על מאזן הקרח באנטרקטיקה, ו"קרחון יום הדין"

פרופ' מיכה קליין

ב-YNET פורסמה (11.8.2022) כתבה המפרטת בהרחבה פרסום של NASA על אובדן קרח ביבשת אנטרקטיקה והעלייה בצפויה בגובה פני הים. קריאה של הכתבה מלמדת ש"שבירת" הקרחונים היא של קצוות הקרחון של מדף הקרח  הצף על מים. המסתו של קרח זה לא מעלה את גובה פני הים. במחקר נוסף המצוטט באותה כתבה יש התייחסות ספציפית למערב היבשת אך שם האזור מושפע גם מתופעות וולקניות הן מעל פני הים והן בעומק, ולכן אם יש עלייה בפעילות הוולקנית תהיה המסה גבוהה יותר. (על זה כתבתי בעבר בבלוג הירוק) 

ארחיב על מאזן קרחונים של היבשת שלא מבית מדרשה של NASA.

מאמר שפורסם בשנת 2021 , וחתומים עליו חוקרים מדנמרק, בלגיה, הולנד, צרפת ובריטניה :

Mottram, R., Hansen, N., Kittel, C., van Wessem, J. M., Agosta, C., Amory, C., Boberg, F., van de Berg, W. J., Fettweis, X., Gossart, A., van Lipzig, N. P. M., van Meijgaard, E., Orr, A., Phillips, T., Webster, S., Simonsen, S. B., and Souverijns, N.: What is the surface mass balance of Antarctica? An intercomparison of regional climate model estimates, The Cryosphere, 15, 3751–3784, https://doi.org/10.5194/tc-15-3751-2021, 2021.

 

הממצא העיקרי של מחקר זה, מתוך מסקנות המחקר:

There is a high annual and decadal as well as spatial variability in SMB across Antarctica and no clear long-term trend. 

יש שונות גדולה משנה לשנה ומעשור לעשור בחלקיה השונים של אנטרקטיקה, אין מגמה ברורה של השינויים לזמן ארוך.

מתוך העושר הגדול של התוצאות במחקר זה אציג רק גרף אחד המתאר את השתנות מאזן הקרח בשנים 1979-2018.

השתנות מאזן הקרח בשנים 1979-2017.

יש לזכור  כי NASA הוא גוף מחקר מכובד מאד אך כבר שנים הוא מוביל אג'נדה מסוימת, וכאשר יש לך דעה מוקדמת יש נטייה "לשנות" נתונים.

העבודה שהוצגה כאן מקורה בבית המדרש של חוקרים ממערב אירופה ומסקנתם שונה ממסקנות NASA.

קרחון יום הדין

השבוע שוב פורסמו כתבות העוסקות ב"קרחון יום הדין" ובצפייה לעלייה בגובה פני הים.

כתבות אלה מקורם במחקר שפורסם זה עתה :

Graham, A.G.C., Wåhlin, A., Hogan, K.A. et al. Rapid retreat of Thwaites Glacier in the pre-satellite era. Nat. Geosci. (2022). https://doi.org/10.1038/s41561-022-01019-9 

החוקרים ניתחו מורפולוגיה של קרקעית הים באזור שבו הקרחון יורד מהיבשה . ניתוח מורפולוגי זה הביא אותם למסקנה כי בעבר בקרוב  (מאתיים השנה האחרונות) היו זמנים בהם קצבי נסיגה של הקרחון היו כפולים מהקצב הנמדד כיום.

מתוצאה זו אפשר להסיק שתי מסקנות :

1.    קצה הנסיגה כיום איננו מהיר במיוחד לעומת העבר הקרוב, במילים המובנות לכול אין מה להיכנס לפניקה.

2.    קצה הנסיגה בעבר הקרוב היה הרבה יותר מהיר מזה של היום, ולכן יש לחשוש שקצב מהיר זה יחזור בקרוב ולכן אנו בפני קטסטרופה.

אני בעד המסקנה הראשונה.