פגמים מהותיים בדו"ח אריאב

אחרי קריאה של הדו"ח המלא אני יכול להצביע על כמה פגמים מהותיים בדו"ח אליאב, מעבר לוויכוח שיכול להיות על מספר זה או אחר, שאליו לא אכנס.

1. כמות החשמל הסולארי שאפשר לייצר.

דו"ח אריאב מדבר על: " 1000 MWסולאריים שוליים אחרי שיותקנו 1500 MW שכבר אושרו." אם יבדקו את הקרקע הדרושה לכך, יתברר שאין קרקעות פנויות בגדלים כאלה, גם לא בנגב (שם הכול שטחי אש, שמורות טבע, או קרקעות של בדואים). כלומר – העסק לא מעשי על הסף. אין בכלל בדו"ח התייחסות למחיר הקרקע, ולמחיר השימוש החליפי שלה.

2. כמות הסולארי – יום לעומת לילה.

החשמל הסולארי יכול, במקרה הטוב, לספק את ההפרש בין צריכת יום לצריכת לילה. כידוע בלילה אין חשמל סולארי. החשמל מסופק, רובו, על ידי תחנות עומס-בסיס שהן תחנות פחם או מחז"מ. תחנות אלו לא ניתן להדליק ולכבות כול יום, הן חייבות לפעול 24 שעות, והן גם היעילות ביותר. הן מספקות חשמל בלילה וגם ביום. ההפרש בין צריכת היום והלילה (בקיץ, הצריכה ביום יותר גבוהה) מסופק, כנראה, על ידי טורבינות גז תעשייתיות, אותן כן ניתן לכבות ולהדליק מדי יום, על פי הביקוש. רק את אלה יכול חשמל סולארי להחליף. כדי לדעת מה הכמות המרבית הסולארית האפשרית היה צריך להביא את עקומות הצריכה של חשמל בישראל, לפי שעות היממה. הדו"ח לא הביא נתון זה ואין שום סימן שהוא התחשב בו. מן הדו"ח משתמע שניתן להתקין חשמל סולארי כמה שרוצים. זהו 

פגם יסודי.

פגם משני הוא ההנחה שתחנות סולאריות מחליפות תחנות פחמיות. הדבר אינו אפשרי מבחינה טכנית. תחנות סולאריות יכולות להחליף, בשעות היום, רק תחנות שניתן להדליק ולכבות – שהן טורבינות הגז.

3. שיא קיץ לעומת שיא חורף – החיסכון בהשקעה הונית.

כידוע, קיים שיא של צריכה בחורף, בימים קרים בשעות הערב. בשעות שאין שמש. חייב להיות קיים כושר ייצור רגיל להספקה של כול הביקוש בשיא הלילי, כולל רזרבות בטחון למקרה תקלה. רק במקרה ששיא הצריכה בחורף נמוך מזה שבקיץ ניתן לאמור שהחשמל הסולארי חוסך השקעה הונית. היה צריך להביא פרופילים של צריכה, המראים את ההפרש (אם יש) בין שיא הצריכה בחורף ובקיץ. הנתון הזה לא מופיע בדו"ח. במקום זה הופיע פקטור תמוה של 0.6 שככול שניתן להבין מסתמך על "ידע אישי" של אחד ממחברי הדו"ח (שהיה ראש אגף בחברת החשמל). הדו"ח היה צריך לכלול את הנתונים הרלונטיים, ולהראות בצורה שקופה כיצד נעשה החישוב.

4. בטחון אנרגטי.

דו"ח אריאב מחשב את גורם ה"בטחון האנרגטי" על פי ההפרש שהמדינה (חברת החשמל) משלמת כדי להפוך את תחנת הכוח החדשה באשקלון לדו-דלקית (פחם-גז) במקום גז בלבד, מטעמי בטחון. האנלוגיה הזו לא נכונה.

ההפרש שמשלמים בתחנת הכוח באשקלון, משולם עבור תחנה שניתן להפעיל מתי שדרוש, לפי הצורך, יום ולילה, 24/7. תחנה סולארית פועלת רק ביום. איזה בטחון נותן ספק שאינו זמין 2/3 מהזמן (ויותר, בימים מעוננים)? הטענה הזו (בטחון אנרגטי) בלתי סבירה בעליל.

לדעתי ניכר בהחלט שזהו דו"ח מגמתי, שיש לו אג'נדה: לקדם חשמל סולארי, בכול נימוק קלוש שאפשר להמציא. כאמור, לא נכנסתי לחישובים אחרים שאפשר לערער עליהם, הפגמים המהותיים שציינתי דיים כדי לפגוע פגיעה קטלנית באמינות הדו"ח.

ומעל לכול, כמובן, עצם השיטה של תעריף מובטח לחשמל סולארי היא פסולה, עדיפה שיטת המונה נטו – net metering, שיטה ההופכת את החישוב של אריאב למיותר.

יעקב

הערה: המעונינים להתעדכן בכל פרטי הדיון אודות מסמך אריאב - כאן.

מענה של ירום אריאב לתגובות

הערה: לפניכם פוסט רביעי העוסק בדיון שהתפתח בעקבות ביקורתו של אוהד על דו"ח אריאב. המעונינים להתעדכן במהלך הדברים מוזמנים לקישור כאן לריכוז כל הפוסטים בנושא. לפניכם מכתבו של ירום אריאב שהתקבל הבוקר במערכת.

שלום רב,

קראתי היום את התגובה החדשה של אוהד בעקבות הדברים שהערתי על חיבורו. ציפיתי לקבל משהו בבחינת "מודה ועוזב ירוחם" אך במקום זאת הוא לא מתייחס כלל לשגיאות המתודולוגיות שמצאתי בדבריו אלא חוזר על אותן שגיאות בניסוחים אחרים. קשה להתווכח עם חוסר הבחנה בסיסי בין עלות שולית ועלות ממוצעת ולכן לא אחזור שוב לנושא שהוא הכשל העיקרי בניתוח של אוהד.

