24 בספטמבר 2017

ההזיות של גלעד ארדן.

גלעד ארדן מדקלם את המנטרה האופנתית בנושאי פליטות דתפ"ח:
על פי נתונים שהציג ארדן לשרים ולראש הממשלה, בתרחיש של "עסקים כרגיל" - כלומר בלי לנקוט צעדים משמעותיים להפחתת הפליטות - יגיע סך הפליטות של ישראל ל-140 מיליון טונות פחמן דו-חמצני בשנת 2030 - כפול מסך הפליטות כיום. זה יקרה בשעה שמדינות מתפתחות בעולם, ובעיקר באירופה, כבר נמצאות בתהליך של הפחתת פליטות גזי חממה, עם יעדים ברורים להפחית 20 ו-30 אחוז מסך הפליטות שלהן בשנים הקרובות.
אכן מדינות אירופה אימצו "יעדים ברורים" – אבל הכול דיבורים בלבד. הם לא הפחיתו את הפליטות שלהם אפילו בגרם אחד, למרות שהשקיעו כספים אדירים למטרה זו. הכול דיבורים לריק, והשקעות סרק. כנ"ל עם סין והודו – הם הכריזו על דבקותם ב"אנרגיה מתחדשת" כשלמעשה הן לא עושות כלום בנידון, והכריזו בצורה ברורה שלא יתנו למחסור בחשמל לפגוע בפיתוח הכלכלי שלהן. צריך לציין שסין והודו עושות הרבה יותר ממדינות אירופה – הן בונות תחנות כוח גרעיניות. אך בעוד הן בונות 6 תחנות כוח ב 10 שנים הן בונות כ 100 – 150 תחנות פחמיות חדשות כל שנה.
גלעד ארדן גם טועה בקשר לועידות הבינלאומיות – לא יהיו שום קנסות – הכול דיבורים. כל יעדים שיסכימו עליהם (אם יסכימו בכלל) יהיו בגדר מילים ריקות. איש לא יתחייב ל"קנסות", ולפני שיטילו קנסות על מישהו יצטרכו להראות שמישהו אחר הפחית את הפליטות. בינתיים אין מה להראות, וגם לא יהיה אם לשפוט לפי מה שהתרחש עד כה, ולפי האפשרויות המעשיות. אבל – אם גלעד ארדן רוצה להעביר החלטה על "יעדים" – כדי שיהיה לו נייר להראות בעולם – למה לא? החלטה ונייר לא עולים כסף.
גלעד מבטא חלומות ירוקים אבל לא את המציאות.
גם בישראל – מה שקרה עד כה בתחום האנרגיה הירוקה הוא אותו דבר שקרה בכל העולם – דיבורים בלבד.
אך תוכניות לחוד ומעשים לחוד: משרד התשתיות התחייב בשעתו שעד שנת 2007 לפחות 2 אחוזים מסך אנרגית החשמל המופקת בישראל יהיו ממקורות מתחדשים; בפועל הופקו רק 0.09 אחוזים. לאחר מכן הוצב יעד של 20 אחוז עד 2020 - אך הוא הופחת בחצי ל-10 אחוזים. גם יעד זה מוטל בספק: על פי מחקר שבוצע לאחרונה, אין בישראל מספיק שטחים פתוחים להקמת חוות סולאריות כדי לעמוד בו.
עוד דיבורי סרק הוסף ראש הממשלה נתניהו:
"בימים אלה אנחנו פועלים לרכז מוחות בכירים בישראל באמצעות ראש המועצה הכלכלית-חברתית פרופסור יוג'ין קמפבל, כדי שבתוך 10 שנים נוכל להציע לעולם חלופות לנפט", אמר נתניהו.
אין בעיה, שירכז מוחות, למה לא. אך הדיבור על "תוך 10 שנים נוכל להציע לעולם חלופות לנפט" הוא מטופש. העולם כולו עובד על חלופות לנפט לא 10 שנים אלא לפחות 30-40 שנה, בינתיים בלי הרבה תוצאות. הרבה מים יזרמו בירדן והרבה ראשי ממשלה יתחלפו לפני שיהיו חלופות לנפט. הבעיה לא פשוטה, ולא ברור מה כבוד הפרופסור יוג'ין קמבל יכול לעשות שלא עשו אלפים רבים של מדענים בכל העולם לפניו.
לא שאני נגד חלופות לנפט או נגד המחקר לחיפוש חלופות. אני נגד זריעת אשליות שיש פתרון מאחורי הפינה.
יעקב

אין תגובות: