השירות המטאורולוגי לא בא להם בטוב בעין השביעית

מאת בועז ארד

באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" פורסמה כתבה של עדי וולפסון שכותרתה "אחריהם המבול" ומטרתה לגנות ולהאשים את מנהלי השירות המטאורולוגי על "חוסר אכפתיות" והתעלמות מ"המשבר". בקידום לכתבה בדף הפייסבוק של העין השביעית נכתב: " אפילו הגשמים וההצפות לא מחלצים מהשירות המטאורולוגי אמירה ברורה: המשבר כבר כאן".

העורכים והכותב ביטאו את אי הנחת שלהם על כך שהשירות המטאורולוגי טרם הצטרף למקהלה ואינו מפיץ הפחדות אקלים מוגזמות. הרעיון ששירות מקצועי האמון על מדידות מטאורולוגיות מדויקות נאמן לנתונים, לא מתאים משום מה לאג'נדה ונראה להם כראוי לביקורת. בעיני זה מרים דגל אזהרה כאשר האתר מבקש להציג עצמו כמי שאמון על ביקורת אובייקטיבית מקצועית.

כותב המאמר, פרופ' עדי וולפסון, כימאי במקצועו, הוא תעמולן וותיק המתמחה בהפחדות אקלימיות. לא קשה לאתר במאמריו הקבועים בעיתון ידיעות אחרונות הגזמות והפחדות חסרות ביסוס. על התחזיות והנבואות המפחידות של וולפסון תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים בבלוג הירוק (בקישור).

מעל הבמה שקיבל בעין השביעית הוא במיוחד מתרתח מכך שבשירות המטאורולוגי מעזים לציין שהמגמות האקלימיות הנמדדות בישראל לא מובהקות:
ציטוט: "אבל אם חשבתם שהשירות המטאורולוגי הישראלי מודה שמתרחשים אצלנו שינויי אקלים, כדאי שתחשבו שוב. בשירות המטאורולוגי ממהרים לצנן את הקביעות האלה, ומציינים כי "לא מדובר באירועי קיצון נדירים, אלא באירועי גשם שיכולים להתרחש אפילו מספר פעמים בשנה גשומה"; וכי "בשאר אזורי הארץ נצפו עליות מתונות יותר בתדירות ובעוצמת האירועים ללא מובהקות סטטיסטית, כאשר בצפון מזרח הארץ נמצאו ירידות קלות, גם כן ללא מובהקות סטטיסטית".

הדברים לא מתיישבים לוולפסון עם התחזיות שהוא מנפיק מעל דפי ידיעות אחרונות.

בשנת 2013 וולפסון טען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה. 

הבעיה: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. (באתר השירות בדף העוסק בממוצע הגשמים הרב שנתי משנת 1991 ועד 2020 אף מצויין כי בהיבט הכלל ארצי יש להזכיר שתקופת התקן המוקדמת 1960-1931 היתה יבשה יותר, כלומר יש יותר גשמים.)

מי שיבחן את גרף מפלס הכינרת בשנים שלפני פרסום המאמר על המחסור בגשמים יראה את המגמה שגם היא אינה מסתדרת עם הנבואות של וולפסון:

בשנת 2015 הוא כתב: "אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי".

כאמור, בעין השביעית לא טרחו לבדוק את הצהרותיו המוטעות ולאמת אותן ואף נתנו לו במה לבקר את השירות המטאורולוגי שלא מכופף את הנתונים ולא "מיישר קו" עם התעמולה שהוא מקדם. מה השלב הבא בדרדור של אתר הביקורת? טור זועם של גרטה שבוודאי יודעת לנתח את הנתונים ולהסביר יותר טוב את המגמות האקלימיות מאשר השירות המטאורולוגי. גם הקשר שיצרו עדי וולפסון ועורכי העין השביעית בין הגשמים וההצפות להתחממות הגלובלית הוא חסר ביסוס, כפי שהסב את תשומת ליבם לכך פרופ' יוני דובי.

אני מאוד מקווה שבשירות לא ייכנעו להפחדות האלו ויתמקדו באיסוף נתונים קפדני והצגת הניתוחים העולים מהם ולא ספקולציות וסופרלטיבים של "קטסטרופה שכבר כאן..." בלווי תמונות הפחדה...

ראו שיחה בדף הפייסבוק של "העין השביעית" בין העורך שבחר את התמונה לבין גולש שלא התרשם מהעיצוב הגרפי.

ראוי לציין את "שיח החרשים" שמאפיין את ההתקפה על השירות המטאורולוגי. אנשים מסוגו של וולפסון פועלים בדחף להציל את העולם ומוכנים "לכופף" את האמת והנתונים למען המטרה הנעלה. לשם כך שיטות של הפחדה ספקולטיבית המבוססת על דוחות ומודלים החוזים אפשרויות בסבירויות שונות לעשורים קדימה יעילות לקידום עמדותיהם.

הקושי שלהם והתסכול המובע בכתבה נובע מהמאמץ חסר התוחלת להסביר לנו ש"המשבר כבר כאן"...ושאנו "בעיצומו של אסון"...  כאן הם נתקלים במתודולוגיה שונה הקשורה בכך שרובנו חיים במציאות ולא במודלים. לא ניתן להכריז על קטסטרופות וגם לשמור על מקצועיות ואמינות כאשר אתה אמון על מדידות מדוייקות של התופעות הנצפות במציאות. 

השירות המטאורולוגי לא אמון על יצירת מודלים לחיזויי לעשרות שנים קדימה (אף אחד לא יודע לעשות זאת גם כאשר הוא מתיימר לחזות בדיוק טמפרטורה בעוד 50 שנה). 

הפער הזה מתסכל את האקטיביסטים וגורם להם להפעיל את השיטות המכוערות של התקפות דמגוגיות על השירות המטאורולוגי "הסורר".

חבל שמערכת "העין השביעית" נתנה להתקפות אלו במה לא ביקורתית.

 

הטיול של הקוטב המגנטי והאקלים

פרופ' מיכה קליין.  

מדידות של עשרות השנים האחרונות מראות כי נדידת הקוטב המגנטי הצפוני היא כיום מהירה בהרבה ממהירות הנדידה לפני כ-40 שנה .

איור 1, מפה, אחת מני רבות, המציגה את נדידת הקוטב המגנטי, מצפונה של קנדה לכיוון הקוטב הצפוני ומשם דרומה לכיוון סיביר. ניתן לראות כי קצב הנדידה משנת 1980-1900 היה איטי ומאז 1980 הקצה הוא מהיר, מעל 50 ק"מ לשנה.

נדידת הקוטב המגנטי הצפוני לא הייתה תמיד בכיוון אחד ניתן לראות באיור 2 כי בין השנים 1630- 1850 הנדידה הייתה דרומה.

אנו יודעים על אירועים של היפוך השדה המגנטי.

רק בשנים האחרונות החל להצטבר מידע על המתרחש בכדור הארץ בזמן שבו הקוטב המגנטי "הולך לטיול" ולא בהכרח "משלים" היפוך.

ההיפוך המגנטי הגדול האחרון היה לפני כ-750.000 שנה אך המחקרים חדשים מראים כי מאז ההיפוך האחרון היו בכדור הארץ 12 אירועים של "זעזועים" בשדה המגנטי שלא הסתיימו בהיפוך אלא בהחלשות, באי יציבות, במצב כאוטי ובאפשרות של יותר מקוטב מגנטי אחד בזמן נתון.

מידע זה מתקבל בעיקר מניתוח גלעיני קרח ומניתוח טבעות עצים. שני מקורות אלה מראים כי לפני כ-42.000 שנה היה שינוי גדול באטמוספירה ,ובתנאי הגידול בכדר הארץ. איור 3 מציג את 12 האירועים , כאשר אירוע לשאמפס ( Laschamps) הוא האירוע האחד לפני האחרון. יש הטוענים כי בזמן אירוע זה עוצמת השדה המגנטי הייתה רק 5% מעוצמת כיום.

אירוע לשאמפס זכה להכרה ברחבי העולם. עד כה, לא היה ברור אם לשינויים מגנטיים כאלה הייתה השפעה כלשהי על האקלים והחיים על פני כדור הארץ. כיום הראיות המצביעות על כך שההשפעות היו אכן גלובליות ומרחיקות לכת.

עד כאן עובדות של מדידות בכלי מחקר ידועים ומקובלים, מכאן כמובן נכנסים לתחום הפרשנות המדעית.

אנשי אג'נדת ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם טוענים כי שינויי האקלים שגרם האדם הוא האחראי לנדידת הקוטב המהירה בימינו.

ב-NASA נתקבלה שאלה האם ייתכן כי שינויי האקלים של ימינו הם תוצאה של "נדידת הקוטב המגנטי"?

ASK NASA CLIMATE | August 3, 2021, 07:07 PDT

Flip Flop: Why Variations in Earth's Magnetic Field Aren't Causing Today's Climate Change

By Alan Buis,
NASA's Jet Propulsion Laboratory

התשובה:

Some people have claimed that variations in Earth’s magnetic field are contributing to current global warming and can cause catastrophic climate change. However, the science doesn’t support that argument. In this blog, we’ll examine a number of proposed hypotheses regarding the effects of changes in Earth’s magnetic field on climate. We’ll also discuss physics-based reasons why changes in the magnetic field can’t impact climate.

https://climate.nasa.gov/ask-nasa-climate/3104/flip-flop-why-variations-in-earths-magnetic-field-arent-causing-todays-climate-change

וכן הופיעה הכותרת של NASA

 NASA: Earth’s poles are tipping thanks to climate change

לעומת זאת אנשי האג'נדה הטוענת כי מחזורים "טבעיים" עולמים הם המכתיבים את התנהגות האקלים בימינו, מסבירים את השינוי הקטן שנמדד, במכלול של אירועים טבעיים ובין השאר בנדידת הקוטב המגנטי.

בוא נפחיד את העולם

פרופ' מיכה קליין

בתאריך 26.2.2022 פורסם כי הממשל האמריקני מדווח כי גובה פני הים יעלה  עד שנת 2050 בכ- 30.48 ס"מ (foot).

מקור: U.S. Government Report: Sea Level To Rise Up to a Foot by 2050

משמעות הכרזה זו היא עלייה של כ-10 מ"מ/שנה ב-30 השנים הבאות. הכרזה שכזו עליה חתומים גופי המחקר הלאומיים של ארצות הברית NOAA,NASA,USGS, נראית לכאורה כאמת מחקרית מוחלטת.

כל מה שנותר לעשות הוא לבדוק מחקרים העוסקים בנושא ואינם קשורים לגופי מחקר אלה. בשנת 2021 פורסם המאמר:

Nonlinear absolute sea-level patterns in the long-term-trend tide gauges of the East Coast of North America

Alberto Boretti   From the journal Nonlinear Engineering   https://doi.org/10.1515/nleng-2021-0001

החוקר אסף 33 תחנות מדי הגאות בחוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, להן יש משך נתונים הארוך מ-80 שנה. לאחר איסוף הנתונים חישב החוקר את:

1. התנועה היחסית בין ים-יבשה, זהו הערך שנמדד במד הגאות.

2. את התנועה הוורטיקלית של היבשה הנמדדת בדור האחרון בלבד על ידי אנטנת GPS.

3.חישב את העלייה נטו של גובה פני הים.

המאמר מביא בפרוט את הנתונים ומציג גרפים לתחנות רבות.

אציג כאן את התוצאה העיקרית :

הממוצע של הערך הנמדד במדי הגאות ל-80 שנה הוא 2.22 מ"מ/שנה.

הממוצע של התנועה הוורטיקלית שקיעה של 0.52 מ"מ/שנה.

ולכן הממוצע של העלייה בגובה פני הים היא 1.7 מ"מ/שנה.

במסקנות המאמר נכתב: 

"התוצאה המתקבלת כאן תואמת לעליית טמפרטורה גלובלית 

מהטמפרטורות הנמוכות של עידן הקרח הקטן LIA)  )בתוספת השפעת השקיעה של היבשה. 

מאמר זה מוסיף לתוצאות רבות המדגימות כי פני הים בעולם עולים באיטיות ועם מרכיב תאוצה קטן בלבד".

רק תזכורת, במצגת קודמת הצגתי גרף של תחנת הגאות של ניו יורק המראה כי ב-30 השנה האחרונות 

אין כל עלייה. 

 

 

 

על "שקיעת פחמן דו־חמצני" - CO2 בקרקעית האוקיאנוס.

