ספינת השקרים

קבוצת הפעולה למען עתיד יצרני "CFACT" מפרסמת באתרה (כאן) תמונות וסרטוני וידאו של "פעולה ישירה" של כיסוי ספינת גרינפיס בכרזות בסגנון האהוב על הפעילים הירוקים. 

ראג'נדרה פאצ'ורי מתראיין בקנקון

התכנית של פן וטלר בנושא מחזור גם בישראל

בעיר בה אני מתגורר החלו לפרסם פרוייקט מיחזור חדש - הפרדת פסולת רטובה מיבשה.

באתר הפייסבוק של העירייה לפשר התכנית: "העירייה החלה בפרסום פרוייקט הפרדת הפסולת לרטובה ויבשה... למיטב הבנתי יש טעם בהפרדה בין פסולת אורגנית ופסולת לא אורגנית- מה הרעיון בעניין ההפרדה לרטוב/יבש? שאלה נוספה היא האם בוצעה עבודת מטה שבחנה את הכדאיות הכלכלית במיזם, האם נשקלו או נלקחו בחשבון עלויות השטחים שאותם אזרחים יצרכו להקצות על מנת לתפעל מערכת פינוי כפולה, (בדירה, בחצר / בשטח הבניין המשותף) ועלויות העבודה והזמן ומערכת הפינוי של פרוייקט כזה?"

אגב, הפרוייקט הזה עומד להיות מעמסה נוספת על פרוייקט של איסוף נייר שכבר עכשיו מסרבל את חיי התושבים עם פח נוסף בכל בניין שלא תוכנן להכיל שני פחי פינוי.

עד שתגיע התשובה המובטחת אפשר להתנחם בסרטון של פן וטלר בנושא המיחזור:

אנטרקטיקה לא מתחממת.

פרסמנו בעבר שני קטעים על המחקר המוטעה של אריק שטייג שטען שגם יבשת אנטרקטיקה מתחממת, בניגוד לדעה הרווחת שהיא לא מתחממת, ואולי אף מתקררת. המחקר התפרסם בקול תרועה גדלוה עם צילום בעמוד השער של נייטור Nature , בימים שלפני קליימט-גייט. (ברוך השם, מאז קליימטגייט יש קצת מנוחה מה"מחקרים" מבוססי הסטטיסטיקה המפוקפקת, לא ידוע לנו על כאלה בשנה האחרונה). המחקר היה מבוסס על שיטות סטטיסטיות מטעות, שניסו ליצור נתונים יש מאין עבור אזורים ללא נתונים (הנדסת מספרים – כך היינו קוראים לדבר הזה כשהיינו סטודנטים).

בסיכום של שטייג באותו מאמר ב 2009 נכתב:

Here we show that significant warming extends well beyond the Antarctic Peninsula to cover most of West Antarctica, an area of warming much larger than previously reported. West Antarctic warming exceeds 0.1 deg C per decade over the past 50 years,

"אנו מראים שהתחממות משמעותית הייתה בכול אנטארקטיקה, בשיעור של מעל 0.1 מעלה לעשור"

כעת התקבל לפרסום מאמר מדעי חדש שנכתב על ידי אודונל ומספר מחברים, ביניהם סטיב מקאיטייר, אשר עושים ניתוח יותר נכון של הנתונים ומראים שבזמן שחצי האי האנטרקטי אכן התחמם (עובדה ידועה ולא נתונה לויכוח), הרי חלקים אחרים של היבשת התקררו. הם מוכיחים שאין ממש במחישובים של שטייג.

כמו כן מציין מקאינטייר את הקשיים הגדולים שמעמידים ירחונים מדעיים בפני פרסום מחקרים בעלי ממצאים ספקניים, לעומת הקלות הרבה של תהליך ביקורת העמיתים והאישור המהיר של המחקרים המפוקפקים של החממיסטים.

בגרף רואים את התוצאות של שטייג, מול התוצאות של אודונל, שחושבו על בסיס אותם נתונים, רק עם טכניקה סטטיסטית יותר נכונה.

יעקב

החטאים והשריפה.

