8 במאי 2011

חזרה לטבע – אוטופיה ירוקה


הניו יורק טיימס מספר, באהדה רבה, סיפור קטן של חקלאים בארה"ב שחזרו לשיטות עיבוד ישנות, והשתחררו מההתמכרות לנפט. הם מעבדים את אדמתם בעזרת שוורים.

לשור יש הרבה יתרונות, מספרים במאמר. הוא זול, הוא משתמש באנרגיה מתחדשת (עשב), הוא מחרבן דשן אורגני, הוא טוב מזג ועובד מסור.
המאמר לא אומר זאת, אבל זה חלומם הרטוב, הנוסטלגי של הרבה ירוקים – חזרה לטבע, הסתפקות במועט, התנתקות מהמודרניזם, התעשייה, המכונות, הנפט וכול הדברים המגעילים האלה. חזרה לקיום האידילי והפסטוראלי של העבר, חזרה לחקלאות ולטבע.
הכמיהה הזאת אל העבר האידילי היא אבסורדית בהרבה מישורים. ראשית – היא מתארת עבר שלא היה במציאות. בעבר, מרבית האנשים חיו חיים מאד קשים וקצרים, עבדו עבודת פרך משחר ועד שקיעה, התקיימו בקושי, וסבלו חרפת רעב לעיתים קרובות, כאשר היה כשל ביבולים. הם חיו מהיד לפה, ומתו צעירים. זה לא משהו שהיינו רצים שיחזור. שנית – האנשים האלה, שחזרו אל השוורים, הם כנראה אנשים אמידים שמתעסקים בחקלאות בתור ריפוי בעיסוק, ולא מקור פרנסה. שלישית: משפחה יחידה יכולה אולי להתקיים בדוחק מחקלאות פרימיטיבית, אבל לא יכולה לייצר מספיק מזון עבור כול העירוניים שמהווים אולי 99% מהאוכלוסייה במדינות מודרניות. חזרה לחקלאות פרימיטיבית פירושו גזר דין של מוות ברעב עבור מיליארדים של אנשים שחיים היום.
אנו חיים בעידן מודרני, אין חזרה לפרימיטיביות. שונאי התיעוש חיים בעולם הדמיון שלהם.
החקלאים עם השוורים הם כנראה מה שנקרא בארה"ב dude ranchers – הם מקיימים חוות בתור אטרקציה תיירותית עבור הרומנטיקנים הירוקים מהעיר, לא למען ייצור תוצרת חקלאית. הם מתפרנסים מתיירות, לא חקלאות. השוורים הם הצגה לפתאים. ייתכן גם, כמו שאמרתי קודם, שזה תחביב של עשירים.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מעניין גם לדעת איך הם הגיעו למסקנה שבעלי חיים לא מזהמים את הסביבה.

יעקב אמר/ה...

זה ידוע, רק בני אדם מזהמים...

גביש אמר/ה...

מוזר, ואני חשבתי שבקר משחרר המון גזי חממה...
כנראה שמדובר בבקר למאכל זה שונה מבקר שמשמש לעיבוד אדמה בשיטות לא יעילות אבל רומנטיות למדי.

לשלוח אותם דחוף לקרוא את המאמר של מונביוט.