מאת
פרופ' מיכה קליין
בעבר טענתי שאי אפשר ל"סגור" את מאזן הפחמן
הדו־חמצני שכן אין לנו מושג לא על פליטת פחמן מהרי הגעש שבקרקעית האוקייאנוסים,
ולא על קצבי שקיעתו של פחמן דו־חמצני לקרקעית האוקייאנוס.
על פי מחקר חדש שהתפרסם החודש נמצא שהאוקייאנוס
"מאחסן" פחמן דו־חמצני יעיל יותר מאשר הצמחייה. המידע פורסם בכתבה
שכותרתה: "אוקיינוסים יעילים יותר באחסון פחמן מעצים. בעתיד חם יותר, שקיעת
פחמן באוקיינוס יכולה לסייע בייצוב כוכב הלכת שלנו".
Oceans
are better at storing carbon than trees. In a warmer future, ocean carbon sinks
could help stabilize our planet
המחקר נערך בלוח הטקטוני זילנדיה ((Zealandia שרובו מכוסה ים שעומקו גדול מ-1,000 מטר, איור :
צומח וקרקע הם "מאגרי" פחמן דו־חמצני, אך
קרקעית האוקיינוסים בעולם "מאחסנת" לצמיתות כמויות פחמן דו־חמצני
גדולות בהרבה,.
כמות עצומה של שלדי פְּלַנְקְטוֹן הבנויים פחמן דו־חמצני
שוקעת לקרקעית האוקיינוס. המחקר מצא שבכל זמן גיאולוגי בו היו תקופות חמות יותר,
שקיעת שלדי הפלנקטון לקרקעית האוקיינוס היתה רבה יותר.
במפת זרמי הים של פני המים (המצורפת), האזורים המסומנים
בתכלת, הם אזורים בקרקעית הים בהם התרחשה ומתרחשת שקיעת קלציום־קרבונט לקרקעית.
במחקר דלעיל, נחקר הקצב ארוך הטווח של סילוק פחמן לצמיתות
על ידי צדפות באוקיינוס ליד ניו־זילנד.
על פי ממצאי המחקר, לפני כ-8-4 מיליון שנים, האקלים היה
חם יותר, רמות הפחמן הדו־ חמצני היו דומות או אפילו גבוהות מאלה שנצפו היום,
והאוקיינוס היה חומצי יותר.
נמצא שקצב ההצטברות הממוצע של קונכיות הצדפות בזילנדיה
היה גדול יותר מפי שניים מזה שאפיין את קצב ההצטברות במיליון השנים
האחרונות.
דפוס זה נמצא גם במקומות אחרים בעולם. באקלים חם יותר היו יותר צדפות באוקיינוסים.
סיכום
בטרם נאמץ את "ההפחדה" בנושא "עלייה
גדולה בריכוז הפחמן הדו־חמצני" ראוי כי נלמד איך כדור הארץ
"מתקן" את העלייה בטמפרטורה. ייתכן שבית הגידול של החי באוקיינוסים יגיב
לעלייה בטמפרטורה, בהגברת ייצור פלנקטון שישקע לקרקעית ויווסת את ריכוז הפחמן
הדו־חמצני באטמוספירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה