דפים

11 באוקטובר 2019

בהלה לא מבוססת


הגורמים העיקריים לתמותת בני אדם, היום, הן מחלות הלב (כולל הסתיידות עורקים) והסרטן. לכן, ובצדק, בני אדם פוחדים ועושים, ושואפים לעשות, כול אשר ניתן כדי להימנע ממחלות אלה (וגם מאחרות...). אז באו ידידנו מהממשלות השונות ופרסמו "הנחיות תזונה" שנועדו לעזור לנו לשמור על הבריאות. 77 מדינות בעולם פרסמו "המלצות תזונה" ממשלתיות, רובם העתיקו מה שאחרים כתבו, כלומר לא ערכו מחקרים עצמאיים.
משרד הבריאות האמריקאי כותב בהמלצות התזונה לשנים 2015-20: "יש לאכול בשר אדום או בשר מעובד רק פעם אחת בשבוע". משרד הבריאות האנגלי יותר נדיב וממליץ להסתפק ב 70 גרם ליום (בשר אדום או מעובד) – שהם בערך 1/3 מנה. האגודה לחקר הסרטן האמריקאית ממליצה לאכול מעט ככול האפשר בשר אדום או מעובד (כלומר לא לאכול). אגודת חקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי שליד האו"מ מודיעה שבשר אדום "כנראה" גורם לסרטן, ובשר מעובד גורם לסרטן (בלי "כנראה").

מתוך כתבה ב"מאקו" חדשות 2

גופים כבדים ומכובדים אלה מן הסתם יודעים מה שהם אומרים, ויש להם ראיות וסימוכין בלתי מעורערים, וביסוס מדעי מלא לטענותיהם. המלצות אלה מונפקות לפחות החל משנות ה 1970. ולא רק הם יודעים... כול אחד יודע ששומן רווי גורם לכולסטרול ולהסתיידות עורקים, ששומן מן החי (חמאה) זה פויה, ומלח זה רע, שבשר מעובד (וכול מזון שעבר עיבוד תעשייתי) מכיל רעלים וחומרים מסרטנים. כולם יודעים. מאיפה? רופא המשפחה אמר להם, או הדיאטנית, או שקראו בעיתון או ששמעו בתכניות רפואה בטלוויזיה. כולם יודעים – סימן שזה ככה! גם השכנה רבינוביץ' אמרה את זה והיא יודעת כי האחיין שלה רופא.

כעת יצא מחקר חדש שמצא שההמלצות הנ"ל בלתי מבוססות ואין להן שום סימוכין מדעיים. כמה בשר אדום או מעובד צריך אדם לאכול, לדעתם? כמה שהוא רוצה – שזו, כמובן ברירת המחדל. העניין הוא שאין אנו (המדע) יודעים ומכירים בדיוק את התהליכים הכימיים-ביולוגיים שמתרחשים בגוף. אין אפשרות להצביע על דרך ישירה בה בשר אדום הופך לסתימה בעורקים. אז על מה הסתמכו "המלצות התזונה"? על "מחקרים" סטטיסטיים. לקחו קבוצה גדולה של אנשים, שאלו אותם "כמה בשר אדום אתם אוכלים?" ועקבו אחרי מצב בריאותם לאורך זמן. החוקרים טוענים שאלה שהצהירו על יותר צריכה של בשר אדום חלו יותר בסרטן או מחלות לב. זו לא הוכחה ישירה, אבל זו הוכחה נסיבתית, הם אומרים.

הסוג הזה של מחקרים הוא מאד בעייתי. זה מתחיל בזה שמחקרים סטטיסטיים נתונים ל"הינדוס מספרים" (מניפולציה בלע"ז) – עם הינדוס נכון אתה יכול להוכיח כול דבר. בנוסף - יש פגמים יסודיים במחקרים אלה. ראשית – ההצהרות על כמות הבשר שהמטופלים נותנים הן בעייתיות, איש אינו יודע אם הן נכונות או מדויקות, וייתכן גם שצריכת הבשר השתנתה במשך שנות המעקב. שנית – התחלואה תלויה במיליון גורמים אחרים כמו למשל – מצב הבריאות בתחילת הניסוי, הנטייה התורשתית למחלות, צריכת מזונות ומשקאות אחרים מלבד בשר אדום – כמו אלכוהול, סמים או צ'יפס, הפעילות הגופנית, זיהום האוויר והמצב הכלכלי-משפחתי-רגשי. קשה מאד לבודד גורם אחד – צריכת הבשר – ולטעון שזה מה שגרם להבדלים בתחלואה. כלומר המחקרים האלה לא מוכיחים כלום, אלא אם כן אתה מאד רוצה מראש להוכיח משהו...
וישנה התופעה של ההטיה (bias ) היסודית של החוקרים: חוקר יטען תמיד שהוא הצליח להוכיח את ההשערה ההתחלתית שלו, וינסה בכול דרך לחמוק מהמסקנה המתבקשת לעיתים קרובות שהמחקר שלו לא הוכיח כלום. מי שהוכיח משהו, ותרם משהו ל"הצלת האנושות" זוכה שמאמרו יוצא לאור והוא צובר פרסום והוקרה ומוניטין, בעוד מי שמציג את האמת (המחקר לא הוכיח את ההשערה) – מתעלמים ממנו ולועגים לו ככישלון. אף חוקר לא ישמח להגיד: "אינני יודע" (שזו לרוב האמת), כולם ידענים גדולים!

המחקר החדש שהתפרסם אינו מחקר עצמאי – כלומר לא עקב אחרי קבוצה גדולה של אנשים. הוא רק עשה מחקר-על – בדק לפרטי פרטים עשרות או מאות מחקרי תזונה שנעשו בעבר והתפרסמו בספרות – מחקרים ששימשו בסיס להמלצות התזונה. הם בדקו את השיטות והממצאים המפורטים של מחקרים אלו. המסקנה היא שאין בהם ממש – כלומר השיטות שלהם לא קפדניות, לא התחשבו מספיק בגורמים אחרים ויש ליקויים כמותיים. גם ככה, המסקנות של המחקרים הישנים (על תחלואת יתר של אוכלי הבשר) – מבוססות על הפרשים מאד קטנים בין שיעור התחלואה של אוכלי הבשר לבין השאר. כלומר: גם לפי המחקרים האלה שטענו שיש סיכון באכילת בשר – הסיכון שמצאו הוא כל כך קטן שיכול להיות בהחלט שאינו משמעותי מבחינה סטטיסטית, ונופל בתוך מרווח השגיאה.

מסקנה סופית: חרטא-ברטא. בולשיט.

האם אכילת בשר אדום או מעובד גורם למחלות לב או סרטן? איננו יודעים. המחקר-על החדש אינו מוכיח שהם אינם גורמים למחלה, הוא רק מוכיח שאין ביסוס לטענה. אכילת בשר אדום מסוכנת, מן הסתם, בדיוק כמו שתיית אלכוהול, שתיית קפה, אכילת חומוס או מסבוחה או בצל ירוק. בכול המאכלים האלה, כמו גם בבשר, איננו יודעים בדיוק מה ההשפעה שלהם. (הפרזה בשתיית אלכוהול – שיכרות – הוא כן גורם מוכח למחלות). הנה דוגמה של משהו שהפך למוסכמה בלתי מעורערת (כולם יודעים!) אבל אינו אמת. יש עוד דוגמאות. רבות.

למשל: עבור טיפולים סטנדרטיים למצבים ידועים ברפואה – עבור כ 50% אין כול הוכחה שהטיפול עוזר בכלל. 50% מהטיפולים המקובלים והשכיחים, ש"כולם יודעים". אז למה נותנים טיפול כזה? כי הרופא לא רוצה להגיד "לא יודע" ולשלוח את החולה ללא טיפול.

דבר דומה קורה בתחום האקלים. חוקרים-מדענים הם רק בני אדם, אינם חופשיים מטעויות והטיה. כולם רוצים להוכיח שיהיה אסון אקלימי, זה מקנה לך יוקרה ופרסום. מי שטוען שאין הוכחה לאסון אקלימי זורקים אותו מהאוניברסיטה, אחרי שמכנים אותו "מכחיש" – denier. זו כוחה של ההיסטריה ההמונית והאפנה המדעית.
מתוך דף הפייסבוק של - Extinction Rebellion

אחזור על סיסמתי הוותיקה: המדע מקולקל, והאנשים מטורפים.

יעקב


3 תגובות:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

מענייןומסקרן...
חשוב לקרוא, לשמוע ולתת מקום גם לסוג המחשבה הזו.
להטיל ספק באופן תמידי. להיות ביקורתי. לאחוז במנה הגונה של חשדנות.
אבל גם לא צריך לשפוך את התינוק הכי מוצלח של המין האנושי (=מדע) עם המים (=עידן עודף המידע ואי הוודאות בו אנו נמצאים, "הכל" הוא Inconclusive).

אני לא אוהב שמזלזלים בדת שלי (המדע), משום שבכנות היא קצה החוט היחיד שנותר לי לחיים שפויים בפסאודו-פלנטה ההזויה הזו. אבל אני בהחלט מבין, גם מתוך המערכת עצמה שבה חייתי מספר לא מועט של שנים (אבל הייתי זוטר שבין הזוטרים, למרות שפירסמתי), שיש צדק בדבריך, והעניין אמיתי ומאוד נכון.
ב"מדע" - פרסום זה הכל. אם אתה לא מפרסם אתה לא קיים.
מה שעוד כבר יודעים וודאי הוא שאם קיבלת תוצאה שלילית, את זה אתה לא מפרסם, כי זה לא מידע. ואז אתה מונע את הידע המאוד חשוב שההשערה שלך לא נכונה והתוצאה שלילית... יש על זה המון מידע ברשת.
ישר כח יעקב על הרעיונות ועל ה"אנטי" המוצדק והחשוב הזה.

יעקב אמר/ה...

"התינוק הכי מוצלח של המין האנושי (=מדע)"

נכון.
אבל גם "המדע" איננו האלוהים. אלוהים מושלם, יודע הכול, ולעולם לא טועה.
המדע נעשה על ידי בני אנוש, שהם רחוק ממושלמים וטועים לעיתים קרובות. והם סובלים מבעיות מובנות - הטיה bias - אין כזה דבר אדם ללא הטיה.

אז, המדע "מתקדם" בדרכים אנושיות - שני צעדים קדימה צעד וחצי אחורה, עם הרבה טעויות, טעויות תמימות וטעויות מכוונות. אין במציאות משהו מושלם.

צחי אמר/ה...

הניו יורק טיימס מדווח שלמוביל המחקר שעליו הפוסט התבסס יש קשרים עמוקים עם תעשיית המזון. בעבר פרסם מאמר שכופר בהמלצה הרווחת שיש להפחית את צריכת הסוכר. הוא טען נחרצות שאין צורך להפחית צריכת סוכר. בדיעבד הסתבר שהמחקר מומן ע"י לובי של חברות המזון בהן חברות קוקה קולה, מקדונלדס ועוד. כמו כן הוא ציין מפורשות שהמחקר הוא בלתי תלוי ושהוא לא בניגוד עניינים על אף שלמעשה כן היה. לאחר שהתגלו הקשרים שלו הוא תיקן את הצהרתו.
לא ידוע כרגע האם המחקר הנוכחי (בדבר צריכת בשר) מומן ע"י לובי כלשהו, אבל ללא סופק אמינותו של מוביל המחקר עורערה קשות לאחר המקרה של מחקר הסוכר, וכן לאור קשריו האדוקים עם תעשיית המזון.
עתה קבוצות נרחבות מאוד של איגודי רופאים יצאו במחאה חזקה נגד המאמר.

הדיווח בניו יורק טיימס - https://www.nytimes.com/2019/10/04/well/eat/scientist-who-discredited-meat-guidelines-didnt-report-past-food-industry-ties.html

מחאת הרופאים נגד המאמר - https://www.pcrm.org/news/news-releases/physicians-group-files-federal-petition-against-annals-internal-medicine-over