השפעת פוקושימה בגרמניה

בגרמניה יש תנועה (ומפלגה) ירוקה חזקה, עמדתם האנטי-גרעינית חריפה, וכוחם הפוליטי גדול. הקאנצלרית מרקל, שמצבה הפוליטי חלש ורעוע, מצאה דרך לשפר את מעמדה על ידי כניעה ללחצים אנטי גרעיניים.

בגרמניה יש 17 תחנות כוח גרעיניות ישנות, המספקות 22% מצריכת החשמל. הן היו מתוכננות להיסגר כולן, בהדרגה, עד שנת 2022, לפי החלטה של הממשלה הקודמת משנת 2000 בערך, של הקואליציה סוציאל-דמוקרטים-ירוקים.

מרקל החליטה לפני כשנה להאריך את פעילות התחנות בכ 8-12 שנה, בלית ברירה, כי אין לגרמניה חשמל אחר. האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) אכזבה.  גרמניה משקיעה משאבים עצומים בסקטור זה שהוא היחידי בו בונים תחנות כוח חדשות. הצרה היא שלא יוצא מזה חשמל בכמויות מסחריות, ולא יכול לצאת.

בעקבות פוקושימה הודיעה מרקל על ביטול החלטתה הקודמת, דהיינו סגירת כול התחנות הגרעיניות עד 2022. 7 מהן תסגרנה לאלתר. מאיפה יקחו חשמל? עוד לא ברור – הברירה היא תחנות על גז או פחם, או חושך. קל להודיע על סגירה של תחנות, לבנות תחנות אחרות, חדשות קשה יותר. לא נראה לי שהם ניגשים במרץ לבנות תחנות פחמיות במקום הגרעיניות.

מרקל גם הקימה "ועדת אתיקה" לבחון את הנושא (זה שמה הרשמי, זו לא בדיחה שלי). בראש הוועדה עמד איש מאד "אתי" וירוק, שר הסביבה בעבר. כאשר אתה נותן לוועדת אתיקה לדון בייצור חשמל – התוצאה צפויה: המון אתיקה, מעט מאד חשמל. הדעה ה"אתית" הרווחת היום היא שצריכת חשמל זה פשע, ישיבה בחושך זה מוסרי.

בדו"ח שלהם הם כותבים כול מיני הצהרות יפות המבטאות את האמונות האתיות שלהם, אבל מנותקות מהמציאות הפיזית ניתוק מוחלט. למשל:

"הנסיגה מאנרגיה גרעינית תדרבן צמיחה, תיצור הזדמנויות כלכליות וטכניות כדי להציב את גרמניה בחזית הטכנולוגיה כמייצאת מתקנים בתחום האנרגיה המתחדשת". אמונה בבטן, דמיון פרוע, מילים יפות, קשקוש, ללא תוכן. התקדמות טכנולוגית וכלכלית לא תהיה כאשר אתה יושב בחושך. ועוד:

"הועדה קבעה שלא קביל להנהיג קיצוב בחשמל בגרמניה. גם לא מקובל לייבא אנרגיה מארצות אחרות, המשתמשות בכורים גרעיניים. גם לא מקובל לייבא חשמל או לייצר חשמל בתחנות שפולטות פד"ח, כי חובתנו המוסרית להלחם בהתחממות הגלובאלית."

הוועדה ה"אתית" רוצה חשמל שנופל כמו מן מהשמיים, כי כול שיטות הייצור המעשיות, הממשיות לא אתיות מספיק בשבילם, והן פסולות. הם מודים שלא ניתן יהיה להפיק כמויות גדולות של חשמל ממקורות "מתחדשים". אז מה ?

הם ממליצים להקטין את הצריכה ב 60%, אבל שימו לב: ללא קיצוב.

אם מישהו מבין את ההמלצות האלה ויכול להסביר אותן ללא הזדקקות למושגים מתחום הפסיכיאטריה – בבקשה, בקומנטס.

גרמניה כנראה נחושה בדעתה להרוס את עצמה, ולשבת בחושך.

יעקב

  

אנרגיה גרעינית – מגזימים בסיכונים.

ד"ר הלן קלדיקורט היא רופאה מאוסטרליה, שעזבה את מקצוע הרפואה ב 1980 כדי להקדיש חייה למלחמה נגד השימוש באנרגיה גרעינית. היא ייסדה ארגונים לוחמניים, כתבה ספרים, הופיעה בסרטים. לאחרונה פרסם הניו יורק טיימס (עיתון אנטי גרעיני) מאמר שלה בו היא טוענת שקרינה גרעינית מסוכנת בכול הרמות, אפילו הנמוכות ביותר. היא אומרת:

"תאונות גרעיניות לעולם אינן מסתיימות. תוצאותיהן, כמו תוצאות צ'רנוביל, יורגשו במשך דורות רבים... סרטן הדם מתפתח תוך 5-10 שנים, אבל גידולים מוצקים יכולים להתפתח 15-60 שנה אחרי החשיפה לקרינה. יותר מזה, יכולה להיות פגיעה בגנים רצסיביים, המתגלית רק אחרי כמה דורות". עוד היא טוענת שאסון צ'רנוביל יכול לגרום לעד מיליון קורבנות במשך הזמן, בניגוד למחקר של ארגון הבריאות העולמי שמדבר על אולי 4000 (שיהיו בעתיד, עד עכשיו, 25 שנה אחרי האסון, יש 52 קורבנות).

הערה: לזכותו של הניו יורק טיימס יאמר שפרסם 4 מכתבי תגובה, כולל של מדען בעל פרס נובל, המבקרים את טענותיה הבלתי מבוססות של קולדיקורט.

כול הטענות האלה מצוצות מהאצבע ונועדו להפחיד. מיודעינו ג'ורג' מונביוט, אשר התבטא בעד האנרגיה הגרעינית לאחרונה, ביקש ממנה סימוכין מדעיים (מאמרים ומחקרים) לטענותיה. הוא נבר במאות עמודים של מחקרים שהיא הפנתה אותו אליהם, ומצא שאין בהם סימוכין לטענותיה, וטענותיה חסרות בסיס עובדתי או מדעי. הוא כותב: "מתנגדי האנרגיה הגרעינית חייבים לדייק בעובדות..."

לעומת זאת כותבים אירגונים מדעיים שונים:

"המחשבה הנוכחים בנוגע לקרינה היא שכול כמות קרינה, לא חשוב כמה קטנה, יכולה להיות בעלת השפעה שלילית ולגרום סרטן או פגמים גנטיים. יש הרבה ראיות שקרינה ברמה גבוהה גורמת לנזקים בריאותיים. אך מתחת ל 10 ראם (יחידת מדידה) הסיכונים לבריאות הם או נמוכים מכדי שניתן להבחין בהם או לא קיימים".

ד"ר תומאס ד. לאקי חקר את ההשפעה של מנות קרינה נמוכות והגיע למסקנה שהן עשויות דווקא להביא תועלת. מחקריו התפרסמו בירחונים מדעיים רבים. הוא כתב ספר על הנושא. הוא עד כדי כך משוכנע בממצאיו שהוא מחזיק גוש אורנים ליד מיטתו. הוא בן 91 ובריא.

הארגונים האנטי גרעיניים משתמשים בטכניקות של הפחדה, שאין להן ביסוס. קראו את הקטע של רוד אדמס, אדם שעבד ועובד עם כורים גרעיניים. בקטע יש הסבר הרבה יותר ארוך לנושא וקישוריות רבות למאמרים ומחקרים.

יעקב

חזרה לטבע – אוטופיה ירוקה

הניו יורק טיימס מספר, באהדה רבה, סיפור קטן של חקלאים בארה"ב שחזרו לשיטות עיבוד ישנות, והשתחררו מההתמכרות לנפט. הם מעבדים את אדמתם בעזרת שוורים.

לשור יש הרבה יתרונות, מספרים במאמר. הוא זול, הוא משתמש באנרגיה מתחדשת (עשב), הוא מחרבן דשן אורגני, הוא טוב מזג ועובד מסור.

המאמר לא אומר זאת, אבל זה חלומם הרטוב, הנוסטלגי של הרבה ירוקים – חזרה לטבע, הסתפקות במועט, התנתקות מהמודרניזם, התעשייה, המכונות, הנפט וכול הדברים המגעילים האלה. חזרה לקיום האידילי והפסטוראלי של העבר, חזרה לחקלאות ולטבע.

הכמיהה הזאת אל העבר האידילי היא אבסורדית בהרבה מישורים. ראשית – היא מתארת עבר שלא היה במציאות. בעבר, מרבית האנשים חיו חיים מאד קשים וקצרים, עבדו עבודת פרך משחר ועד שקיעה, התקיימו בקושי, וסבלו חרפת רעב לעיתים קרובות, כאשר היה כשל ביבולים. הם חיו מהיד לפה, ומתו צעירים. זה לא משהו שהיינו רצים שיחזור. שנית – האנשים האלה, שחזרו אל השוורים, הם כנראה אנשים אמידים שמתעסקים בחקלאות בתור ריפוי בעיסוק, ולא מקור פרנסה. שלישית: משפחה יחידה יכולה אולי להתקיים בדוחק מחקלאות פרימיטיבית, אבל לא יכולה לייצר מספיק מזון עבור כול העירוניים שמהווים אולי 99% מהאוכלוסייה במדינות מודרניות. חזרה לחקלאות פרימיטיבית פירושו גזר דין של מוות ברעב עבור מיליארדים של אנשים שחיים היום.

אנו חיים בעידן מודרני, אין חזרה לפרימיטיביות. שונאי התיעוש חיים בעולם הדמיון שלהם.

החקלאים עם השוורים הם כנראה מה שנקרא בארה"ב dude ranchers – הם מקיימים חוות בתור אטרקציה תיירותית עבור הרומנטיקנים הירוקים מהעיר, לא למען ייצור תוצרת חקלאית. הם מתפרנסים מתיירות, לא חקלאות. השוורים הם הצגה לפתאים. ייתכן גם, כמו שאמרתי קודם, שזה תחביב של עשירים.

עדכון מפלס פני הים.

הנה הגרף האחרון של מדידות מפלס פני הים בעזרת לווינים, כפי שחושבו על ידי אונ' קולורדו, המתמחה בנושא.

Updated: 2011-05-05

המדידות מראות באופן עיקבי וברור עלייה של כ 3 מ"מ לשנה, שהם 30 ס"מ למאה שנים. זה נמצא בתוך התחום של 18-59 ס"מ אותו מנבא ה IPCC AR4 . אנו גם רואים בשנה האחרונה האטה ברורה בקצב העליה, אם כי היא קצרה מדי וייתכן שאין לה משמעות.

לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים ומאמרים שטוענים שה IPCC טעה, ויש חשש לעליית פני הים בקצב של 1-2 מטר במאה שנים. נבואות קודרות. בינתיים לא רואים את זה בנתונים. הטענות האלה מצוצות מהמודלים.

יעקב 

מונביוט לירוקים: תרדו מהעץ.

ג'ורג' מונביוט, עיתונאי ידוע ופעיל וותיק למען הסביבה אומר לחבריו: "תתחברו למציאות. הפתרונות ה"ירוקים" שאנו מקדמים לא עובדים. תכירו בעובדות".

כאשר אנחנו, השחורים, רחמנא ליצלן, אומרים אותו דבר הם מתייחסים לזה בביטול, טוענים שאנו רשעים שמכרנו נפשנו לשטן (לחברות הנפט) ורוצים להשחית את כדור הארץ למען בצע כסף. עכשיו אומר אותו דבר אדם (מונביוט) בעל אילן יחוס צחור כשלג (כלומר ירוק כעשב השדה), שהיה הרבה שנים עמוד תווך במחנה שלהם. הוא מאמין אמונה שלמה ובלתי מעורערת, יחד איתם, שהאדם מביא על עצמו שואה אקולוגית שעומדת להחריב את כדור הארץ, כלומר – הוא שותף לחששותיהם. אבל – הפתרונות שלהם לא יעזרו – הוא אומר.

הנה קטעים מדברי מונביוט, בעיתונו, הגארדיאן בפאראפרזה.

הוא אומר: יש הרבה סתירות בעמדות הירוקות. למשל – ההתנגדות לאנרגיה גרעינית גורמת לשריפת יותר פחם, ולהחמרת הנזקים.

דה-קרבוניזציה (הפחתת פליטות הפד"ח) מחייב יותר חשמל (ממקורות לא פחמיים) ולא פחות חשמל – כי רק חשמל יכול להחליף את האנרגיה הפחמית בתחבורה או חימום בתים. אך הירוקים דוגלים בהפחתת יצור החשמל.

דה-קרבוניזציה מחייבת תשתיות נרחבות (תחנות רוח, חוות סולאריות ורשתות מימסר), התשתיות האלה מכוערות, פוגעניות, הרסניות לסביבה ומחייבות שליטה של ממשלות וחברות גדולות. המטרות הירוקות של הפחתת הפליטות, שמירה על הטבע, השתחררות משליטת גופים גדולים (ממשלות וחברות) יש בהן סתירה פנימית עמוקה.

אין קיום אנושי ללא התשתיות התעשייתיות שמספקות את צרכינו, ואין תעשייה ללא אנרגיה. מאיפה ניקח את האנרגיה ?

אל תשלו עצמכם שהנפט נגמר, וחומרי הגלם אוזלים, והמחסור הזה יביא להתמוטטות החברה התעשייתית, וכך ינצל כדור האץ. זה לא יקרה. יש נפט, גז, פחם ומחצבים בלי סוף.

גם אם אתם חושבים שצריכים להסתפק במועט ולעבור לחברה כפרית פשוטה – כיצד תשכנעו את האנושות להצטרף אליכם ?

הסיכום של מונביוט: "כולנו, בארגוני הסביבה, אבודים. העולם אבוד, ואין לנו פתרונות. אף אחת מהצעותינו אינה מסוגלת להציל את העולם. אני מקווה שעל ידי הצגת הבעיה אני יכול לעודד אתכם לגישה יותר לוגית ומציאותית, לזנוח את החשיבה המאגית, להכיר בסתירות שבעמדותינו".

אני כמובן איני שותף לאמונה העמוקה של מונביוט שהעולם שועט לעבר שואה אקולוגית. אבל הוא צודק במאה אחוז כאשר הוא מצביע לסתירות הפנימיות ולחוסר ההיגיון והמציאותיות של ה"פתרונות" הירוקים.

המאמר שווה קריאה בשלמותו. גם הקטע של וואטס עליו.

יעקב

אנרגיית רוח - ביזבוז נטו.

שש חוות של תחנות רוח בסקוטלנד קיבלו כ 900,000 לירות שטרלינג כדי לא לייצר חשמל.   מסתבר שבלילה בין ה 5 ל 6 לאפריל נשבה בסקוטלנד רוח חזקה, ותחנות הרוח ייצרו חשמל מעבר לצריכה, מעבר למה שרשת החשמל היתה מסוגלת לקלוט. מנהלי רשת החשמל חייבים לאזן בין הביקוש להיצע, וכאשר יש להם עודף חשמל חייבים לנתק את המקורות העודפים. בכול זאת הם היו חייבים לשלם למפעילי תחנות הרוח את מלוא התמורה הגבוהה המובטחת להם בחוק, בתור סובסידיה, עבור חשמל שהם מייצרים. אז לא רק את החשמל שהופק זרקו לפח, גם את הכסף עבור חשמל שלא היה דרוש זרקו לזבל.

זאת הבעיה על תחנות רוח – הן מייצרות חשמל מתי שמתחשק להן, לא מתי שהוא נחוץ. אין לנו שליטה על זמני ייצור החשמל והכמות המיוצרת.

מנהל רשת החשמל אמר: "התנודתיות באספקת הזרם יוצרת בעיות שאין להן פתרון קל."

"הממשלה חייבת לשקול מחדש את ההיקף והקצב של פיתוח תחנות רוח, לפני שהעלויות הופכות לבלתי נסבלות והביזבוז לשערורייתי".

אנרגיית הרוח אינה מועילה לאפקת חשמל, היא רק גורמת צרות.

יעקב

1975: ההתקררות גורמת לטורנדואים

הנה קטע ממגזין ניוזוויק מ 28 באפריל 1975 (ציטוטים):

"יש סימנים מדאיגים שמזג האוויר משתנה באופן דרמטי, והדבר יפגע בייצור המזון ויהווה סכנה לכול אומות העולם."

"באפריל האחרון חווינו את ההתפרצות הקטלנית ביותר בהיסטוריה של סופות טורנאדו. 148 סופות הרגו יותר מ 300 איש ב 13 ממדינות ארה"ב, וגרמו נזקים בחצי מיליארד דולר."

"בשביל המדענים, אירועים נפרדים אלה הם סימנים המעידים על שינויים יסודיים באקלים, האקלים מתקרר."

"המטאורולוגים אינם יודעים בדיוק את הסיבות וההיקף של התופעה, אבל הם מאוחדים בדעתם שאם המגמה תימשך יהיה קיטון ניכר בייצור תוצרת חקלאים בשארית המאה [ה 20]. אם השינויים אכן כה מעמיקים כמו שרבים חוששים, הדבר יגרום לרעב בהרבה מקומות".

אסונות הנגרמים על ידי האקלים הוא הדבר שהאנושות פחדה ממנו מאז ומתמיד, למרות שלמזלנו, זה לא קרה עדיין באלפי שנות היסטוריה אנושית. בכול זאת, יש לשער, שאסונות אקלימיים ימשיכו לשמש כנושא מועדף לנביאי החורבן.

יעקב

ארגוני הסביבה נגד הנפט והמדינה.

"המדינה נגד ארגוני הסביבה" היא הכותרת המטעה (מכול הבחינות) ב ynet .

הכותרת הנכונה צריכה להיות זו שאנו כתבנו למעלה. ארגוני הסביבה הגישו עתירה לבג"ץ נגד המדינה בדרישה לבטל את הזיכיון שניתן לחברת IEI לביצוע פיילוט להפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם.

ארגוני הסביבה פועלים נגד המדינה במישור המשפטי, אבל, יותר חמור, במישור הכלכלה והרווחה.

אם הגנת הסביבה הייתה בראש דאגותיהם הם היו דורשים שבעת ביצוע פרויקט הפיילוט ינקטו כול הצעדים האפשריים כדי למנוע פגיעה בסביבה. דרישה כזו היא הגיונית ומוצדקת.

אבל זו לא הגישה של ארגוני הסביבה, ושל שר הפסטוראליה, ארדן. הם נוקטים בגישה קיצונית ובלתי מתפשרת: נפט זה רע, כול פיתוח של שדות נפט הוא פסול. הם לא מנסים להגן על הסביבה, הם פוסלים באופן עקרוני את הרעיון של הפקת נפט בישראל, ופוסלים על הסף את הפרויקט, מבלי לבדוק את השפעתו הסביבתית הממשית.

הם התנגדו בזמנו לקידוח חיפוש נפט במדבר יהודה (צוקי תמרור) בגלל "הפגיעה במרקם האקולוגי העדין" (כלומר בשני עקרבים). כאן הם מתנגדים לפגיעה "בריאות הירוקות של המדינה" (כלומר בגבעות ריקות). מילים יפות וגבוהות לא חסרות להם. ברור לחלוטין שמאחורי טענותיהן עומדת השנאה אי רציונאלית לנפט שהפכה לאמונה האופנתית מכוח התעמולה החממיסטית האינסופית.

בני אדם רוצים וזכאים לחיות. נפט הוא מצרך בסיסי שכמויות גדולות ממנו נצרכות, והוא מרכיב חשוב בכול מה שאנו מייצרים וצורכים. מלחמה בנפט היא מלחמה ברווחת האנשים, מלחמה למען העוני. (אנשים עניים צורכים פחות נפט). לא ייתכן שמצרך יקר ערך ירבץ מתחת לקרקע לשנו, ואנו נניח לו להירקב שם, ונקנה במקום זה את הנפט במחיר יקר מבחוץ, ונתרום להעשרה של מדינות ערב. יכול להיות שנפט הוא שחור, מסריח ומזהם, אבל העוני והתלות בזרים הם יותר מסריחים.

ארגוני הסביבה צריכים להגן על הסביבה ככול האפשר, ולדרוש שהמפתחים ינקטו בכול האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כדי למזער את הנזק לסביבה. אבל אסור להם לפסול על הסף כול פרויקט פיתוח, כמו שהם מנסים, באופן עקבי, לעשות.

יעקב

גם הוא היה במודאגים.

 

אוסמה בין לאדן, זכרונו לשמצה, "חסיד אומות העולם", שגורל האנושות תמיד היה יקר לו, נמנה על מודאגי האקלים.

במסר מוקלט ששודר באל-ג'זירה בשנת 2010 הוא מאשים את ארה"ב ושאר המדינות המתועשות שהן גורמות לשינויים אקלימיים, אשר מסכנים את העולם ואת העמים המסכנים. הוא חזר על המסר הזה מספר פעמים.

יעקב

שיגעון הטורנאדו

סדרה של כמעט שלוש מאות סופות טורנאדו הכתה בדרום ארה"ב בסוף אפריל. הנזקים היו גדולים. כמעט 350 אנשים נהרגו, אלפי בתים נהרסו, 350 אלף איש נותרו ללא חשמל.

 

עוצמתן הרבה של הסופות ומספרם הרב הם בהחלט תופעה נדירה, שלא מתרחשת כול שנה. זקני צפת זוכרים שגל דומה היה בשנת 1974, ולפני זה – אולי ב 1927.

החשודים הרגילים מיד קפצו על ההזדמנות וצעקו "התחממות גלובאלית".

למשל: פיטר גליק באתר הופינגטון פוסט:

"גל הטורנדואים האלימים בדרום מערב ארה"ב הם תזכורת חיה שלא חשוב עד כמה שמכחישי האקלים מצליחים לבלבל את הציבור ולעכב את הפעולה נגד ההתחממות בקונגרס, המדע ברור: האקלים מתדרדר".

האתר Think Progress (כלומר: "המתקדם"):

"הסערה הרגה יותר מ 350 במדינות שנציגיהן מכחישים את זיהום האקלים".

אלה דוגמאות של עיתונאים היסטריים. אבל גם המדענים (חברי ה"צוות") הצטרפו למקהלה, אם כי בניסוח הרבה יותר זהיר וחמקמק.

קווין טרנברט אמר: "זה היה חוסר אחריות לא להזכיר את שינויי האקלים בהקשר של הטורנדואים". מיכאל מאן אמר: "שינויי האקלים נוכחים בכול אירוע מזג אוויר, והסביבה הבסיסית של מזג האוויר מלאה באירועים יותר עוצמתיים וקיצוניים". גאווין שמיט היה יותר זהיר: "איננו מסוגלים להצביע על קשר ישיר בין ההתחממות והטורנדואים האלה – קשה להצביע על הסיבות המדויקות, אבל זה מובן מאליו שכול דבר מושפע משינויי האקלים".

אם אתה מאמין חזק מאד בדבר מסוים, אתה מוצא סימנים לנוכחותו בכול מקום. מי שמאמין באלוהים, למשל, מוצא אותו ואת חתימת ידו בכול אירוע ואירוע. אם אתה מאמין שהיהודים אשמים בכול, תמצא בכול דבר מזימה יהודית. מדעני האקלים מודים שהם אינם מסוגלים להצביע על קשר ישיר ממשי בין הסופות להתחממות, אבל בכול זאת הם מאמינים שיש קשר. מאמינים על סמך מה ? אם לא על סמך ממצאים מדעיים אז זה יכול להיות רק על סמך אמונה מבטן. אבל הם מאמינים. עובדה.

אז יש קשר בין טורנדואים והתחממות ?

ד"ר רוי ספנסר, מאונ' אלבמה, שחזה את הסופות האחרונות על בשרו,  מסביר מה שכול חזאי מזג אוויר יודע: הסופות נגרמות כאשר אוויר קר (שבמקרה שלנו בא ממישורי המרכז והצפון בארה"ב) מתנגש עם אוויר חם (שהגיע ממפרץ מקסיקו). הסיבה הישירה לטורנדואים היא האביב הקר והמאוחר, עם שלגים באפריל, במקומות רבים במרכז וצפון ארה"ב.

בכול אופן – סופות טורנדו אינן תופעה חדשה. הגל האחרון היה נדיר בעוצמתו, אבל גל דומה היה כאמור ב 1974 (תקופה קרה יחסית), וב1927 (לפני ההתחממות הגדולה מעשה ידי האדם).

התגובות ה"משוגעות" האלה (ניסוח של ד"ר ג'ודי קורי) מלמדות על עומק ההיסטריה – שכבר התרגלנו אליה.

יעקב