דפים

8 בינואר 2019

תעמולה ירוקה והטעיות אינטרסנטיות


משה גבאי, ראש תחום ב"אנלייט אנרגיה מתחדשת" מפרסם מאמר בוואינט שכולו תעמולת הטעייה לטובת אנרגיה מתחדשת. אין בכך פלא – מר גבאי עובד בחברה שמתפרנסת היטב מסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, ויש לה אינטרס גדול לקדם את העסקים שלה ולהגדיל הכנסותיה על חשבון הציבור.


מר גבאי כותב "זיהום האויר בישראל הוא אחד הגרועים במדינות המערב ". לא נכון. אנחנו במקום טוב באמצע... לא שזה כבוד גדול, או שאין זיהום אוויר בישראל... אבל צריך לשמור על פרופורציות. יש זיהום אוויר בישראל, ורצוי להקטין אותו... אין כול קשר לאנרגיה המתחדשת חסרת התועלת, שאינן מקטינות זיהום אוויר. זיהום האוויר נובע מבניית תחנות כוח פחמיות בעבר (שנות ה 70-80) ללא הסולקנים (המסננים scrubbers) שמונעים זיהום אוויר. התחנות הישנות, בנות 30+ עדיין עובדות – אין לנו חדישות יותר כי הלובי הירוק (וגורמים נוספים) אינו מאפשר מודרניזציה של התחנות. היום מייצרים יותר חשמל מגז (פחות מפחם) שהוא הרבה יותר נקי (כלומר נטול מזהמים). כמו כן העבירו את תחנות הכוח שהיו המופעלות קודם במזוט (דלק מאד מזהם) לגז. מצב זיהום האוויר בארץ השתפר ביחס לסטטיסטיקות הישנות ש OECD  פרסם (בהן השנה האחרונה היא 2016).  בנוסף – חלק גדול מהזיהום נגרם על ידי אוטובוסים, משאיות ורכבות המונעות בדיזל, וזה לא רלוונטי כלל לאנרגיות מתחדשות.

בהמשך מדבר גבאי על "יעדים" ומתלונן שה"יעד" של ישראל (17% מהחשמל מתחדש ב 2030) נמוך מדי. כול הדיבורים על יעדים הם דיבורי סרק חסרי בסיס מציאותי. נכון – אחרים מפרסמים יעדים יותר גבוהים, אבל איש עוד לא השיג את יעדיו ואפילו לא מתקרב לכך. גם ישראל לא משיגה את יעדיה הצנועים לשנת 2020 – 10% מתחדש. אי העמידה ביעדים נובעת מכך שאין אפשרות מעשית וטכנית לעמוד בהם – אין מקורות אנרגיה מתחדשים היכולים להביא אותנו אל היעדים הנכספים. ושימו לב לנקודה חשובה. מר גבאי מתחיל לדבר על זיהום אוויר וקופץ פתאום, ללא הבהרה ליעדי פליטות פד"ח CO2 . ובכן – אין קשר בין הדברים. פד"ח אינו מזהם ואינו גורם לנזקי בריאות. השימוש בטיעון של הזיהום בהקשר זה הוא לא במקום.
הנקודה הבאה היא אנרגיית הרוח. גבאי טוען שלהגדלת מרכיב הרוח תהיה השפעה חיובית על הקטנת הצורך בגיבוי באנרגיה פוסילית (פחמית). לא נכון. הרוח והשמש זקוקים ל 100% גיבוי פוסילי ושום דבר לא ישנה עובדה בסיסית זו. הטוען אחרת מטעה. הרוח נושבת רק כ 25% מהזמן, וכנראה פחות אצלנו, כי ארצנו אינה שטופת רוחות. מאידך טורבינות הרוח גורמות נזק אדיר מבחינה סביבתית, משחיתות את הנוף וגורמות נזקי בריאות בגלל הרעש שלהם והריצוד. הן גם קוטלות ציפורים ועטלפים וגורמות לשרפות. אסור בשום פנים אופן למקם טורבינות במרחק פחות מ 2 ק"מ מבתי הישובים, ואין בארץ שלנו הצפופה אף מקום שעונה על הדרישה הזו. חלילה לנו להשחית את ארצנו במפלצות רוח חסרות תועלת, כי כמות החשמל שהן מפיקות מזערית. תמיד נצטרך לשמור כושר יצור חשמל יציב ואמין (פחם וגז) להספקה של 100% מהצריכה. על השמש והרוח התזזיתיים, שעליהם אין לנו שליטה, אי אפשר לסמוך. הן סרח-עודף התופס טרמפ על גב התחנות הפוסיליות שמבטיחות אספקת חשמל סדירה. בנוסף – לא ניתן להדליק ולכבות תחנות כוח לפי גחמות השמש והרוח, כול כמה שעות, וחלק גדול מהזמן התחנות הפוסיליות ממשיכות לעבוד גם אם יש רוח או שמש בגרע נתון, כך שגם החיסכון בדלק ובפליטות הוא הרבה יותר קטן מאשר חושבים וטוענים.
לבסוף מדבר גבאי על הירידה הגדולה במחיר האנרגיות המתחדשות (שמש ורוח) וטוען שזה הופך אותן לכדאיות. יפה מאד! אם הן כדאיות שיותקנו על בסיס מסחרי למטרות רווח בלי קשר לממשלה. לא צריך מכסות, לא צריך אישורים. כמובן שזה לא קורה. אף טורבינה ואף לוח שמש לא הותקן כדי להפיק רווח מחשמל אלא רק כדי להפיק רווח מהסובסידיות הענקיות שהממשלה משלמת למפיקים ה"מאושרים". 

תופסקנה לאלתר כול הסובסידיות, והמכסות והיעדים הממשלתיים. תתקין נא חברת אנלייט (ואחרות) כמה לוחות שמש שהיא חפצה... על חשבונה, ומכספה. ...  כי זה זול (טוען גבאי).

האמת היא שהממשלה כבר מחויבת, באמצעות רשות חשמל, לשלם מאות מיליוני שקלים לשנה, במשך 20 שנה, ליצרנים ה"מתחדשים". מעריכים שמחירי החשמל בארץ עלו כבר בכ 3% בגלל הסובסידיות המתחדשות, וסכום זה הולך ועולה ככול שעובר הזמן ומתקינים עוד לוחות שמש או, חו"ח, טורבינות רוח. חלק מהמתקנים המאושרים עדיין לא הותקנו.... הדיבור על ירידת מחירים היא זריית חול בעיניים והטעיות, החשמל המתחדש רק גורם לעליית מחירים – וזו עובדה ברורה וחד משמעית ולא תיאוריה.

יעקב



אין תגובות: