ראיון עם פרופ' יוני דובי בפודקאסט "חומר להקשבה"

האם המין האנושי באמת אחראי על ההתחממות הגלובלית, האם אנרגיה סולארית באמת תציל אותנו, איך לעזאזל אנחנו לא מדברים על אנרגיית גרעין, ואיך יוני שכנע את סלבה להפוך לספקן אקלים?

בפרק ה-12 של חומר להקשבה סלבה ועומר מראיינים את פרופסור יונתן דובי Yonatan Dubi.

יונתן דובי הוא פרופסור לפיסיקה וכימיה תיאורטית, חבר סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי. תחומי העניין המדעיים שלו כוללים מעבר זרם חשמלי דרך מולקולות, ננוטכנולוגיה ותורת הקוונטים. הוא מרצה לתלמידי בית-ספר מזה שנים רבות תחת מסגרות "בשער" ו"ניצוצות", ובשעות הפנאי מנגן מוסיקה קלאסית וגולש גלים. הוא גם חתן פרס קריל למצוינות מדעית לשנת 2017.

הכתבות ב'הארץ':
משבר האקלים הוא לא תיאוריה אלא מציאות. הנה ההוכחות - ניר חסון וצפריר רינת:
https://www.haaretz.co.il/nature/MAGAZINE-1.7257664

משבר אקלים? אל תמהרו להאמין ל"הוכחות" - תגובה, של יונתן דובי:
https://www.haaretz.co.il/nature/1.7695575

מכחישי משבר האקלים משקפים מציאות שאינה קיימת - תגובה לתגובה, של ניר חסון:
https://www.haaretz.co.il/nature/1.7695768

הפוסטים של יונתן:
https://www.facebook.com/hashtag/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%9F

הדיבייט בבית עלמא:
https://www.youtube.com/watch?v=_tEBQF2NNIk

יוני דובי בגיקונומי:
https://geekonomy.net/2018/10/30/geekonomy226/

זה הזמן להיבהל? פרופ' יונתן דובי בתכינתה של ורדה רזיאל ז'קונט

האם ההיסטריה סביב משבר האקלים מעט מוגזמת?
ורדה רזיאל ז'קונט אירחה בתוכניתה את פרופ' יונתן דובי (אוני' בן גוריון), שהפיג את החששות.

במהלך השנה האחרונה, נדמה כי משבר האקלים הופך יותר ויותר למשהו שמדברים עליו. אם זה החום הכבד שנע לטמפרטורות גבוהות במיוחד, אם אלו ההצפות והשריפות ברחבי העולם שקורות כמעט בלי סיבה נראית לעין, ואולי מדובר במובילי דעה בשלל גילאים, שפתאום אכפת להם ממה שקורה בכדור הארץ. 

כשניגשים לזירה המדעית ומנסים להבין האם כצעקתה, ישנם מומחים משני צדי המתרס עם נימוקים מבוססים, שחלקם מודיעים רשמית כי זה הזמן לדאוג לסביבה, ומנגד, ניצבים מדענים שלא כל כך בטוחים שיש סיבה ממשית לחשוש דווקא עכשיו.

על מנת לנסות וליישב, לפחות לעת עתה, את הסוגיה הקדחתנית המפחידה לא מעט אנשים, אירחה ורדה רזיאל ז'קונט בתוכניתה את פרופ' יונתן דובי, חבר המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון, הנמנה עם אלה השומרים על קו הריאליסטי יותר בכל מה שנוגע אל משבר האקלים הניצב לפתחנו. 

היכן אתם על סקלת הדאגה? 

פרופ' יונתן דובי ראיון עם רועי כ"ץ בתוכנית "המדד - אחד על אחד" בערוץ הכנסת

פרופ' יונתן דובי מדבר על הפחד מפני "משבר אקלימי", הפחדות על שינויי אקלים בישראל, על חוסר התוחלת באנרגיה "מתחדשת", ההפחדות סביב אירוע פוקושימה ביפן והפתרון האפשרי של אנרגיה גרעינית.

"לא הגיוני לחנוק את המחקר הגרעיני..." מסביר דובי, "יש בכל אוניברסיטה קבוצה שחוקרת אנרגיה סולארית אך אין כמעט מי שחוקר אנרגיה גרעינית".

לא כל הנוצץ ירוק: מבט אחר על אנרגיה ירוקה | פרופ' יונתן דובי

ההרצאה הועברה בתאריך 26.5.21 במסגרת סדרת הרצאות בנושאי אקלים וסביבה המתקיימת בימים אלו בפורום קפה שפירא. (הרצאה 5 מתוך 7).

בהרצאה: האם יש ביכולתן של אנרגיות "ירוקות" לספק את צרכי האנרגיה של האנושות? 

מדגים  פרופ' דובי מקרי בוחן שונים (למשל גרמניה ודרום אוסטרליה)  וכמובן, מה קורה בישראל בתחום האנרגיה הירוקה. כמו"כ דן ביתרונות ובחסרונות של מקורות אנרגיה שונים, ירוקים יותר וירוקים פחות, מיתוסים ומיס-קונספציות שכיחות, וממחיש שלא כל מה שנראה ירוק הוא אכן כזה, ולהיפך- לא כל מה שמפחיד אותנו (למשל אנרגיה גרעינית) הוא בהכרח רע לנו.

יונתן דובי הוא פרופסור לפיסיקה וכימיה תיאורטית, חבר סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי. תחומי העניין המדעיים שלו כוללים מעבר זרם חשמלי דרך מולקולות, ננוטכנולוגיה ותורת הקוונטים. הוא מרצה לתלמידי בית-ספר מזה שנים רבות תחת מסגרות "בשער" ו"ניצוצות", ובשעות הפנאי מנגן מוסיקה קלאסית וגולש גלים. הוא גם חתן פרס קריל למצוינות מדעית לשנת 2017.

 

מבט אחר על אקלים וסביבה | פרופ' יוני דובי | הרצאה #1 | 28.4.21

מבט אחר על אקלים וסביבה | פרופ' יוני דובי | הרצאה #1 | 28.4.21 הרצאה ראשונה בסדרת הרצאות המועברת בשיתוף עם הבלוג הירוק, הפורום לרציונליות סביבתית, מושג ירוק בטלגרם על במת פורום קפה שפירא. ההרצאה הראשונה הועברה על ידי פרופ' יוני דובי ומוצעת בזאת לגולשי הבלוג. להרשמה ליתר הרצאות הסדרה כאן.

אודות המרצה: יונתן דובי הוא פרופסור לפיסיקה וכימיה תיאורטית, חבר סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי. תחומי העניין המדעיים שלו כוללים מעבר זרם חשמלי דרך מולקולות, ננוטכנולוגיה ותורת הקוונטים. הוא מרצה לתלמידי בית-ספר מזה שנים רבות תחת מסגרות "בשער" ו"ניצוצות", ובשעות הפנאי מנגן מוסיקה קלאסית וגולש גלים. הוא גם חתן פרס קריל למצוינות מדעית לשנת 2017.

"קוד אדום לאנושות או קרב על החיים?" - מבט אחר על אקלים סביבה ואנרגיה

הזמנה להרצאת פרופ' יוני דובי

יום חמישי, 21.7 | בשעה 20:00 | חצר בית קינן

הציבור מוזמן להרצאה מרתקת של פרופ' יונתן דובי בחצר "בית קינן", בהרצליה. פרופ' דובי הוא חבר המחלקה לכימיה אוניברסיטת בן גוריון. חתן פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי לשנת 2017.

בהרצאה נסקור את העדויות למשבר האקלים לאור הנתונים המדעיים שנאספו על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC. נבחן את הפער בין הנתונים לבין מה שאנחנו שומעים בתקשורת ומהפוליטיקאים (ולאחרונה גם מהמורים של ילדינו), ונראה שלמרות מה שמספרים לנו - הפאניקה מוגזמת, ולא מדובר בקטסטרופה. לסיום, נבחן את הפתרונות שמציעים לנו - בעיקר מעבר מאסיבי לחשמל מהשמש - על משמעויותיהם, מחירם האמיתי והמחיר הסביבתי שהם נושאים בחובו. נסיים עם מדריך לאקטיביסט האופטימי - כיצד לתעל את הרצון הטוב לטובת פעילויות סביבתיות מועילות.

פתוח לקהל הרחב, בהרשמה מראש.
נשמח לראותכם!

להרשמה הקישור כאן.

האשליה הירוקה - פרופ' יונתן דובי במשחק מילים

 

זוהר ושחר מארחים את פרופ' יוני דובי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. יוני, פיסיקאי תיאורטי עם ניסיון יישומי בתחום האנרגיה, הינו אחד המבקרים הבולטים בעברית של הפרדיגמה השלטת בכל הקשור לשינויי האקלים ואנרגיה ירוקה. פרופ' דובי הוא ממקימי "הפורום לרציונליות סביבתית" – גוף שהוקם על ידי מספר מדענים ואנשי אקדמיה על מנת לתת במה לדעות מבוססות-נתונים שאינן נשמעות במיינסטרים בנושאי אקלים אנרגיה וסביבה. דיברנו על:

מה לפיסיקה ואקלים?
עם מה מהנראטיב המוכר יוני מסכים
מגמות בשינוי האקלים
האם CO2 מחמם את כדוה"א?
אנרגיית שמש ורוח – הפתרון האלגנטי?
אנרגיה גרעינית
סכנות באנרגיה גרעינית, ואסונות מהעבר כמו צ'רנוביל ופוקושימה

ועוד…

להאזנה - כאן

ליוני יש גם אתר פרטי, בו תוכלו למצוא על עבודתו ומאמריו

פרופ' יונתן דובי - דת האקלים כתחליף לאלוהים ודתות עתיקות

פרק בפודקאסט "על המשמעות" עם פרופ' יוני דובי. הקליקו על התמונה להאזנה.

אתגר האנרגיה של המערב – הזמנה לפאנל בכנס החירות ה-8 ב-14/6

חברי הפורום לרציונליות סביבתית, ד"ר ליאור אשבל ופרופ' יוני דובי ישתתפו יחד עם ד"ר ניקוס סוטירקופולוס (ממכון איין ראנד ארה"ב) בפאנל שיעסוק באתר האנרגיה של המערב.

כיום הזדמנויות אנרגטיות מדהימות נזנחות לטובת מטרות אידיאליסטיות מנותקות מהמציאות שאינן מניבות פרי. זוהי המהפכה האנטי-תעשייתית, שכיום מובילה את המערב, לראשונה במספר דורות, לחוות חוסר-ביטחון אנרגטי.

האם ניתן היה למנוע את הכשלים אותם חווה המערב? מהו חזון האנרגיה שעל העולם החופשי לאמץ? מוזמנים להצטרף אלינו לדיון.

קוראי הבלוג הירוק מוזמנים להנות מהנחה של 10% ברכישת כרטיסים לכנס החירות ה-8 שיתקיים ב14/6 במתחם הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל-אביב. קוד קופון "RATIO". קישור להזמנת כרטיסים כאן.

הצטרפו לדר' ליאור אשבל, פרופ' יונתן דובי (מהפורום לרציונליות סביבתית) ודר' ניקוס סוטירקופולוס (ממכון איין ראנד ארה"ב) ועוד רבים נוספים בכנס החירות ה-8, 14.6, הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לבאי הכנס הנחה מיוחד בהזמנה מוקדמת של ספרו רב-המכר ופורץ המוסכמות של אלכס אפשטיין "עתיד המאובנים" – הזמנה מוקדמת (ללא התחייבות) כאן.

ההוקי סטיק של מייקל מאן מופיע במערכה האחרונה בדבייט

ביום שלישי האחרון (24.9.19) נערך דיבייט בנושא שינויי האקלים, מידת האמינות של המודלים, השלכות השינויים והאופן בו ראוי לפעול ביחס לכך. 
את הצד של "מודאגי האקלים" ייצג פרופ' דני רבינוביץ',  אשר כיהן כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "גרינפיס הים התיכון" וכחבר במועצה הבינלאומית העליונה של הארגון, ומאז שנת 2005 הוא חבר בוועד המנהל של גרינפיס בבריטניה. בשנת 2013 מונה לראש בית הספר ע"ש פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב.
את הצד הביקורתי לקח על עצמו פרופ' יונתן דובי, מהמחלקה לכימיה באונ' בן גוריון שביקורתו על פרסומים בתחום התפרסמו לאחרונה בבלוג.
את הדיבייט הנחה ד"ר ג'רמי פוגל המוביל את סדרת הדיבייטים בעלמא.

לצופים בדיבייט היה ברור שפרופ' רבינוביץ' לא ריענן את החומר שלו והדבר ניכר במיוחד כאשר הוא שלף "מארגז הכלים" את גרף ה"הוקי סטיק" של מייקל מאן, גרף שזכה לביקורות חריפות בעבר ו"זוכה" בדיבייט גם להסבר מפרופ' דובי המציג את הכשלים המובנים בו.

הנכם מוזמנים לצפות בקטע:


למעוניינים לצפות בדיבייט המלא ראו כאן:

"עולם רדוף שדים" - כשמדע, מדע גרוע ופסאודו-מדע מתערבבים

הזמנה למפגש 

עם פרופ' יוני דובי 

על ספרו של קארל סייגן

ביום חמישי ה4 ביוני, בשעה 19:00 

הקליקו להרשמה לקבלת קישור לאירועים

בספרו הנפלא "עולם רדוף שדים – המדע כנר בחשיכה" חולק האסטרונום ומנגיש המדע הידוע קארל סייגן את מחשבותיו על המדע והשיטה המדעית כמגן מפני אמונות טפלות, בורות ופסאודו-מדע. בין סיפורים מצחיקים-עצובים על היקף התופעות האלו (בהקשרים שונים, מעב"מים ועד קריאת מחשבות), כותב סייגן בבהירות רבה על משמעות השיטה המדעית, ונותן מספר כללי אצבע חשובים להבדיל בין טענות מדעיות אמיתיות ובין פסאודו-מדע (הוא קורא לזה "האמנות הנעלה של זיהוי בולשיט"). בהרצאה זו אספר על הספר, ואדגים איך עובדת המתודה המדעית – בשילוב עם ה"אמנת הנעלה" של סייגן – בשני סיפורים מדעיים, האחד מתחום הכימיה  (סיפור שיש לי יד ורגל בו) והשני – הדגמות מעולם מדעי האקלים.

"להבת הנר מהבהבת קלושות. שלולית האור הקטנה שהיא מטילה רועדת. העלטה מתגברת. "

רישום לקבלת זימון לזום לאירוע:

https://forms.gle/psW9hujtZSgHL1hh6

אודות פרופסור יונתן דובי:

יליד באר-שבע, 1976.  פרופסור לפיסיקה וכימיה תיאורטית, חבר סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי.​

תחומי העניין המדעיים שלו כוללים מעבר זרם חשמלי דרך מולקולות, ננוטכנולוגיה ותורת הקוונטים. מרצה לתלמידי בית-ספר מזה שנים רבות תחת מסגרות "בשער" ו"ניצוצות".
בשעות הפנאי מנגן מוסיקה קלאסית וגולש גלים. חתן פרס קריל למצוינות מדעית לשנת 2017.

איך נהייתי ספקן? (רמז -ניסיתי להאמין) - חלק 2

המשך של פרקים 3-4 בסדרת הפוסטים של פרופ' יונתן דובי (לקריאת חלק ראשון כאן) המתייחס למאמר ה"הוכחות"  שפורסם בעיתון "הארץ".

פרק 3: אבל מזג האויר משתגע!

במאמרם [1], חסון ורינת מתארים סיפורים אירועי מזג אויר קיצוניים (על שימוש בסיפורים ואנקדוטות כאינדיקציה מדעית אפשר לשמוע כאן [2]), כהוכחה ניצחת לשינוי האקלים. אך המציאות היא קצת אחרת. אמנם יש עלייה בטמפרטורות (ראו פרק 2), אבל אין עלייה מובהקת נמדדת באירועי קיצון אחרים. הנה מספר דוגמאות:

א.    כמות סופות הטורנדו אפילו קצת ירדה, כך לפי "מנהל הימים והאטמוספירה הלאומי" של ארה"ב (NOAA),  למשל כאן:

 http://ncdc.noaa.gov/oa/climate/severeweather/tornadoes.html      

ב.    כנ"ל לגבי סופות ההוריקן, עם שנת שיא ב-1985 (https://www.ncdc.noaa.gov/sotc/tropical-cyclones/201013)

ג.     או מספר הבצורות בארה"ב   (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)

ד.     או מספר השריפות בארה"ב  (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)

במילים אחרות -חלק מאירועי הקיצון מתגברים, חלק נחלשים. בכל מקרה -אין הוכחה ישירה לקשר ישיר בין שינויים אלו (או אי-שינויים אלו) לבין הטמפרטורה הגלובאלית – בכך מודים במפורש גם כותבי הדו"ח של פאנל האו"ם לנושא שינוי האקלים, ה-IPCC [3].