כתגובה אחרונה בהחלט אני רוצה לציין מספר נקודות:

1. בהעדר טיעונים מקצועיים מטיל אוהד ספק במהימנות הנתונים והחישובים בהם השתמשנו ואף מרמז בצורה נלוזה כי נעשה שימוש מניפולטיבי בנתונים. אלא שבעבודה מצויין במפורש את מקורו של כל נתון. הנתונים הם נתונים גלויים הניתנים לבדיקה ומקורם בנתונים שמפרסמת רשות החשמל. יתר על כן: ברור שעבודה מעין זו המוגשת לגורמים מקצועיים ברשות החשמל, במשרד האנרגיה במשרד רוה"מ ובמשרד האוצר צריכה להתבסס על נתונים מוסכמים ואמינים. העבודה הוגשה ונדונה על ידי הגורמים המקצועיים הללו ואיש לא העלה שמץ של ספק בדבר אמינות הנתונים מהסיבה הפשוטה שאלה נתונים של רשות החשמל. בוודאי שהעבודה התבססה על נתונים שהיו בידינו בזמן ביצוע העבודה, כלומר סוף 2011 והחודשיים הראשונים של 2012 אך נראה שהנתונים העדכניים של מחירי הדלקים רק יעלו את העלות הנמנעת בייצור קווט"ש סולארי. בוודאי שכאשר המתודולוגיה ברורה ומוסכמת אין בעייה להציב נתונים עדכניים בכל סעיף.

2. כמובן שגם הנתונים על ניצולת התחנות, הן במחזור פתוח והן במחזור משולב, הם נתונים ידועים ומקובלים שלא צריך להיות לגביהם ויכוח ואף גורם מקצועי לא הטיל בהם ספק.

3. הטענה בדבר ריקוד על שתי חתונות מופרכת לחלוטין. מעולם לא טענו כי יש להתייחס לחשמל הסולארי כאילו כל פעולתו מתבצעת בשעות השיא. כפי שמוסבר בעמוד 9 בדו"ח, הייצור הסולארי מתבצע בשעות היום בלבד, כ3600 שעות בשנה בממוצע בישראל או 1800 שעות בממוצע במונחי ייצור שעתי מלא. מתוך מספר שעות זה, כ300 שעות מיוצרות בשעות שיא בקיץ, בחודשי יולי ואוגוסט. שאר 1500 השעות אינן שעות שיא ולכן יש לגביהן חישוב שונה ועלות נמנעת נמוכה יותר.

4. טענה שנשמעה מפי אחד המגיבים היא שכיון שקיים גם ביקוש שיא בחורף, קיומו של חשמל סולארי שמופעל בשיא קיץ לא יחסוך השקעה בתחנות כוח כיון שעדיין יש צורך לספק את שיא החורף. טענה זאת נשמעת משכנעת מבחינה אינטואיטיבית אך היא איננה נכונה. כאן צריך להבין שחברת החשמל משתמשת במודל המאפשר קביעת תכנית פיתוח אופטימאלית. המודל מניח פרמטרים שונים של יתירות במערכת ואספקת שיא הביקוש במודלים סטטיסטים. כיון ששעות שיא הקיץ הן בעלות אופי שונה מבחינת משך זמן השיא ועצימותו, המודל המתמטי- סטטיסטי מאפשר לחסוך בהשקעה בתחנות כוח כאשר ניתן מענה של חשמל סולארי לשעות הארוכות של שיא הקיץ גם כאשר נותר הצורך לספק את שיא החורף הקצר יותר באנרגיה קונוונציונלית. אני יכול להבין את הקושי של האינטואיציה לעכל זאת אך מחשבה יותר מעמיקה תסדר גם את האינטואיציה. נושא זה קיבל תיקוף בהדמיית המודל של חברת החשמל על ידי יגאל פורת, מנהל אגף מחקר ופיתוח בחברת החשמל שעסק בנושא.

5. לרגע לא הסתרתי שהעבודה שביצענו נעשתה אמנם עבור איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, אך נהנינו מחירות מקצועית מוחלטת, כאשר הפררוגטיבה היחידה של האיגוד הייתה לגנוז את הדוח או לפרסמו אך לא לערוך בו שינויים. חלק ניכר מהטענות שמעלה אוהד וגם מספר מגיבים אחרים מקבל התייחסות בעבודה עצמה. לנוחיותכם אני מצרף את העבודה כולה ואני ממליץ למתעניינים לקרוא אותה בתשומת לב. העבודה גולשת לעיתים לשפה יותר טכנית אבל אני מקווה שקריאה מוקפדת של העבודה כולה תאיר גם את עיני היותר ספקנים מבינינו.

ב ב ר כ ה

 ירום אריאב

הדו"ח המלא מצורף - כאן

תגובה על מאמרו של ירום אריאב

בעקבות פרסום מאמרו של אוהד, כמה טעויות נוספות מסתתרות בדו"ח אריאב? (7 בספטמבר) ותגובתו של מר ירום אריאב שהופיעה אתמול תחת הכותרת תגובת ירום אריאב למאמרו של אוהד, (19 באוקטובר) קיבלנו את ההתיחסות הבאה מאוהד. לנוחות הקריאה תוכלו להקליק כאן על מנת לקבל ריכוז של הפוסטים הקשורים לדיון.

מר אריאב היקר,

ראשית, אני רוצה להתנצל באם פגעתי בך באופן אישי. זאת בטח לא הייתה כוונתי. אם הרגשת שפגעתי בך באופן אישי, אני מתנצל.

נעבור לעובדות:

לצערי, בתשובתך ניסית להצדיק את הטעויות אשר העלתי במאמרי הקודם. בניגוד למאמר שכתבתי, שלווה בחישובים שניתן לאמת בנקל. במאמרך לא הוצגו החישובים אשר יוכיחו את טענותיך. אומנם תשובותיך היו מלוות במלל רב, אך דווקא ההתייחסות העניינית והחישובית, הייתה חסרה. חבל.

עלות הדלקים: הינך טוען שעלות הדלקים הינה 21.6 אגורות לקווט"ש מאחר שיש לקחת בחשבון גם תחנות כוח תעשיתיות ותחנות כוח הפועלות במחזור פתוח. הגדלת וציינת שמרבית מתחנות הגז בשנת 2010 היו תחנות תעשיתיות ובעלות מחזור פתוח אז בעשותך זאת, נמנעת מלהתייחס למצב בשנת 2011. הסיבה לכך ברורה, הרי משפט הנוק-אאוט שלך "למעלה ממחצית ההספק המותקן של תחנוח כוח הפועלות על גז בשנת 2010 היה של טורבינות תעשיתיות וטורבינות גז" לא תקף לשנת 2011. לכן, היה נוח יותר להשתמש בדוח של שנת 2011 אך בנתונים של שנת 2010 המשרתים טוב יותר את טיעונך. חבל.

מאחר שאופן החישוב המדויק ששימש אותך אינו מפורסם (ואשמח באם תפרסם אותו על מנת להוכיח את טענתך), אציין רק את הטעות שבהנחותיך. בהנחותיך ישנה התייחסות לתחנות כוח תעשיתיות כאל תחנות בעלות ניצולת נמוכה. טעות בידך! תחנות כוח תעשיתיות הינן תחנות כוח בעלות נצילות גבוהה מאוד – למעלה מ-70%, וזאת מאחר שנעשה שימוש בקיטור המיוצר בתחנות אלו. התיחסות לתחנות אלו כאל תחנות "לא יעילות", מטה את העלות כלפי מעלה, בניגוד למצב האמיתי.

עלות ההון: שוב הינך טוען, בניגוד לדוח הסטטיסטי של חברת חשמל, שתחנות חשמל בעלות מחזור פתוח פועלות 300 שעות בשנה. הרי על פי עמודים 3 ו-4 בדוח הסטטיסטי של חברת החשמל ועל פי החישוב הפשוט שהצגתי במאמרי, עולה כי תחנות הגז במחזור הפתוח פועלות פי 2.4 מהזמן שבן השתמשת בעבודתך. לא מצאתי הסברים לסטייה זו במאמרך התגובה שלך ואני רוצה להסב את תשומת לבך לעובדה שלא הצגת שום תשובה מניחה את הדעת בנושא.

מס פליטות: לפחות בנושא זה הסכמת איתי, אך טענת שהמחיר הנוכחי הוא "לא המחיר של הטווח הארוך". ראשית, אם זהו אינו המחיר של הטווח הארוך, אנא היכנס לפוזיציית לונג בפליטות – אולי תרוויח הרבה כסף (במידה והינך צודק). שנית, לא הסברת מדוע בחרת פתאום להשוות את הפליטות לתחנת כוח פחמית ולא לתחנת כוח הפועלת על גז, תחנת גוח שהיוותה את הבנצ'מרק לאורך כל עבודתך. אני מניח שפשוט בחרת להשתמש כל פעם בתחנת כוח אשר משרתת את החישובים שלך באופן האופטימלי. אני מוצא פה זילזול באינטיליגנציה של הקורא הממוצע. חבל.

אני וקוראים נוספים היינו שמחים לו היית מציג הסבר לעובדה שבחרת פתאום לטעון שהחשמל הסולרי יחליף תחנות כוח פחמיות? אם החשמל הסולרי יחליף תחנות כוח פחמיות (למרות חוסר ההגיון שבדבר), אנא, שנה את חישובי ההון והדלקים בעבודתך, אם החשמל הסולרי יחליף תחנות כוח הפועלות על גז, אנא שנה את החישוב בעניין הפליטות. לרקוד על שתי חתונות במקביל ולזגזג בין תחנות כוח שונות, לא מוסיף אמינות לעבודתך.

ההגיון של דו"ח אריאב:

מלבד אותם נתונים מספריים אשר נמנעת מלהתייחס אליהם באופן ענייני, יש להתייחס גם להגיון שעומד מאחורי עבודתך: אם הגעת למסקנה שיש להתייחס לתועלת של חשמל סולרי על בסיס עלויות דלקים, הון ופליטות, בכל ימות השנה, זה בסדר גמור. אם הגעת למסקנה שיש להתייחס לעלויות אלו רק בשעות השיא, גם זה בסדר גמור. אלא שבדו"ח שלך בחרת להתייחס גם לזה וגם לזה – ללא הפרדה בין השניים, מעיין ניסיון לרקוד על שתי חתונות במקביל. הינך טוען שבגלל שהחשמל הסולרי יפעל גם בשעות השיא יש להתייחס אל החשמל הסולרי כאילו כל פעולתו מתבצעת בשעות השיא. לצערי, האמת רחוקה מכך. הרי מצד אחד, בשעות השיא בחורף, החשמל הסולרי לא פועל, ומצד שני, הפנלים הסולרים מזרימים חשמל שבגינו הינך טוען שיש לשלם מחיר דימיוני של 80 אגורות לקווט"ש גם כאשר תחנות כוח אחרות מייצרות חשמל זול יותר.

