דפים

17 באוגוסט 2019

איך נהייתי ספקן? (רמז -ניסיתי להאמין) - חלק 2


המשך של פרקים 3-4 בסדרת הפוסטים של פרופ' יונתן דובי (לקריאת חלק ראשון כאן) המתייחס למאמר ה"הוכחות"  שפורסם בעיתון "הארץ".




פרק 3: אבל מזג האויר משתגע!

במאמרם [1], חסון ורינת מתארים סיפורים אירועי מזג אויר קיצוניים (על שימוש בסיפורים ואנקדוטות כאינדיקציה מדעית אפשר לשמוע כאן [2]), כהוכחה ניצחת לשינוי האקלים. אך המציאות היא קצת אחרת. אמנם יש עלייה בטמפרטורות (ראו פרק 2), אבל אין עלייה מובהקת נמדדת באירועי קיצון אחרים. הנה מספר דוגמאות:
א.    כמות סופות הטורנדו אפילו קצת ירדה, כך לפי "מנהל הימים והאטמוספירה הלאומי" של ארה"ב (NOAA),  למשל כאן:
ב.    כנ"ל לגבי סופות ההוריקן, עם שנת שיא ב-1985 (https://www.ncdc.noaa.gov/sotc/tropical-cyclones/201013)
ג.     או מספר הבצורות בארה"ב   (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)
ד.     או מספר השריפות בארה"ב  (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)

במילים אחרות -חלק מאירועי הקיצון מתגברים, חלק נחלשים. בכל מקרה -אין הוכחה ישירה לקשר ישיר בין שינויים אלו (או אי-שינויים אלו) לבין הטמפרטורה הגלובאלית – בכך מודים במפורש גם כותבי הדו"ח של פאנל האו"ם לנושא שינוי האקלים, ה-IPCC [3].
והנה התמונה שמביאים חסון ורינת עצמם (תמונה 11 במאמרם), שכותרתה "אסונות טבע מדווחים ברחבי העולם". התמונה עצמה מדגימה היטב את אי-הקשר בין טענת המאמר לבין הנתונים. ראשית, אין שום הגיון מדעי לערום זה על זה נתונים על טמפרטורות קיצוניות, אירועי מזג אויר קיצוני (מה משמעותם?), בצורות ומפולות אדמה, מכיוון שהם לא בהכרח קשורים, אינם מודדים נתונים דומים, וממילא  קשה לקורא להבחין בשינויים של כל אחד.
למרות זאת, בבחינה מדוקדקת נראית ירידה ברורה בשלוש-עשרה השנים האחרונות למשל בכמות השיטפונות (כחול כהה) ועליה בימים עם טמפרטורות קיצוניות (אדום). אירועי "מזג אויר קיצוני" (כחול בהיר) נראה שנשמרים ביציבות בשלושים שנה האחרונות, כנ"ל לגבי מפולות (ירוק) והבצורות (צהוב) נמצאות בירידה. מה זה אומר? ובכן, כלום! וזו בדיוק הנקודה – מהנתונים האלו לא ניתן להסיק שום מסקנה לגבי האקלים. 

כשפניתי בעניין התמונה לפרופ' רוזנפלד, הוא הפנה אותי לתמונה אחרת [4] שלטענתו מדגימה היטב את העלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים לעומת, למשל, מאורעות גיאופיזיים (שאינם אמורים להיות מושפעים ממזג האויר). אך גם כאן – אין פילוח של הנתונים, ופרופ' רוזנפלד לא ענה כששאלתי מדוע אין פילוח. התשובה היא – כאשר עושים פילוח לפי אירועים (כפי שהראיתי למעלה), רואים שגם באירועים  מטאורולוגיים -חלק עולים, חלק יורדים, ורק כאשר שמים את כולם זה על זה מספרם עולה. על השאלה – "מדוע לא שמתם את הגרף השני, אלא את הגרף שבבירור **אינו** תומך בטענתכם?" או "האם יש שגיאה בנתונים שאני הבאתי? האם הם אינם משקפים את המציאות?" לא קיבלתי תשובה.



ולסיום: גם בארץ, הרשות המטאורולוגית שלנו בדקה ומצאה שלא הייתה עלייה מיוחדת בתדירות אירועי הקיצון משנת 1920 [5] . אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, כותב ש"צריך להיזהר עם ייחוס של כל אירוע של מזג אוויר קיצוני לנושא של ההתחממות הגלובלית. מהניסיון שלנו ומההיכרות שלנו עם האקלים של ארץ ישראל, אנחנו יודעים שהקשר לא בהכרח קיים, כיוון שחלק נכבד מהאירועים הקיצוניים החמורים קרו בתקופות מוקדמות, עוד לפני שדיברו על נושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים."


פרק 4: אבל פני הים עולים!

במאמרם [1] משתמשים חסון ורינת בעליית פני הים כהוכחה למשבר האקלים (מעשה ידי-אדם).
נכון. הנתונים מראים שאכן פני הים עולים, בערך בקצב של 10 ס"מ ב-50 שנה. אבל, הם עולים באופן די אחיד החל משנת 1880. בתמונה למטה (אותם נתונים שבמאמר, מאתר ה-EPA ), ניתן לראות זאת בבירור. לא נראה בעין שום דבר מיוחד שקורה בסביבות 1950, שם התחלנו לפלוט פד"ח. למעשה, גם סטטיסטית קשה מאוד להוכיח זאת, ניסיתי [2] . המסקנה: לא ניתן לייחס בבירור את עליית פני הים לעליה בפד"ח.



לשאלתי בעניין זה, כלומר מדוע עליית פני הים משויכת לעליה בפד"ח למרות שהיא התחילה לפני, ענה פרופ' רוזנפלד בגרף אחר [3] :


זהו גרף של פני הים בשלושת-אלפים השנים האחרונות, ולטענתו, מן הגרף רואים כי עלייה כמו שיש ב-150 השנים האחרונות לא נצפתה כבר 3000 שנה! אולי, אבל : 1) נצפתה ירידה דומה של פני הים (סביבות -750), כלומר שינויים טבעיים כאלו הם אפשריים,  2) זה עדיין לא עונה על השאלה מדוע פני הים עלו לפני עליית הפד"ח.
ואם כבר נתונים מן העבר, הראיתי לפרופ' רוזנפלד את התמונה הבאה (מתוך [3]), שם רואים את גובה פני הים לאורך 500-אלף השנים האחרונות (על ידי שחזורים שונים, שמתאימים זה לזה בצורה יפה), ומספר דברים נראים בבירור: 1) יש ואריאביליות טבעית מחזורית בגובה פני הים. 2) הסקאלה היא במטרים, 3) אנו נמצאים כעת בשיאו של המחזור.
תשובתו של פרופ' רוזנפלד הייתה "כמובן שאנו נמצאים באינטרגלציאל [תקופה בין-קרחונית, י.ד.] עם מקסימום בגובה פני הים".

המסקנה העולה היא שאין שום הוכחה שמקשרת בין עליית פני הים לבין פליטות הפד"ח של האנושות. עליית פני הים אכן יכולה להיות בעייתית, אולם היא נמשכת כבר שנים רבות ללא קשר מוכח לפעילות אנושית וישנם פתרונות מוכחים לעלייה איטית של פני הים (למשל בהולנד, ששליש משטחה הוא מתחת לפני הים, וללא הגנה אמסטרדם הייתה מתחת למים).

מראי מקום לפרק 3:


[3] מראי מקום לדוח ניתן למצוא כאן https://www.thegwpf.com/ipcc-report-extreme-weather-events-not-getting-worse/

[5] https://www.zavit.org.il/100-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/





מראי מקומות לפרק 4:


[2] הקו המקווקו האדום מראה התאמה של הנתונים לפונקציה ריבועית. העובדה שהפונקציה היא ריבועית (כלומר שהעלייה בפני הים אינה לינארית) אינה אומרת דבר בפני עצמה – יכול להיות שפונקציה ריבועית היא ההתנהגות נוסף  הטבעית. מה שכן משמעותי, היא שבעזרת פונקציה קבועה (כלומר המקדמים אינם משתנים) ניתן לקבל התאמה עם 0.99 < R בריבוע, על מנת להשוות, אפשר לבנות מודל של עליה לינארית שהשיפוע שלה משתנה בשנה כלשהי. למרות שמשתנה, R בריבוע לא השתנה בהרבה (טוב, כמה כבר אפשר לעלות מעל 0.99(, אבל, השנה שבה נראה השינוי שנותן את ההתאמה הטובה ביותר היא 1935, שנה שבה לא קרה שום דבר מיוחד לפליטות הפד"ח האנושיות. במילים אחרות – קשה מאוד למצוא מובהקות סטטיסטית במתאם בין גובה פני הים לבין הפד"ח. וכמו שאבא שלי היה אומר –"מובהקות סטטיסטית זה דבר די פשוט -אם אתה רואה את זה בעין, זה מובהק".



2 comments:

יעקב אמר/ה...

"הנתונים מראים שאכן פני הים עולים, בערך בקצב של 10 ס"מ בשנה. "

זו טעות מספרית חמורה.
פני הים עלו בערך 20 ס"מ ב *** 100 שנה *** (לא 10 ס"מ לשנה). על נתון זה אין וויכוח, גם החממיסטים אינם מערערים עליו.

מן הראוי להכניס תיקון בגוף הקטע.

יעקב אמר/ה...

תוקן בגוף הכתבה. תודה.