנרגיה העולמית אך לצערי נכון להיום אני לא מצליח להרים אותו מחוסר משאבים.
מדובר במיזם להפקת אנרגיה ירוקה אמיתית מהחום האגור באטמוספרת כדור הארץ, אטמוספרת כדור הארץ היא למעשה מצבר האנרגיה הגדול ביותר שקיים אין צורך לפתחו אלא רק לנצל אותו לטובתנו, הוא זמין לאורך כול שעות היממה ולא תלוי ישירות במזג האוויר היות וגם בטמפרטורת שהן נמוכות במיוחד ובאזורים קרים במיוחד האוויר עדיין טעון באנרגית חום יחסית כמו כול גוף או חומר אחר.
מדובר במערכת אלקטרו מכאנית שיודעת להמיר את החום האגור באטמוספרת כדור הארץ לאנרגיה חשמלית או מכאנית ואינה תלויה בחומרי דלק מסוגים שונים.
המערכת יכולה להיות קטנה ואישית, לבית, לבניין, למפעל, וכתחנת כוח ולמערכת זו ישנם גם בונוסים נוספים.
1. - המערכת אינה גורמת להתחממות סביבתה הקרובה אלא להפך בזה שהיא סופגת אנרגית חום מהסביבה היא גורמת להתקררותה או למיתון קצב עלית הטמפרטורה הטבעית.
2. - כתוצר לוואי של המערכת היא יכולה לשמש כמקור קור למערכות מיזוג או קירור שישולבו איתה בבתים או מבנים ויחסכו אנרגיה רבה של מיזוג בנוסף על הפקת האנרגיה החשמלית או המכאנית.
3. - המערכת אינה תופסת שטח גדול כמו מערכות אחרות וניתן לשלבה ולהצניע אותה בתוך מבנים או כחלק ממבנה שניבנה או קיים.
4. - אין צורך באנרגיה המושקעת בפיתוח מקורות אנרגיה אחרים והובלתם כדוגמת אנרגיות מחצבית או דלק ביולוגי שמצריך בנוסף גם שדות לגידול וזה על חשבון יערות וגידול מזון.
5. - המערכת מפיקה אנרגיה לכול אורך שעות היממה מבלי תלות באור, חושך רוח או מזג אוויר ויכולה להיות ממוקמת כמעט בכול מקום על פני כדור הארץ.
6. - פיתוח נוסף של המערכת יכול לשלבה בכלי תחבורה יבשתיים למיניהם, ימיים ואף אוויריים.
על פניו וככול שזה ניראה למערכת מסוג זה יש את כול היתרונות שאנחנו מחפשים מאנרגיה ירוקה אך למרות זאת אין מי שיהיה מוכן לנסות ולהשקיע במיזם ולעזור לו לקרום עור וגידים.
אשמח אם משהוא יושיט יד לסייע ולהוציא את המיזם לפועל.
פרטים נוספים ניתן לראות באתר www.webix.name/greenenergy
או במייל greenenergy.yossein@gmail.com
כמו כן המיזם מתחרה כרגע בתחרות של חברת ג'נראל אלקטריק למיזמים בתחום האנרגיה ואשמח לכול מי שיכנס לאתר ויצביע לטובתו.
הצבעה ניתן לבצע באתר של ג'נרל אלקטריק העולמית בכתובת המייל http://challenge.ecomagination.com/ct/ct_a_view_idea.bix?c=ideas&idea_id=A821FF53-2A71-4AE7-922F-88CB6F1536DB&sms_ss=email
ההצבעה היא אנונימית מבחינתי ואודה לכול קול שיצביע בעד המיזם ויביא אותו למקום ריאלי.
בתודה
יוסי אינהורן
ליוסי,
כול משקיע צריך שיציגו לו את הרעיון ותכנית מפורטת לפיתוחו, כולל שלבים, התקציב הנדרש וכו'.
גופים ממשלתיים לא נוהגים להעניק מענקי מחקר לאנשים פרטיים אלא לגופים ממסדיים, כמו למשל - האוניברסיטאות.
אצל משקיע פרטי, או מנהלים של קרנות הון סיכון תוכל למצוא אוזן יותר קשבת - אם תצךיח לשכנע אותם שיש ברעיון של ממש.
עצה מהצד: תן לדובר אנגלית לנסח את הנוסח האנגלי של האתר שלך. מה שכתבת באנגלית כתוב באנגלית לא טובה ועושה רושם רע, תוריד את זה.
הוסף רשומת תגובה