הנה פתרון אפשרי: אם הינך מאמין שהתועלת של החשמל הסולרי הינה בעיקר ב-300 שעות השיא, אשר לטענתך מצריכות את הפעלתן של תחנות כוח גז הפועלות במחזור פתוח, מדוע שלא ישלמו ליצרני החשמל הסולרי את תעריף התעו"ז בשעות אלו? התעריף למתח נמוך הינו מעל ל-100 אגורות לקווט"ש בשעות אלו, תעריף משתלם לכל הדעות. מצד שני, התשלום שישולם בעבור חשמל סולרי בשעות השפל, יהיה גם בהתאם לאותו תעריף תעו"ז אשר יורד ל-35 אגורות. כמובן שיש לנכות מסכום זה את התשלום בגין ההולכה. תשלום שממנו התעלמת בעבודתך.

ברור לי ששיטה זו לא תתקבל בשמחה על ידי יצרני החשמל הסולרי. הרי הם רק מעוניינים להציג את עצמם כאלו אשר יספקו חשמל בשעות השיא. כמובן שהם אינם מעוניינים לקבל מחיר שוק, גם אם הוא משתנה בהתאם לתעריף התעו"ז.

סיכום:

למרות תשובתך המפורטת, צר לי שנמנעת מלהציג את החישובים ששימשו אותך בעבודתך – חישובים אשר תקפתי במאמר שכתבתי. אומנם הצגת הסברים ארוכים כדי לתקף את חישובי ההון והדלקים ששימשו אותך, אך בניגוד למאמרי, נמנעת מהצגת חישובים אשר כל הדיוט יוכל להבין. מכיוון שאני משער שהינך מאמין ובטוח בחישוביך, אנא הצג אותם ואשמח להיווכח כי טעיתי.

תגובת ירום אריאב למאמרו של אוהד

במייל שהגיע היום למערכת מאת ירום אריאב נכתב:

"הפנו את תשומת לבי, קצת באיחור כנראה,  לכתבה מאת בחור בשם אוהד שהתפרסמה בבלוג הירוק. הכתבה עוסקת בביקורת על עבודה שהכנתי ביחד עם ד"ר מאיר אמיר על ניתוח כלכלי של התועלת למשק של התעשייה הפוטו וולטאית והמחיר הנגזר מכך. אני מבין שאתה עורך או עומד מאחורי בלוג זה.

הבעיה עם פרסומים כאלה שאין סינון אפקטיבי לגבי טיעונים ברמה המקצועית וכך קיבלנו כתבה רצופה בטיעונים מרושלים מבחינה מקצועית תוך גלישה להשמצות אישיות ורמיזות מרושעות לגבי היושרה של מחברי הדוח.

הייתי רוצה לפרסם בבלוג תגובה מנומקת ומגובה מקצועית למאמר זה של אוהד, שאינני מכירו באופן אישי.

האם תוכל לפרסם את התגובה שלי ככתבה וכלשונה וללא עריכה?

בברכה

ירום אריאב

ובכן, בעקבות המאמר "כמה טעויות נוספות מסתתרות בדו"ח אריאב?"  (שפורסם בתחילת ספטמבר) ובקשתו של מר אריאב להגיב נתתי מראש את הבטחתי לפרסם ללא עריכה. את הביקורת על תוכן וסגנון הדברים נשאיר לתגובות. הנה לפניכם תגובתו של ירום אריאב ללא עריכה:

שלום אוהד,

אנחנו לא מכירים אך מספר חברים הסבו את תשומת לבי לאחרונה כי פרסמת בבלוג הירוק ביקורת חריפה על עבודה שכתבתי במרץ 2012, יחד עם ד"ר מאיר אמיר, עבור איגוד חברות אנרגיה מתחדשות בישראל שעניינה התועלת המשקית של התעשייה הפוטו וולטאית בישראל ועקרונות לחישוב המחיר למשק לטווח הארוך של הקווט"ש הסולארי.

אין לי כמובן כל התנגדות לביקורת  על עבודות כלכליות שאני כותב. לאחר שהעבודה שכתבתי מתפרסמת ברבים, היא בגדר נחלת הכלל והיא כמובן פתוחה לביקורת. אני שמח להתמודד עם ביקורת בונה ולקיים דיון מקצועי  על טיעונים ענייניים, דיון המביא להשבחת השיח ולהעמקתו.

לכן ניגשתי בעניין לבחון את מאמר הביקורת שלך.

לאכזבתי גיליתי כי קראת את עבודתנו באופן שטחי מאד, לא הבנת את הרציונל הכלכלי העומד ביסוד העבודה שלנו  וגלשת לאורך כל הביקורת שלך להאשמות אישיות  והשמצות הגובלות בהוצאת לשון הרע. לאורך כל מסמך הביקורת שלך אתה רומז שהמסמך שכתבנו הוא מסמך "מוזמן", מוזמן על ידי בעלי עניין ולכן כל התחשיבים, ההנחות והטעויות שלדעתך מצאת בעבודתנו, נועדו מלכתילה, בכוונת מכוון על ידנו, להגיע לתוצאות ,"רצויות" עבור מזמיני העבודה.

במלים אחרות, אתה כופר ביושרתנו ויושרנו המקצועי וכאן כבר לא מדובר בויכוח מקצועי, לגיטימי, אלא בהשמצה גרידא.

אציין בהקשר זה כי הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, אתם דנו בפרטי העבודה לאחר שקראו אותה, הביעו עניין והערכה רבים לעבודה זו.

עד כאן כהקדמה באשר  לאכזבתי מגישתך ולהלן אתייחס לטיעוניך, אחד לאחד, ולטעויות שלכאורה מצאת בעבודתנו.

1 . הערה ראשונית שלך

כבר בראשית דבריך אתה מציג סתירה, לטענתך, במסמך שלנו שכן מחד אנו מחשבים את המחיר הנמנע למשק בייצור קווט"ש סולארי ומקבעים אותו על כ – 80 אג' ומאידך מציינים את המחיר שהושג במכרז אשלים של 54 אג' לקווט"ש ואתה שואל: מי כאן טועה וכיצד יתכנו שני ערכים שונים לקווט"ש.

התשובה היא שהטעות היא שלך כמובן.

המחיר שחישבנו, 80 אג', לקווט"ש הוא מחיר התועלת המשקית בייצור קווט"ש פוטו וולטאי ואילו מחיר של 54 אג' לקווט"ש הוא המחיר ליצרן שהושג באותו מכרז מדובר באשלים לגבי מתקן פוטוולטאי גדול וספיציפי במיקום מסויים. אין שום קשר בין מחיר במונחי תועלת למשק לבין המחיר שהציע הזוכה במכרז. המחיר שהוצע במכרז משקף הערכה של המציע, שאיננה נטולת סיכון, לגבי עלות הייצור של מתקן פוטוולטאי מסויים, הנהנה מיתרונות לגודל ומקרקע זולה.. בכל מקרה, אנו כמובן היינו ערים לאפשרות של מצב דברים שבו התועלת המשקית במונחי קווט"ש תהיה גבוהה מהעלות ליצרן בפועל ולכן קבענו כי במקרה כזה על המחיר שתבטיח הממשלה ליצרנים הסולארים לשקף את העלות שלהם, הנמוכה מהתועלת למשק, כדי לא לאפשר להם, או לבעלי הגגות והקרקעות, רווח לא הוגן.

וכך כתבנו בעבודתנו (עמ' 26 סעיף 3)

3 . קיימת אפשרות, והדבר תלוי בהתפתחות מחירי הפנלים הסולאריים בשוק העולמי, כי עלות הייצור של קווט"ש סולארי, והדברים אמורים בעיקר בייצור בשדות גדולים, תרד מתחת ל 70 אג'. ברור כי המדינה לא רוצה לאפשר רווחים מופרזים ליזמי השדות או לבעלי הקרקע, כאשר היא מבטיחה מחיר המבטיח תשואה עודפת על ההון או רנטה קרקעית לא מוצדקת. לכן יתכן מצב שהעלות תהיה נמוכה מהתועלת המשקית והמחיר צריך להקבע על פי העלות ולא על פי התועלת.

תוצאות המכרז הסולארי באשלים שהתפרסמו ב 7.3.12 שבו ההצעה הזוכה נקבה במחיר קווט"ש של 54 אג' בלבד, אך מחזקות את הקביעה שלנו, אם כי כדאי לזכור כי מדובר בשדה גדול יחסית, של 30 מגוואט וכן כי הקרקע ניתנה לאחר השלמת התכנון ובמחיר אפקטיבי נמוך מאד.

לא צריך להיות כלכלן כדי להבין כי מה שכתבנו כאן מייצג את טובת המשק ולא את טובת היצרנים הסולאריים.

2 . עלות הדלקים

במסמך שלך אתה מחשב את עלות הגז בייצור קווט"ש במחז"מ, וחישובך מורה על עלות של 15.4 אג' לקווט"ש, חישוב נכון. מדוע, אתה שואל, במסמך שלנו, בטבלה בעמוד 12 רשמנו עלות של 21.6 אג'.(אתה גם רומז שמדובר בטעות מכוונת של "פקיד ממשלתי")

גם כאן הטעות היא שלך.

המחיר של 21.6 אג' לקווט"ש, כפי שציינו במסמך שלנו באותו עמוד 12, חושב על פי נתוני צריכת הגז בממוצע לקווט"ש המיוצר מגז, נתונים שמפרסמת רשות החשמל. למעלה ממחצית ההספק המותקן של תחנוח כוח הפועלות על גז בשנת 2010 היה של טורבינות תעשיתיות וטורבינות גז (ראה טבלה 3 בדוח הסטטיסטי של חברת חשמל לשנת 2011) שצורכות כמות גדולה יותר של גז לייצור קווט"ש בהשוואה למחז"מ. הקוט"ש הסולארי מחליף הן מחז"מים והן תחנות אחרות הפועלות על גז. לכן המספר שחישבנו הוא המספר הנכון.

3. עלות ההון

לטענתך תחנות כוח במחזור פתוח עובדות בממוצע 2.4 שעות ביום, 876 שעות בשנה ואילו בתחשיב שלנו לקחנו בחישוב רק 300 שעות שנתיות, 1.0 שעה ליום בממוצע  ביום ואתה אף שואל, בציניות, כיצד מסדרים את משמרות העבודה לעבודה של 1 שעה ביום.

כאן הטעות שלך היא כפולה: טעות בהבנת אופן פעולתה של חברת חשמל וטעות כלכלית באי הבנת מושג המפתח של עלות שולית.

טורבינות הגז המדוברות לא עובדות 1 שעה ביום, כפי שאתה סובר בטעות, הן עובדות רק בחודשים יולי ואוגוסט בשעות שיא הביקוש בין 11 בבוקר ל 6 אחה"צ. זוה הסיבה היחידה לקיומם: לפתור את בעיית שיא הביקוש באותן שעות קריטיות ולכן מחיר ההון השנתי של טורבינה כזאת נחלק על 300 שעות בשנה בלבד. התחשיב הוא תחשיב של עלות הון שולית ממוצעת עבור 300 שעות עבודה שנתיות בלבד. אין בין עלות זאת לעלות הון ממוצעת לקווט"ש בחברת חשמל דבר. זו טעות שאתה טועה בה לכל אורך המסמך, ועוד אחזור לדון בכך בהמשך.

4. ביטחון

כאן לא ברור כלל מה הטענה שלך. במסמך שלנו יש תחשיב מדויק של התועלת הבטחונית במונחי קווט"ש סולארי וכן הסבר מפורט על המתודולוגיה. לא היה לך מה להגיד בנושא אז הסתפקת בציון העובדה שהמספר שנקבנו, הוא עוד תוספת פעוטה, בציניות. אגב, המספר שנקבנו הוא 9 אג' ולא 10 אג', כפי שאתה כותב.

5. חשבון ביניים

העלות הנמנעת בייצור קווט"ש סולארי, על פי חישובנו, היא 50 אג' ואתה טוען כי הדבר עומד בסתירה למחיר העלות הממוצעת לקווט"ש שפרסמה חברת חשמל לשנת 2011 שעומד על 39.37 אג' בלבד. על פי חישובנו, אתה טוען, חברת החשמל היתה צריכה להפסיד 5 מיליארד ₪ בשנה, והיא לא הפסידה, לכן משהו פה לא מסתדר לך.

כדי שהענינים יסתדרו צריך להפעיל ידע כלכלי בסיסי, כזה הנלמד בקורס מבוא לכלכלה.

מחיר העלות של חברת חשמל הממוצע בשנת 2011 היה אמנם כ – 40 אג'. זו העלות הממוצעת בכל 8760 שעות השנה עבור 53 מיליארד הקווט"ש שיוצרו.

המחיר שחישבנו אנו הוא המחיר השולי הממוצע ב 1800 השעות שבהן עובדת המערכת הסולארית ומספקת קווט"ש  לחברת החשמל. מחיר עלות זה גבוה יותר מהמחיר הממוצע הכללי לכל תפוקת החשמל כשם שעלות הייצור הממוצעת ביום, שמחייבת שימוש בכל תחנות הכוח, גבוהה מאשר העלות הממוצעת בייצור בלילה שבהן לא כל התחנות פועלות. והשעות שבהן פועלת המערכת הסולארית כוללות גם שעות שיא הביקוש, אותן 300 שעות הביקוש בחודשים יולי ואוגוסט שבהן פועלות תחנות כוח שוליות שמייצרות במחיר הון שולי גבוה פי 22 ממחיר הון במחז"מ ובעלות תפעול גבוהה פי 6 מאשר במחז"ם.

ההבדל בין השולי לממוצע הוא רעיקרון שעליו בנויה כל התיאוריה המיקרוכלכלית, תורת הצרכן, תורת היצרן, קביעת מחירי מוצרים וקביעת מחירי גורמי ייצור.

העניין הזה הוסבר במסמך שלנו בשפה פשוטה: (עמוד 25)

מלכתחילה ברור לכל העוסק בנושא כי הפרויקטים הפוטוולטאים לא נועדו  להיות ה BASE LOAD של חברת החשמל ואין הם יכולים להתחרות בתחנות יעילות העובדות 7500 שעות בשנה, ולו רק בגלל העובדה שהם עובדים 1800 שעות בשנה, פחות מרבע מהתחנות של ה BASE LOAD.

גם מושג המפתח של הכלכלה הסולארית, ה GRID PARITY אינו מתיימר לטעון  שהפרויקטים הסולאריים יוכלו  להיות יצרני החשמל הזולים במערכת. כדי להגיע לכך פנל סולארי יצטרך להימכר ב 25 סנט, דבר שכנראה לא יקרה, אם כי התחזיות הנוכחיות מורות כי מחיר של 50 סנט הוא בגדר האפשר בתוך עשור שנים. (היום כבר נמכרים פאנלים ב 80 סנט).

הניתוח הכלכלי הרלבנטי והנכון לטעמנו הוא הניתוח הכלכלי השולי: לשאול אילו תחנות כוח מחליפים השדות הסולאריים, לאמוד את עלויות הדלקים והתפעול לקווט"ש של תחנות אלו ואת מחיר ההון שלהם, מחיר הון המותאם לשעות העבודה השנתיות הצפויות להן, הכל על פי המקובל במשטר תפעול והעמסת תחנות הכוח של חברת החשמל במשך כל השנה.

העניין גם מוסבר בטבלה המופיעה בעמוד 10 של המסמך שלנו ובגרף בעמוד 11 המורה את השתנות העלות השולית לייצור חשמל בשעות השונות של היום בחודשי השיא בקיץ.

לו היית קורא את המסמך שלנו בעיון ולומד את העקרונות הכלכליים שעל יסודם נכתב אני משוכנע שלא היית כותב את מה  שכתבת.

6. מס פליטות

את שיעורי הפליטה של פחמן שחוסכת המערכת הסולארית חישבנו בהנחה שמערכת זאת תחליף 1500 שעות של עבודת תחנות המונעות בפחם. חישוב זה תואם את ההנחות שהנחנו בטבלה מס' 2 על החיסכון הדלקי בייצור סולארי. לדעתך היה עלינו להשתמש בהנחות לגבי החיסכון ההוני, שלפיהן המערכת הסולארית תחסוך, בשלב השקעה 70% השקעה במחז"מים ו 30% בטורבינות גז. אכן ההנחה כי המערכת הסולארית תחליף בעיקר מערכות המונעות על פחם היא הנחה חזקה, ועל כך דנו עם חברי הוועדה הממשלתית שבפניה הוצג המסמך לשימוע. בכל מקרה, מדובר, כפי שאתה מחשב, על פער בין 825 גרם פליטה ל 707 גרם פליטה, שמשמעותו על המחיר היא שולית. אגב, בכל המסמך שלך זו הטענה היחידה שיכולה להחשב  כטענה ראויה אשר ניתן לקיים עליה דיון וויכוח.

אתה גם לא מסכים למחיר השלילי של 15 יורו לטון פחמן שלקחנו. אבל, כפי שכתבנו במסמך שלנו, עמ' 20, זה המחיר  שבו השתמשה הוועדה הבינמשרדית שעסקה בנושא. אכן בשנה האחרונה, כתוצאה מהמשבר הכלכלי באירופה, מחיר הפחמן, שעמד על 16.95 יורו במאי 2011 ירד בכ – 50% אבל אנחנו העדפנו לבחון את המחיר של הטווח הארוך, כזה ששרר לפני המשבר האחרון. מחיר זה יותר רלבנטי לדעתנו, כפי שמחיר הגז שלקחנו משקף את מחירו בטווח הארוך למשק הישראלי, ולא מחיר גבוה יותר השורר כיום באירופה.

לא ברורה גם הסתייגותך מהצגת התחשיב במונחים של שנת 2020. שנת יעד זו היא השנה שנקבעה על ידי הממשלה ולכן היה מקום לסנכרן את המספרים למועד זה, והכוונה כמובן למחירים ריאלים. אין קשר אגב בין סנכרון זה לעיקרון ההיוון של הכנסות עתידיות לערך נוכחי, שאתה מתייחס אליו. אלו שתי סוגיות שאין קשר ביניהן.

7 . סיכום

לכל אורך עבודתנו העדפנו את עקרון השמרנות ובכל מקום שניתן היה להציג טווח של מחירים העדפנו תמיד את הרף התחתון. הסבר מפורט על כך הבאנו בעמוד 24 שאתה כמובן לא טרחת להציג אותו.

מילות הסיכום שלך הן לא יותר מהשמצה אישית ומרושעת, אבל צריך לזכור כי הן לעולם לא יהוו תחליף לניתוח כלכלי מקצועי, כזה שאותו לא מצאתי במסמך המרושל והחד צדדי אותו  פרסמת בבלוג.

                                                                                              בברכה

                                                                                                ירום אריאב

כמה טעויות נוספות מסתתרות בדו"ח אריאב?

בשעתו סיפרנו על הכתבה מאפריל של דה מרקר על הדו"חות אותם מפיקים בכירים ממשרד האוצר וממנגנון המדינה לשעבר עבור חברות אנרגיה סולארית, דו"חות המגיעים למסקנה "המתבקשת" כי הצרכן הישראלי צריך לשמוח על האפשרות שניתנה לו לשלוח את היד לכיס ולסבסד את החברות הללו ואף להתחייב כלפיהן בהתחייבויות פנטסטיות של 20 שנה קדימה, גם אוהד הצטרף ועיין בדו"ח אריאב (מקושר כאן) והנה הוא מנסה לענות לשאלה "כמה טעויות נוספות מסתתרות בדו"ח אריאב?"

נעבור לדו"ח:

כבר בעמוד 3, הדוח מספר על כך שהמחיר הראוי לקווט"ש שיוצר מאנרגית השמש הוא 80 אגורות. זאת למרות שהדוח מציין שחודש לפני השלמת אותו הדו"ח ממש, החברה שזכתה במכרז להקמת פאנלים סולריים באשלים, הציעה מחיר מכירה של 54 אגורות בלבד לקווט"ש. כנראה שאחד מהשניים טועה, אבל מי?

עלות הדלקים

בעמוד 12, קובע הדו"ח שעלות הגז לייצור קווט"ש בתחנת כח גז במחזור משולב בעלת ניצולת (יעילות) של 57% היא 21.6 אגורות. בואו נבדוק את החישוב: ביעילות של 57%, דרושות 7 יחידות גז בעלות של 5.5$ ליחידת גז על מנת לייצר 1,000 קווט"ש, כלומר, 154 ש"ח ל- 1,000 קווט"ש. יוצא אפוא שעלות הגז לקווט"ש הינה 15.4 אגורות בלבד. אפשר להבין טעות חד פעמית, גם היא עומדת על שיעור של 25%. הרי בסה"כ מדובר על פקיד ממשלתי. בשבילם זה עוד בתחום הסביר. אבל הבעיה היא שמכאן זה רק מתדרדר.

עלות ההון

בעמוד 13, מניח הכותב ש- 30% מהפנאלים הסולריים יחליפו תחנות כח גז במחזור (ה- 70% הנותרים יוחלפו על ידי תחנות כח גז במחזור משולב). עוד נכתב, שהתחנה בעלת המחזור הפתוח (פחות יעילה ממחזור משולב) שאותה יחליפו הפאנלים הסולריים, תפעל רק 300 שעות בשנה, כלומר פחות משעה ליום! (מעניין איך מסדרים את משמרות העבודה בתחנה כזו).

נבדוק את הנתונים: בעמוד 3 בדו"ח הסטטיסטי של חברת החשמל[1] רואים שבשנת 2011 כושר הייצור של תחנות הגז במחזור פתוח בישראל עמד על 3.1 ג'יגהוואט, כלומר בשנה (8,760 שעות), יכולת הייצור שלהם עמדה על כ- 27,000 ג'יגהוואט/שעה. כשנעבור לעמוד 4 בדו"ח חברת החשמל, נראה שהתחנות הללו ייצרו באותה שנה כ-2,700 ג'יגהוואט/שעה, כלומר הם פעלו כ- 10% מהזמן. בחישוב מהיר ואפילו ללא שימוש במחשבון, נגלה כי תחנות אלו פעלו כ- 2.4 שעות ביום. הטעות קצת גדלה יחסית לטעות הקודמת. אם מקודם טעה אריאב ב- 25%, אז הפעם הטעות עומדת על 140%. בואו נודה שגם עבור ירום אריאב, מדובר על טעות קצת מוגזמת. בכל אופן, בשיטה זו מצליח אריאב להעלות את מחיר ההון ההשוואתי ולהגיע לעלות הון אסטרונומית של 17.6 אגורות לקווט"ש, סטייה של 140%, קורה.

ביטחון

בהמשך הדו"ח, ממשיך אריאב וטוען לתועלות ביטחון שונות ומשונות שתורמות עוד כ- 10 אגורות למחיר הקווט"ש שיש להעביר מקופת המדינה ליזמים החרוצים שמקימים עבורנו פאנלים סולריים. ניחא, ביחס לטעויות הקודמות ואלו שעוד יבואו בפסקאות הבאות, 10 אגורות תוספת למחיר היא עניין פעוט.

חשבון ביניים: אז על כמה אנחנו עומדים?

בעמוד 15, עושה אריאב הפסקה ומחשב את עלות הביניים שהושגה עד כה, עלות שהושגה לאחר מאמץ לא מבוטל. בחישוב הביניים, אנו מגלים שעוד בטרם הסתיימו חישובי הפלאים, עלות קווט"ש חשמל שמופק מאנרגית השמש כבר עברה את רף ה- 50 אגורות. הידד!

נבדוק את הנתונים: בעמוד 32 בדו"ח הסטטיסטי של חברת חשמל, נכתב בפירוש שהמחיר הממוצע לקווט"ש הוא 39.37 אגורות. כלומר אריאב טוען שחברת החשמל, למרות אי יעילותה, עוד מרשה לעצמה להפסיד (עוד בטרם הסתיים החישוב של אריאב) מעל ל- 10 אגורות על כל קווט"ש.

מה ההפסד השנתי? בשנת 2011 נצרכו בישראל כ- 53 מיליארד קווט"ש (ראו עמוד 20 בדו"ח של חברת חשמל). יוצא אפוא, שחברת החשמל הפסידה כ- 5.3 מיליארד ש"ח בשנה, כבר בשלב התפעולי. אומנם חברת החשמל אינה גוף רווחי, אבל בשורת הרווח התפעולי של חברת החשמל, לא מופיע הפסד של 5 מיליארד ש"ח. זאת ועוד, הרי בעמודים 3-4 לדו"ח של חברת חשמל, כבר ראינו שנכתב שהעלות הממוצעת של חברת החשמל לקווט"ש הוא פחות מ-40 אגורות. משהו פה לא מסתדר.

מס פליטות

עכשיו הגיע תורו של החיסכון בפליטות מזהמים. לא ניכנס כאן לדיון האם פחמן דו חמצני הוא מזהם אלא ניקח טענה זו לכאורה כעובדה מוגמרת.

בעמוד 20, משווה אריאב את החיסכון בפליטות שנחסך הודות לחשמל המופק מאנרגית השמש לשני סוגים של תחנות כח. תחנת כח פחמית (בשיעור של 70%) ותחנת כח גז (בשיעור של 30%). רגע, רגע, רגע, בעמוד 13, כאשר חושב מחיר ההון, ההשוואה בוצעה כנגד תחנת כח גז במחזור משולב (בשיעור 70%) וכנגד תחנת כח גז במחזור פתוח (בשיעור של 30%).

מאיפה הגיעה התחנה הפחמית לחישוב? האם זאת טעות תמימה? ברור שלא, כאשר אריאב מחשב את עלות ההון, הוא מעדיף להשוות את הפאנלים הסולריים לעלויות ההון של תחנת כח גז (תחנה שמאופיינת בעלות הון גבוהה יחסית), אך כאשר מחשב אריאב את עלות הפליטות, הוא בוחר להשוות את הנתונים, לפליטות של תחנת כח פחמית.

בעזרת להטוטנות זו, מצליח אריאב, להעלות עוד ועוד את המחיר הראוי שיש לשלם לחשמל שמקורו באנרגיה סולרית. "החלפת סוסים" זו מסייעת לאריאב להגיע בחישובו לכמות פליטות של 825 גרם של פחמן דו חמצני לקווט"ש, זאת למרות שחברת חשמל מדווחת בעמוד 25 בדו"ח הסביבתי[2] לשנת 2011, שכמות פליטות הפחמן הדו חמצני הממוצעות הינן 707 גרם לקווט"ש. עוד טעות של 15%, אם לרגע חשבתם שזאת טעות נמוכה ביחס לטעויות הקודמות, הסירו דאגה מלבכם, אריאב מחליט שעלות טון של פחמן דו חמצני הינה 15 אירו (75 ש"ח). מאחר שפחמן דו חמצני נסחר באופן שוטף בבורסות בעולם, ניתן לראות בנקל את הטעות... טעות של 100%[3].

אבל זה לא הכל, לאחר שטעה לאורך כל המסמך, מחליט אריאב לטעון טענה ששוברת את כל השיאים: מאחר שייצור החשמל מאנרגית השמש יחול רק בשנת 2020, יש להעלות את המחיר (המופרז) בשיעור נוסף של 2.5% בגין כל שנה ושנה, עד לשנת 2020... אני דווקא זכרתי שכאשר מחשבים שווי נוכחי נקי יש להחסיר שיעור מסוים בגין כל שנה של "המתנה" עד אשר "פוגשים את הכסף". כנראה למדנו לפי אסכולה שונה.

לסיכום

למי שדאג לאופן שבו התנהלה מדינת ישראל בתקופה שאריאב היה מנכ"ל האוצר, יש נחמה פורתא, ירום אריאב הוא לא חסר הבנה בעקרונות הכלכלה ובחשבון פשוט כמו שנדמה מן הדו"ח הזה. כנראה סיבות אחרות גרמו לו להגיע למטרה המסומנת מראש. למרבה הצער המטרה של הכשרת השרץ והטלת עלויות נוספות על כלל משלמי חשבונות החשמל והמיסים בישראל אינה ראויה.   

אוהד

---

[1] http://www.iec.co.il/investors/DocLib/Heb%202011%20Stat%20web.pdf

[2] http://www.iec.co.il/environment/Documents/svivaty_iec_2011_hebrew.pdf

[3] http://www.forexpros.com/commodities/carbon-emissions-streaming-chart