24 בספטמבר 2017

ארדן נלחם למען החושך.




שוב הצליח השר ארדן לדחות את הדיון וההחלטה על הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. זו הטקטיקה נפוצה – מה שלא ניתן לבטל דוחים עוד ועוד, בתירוץ זה או אחר, עד אינסוף. בסוף נשב בחושך, בעוד הדיון נמשך.

מומחים מעריכים שתחנת כוח פחמית נוספת באשקלון צפויה לתרום למאזן הפליטות הישראלי תוספת של כ-10 אחוז מסך הפליטות הכללי. אך מנגד טוענים בחברת החשמל ובמשרד התשתיות שאין מנוס מהקמת התחנה ומשימוש בפחם, שכן אי אפשר לבסס את הפקת החשמל בישראל על מרכיב גדול יותר של גז טבעי. בחברת החשמל מזהירים שרזרבות החשמל קטנות מדי ואספקת החשמל בימי ביקושי שיא אינה יציבה. "אם לא תוקם התחנה הפחמית יהיה פה חושך", אמרו לפני מספר שבועות.
השר ארדן אינו טוען שיש לו מקור אחר לחשמל. אין לו. הוא רוצה חושך, ולא אכפת לו מכלום. שישבו האנשים בחושך, העיקר שיוכל להתרבב בכנס גרינפיס שהוא הפחית הפליטות (שלא משנות כלום).
זה לא נכון שהתחנה הפחמית תוסיף 10% לפליטות. כרגיל בחוגים אלה הם ממציאים מספרים מהאצבע. אם יהיה חושך יפעילו כל המוסדות והגופים במדינה גנרטורים על דיזל לחרום, ויפלטו פליטות פי שניים מהפליטות של התחנה באשקלון. ובכל מקרה: מה יותר טוב לציבור: לפלוט קצת פד"ח או לשבת בחושך ? אולי יש לארדן העדפות משלו – אבל אנו לא רוצים חושך.
בשיחה עם ynet ציין ארדן כי הסכם מחייב על הפחתת פליטות גזי חממה צפוי להיחתם רק מספר חודשים לאחר נעילת הוועידה בדנמרק, ולכן על הממשלה לדחות לפחות במספר חודשים את הדיון בנושא. "אני בטוח שבסוף ההיגיון יגבור על לחציי חברת חשמל ותחנת כח פחמית לא תקום בישראל".
השר ארדן: הקמת תחנת הכוח הפחמית היא לא "בגלל לחצי חברת החשמל". לא חברת החשמל צריכה את החשמל, לא חברת החשמל תשב בחושך (בזה אתם יכולים להיות בטוחים ב 1000% ...). אנחנו, כולנו, תושבי מדינת ישראל, נשב בחושך, ובתי החרושת שלנו יעמדו, והכבישים יסתמו (בגלל הרמזורים), וכל המערכות במדינה תושבתנה, המזון יתקלקל בבתי הקירור, החיים יעצרו, ומאות גנרטורי דיזל לחרום יזהמו את האוויר.
אם נמתין להסכם "מחייב" על הפחתת פליטות, כמו שאומר ארדן, נמתין לנצח (בחושך). לא יהיה הסכם מחייב להפחתת פליטות. גם אם ארצות המערב מטורפות מספיק עד כדי התאבדות, המדינות המתפתחות לא יחתמו על הסכמים כאלה. וגם אם יהיה הסכם, לא יגשימו אותו. הכול דיבורי סרק. למרות זאת, רוצה השר ארדן (והארגונים הירוקים) לדון אותנו לישיבה בחושך, לעצירת הפיתוח הכלכלי, ולעוני, בשם דברים דמיוניים והיפוטטיים, בשביל דיבורים נבובים. לדחות את החחלטה על תחנה פחמית עד שיהיה הסכם אקלימי פירושו לדחותה עד בוא המשיח.
גם אם יהיה הסכם – אנו לא צריכים להניח לשום "הסכם" בינלאומי לגרם לנו להתאבדות. שיתאבדו חותמי ההסכמים האלה אם זה רצונם (זה לא יקרה).
אני מציע לשר ארדן לנסוע לקופנהאגן, ולא לחזור עד שיהיה הסכם.... אנו נסתדר בינתיים כאן בלעדיו.
יעקב

אין תגובות: