דפים

31 במאי 2011

פליטות הפד"ח לשיא



כך זועק העיתון המודאג, גארדיין.  הפליטות גדלו בכמות שיא, לשיא חדש של 30.6 ג'וגטון אומרת סוכנות האנרגיה העולמית. "כול היעדים הטובים של הגבלת ההתחממות ל 2 מעלות צלסיוס הופכים לאוטופיה". הירידה הקלה בפליטות בשנת 2009 נבעה מההאטה הכלכלית, אך השנה המגמה התהפכה. יותר מ 3/4 מהפליטות באות מהארצות המתפתחות.
כמובן, היעדים של הפחתת הפליטות היו תמיד אוטופיה או הזיה – דבר שאין אפשרות לממשו במציאות. באשר לסיפור על 2 מעלות צלסיוס (היעד שאומץ בוועידת קופנהגן ב2009 ) – הוא היה תמיד שטות מוחלטת, כי איש אינו יודע כמה פליטות שוות מעלה אחת (או שתיים). בכול אופן – פליטות הפד"ח העולמיות אינן יורדות.
"כולנו צריכים להיות מזועזעים ממצב חמור זה" אומרים נביאי הזעם. הלורד שטרן אומר שמצב זה (שנקרא בשם קוד "עסקים כרגיל") יגרום לשיבושים חמורים בחייהם של מאות מיליוני בני אדם, שיובילו להגירה המונית ומלחמות".
מה צריך לעשות? בירול (כלכלן ודובר בסוכנות האנרגיה) אומר: " צריך לנקוט בצעדים נועזים, מרחיקי לכת, מיידיים – כדי שיהיה לנו סיכוי". הבנתם ?
"צעדים נועזים, מרחיקי לכת"... בלה... בלה... בלה... מילים ריקניות. איזה צעדים בדיוק? תיק"ו.
בינתיים כולם רואים שאין אפשרות להוריד את הפליטות. תחנות הכוח שפעילות כיום ושנבנות יהיו פעילות לפחות עשור אם לא יותר, וימשיכו לפלוט פד"ח בקצב רגיל, אין במה להחליף אותן. תחנות כוח גרעיניות נסגרות בכול מקום, גם בגלל פוקושימה – ופירושו יותר תחנות פחמיות. הסכם קיוטו להפחתת הפליטות השיג בדיוק אפס הפחתה, אפס מוחלט, מפני שהיה מבוסס על הגיגים ירוקים רומנטיים, מנותקים מהמציאות הפיזית-הנדסית-אנושית של העולם שלנו. הסכם קיוטו העקר, תוקפו פג ב 2012 ומרבית מדינות העולם כבר הודיעו שלא יצטרפו להסכם המשך לקיוטו, הסכם שלא הצליחו להשיג.

בקיצור – אין כול אפשרות מעשית להוריד את הפליטות, ולא תהיה הורדה של הפליטות. אני אמרתי, ואומר את זה לפחות מאז קיוטו (1997) .
למזלנו, הפליטות אינן מהוות בעיה חמורה (לדעתי), וכול נבואות הזעם של הלורד שטרן ודומיו הן  דברי הבל, בדיוק כמו חלומותיהם על הורדת הפליטות.

יעקב

אין תגובות: