הגזמות פרועות בדיווח השטפון בפקיסטן

כתבת האקלים שני אשכנזי כותבת בטוויטר "ההצפות בפקיסטן הובילו למותם של כ-1300 בני אדם, שליש משטח המדינה הוצף..." ובאתרים נוספים אף נכתב "שליש משטח המדינה מתחת למים" האמנם?

אנו כבר מכירים את המצב בו כתבים הפכו לאקטיביסטים ונוטים להגזים בפראות ולעוות נתונים כאשר הם משרתים את המטרה בה הם מאמינים ואליה הם התגייסו. שני אשכנזי היא כתבת כזאת שלא בדיוק מקפידה על חמשת ה-W של העיתונות הקלאסית. (גישה נשכחת הדורשת שבסיקור עיתונאי יופיעו הנתונים על "מי", "מה קרה", "מיקום האירוע", "מתי" ו"מדוע".)

הטענה ששליש מהמדינה נמצאת מתחת למים היא חלק מקמפיין אקטיביסטי שהחל ממקור צפוי לגמרי (אליו אגיע בהמשך), ולא נכון לבלבל זאת עם עיתונאות. ניגש לבירור הנתונים:

כמה גדול השטח שהוצף בפקיסטן? 

על פי דו"ח UNOSAT בהתבסס על נתוני לווין שנאספו עד ה-3 באוגוסט 2022, הוצפו בפקיסטן 55 אלף קמ"ר. אלו אמנם הצפות גדולות, אולם הן לא מתקרבות כלל לשליש משטחה של פקיסטן. מדינה המשתרעת על פני 796,095 קמ"ר.
שטפון דומה בגודלו התרחש גם לפני יותר מעשור בספטמבר 2010.  בשיטפונות בפקיסטן בספטמבר 2010 איבדו יותר אנשים את חייהם, אז דווח על 1,677 מקרי מוות (מבלי שנקבל את הכותרות על שליש מהמדינה מתחת למים).

על פי דיווח אחר ב-BBC מתאריך 31 באוגוסט, המסתמך על נתוני האו"ם וממשלת פקיסטן, הוצפו שני מיליון אקרים של שטח חקלאי (שזה עיקר השימוש בשטח בסמיכות לנהרות בפקיסטן) שמשמעותם היא כ- 8094 קמ"ר. כלומר 1% מהשטח של פקיסטן שכאמור משתרעת על פני 796,095 קמ"ר. גם אם נכפיל זאת בהפרזה ונחשב כאילו שטח הכפרים והערים דומה לשטחי החקלאות לא נתקרב לנתונים המוגזמים בפראות שמספקים ערוצי התקשורת.
השיטפון גרם לנזק עצום, נזק שקשה להתמודד עימו במדינה ענייה המתבססת על חקלאות פרימיטיבית כמו פקיסטן,  אך אין שום הצדקה בהגזמה או בהטעיה של הציבור ביחס לאופי הגורמים לו והטעיית הציבור. 

מה נדרש מעיתונאי?

תפקידו הבסיסי של עיתונאי הוא לבדוק את הנתונים שהוא מפרסם. אין מצב סביר ששליש מפקיסטן הוצף במים ושקוע בהם. גם אם ננסה לתת לכתבת ליהנות מהספק שאולי התכוונה לשליש מתושבי המדינה, או שליש מהמחוזות במדינה המספרים מסרבים להתיישר עם האג'נדה.  הסיבה להפצת נתון כזה ללא ביקורת יכולה לנבוע ממספר אפשרויות:
א. הכתבת יודעת שהנתון אותו היא מפיצה בלתי-סביר או שיקרי בעליל אך "המטרה מצדיקה את האמצעים". 
ב. הכתבת כל כך משוכנעת בכך שכל כותרת מפחידה על אסון חייבת להיות נכונה עד שאין טעם וצורך לבדוק אותה. 
ג. רשלנות כללית. (שמתבטאת במחזור: אם אחרים כתבו אז גם אני אכתוב). 

הבעיה היא שבכדי להתעלם מנתון כל כך קיצוני צריך ניתוק מהמציאות שלא היינו מצפים לו משום אדם עם השכלה בסיסית. 
בפאקיסטן חיים מעל 230 מיליון נפש. המחשבה ששליש משטח המדינה נמצא מתחת למים ושיותר מ-150 מיליון אזרחים נמצאים בשטח מוצף בעוד שמספר הקורבנות הוא רק 1300, כלומר פחות מ-0.0006 אחוזים מאותם 230 מיליון אמורה לעורר שאלות. 

מהיכן הגיע הנתון הזה של "שליש מפאקיסטן מתחת למים"?

 כאשר שואלים את כלי העבודה המרכזי של מחפשי המידע ברשת, גוגל את השאלה: "how much of Pakistan is flooded" מתקבלות מליוני תשובות – והתשובה הראשונה במודעה ממומנת הראשונה שעולה היא מודעה מטעם UNFPA, "קרן האוכלוסייה של האומות המאוחדות" המהווה סוכנות לסיוע במקרי מצוקה ומגייסת תרומות לאוכלוסיות במצוקה. מודעת הקידום של הסוכנות מצהירה ששליש מפקיסטן מוצפת.  בתוכן האתר אליו מובילה המודעה אין שום אזכור לכך ויתכן שמדובר ביוזמה של חכמי הSEO  המנהלים את הפרסום ברשת עבור הסוכנות.

הנתון מופיע גם בפרסומי הסוכנות ה"רשמיים יותר":

ב-30 באוגוסט פרסם אתר החדשות NBC את הכותרת לפיה "שליש מפקיסטן מתחת למים".

באותו היום, 30 באוגוסט, פרסם זאת גם ה-BBC:

ב-2 בספטמבר הנתון פורסם ב-CNN:

מהיכן במקור נלקח הנתון הזה?

אז ראינו שערוצי תקשורת מרכזיים ו"מכובדים" מצטטים את הנתון אך מה מקורו? אל תחפשו דוחות מומחים, צילומי לווין או מדידות... המרצע יצא מהשק בכתבה של ה-BBC מה-30 באוגוסט (מעל). (לזכותו ה-BBC היה ארגון החדשות היחיד שמצאתי שטרח בכלל להזכיר את המידע בתוכן הכתבה למרות שחטא בעיוות הכותרת). הכתבה נפתחת בנוסח:

One-third of Pakistan has been completely submerged by historic flooding, its climate minister says.

כלומר, "שרת האקלים" הפקיסטנית צוטטה כאומרת: "שליש מפקיסטן שקוע לגמרי תחת שטפון במימדים היסטוריים", תוך שהיא מעצימה את חשיבות משרדה וכמובן מגדילה את ההפחדות סביב האסון. (והולכת בעקבות "יקירי הבלוג" מטובלו ומפיק האירועים, מוחמד נשהיד, מהמלדיבים.).

כל הכותרות שציטטו זאת בלי יוצא מהכלל לא טרחו לייחס ל"מי" אמר ובוודאי שלא "מדוע אמר"... וכך נפתח "השיטפון". מכאן מה שנותר לשאר העיתונאים ומקדמי התרומות זה לצטט את גורמי התקשורת המכובדים.

מה שמדהים בסיפור הוא שלמרות שבשום מתווה גאוגרפי הנתון הזה לא סביר, עדיין הדבר לא מפריע לגופי תקשורת שאמורים להיות "האורים והתומים" של מסירת מידע בדוק ואמין לציבור מלמחזר אותו.

מדוע זה קורה?
עולה השאלה כיצד קורה שערוצי תקשורת האמונים על יידוע מדויק של הציבור "נופלים" שוב ושוב בהגזמות פראיות כאלו?

ארשה לעצמי להציג הערכה: ירידת קרנה של העיתונות וזרימת הכנסות הפרסום למדיה החברתית הובילה לתגמול נמוך מאוד לעיתונאים, במיוחד בדרגי הדיווח השוחק מהשטח. החלל שנוצר באי מילוי המשרות הללו על ידי אנשי מקצוע מעולים הדורשים שכר גבוה ותחקירנים יסודיים התמלא באלו שהמוטיבציה האידיאליסטית שלהם "להציל את העולם" מפצה אותם על השכר הנמוך. לכן כנראה עלתה גם קרנה של העיתונות המעורבת, האקטיביסטית שמקפידה פחות על הנתונים ומדגישה יותר את ההטפה.

וכאן אפשר שנכנסים לפעולה הגורמים (בשילובים שונים) שייחסתי לכתבת האקלים המקומית שלנו:

א. עיוות מוסרי המצדיק לשקר למען הצלת העולם: "המטרה מצדיקה את האמצעים".

ב. בלבול בין אמונה למציאות: האמונה באסונות המתקרבים כה עוצמתית עד שהמאמינים מניחים שברור שאין טעם וצורך לבדוק את הנחותיהם.

ג. רשלנות כללית ההולמת את דרגת התגמול.

ד. אפשרות נוספת המופיעה בעבודה של עורך המדור המנסח את הכותרות (שלעיתים אין קשר בינהן לתוכן) היא האפשרות המניפולטיבית שההגזמה בגודל האסון תתגמל את העיתון ביותר קוראים.

מה שנותר לקורא הביקורתי לעשות הוא לבחון את הנתונים, וכאשר מדובר בכותרות המכריזות על אירועי אסון אקלימי "חסרי תקדים", (למרות שבשנת 2010 היו שיטפונות קשים לא פחות), מומלץ לבחון את הנתונים פעמיים. לעיתים הקשר בין הכותרת לתוכן הכתבה לא מתקיים, לפעמים יש קשר כזה אך אין קשר למציאות.

 בועז ארד

אם מצאתם שגיאה בנתונים או בהפניות אנא כיתבו לנו (אפשר גם דרך הפייסבוק) ונתקן.