מאת פרופ' מיכה קליין 

בעבר טענתי שאי אפשר ל"סגור" את מאזן הפחמן הדו־חמצני שכן אין לנו מושג לא על פליטת פחמן מהרי הגעש שבקרקעית האוקייאנוסים, ולא על קצבי שקיעתו של פחמן דו־חמצני לקרקעית האוקייאנוס. 

על פי מחקר חדש שהתפרסם החודש  נמצא שהאוקייאנוס "מאחסן" פחמן דו־חמצני יעיל יותר מאשר הצמחייה. המידע פורסם בכתבה שכותרתה: "אוקיינוסים יעילים יותר באחסון פחמן מעצים. בעתיד חם יותר, שקיעת פחמן באוקיינוס יכולה לסייע בייצוב כוכב הלכת שלנו". 

 

Oceans are better at storing carbon than trees. In a warmer future, ocean carbon sinks could help stabilize our planet

 

המחקר נערך בלוח הטקטוני זילנדיה ((Zealandia שרובו מכוסה ים שעומקו גדול מ-1,000 מטר, איור :

 

צומח וקרקע הם "מאגרי" פחמן דו־חמצני, אך קרקעית האוקיינוסים בעולם "מאחסנת" לצמיתות כמויות פחמן דו־חמצני גדולות  בהרבה,.

כמות עצומה של שלדי פְּלַנְקְטוֹן הבנויים פחמן דו־חמצני שוקעת לקרקעית האוקיינוס. המחקר מצא שבכל זמן גיאולוגי בו היו תקופות חמות יותר, שקיעת שלדי הפלנקטון לקרקעית האוקיינוס היתה רבה יותר.  

במפת זרמי הים של פני המים (המצורפת), האזורים המסומנים בתכלת, הם אזורים בקרקעית הים בהם התרחשה ומתרחשת שקיעת קלציום־קרבונט לקרקעית.

 

במחקר דלעיל, נחקר הקצב ארוך הטווח של סילוק פחמן לצמיתות על ידי צדפות באוקיינוס ליד ניו־זילנד.

על פי ממצאי המחקר, לפני כ-8-4 מיליון שנים, האקלים היה חם יותר, רמות הפחמן הדו־ חמצני היו דומות או אפילו גבוהות  מאלה שנצפו היום, והאוקיינוס היה חומצי יותר. 

נמצא שקצב ההצטברות הממוצע של קונכיות הצדפות בזילנדיה היה גדול יותר מפי שניים מזה שאפיין את קצב ההצטברות במיליון השנים האחרונות. 

דפוס זה נמצא גם במקומות אחרים בעולם. באקלים חם יותר היו יותר צדפות באוקיינוסים. 

סיכום

בטרם נאמץ את "ההפחדה" בנושא "עלייה גדולה בריכוז הפחמן הדו־חמצני" ראוי כי נלמד איך כדור הארץ "מתקן" את העלייה בטמפרטורה. ייתכן שבית הגידול של החי באוקיינוסים יגיב לעלייה בטמפרטורה, בהגברת ייצור פלנקטון שישקע לקרקעית ויווסת את ריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה. 

 

ג'ו רוגן מראיין את סטיבן קונין אודות ספרו "בלתי מוכרע" (Unsettled)

נסיגת קרחונים

הספרות העולמית המקצועית וכן הפופולרית מלאה בכתבות העוסקות בהפשרת הקרחונים, שלכאורה מתקיימת בכדור הארץ ואמורה בעתיד הקרוב לגרום לאסון "נוראי" של עלייה גדולה בפני הים, כאשר יש המאיימים אף בעלייה של 5 מטרים בעשרות השנים הקרובות.

פרופ' מיכה קליין הכין מצגת קצרה הסוקרת כמה מהידיעות העיתונאיות שנכתבו לפני כ-100 שנה, ברבע הראשון של המאה הקודמת, כדי להראות כי כמו שכתב החכם באדם "אין חדש תחת השמש".

לקראת שינויי אקלים

מיכה קליין

שיתוף פעולה של שלושה משרדים ממשלתיים,המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הפנים חברו יחד להוצאת חוברת יפה המחזיקה 114 עמ' שפורסמה בינואר 2022 בשם:

"מדריך-להכנת תוכנית פעולה מקומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת".

לא אעסוק כאן בדרכי הפעולה המוצעים שכן אלה הם תחומי דעת של מינהל וניהול שאינם בתחום עיסוקי, אלא אתייחס רק לתת-הפרק הנקרא: "האיומים שמציב שינוי האקלים".

בתת-פרק זה מוצגים האיומים ומסוכמים בטבלה (שם עמוד 15). הטבלה מוצגת כאן:

אדון כאן בשינויים שמוצגים בטבלה .

1.    עלייה בחום .

בדוח מוסבר כי: "קצב ההתחממות של ישראל גבוה פי שניים מהממוצע העולמי".

הערך "פי שניים" מהממוצע העולמי חוזר בהרבה מאד פרסומים ממקומות שונים בעולם. דבר זה מוסבר בכך שעליית הטמפרטורה ביבשה גבוהה יותר מאשר בשטח הימי, בפני כדור הארץ 70% הם ים ולכן כל שטח יבשתי עולה כפול מאשר הממוצע העולמי. (ראו הרחבה בפוסט קודם)

בנספח של דוח השרות המטאורולוגי משנת 2019 כתוב "יחד עם זאת, גם מודלים אזוריים אלו הם ברזולוציה מרחבית גסה מדי לצורך הדמיה ראויה של מזג האוויר בארץ.בין השאר הם לא מצליחים לתאר כהלכה את ערכי הטמפרטורה האבסולוטית" (שם עמוד 18).

צריך לזכור כי דוח השרות המטאורולוגי נכתב לאחר תהליך של הומוגניזציה של הנתונים.

כפי שכותבים אנשי השרות המטאורולוגי ללא תיקון לא נראת עלייה מגמתית מובהקת בטמפרטורה: "בחינת שיעור השינוי) באמצעות Sen–Theil estimator ) מראה כי קיים הבדל משמעותי בין שתי הסדרות. סדרת המקור מציגה מגמה לא מובהקת של התחממות בשיעור של 0.1 מ"צ/עשור לעומת מגמה מובהקת מאוד ( p<0.001) של התחממות בשיעור של 0.26 מ"צ/עשור בסדרה המתוקנת". (שם עמוד 17)

(כדי לחדד את הדבר, התיקון הביא לשינוי הגדול פי 2.5 מסדרת נתוני הגלם המדודים)  

למרות כל המגבלות האלה בטבלת דוח שלושת המשרדים מסומן שינוי הטמפרטורה בצבע אדום שמשמעותו,לפי הדוח, שינוי גדול שכבר ניכר.

2. יבש יותר

כתוב בדוח שלושת המשרדים: "בישראל ניכרת מגמת הפחתה בכמות המשקעים הכללית. על פי המודלים האקלימיים של השירות המטאורולוגי, התחזיות לתקופה 2050-2021 הן להפחתה ממוצעת של כ-7% ביחס לתקופה 1990-1961.מגמה זו צפוי להימשך עד סוף המאה ה-21 .הירידה בכמות המשקעים אינה אחידה וניתן לראות שאזורים מסוימים חווים ירידה משמעותית יותר מאזורים אחרים בארץ, כך למשל נמצא כי משנת 2012 עד שנת 2018 כמות המשקעים בצפון הארץ ירדה ביחס לממוצע הרב שנתי באזור זה, אולם לא נרשמה ירידה בממוצע המשקעים הארצי".

בקטע זה יש סתירה, המשפט הראשון אומר כי בישראל ניכרת מגמת הפחתה בכמות המשקעים הכללית, ואילו המשפט האחרון בקטע אומר לא נרשמה ירידה בממוצע המשקעים הארצי.

בדו"ח השירות המטאורולוגי משנת 2014 נכתב: "לא נצפה שינוי מהותי בכמויות המשקעים והחלוקה העונתית שלהן מראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד היום".

בדו"ח השירות המטאורולוגי משנת 2015 מובא איור 1, המציג את כמות המשקעים השנתית הממוצעת לשלוש תקופות של 30 שנה. באיור 2 מתוך אותו דוח הקו האדום המלא מייצג ממוצע רץ של 15 שנה, לכמות המשקעים.

איור 1. נראה כי הממוצע לשלושת התקופות המוצגות זהה 515 מ"מ/שנה.

איור 2. לא ניראה שום שינוי בכמות המשקעים בשנים 1920-2014.

דוח השרות המטאורולוגי, דוח 2019: (נתוני הדיווח הם לאחר שעברו תהליך "תיקון" בלשון הדיווח, הומוגניזציה).

ביחס למשקעים (שם עמוד 11 מודגש ובאותיות גדולות)

נכתב בפרוש כי: "מגמות ההפחתה במשקעים ובמספר ימי הגשם אינן מובהקות סטטיסטית".

אך עיון מדוקדק באותו דוח עצמו מראה כי כותבי הדיווח מזהירים מפני אי דיוק בנתונים.

אני מביא כאן את הקטעים בנספח ב' של הדיווח:

"יחד עם זאת, גם מודלים אזוריים אלו הם ברזולוציה מרחבית גסה מדי לצורך הדמיה  ראויה של מזג האוויר בארץ. בין השאר הם לא מצליחים לתאר כהלכה את ערכי הטמפרטורה האבסולוטית   וכן אינם מצליחים לתאר כראוי את כמויות המשקעים השונות. (לדוגמא: כמות המשקעים השנתית באזור ירושלים במודלים אלו נמוכה במאות מ"מ מערכה בפועל) למעשה, קיים פער בין האקלים, כפי שבא לידי ביטוי במודלים אלו, לבין הערכים שנמדדו בפועל בעיקר עבור הגשם".

"יחד עם זאת, כדאי להתייחס בזהירות לתחזיות המתקבלות מיישום תהליך תיקון סטטיסטי זה.  כפי שצוין, למודלים האקלימיים הללו יש מגבלות המקשות על תיאור/מידול האקלים האמתי, בין אם בשל הרזולוציה המרחבית הגסה ובין בשל תיאור לא מדויק של תהליכים פיזיקליים תת- סריגיים ("פרמטריזציות"). קושי בשחזור העבר ראוי שיעלה את הספק לגבי יכולתם לתיאור נכון של העתיד. אנו תקווה כי בשנים הקרובות יתאפשר לבצע הרצות של מודלים אקלימיים אזוריים ברזולוציה מרחבית גבוהה (מסדר גודל של 10 ק"מ) על בסיס הדור החדש של המודלים האקלימיים הגלובליים (CMIP6 ( וכך ניתן יהיה לצמצם את אי ההתאמה בין אקלים המודלים לבין האקלים בפועל". (שם עמוד 19)

אין ספק כי כותבי הדוח יודעים כי הדוח לוקה, ואף על פי כן מדגישים את הקטעים שמתאימים לאג'נדת ההתחממות.

בדוח משנת 2015, המשווה שלוש תקופות של 30 שנה1920-1950,1950-1980,1980-2010 נכתב:

 "ניתן לראות שאין כל הבדל ממשי בין ממוצעי שלש התקופות".

 לעומת זאת בדוח משנת 2019 לאחר תהליך התיקון כתוב:

"בשלושים השנים האחרונות ישנה מגמת הפחתה בכמות המשקעים הכללית. בחינת הממוצע הכלל ארצי מראה מגמת ירידה בשלושים השנים האחרונות של כ- 25 מ"מ/עשור".

ירידה של 25 מ"מ/עשור היא ירידה של 75 מ"מ לתקופה המדוברת.

בדוח השרות המטאורולוגי מפברואר 2021 נכתב כי אין שינוי בכמות המשקעים הארצית מאז 1921.

מה נכון, אין שינוי או יש הפחתה?

למרות כל מה שנכתב, בטבלת הדוח מופיע נושא ההתייבשות בצבע כתום שמשמעותו שינוי משמעותי.

3 אירועי קיצון.

בשנת 2015 פרסם השרות המטאורולוגי דוח בשם: "סקירת אירועי מזג אוויר קיצוני בישראל" בו יש התייחסות לשלושה נושאים: 1. שלגים ואירועי קרה, 2.אירועי גשם, 3. שרבים וגלי חום..

אומנם הדוח עוסק בנתונים עד שנת 2015 אך בעיון בתאריכי אירועי הקיצון לא ניכרת מגמת עלייה ברורה בשכיחות עם הזמן.

הכתוב והמתועד עדיף על זכרונם של זיקני צפת "שאירוע כזה לא זכור לנו".

הרבה נכתב על טמפרטורת השיא 42.3 מעלות צלזיוס שנמדדה בירושלים בספטמבר 2020 אך עיון בספרות המקצועית (גולדרייך 1988) מראה כי בירושלים נמדדה טמפרטורה של 44.4 מעלות ב 28.8.1883.

כמובן שהסבירות לקבל יותר ערכי קיצון גדלה ולא בגלל "שינויי אקלים" אלא בגלל 1.עלייה באורך הרישום המתמשך, 2.  עלייה גדולה במספר התחנות המודדות, 3. שינויים במכשור המאפשרים מדידה רציפה ורגישה ולכן אפשרות "לתפוס" אירועי קיצון של גשם וטמפרטורה. (אם בעבר נרשם נתון מדידה בזמן גישת המודד ורישום ידני – כעת המכשירים רושמים את כל רצף המדידה ו"לוכדים" את ערכי הקצה).

אירועי קיצון של גלי ים, לא ניתן לכתוב על שינויים כאשר הרישום הרציף החל רק לפני 30 שנה. לפני שנת 1992 הערכות גובה גלים נעשתה על ידי צופה על החוף, ולא רישום מסודר במד גלים.

למרות כל מה שנכתב, בטבלת הדוח מופיע נושא אירועי הקיצון בצבע כתום שמשמעותו שינוי משמעותי.

4. עליית מפלס מי ים

בטבלת הדוח יש חוסר בהירות גדול מצד אחד חוזים עלייה של 0.5-1 מטר , אך בטבלה הם צובעים גורם זה בצבע צהוב שפירושו שינוי קטן הכיצד?

הגוף המוסמך למדידות גיאודזיות בישראל הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). למרכז כמה נקודות ניטור. שיטת המדידה היא מד גאות הכולל מצוף העולה ויורד עם העלייה או הירידה של פני הים. הרישום הרציף החל בשנת 1958, אם כי גם לפני זה עוד מימי המנדט יש רישומים חלקיים.

הנתון האחרון שמוצג על ידי מפ"י מציג את השינוי בתקופה 1958-2020 ומראה עלייה של 0.8 מ"מ/שנה. המשמעות היא כי ב 62 השנה האחרונות עלו פני הים ב4.8 ס"מ.

נתון זה תואם תחנות רבות בים התיכון.

 

נשאלת כמובן השאלה שאותה יש להפנות למפרסמי הדוח: על בסיס מה חוזה הדוח עלייה של 0.5-1 מטר?

 

5. הצפות מהים .

כפי שהוצג גובה פני הים עלה בפחות מ-5 ס"מ ב- 62 השנה האחרונות. כן ציון כי לפני 1992 לא היו מדידות גובה גלים בחוף הישראלי, אז על סמך מה צובע הדוח את הגורם הזה בצבע אדום שפירושו שינוי גדול שכבר ניכר?

בהקשר לנושא זה אציין כי לא ניתן להסיק מסקנה משינויים במצוק הכורכר. מצוק הכורכר נסוג מזה 3000 שנה, וגם במידה ויש מי שטוען כי יש עלייה בקצב הנסיגה הרי היא בראש ובראשונה עקב כריית 10 מליון מ"ק חול לטובת בניית הארץ בין שנות השלושים לשנות הששים של המאה הקודמת.חול זה בנוסף לכמויות החול שנצברו ליד מבניים ימיים הביאו לאפשרות של הגברת הנסיגה, אין זה קשור כלל לשינויי אקלים.

6.שריפות

לפי דעת כל החוקרים העוסקים בגורמי השריפות בישראל הגורם הדומיננטי הוא האדם בהצתות מכוונות או בהצתות שבטעות. לכן ביחס לשריפות בארצנו, בה לא קיים כמעט לגמרי הגורם של ברקים המציתים שריפה, בשל כך לא ניתן לבסס את הטענה על שינויי אקלים כגורם לשריפות.

לכן השינויי המשמעותי שנרשם בטבלה איננו נובע משינוי אקלים.

בטבלת דוח שלושת המשרדים מופיעים גם הנושאים "מגפות מזיקים ויתושים" ו "סופות אבק" אין אני מכיר נושאים אלה ולכן לא אכתוב עליהם.

לסיכום

הבסיס המדעי שעליו נכתבה החוברת לא מבוסס על נתונים אמינים, ולכן כמובן צריכה להישאל השאלה, האם כל מערכת הניהול לקראת שינויי האקלים הצפויים מבוססת דיה?