השריפה בכרמל נגרמה ללא ספק בגלל החטאים שלנו. ללא ספק.

כול פרשן והחטאים החביבים עליו.

פרופ' לסוציולוגיה, דני רבינוביץ' מאמין בהתחממות כדור הארץ. לכן הוא אומר:

אך דבר אחד אפשר כבר להגיד בביטחון: הטמפרטורות הקייציות שליוו אותנו במהלך חודשי הסתיו ואל תחילת החורף, לצד עצירת הגשמים - הם שני משתנים שמושפעים באופן ישיר משינוי האקלים ושהביאו את יערות הכרמל למצב של יובש קיצוני.

לרב עובדיה יוסף יש דעה אחרת:

ואמר: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת". הוא אף המליץ על תיקון - ללמוד תורה, לעשות מעשים טובים ולחזור בתשובה

ואילו העיתונאי אורי משגב כתב בידיעות (לא מוצא לינק, אולי רק בעיתון הכתוב) שהשריפה מעידה שאנו זקוקים דחוף לשלום.

איש איש ואמונתו.

יעקב

בנורבגיה היה נובמבר קר

נתרחק מעט מהצרות שלנו עם השריפה ביערות הכרמל, ונראה מה קורה בנורבגיה. שם היה הנובמבר הכי קר מאז 1919 . ראו את הגרף:

אם תתבוננו טוב בגרף אתם בודאי שואלים איפה ההתחממות הנוראית של 30 השנים האחרונות ?

בגרף זה לא ניתן להבחין בהתחממות יוצאת דופן.

גם באנגליה היה קר. שנה שניה ברציפות הייתה אנגליה כולה מכוסה שלג. ועוד בנובמבר...

רק אצלנו חם...

יעקב

רוח מערבית בכרמל היתה עלולה להביא גם לתרחיש של מאה אלף נפגעים.

רפי גליק מוכר לחלק מן הקוראים בזכות הבלוג  "FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל" העוסק בחשיבות רישות המידע. בפוסט שלפניכם מסביר גליק את פוטנציאל הסכנה המתממש בחלקו ביומיים האחרונים בעקבות השריפה בכרמל.  פוסט זה תורם להפניית הדיון הסביבתית משאלות אופנתיות וחסרות חשיבות לשאלות קיומיות בעלות חשיבות. היכולת של הערכות טכנולוגית, ציוד כיבוי מתקדם ומודעות בשילוב עם מקצוענות היא המפתח להפחתת איומים קיומיים. 

מי שעושה הערכת מצב ויוצר סימולציות ממוחשבות על תרחישים צפויים הלוקחים  בחשבון את תנאי השטח היבש, מצב הרוחות , ומוקד הבעירה הראשוני ,יכול לקבל מיד את את התוצאות הצפויות ואת האמצעים הדרושים על מנת למנוע אסון. קוראים לזה בשפה העסקית ביזנס אינטליג'נס (BI) או ביזנס פרוסס מנג'מנט (BPM ) . אבל מה שעושה פירמה עסקית מתוחכמת ממוצעת לא מתבצע על ידי המדינה.

מלחמת לבנון 2 למזלנו לא נתנה  תאור  מספק  לרעידת אדמה חזקה  או התקפה פתאומית מתואמת , מאיראן, סוריה וחיזבאלה של טילי קרקע קרקע על חיפה למשל, או לאסון שריפה בהיקף גדול כמו שמתרחש עתה.

המלחמה האחרונה השאירה את היוזמה בידינו, היא התנהלה בגבולות מסוימים של מגבלות הפעלת כוח והתפתחה בהדרגה ולמשך זמן, שאיפשרו לאזרחים להתפנות, ולרשויות להשלים פעולות הכרחיות תוך כדי מלחמה . כמו למשל הטיפול בחומרים המסוכנים במפרץ חיפה. אם הרוחות אמש היו נושבות לצפון ולמזרח , היינו מתקרבים לפוטנציאל של אסון עם אלפי נפגעים כתוצאנה מפגיעה אפשרית בתעשיות הכימיות ובתי הזיקוק במפרץ חיפה.

תרחיש פסימי של פגיעה במיכלי חומרים מסוכנים  במפרץ חיפה כתוצאה מטיל או מרעידת אדמה מדבר גם על מאה אלף נפגעים.

 בתחקיר מוסף הארץ: אומר הפרופסור לסוציולוגיה אבי קירשנבאום, מומחה להתגוננות אוכלוסיה וניהול אסונות, והיה חוקר בפיקוד העורף עד לפני כעשר שנים. גם הוא מכיר היטב את מכל האמוניה. "עכשיו החשש הוא מהקטיושות, אבל אם תהיה רעידת אדמה (או שריפה , ציטוט שלי) ? כל מפרץ חיפה יכול בבת אחת להתפוצץ. אני יודע את הנהלים כי אני הייתי בפיקוד העורף ואמורים לרוקן את המקומות האלה".

 אתה מדבר על קטסטרופה בסדר גודל שהמדינה לא חוותה אף פעם?
"נכון. זאת הסיבה שאני לפעמים לא ישן בלילה. אני ברוך השם לא גר על יד המיכל".

יש לנו חיל אויר שמיועד לשרוף את בתי הזיקוק ומתקנים גרעיניים של סוריה, איראן ומזרחה , אבל אין לנו חיל אויר שמסוגל להרים מתקני כיבוי שריפה לעבר חיפה וירושליים בשעת חירום ונגמר לנו המלאי של חמרים מעכבי בעירה. צריך לזכור שבמצב חירום אמיתי שבו ינחתו על אזור חיפה טילים או במקרה של חמרים רעילים, כח ההצלה הבין לאומי לא יגיע ונצטרך לסמוך רק על עצמנו. מכאן שהמחדל גדול בהרבה ממה שחשבנו .  

התרחיש  הקשה של שריפה  רעידת אדמה או התקפת טילים על מפרץ חיפה, מראה על כך שרוב תושבי האזור עוזבים את בתיהם ואת מקומות העבודה, נעים מצד לצד ומחפשים הוראות והכוונה.

חלק מאנשי כוחות ההצלה עלול להיפגע ואינו יכול לתפקד וחלק פשוט אינו יודע מה לעשות כי מערכות התקשורת עלולות לקרוס. התנועה עומדת, כל המדינה פקוקה.

השוטרים אינם יודעים לאן לכוון את התנועה. מגן דוד אדום מודיע לפנות פצועים לבתי החולים בחיפה ואולם ענן הגז המסוכן חוצץ בין הקריות לבתי החולים בחיפה ומעבר בו עלול לגרום לנפגעים רבים נוספים.כולם מנסים להאזין לרדיו האזורי שמנסה לכוון את האנשים וכוחות ההצלה. המערכת היחידה שמתפקדת הם הצ'טים באינטרנט. העורך בחדר החדשות מנסה להעביר מסרים לעירייה ,לפיקוד העורף . אף אחד אינו עונה. מערכת ההצלה אינה עובדת באינטרנט.למפקדים בצה"ל ובפיקוד העורף אין כתובת אינטרנט. זה הוא תרחיש בלהות דמיוני אבל הוא עלול להתרחש. גם תחקיר הארץ מתאר תרחיש דומה במקרה של פגיע במיכלי הגז במפרץ חיפה:

"ענן גז חסר צבע, אבל עם ריח חריף שאותו לא ישכחו הניצולים לעולם, שיתפרץ כהרף עין ממכל האמוניה המבוקע של חיפה כימיקלים, ייתלה מעל שמי המפרץ וינוע עם הרוח. אולי לכיוון חיפה, אולי לכיוון הקריות. בכל מקום שבו יעבור הענן השקוף הזה יותיר אחריו מוות וכאב. בהתחלה הריח, ואז הצריבה האיומה בעור, בעיניים, בריריות האף, בריאות. מי שייחשף לגז, ייפגע מיד. מי שייפגע, ישאל את נפשו למות. רבים מהנפגעים ברדיוס של שלושה ק"מ מהמפעל אכן ימותו. ברדיוס של 12.7 ק"מ מהמפעל עדיין יהיו נפגעים. הכל תלוי במזג האוויר, בכמות האמוניה שבמכל הענק וביכולת הטיווח של חסן נסראללה.

איך שרותי ההצלה ידעו ויוכלו לקבל הוראות, ולדבר אחד עם השני בתנאים קשים של אסון פתאומי ורב נפגעים  ? אם נפילת הרשת של סלקום היתה מתרחשת יום אחד מאוחר יותר, היינו נתקלים באסון גדול יותר שהפתרון שלו נקרא בשפה המקצועית, תאימות בתקשורת בשעת חרום. 

האמריקאים נערכים במגוון דרכים לנושא התאימות בתקשורת בשעת חירום. ראשית בארה"ב יש אחראי לכל התרחישים, זה הוא המשרד לבטחון פנים (DHS) שהוקם לאחר אסון התאומים והחל לפעול ב 2002. אצלנו מדברים על ועדות חקירה אך החלטה על  גורם מאחד ומתאם אינה יכולה ואינה צריכה לחכות.

המשרד הפדרלי לביטחון פנים, הקים תשתית  תקשורת פדרלית עצמאית (HSIN) שאינה תלויה בגורמים אחרים כמו חברות התקשורת.

למערכת קישוריות לכל המדינות בארה"ב ולערים מרכזיות. המערכת מבוססת על רשת של סיבים אופטיים וגיבויים שונים: ניחים, נידים, מוטסים ולוויניים. המערכת מבוססת על רשת האינטרנט ופרוטוקול ה IP .

85% ממערכות התקשורת בארה"ב הם מערכות פרטיות ועירוניות . המערכת של הממשל הפדרלי בארה"ב ,הקימה ארגונים ומערכות לתיאום, ותאימות עם המערכות הפרטיות והעירוניות במטרה לשפר את יכולות התקשורת עם כל גורמי ההצלה . מערכות אלו קיבלו תנופה  לאחר המחדלים בפעילות באסון ההוריקן במפרץ מכסיקו.

לא צריך לחכות למסקנות וועדות החקירה השונות  על מנת ללמוד ולהפעיל בצורה נכונה ומידית שיטות הצופות התרחשויות ומערכות  תיאום, בקרה ושליטה במצבי חירום. כדאי ואפשר ללמוד גם  מניסיונם של אחרים ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

ארה"ב עוברת לגז

השימוש בגז כדלק מחליף במידה הולכת וגוברת את הפחם כדלק העיקרי לייצור חשמל בארה"ב.

ארה"ב מפיקה כמחצית החשמל מתחנות כוח פחמיות, עוד רבע מגז, 20% מתחנות גרעיניות וכ 5% מהידרו (סכרים).

מבין התחנות הפחמיות – 70% הן בגיל 30 שנה או יותר, 30 אחוז בגיל 40 שנה, כלומר תחנות ישנות שתקופת הפעילות המתוכננת עומדת להסתיים, והן זקוקות לשיפוץ יסודי וחידוש. כ 30 אחוז מהתחנות הישנות אין בהן מסננים לסינון הזיהום בפליטות, ועוד 30% יש בהן רק סינון חלקי. התקנות לשמירה על איכות האוויר מחייבות את כול התחנות החדשות או המשופצות להתקין ציוד סינון יקר.

בעלי תחנות הכוח מתלבטים בין בניית תחנות פחמיות מודרניות, יעילות ונקיות, שמחיר הקמתן גבוה, לבין הקמת תחנות על גז. גז הוא חומר דלק הרבה יותר נקי, הפולט גם פחות מזהמים וגם פחות פד"ח. הפחם נהנה עד כה מיתרון המחיר – הוא מצוי בשפע בארה"ב והמחיר זול ויציב. הגז לעומתו – היה מצוי בעבר בכמויות קטנות ומחירו היה תנודתי מאד, לעיתים גבוה. אולם הדברים משתנים. מצד אחד – השימוש המוגבר בפחם בסין גרם לעליית מחיר הפחם. מצד שני – גילוי מרבצי גז ענקיים בארה"ב, המופקים בטכניקה חדשה (פראקינג) – מבטיח אספקת גז זולה לאורך זמן.

מסיבות אלה החליטו הרבה חברות חשמל להעביר את התחנות הישנות מפחם לגז. הדבר יביא גם לצימצום הפליטות, גם לצימצום הזיהום, וגם כדאי מבחינה כלכלית.

יעקב

הסיפור של החומר

הבוקר קיבלתי מידידה תמימה את הקישור אל הסרטון "הסיפור של החומר" במייל עם המלצות חמות. הנה לפניכם קטע ראשון מארבעה קטעי סרטון האינדוקטרינציה הזה בשילוב עם ביקורת. מי שירצה לראות את המקור יוכל לבקר באתר הבינלאומי כאן.

ועידת קנקון דועכת.

ועידת קופנהאגן התקיימה בשנה שעברה בקול תרועה גדולה, בנוכחות 40 אלף צירים ואורחים מ 200 מדינות, כולל עשרות ראשי מדינות ביניהם שני הנשיאים שלנו, פרס ואובמה. כול אלה הגיעו בעשרות (או מאות) מטוסים פרטיים וצרכו אלפי טונות של מזון ומיליוני חביות שמפניה.

הם השיגו את מטרתם העיקרית, נאמו, בזבזו כסף, בילו, וחזרו הביתה לאחרי מסכת פטפוטי סרק והבטחות ריקות מתוכן. לאחר טכס הסיום המרגש הם נשבעו, עם דמעה בעיניים: "נתראה בשנה הבאה בקנקון".

ועידת קנקון נפתחה היום בקול דממה דקה. איש לא שמע עליה, שום ראש מדינה לא בא, איש אינו תולה בה תקוות.

כולם מבינים עכשיו שאין סיכוי לחסום את סין, ואת הצמיחה הכלכלית שלה המונעת בפחם. פשוט אין אנרגיה אחרת, כרגע, ואין אפשרות להגיד לסינים או להודים "תישארו עניים". פרוטוקול קיוטו העקר מסתיים, ולא יהיה אחר. הדבר האחרון שמרבית הצירים מנסים "להציל" זה 100 מיליארד דולר שארה"ב ואירופה הבטיחו להעביר למדינות ה"מתפתחות" בשביל "אנרגיה ירוקה". הכסף (לא המצפון הירוק) היה הדבר שמשך את כול החברים הרבים מהעולם "המתפתח" (קרי המפגר), לוועידות האלה מהתחלה. עם המשברים הכלכליים במערב אין סיכוי, כרגע, שמישהו יעביר כסף במתנה לאחרים. אין כסף. בשביל מה מתקיימת בכלל ועידת קנקון? איש אינו יכול להצביע על סיבה טובה, אבל הצירים התרגלו לבילויים שלהם, אז הם באים, על חשבון הברון.

הסוציולוג דני רובינשטיין מספר לנו בוויאנט שבשנה האחרונה הייתה ירידה בפליטות הפד"ח, בס"ה העולמי, של כ 1.1%, שהורכבה מירידה משמעותית במערב (6-8%) , ועליה גדולה בסין (9%). הירידה במערב נבעה מירידה בפעילות הכלכלית, ומסגירת בתי חרושת והעברת הייצור לסין. (אני חושד שחלק מהירידה המדווחת היא הנדסת מספרים או פברוק נתונים).

הייתה גם ירידה גדולה בתעמולת ההפחדה החממיסטית, יותר ויותר אנשים מבינים שתיאורי האסונות מוגזמים ביותר ובלתי מדעיים, שהפתרונות "הירוקים" (שמש ורוח) לא עובדים, ויש בעיות חמורות יותר לטפל בהן (המשבר הכלכלי).

החממיסטים חטפו מכה תעמולתית בקליימטגייט, כאשר תמרוניהם הבלתי כשרים ובלתי מדעיים נחשפו, והם איבדו את המומנטום הפוליטי.

נקווה שועידת קנקון תהיה הוועידה האחרונה בשרשרת הטיפשות הבזבזנית הזאת (היא ה 16 במספר).

יעקב