והנה התמונה שמביאים חסון ורינת עצמם (תמונה 11 במאמרם), שכותרתה "אסונות טבע מדווחים ברחבי העולם". התמונה עצמה מדגימה היטב את אי-הקשר בין טענת המאמר לבין הנתונים. ראשית, אין שום הגיון מדעי לערום זה על זה נתונים על טמפרטורות קיצוניות, אירועי מזג אויר קיצוני (מה משמעותם?), בצורות ומפולות אדמה, מכיוון שהם לא בהכרח קשורים, אינם מודדים נתונים דומים, וממילא  קשה לקורא להבחין בשינויים של כל אחד.

למרות זאת, בבחינה מדוקדקת נראית ירידה ברורה בשלוש-עשרה השנים האחרונות למשל בכמות השיטפונות (כחול כהה) ועליה בימים עם טמפרטורות קיצוניות (אדום). אירועי "מזג אויר קיצוני" (כחול בהיר) נראה שנשמרים ביציבות בשלושים שנה האחרונות, כנ"ל לגבי מפולות (ירוק) והבצורות (צהוב) נמצאות בירידה. מה זה אומר? ובכן, כלום! וזו בדיוק הנקודה – מהנתונים האלו לא ניתן להסיק שום מסקנה לגבי האקלים. 

כשפניתי בעניין התמונה לפרופ' רוזנפלד, הוא הפנה אותי לתמונה אחרת [4] שלטענתו מדגימה היטב את העלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים לעומת, למשל, מאורעות גיאופיזיים (שאינם אמורים להיות מושפעים ממזג האויר). אך גם כאן – אין פילוח של הנתונים, ופרופ' רוזנפלד לא ענה כששאלתי מדוע אין פילוח. התשובה היא – כאשר עושים פילוח לפי אירועים (כפי שהראיתי למעלה), רואים שגם באירועים  מטאורולוגיים -חלק עולים, חלק יורדים, ורק כאשר שמים את כולם זה על זה מספרם עולה. על השאלה – "מדוע לא שמתם את הגרף השני, אלא את הגרף שבבירור **אינו** תומך בטענתכם?" או "האם יש שגיאה בנתונים שאני הבאתי? האם הם אינם משקפים את המציאות?" לא קיבלתי תשובה.

ולסיום: גם בארץ, הרשות המטאורולוגית שלנו בדקה ומצאה שלא הייתה עלייה מיוחדת בתדירות אירועי הקיצון משנת 1920 [5] . אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, כותב ש"צריך להיזהר עם ייחוס של כל אירוע של מזג אוויר קיצוני לנושא של ההתחממות הגלובלית. מהניסיון שלנו ומההיכרות שלנו עם האקלים של ארץ ישראל, אנחנו יודעים שהקשר לא בהכרח קיים, כיוון שחלק נכבד מהאירועים הקיצוניים החמורים קרו בתקופות מוקדמות, עוד לפני שדיברו על נושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים."

פרק 4: אבל פני הים עולים!

במאמרם [1] משתמשים חסון ורינת בעליית פני הים כהוכחה למשבר האקלים (מעשה ידי-אדם).

נכון. הנתונים מראים שאכן פני הים עולים, בערך בקצב של 10 ס"מ ב-50 שנה. אבל, הם עולים באופן די אחיד החל משנת 1880. בתמונה למטה (אותם נתונים שבמאמר, מאתר ה-EPA ), ניתן לראות זאת בבירור. לא נראה בעין שום דבר מיוחד שקורה בסביבות 1950, שם התחלנו לפלוט פד"ח. למעשה, גם סטטיסטית קשה מאוד להוכיח זאת, ניסיתי [2] . המסקנה: לא ניתן לייחס בבירור את עליית פני הים לעליה בפד"ח.

לשאלתי בעניין זה, כלומר מדוע עליית פני הים משויכת לעליה בפד"ח למרות שהיא התחילה לפני, ענה פרופ' רוזנפלד בגרף אחר [3] :

זהו גרף של פני הים בשלושת-אלפים השנים האחרונות, ולטענתו, מן הגרף רואים כי עלייה כמו שיש ב-150 השנים האחרונות לא נצפתה כבר 3000 שנה! אולי, אבל : 1) נצפתה ירידה דומה של פני הים (סביבות -750), כלומר שינויים טבעיים כאלו הם אפשריים,  2) זה עדיין לא עונה על השאלה מדוע פני הים עלו לפני עליית הפד"ח.

ואם כבר נתונים מן העבר, הראיתי לפרופ' רוזנפלד את התמונה הבאה (מתוך [3]), שם רואים את גובה פני הים לאורך 500-אלף השנים האחרונות (על ידי שחזורים שונים, שמתאימים זה לזה בצורה יפה), ומספר דברים נראים בבירור: 1) יש ואריאביליות טבעית מחזורית בגובה פני הים. 2) הסקאלה היא במטרים, 3) אנו נמצאים כעת בשיאו של המחזור.

תשובתו של פרופ' רוזנפלד הייתה "כמובן שאנו נמצאים באינטרגלציאל [תקופה בין-קרחונית, י.ד.] עם מקסימום בגובה פני הים".

המסקנה העולה היא שאין שום הוכחה שמקשרת בין עליית פני הים לבין פליטות הפד"ח של האנושות. עליית פני הים אכן יכולה להיות בעייתית, אולם היא נמשכת כבר שנים רבות ללא קשר מוכח לפעילות אנושית וישנם פתרונות מוכחים לעלייה איטית של פני הים (למשל בהולנד, ששליש משטחה הוא מתחת לפני הים, וללא הגנה אמסטרדם הייתה מתחת למים).

מראי מקום לפרק 3:

[1] https://www.haaretz.co.il/nature/MAGAZINE-1.7257664

[2] https://www.ted.com/talks/alex_edmans_what_to_trust_in_a_post_truth_world?language=en&fbclid=IwAR1rWYk3GygQ3vGvG5FlC4mZ4UyWgNM-3bQlZaRs6XFb-PGMNAx0ERRLsKY#t-74147

[3] מראי מקום לדוח ניתן למצוא כאן https://www.thegwpf.com/ipcc-report-extreme-weather-events-not-getting-worse/

[4] https://www.iii.org/fact-statistic/facts-statistics-global-catastrophes

[5] https://www.zavit.org.il/100-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/

מראי מקומות לפרק 4:

[1] https://www.haaretz.co.il/nature/MAGAZINE-1.7257664

[2] הקו המקווקו האדום מראה התאמה של הנתונים לפונקציה ריבועית. העובדה שהפונקציה היא ריבועית (כלומר שהעלייה בפני הים אינה לינארית) אינה אומרת דבר בפני עצמה – יכול להיות שפונקציה ריבועית היא ההתנהגות נוסף  הטבעית. מה שכן משמעותי, היא שבעזרת פונקציה קבועה (כלומר המקדמים אינם משתנים) ניתן לקבל התאמה עם 0.99 < R בריבוע, על מנת להשוות, אפשר לבנות מודל של עליה לינארית שהשיפוע שלה משתנה בשנה כלשהי. למרות שמשתנה, R בריבוע לא השתנה בהרבה (טוב, כמה כבר אפשר לעלות מעל 0.99(, אבל, השנה שבה נראה השינוי שנותן את ההתאמה הטובה ביותר היא 1935, שנה שבה לא קרה שום דבר מיוחד לפליטות הפד"ח האנושיות. במילים אחרות – קשה מאוד למצוא מובהקות סטטיסטית במתאם בין גובה פני הים לבין הפד"ח. וכמו שאבא שלי היה אומר –"מובהקות סטטיסטית זה דבר די פשוט -אם אתה רואה את זה בעין, זה מובהק".

[3] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277379118304980

[4] https://www.cambridge.org/core/journals/annals-of-glaciology/article/cenozoic-global-icevolume-and-temperature-simulations-with-1d-icesheet-models-forced-by-benthic-18o-records/AF9D121D9E3D2BC9DCAFD403A30C0CF9

ביקור בישיבת המנהלת להערכות לשנויי אקלים במשרד להגנת הסביבה

הבוקר התקיימה ישיבה רבת משתתפים בזום של מנהלת ההערכות לשינויי האקלים. בין הכוכבים בדיון בלט השגריר המיוחד של מדינת ישראל לנושא האקלים גדעון בכר.

על הופעתו כתב פרופ' יונתן דובי בפוסט: היום בפינתנו "הטרלול גבולות אין לו:"

גדעון בכר, שנהנה ממשרת "שגריר מיוחד לאקלים וקיימות במשרד החוץ" (עם כל הכיבודים, הטיסות וההנאות הנלוות לה) מודאג מאוד מעליית פני הים. לפי כבוד השגריר המיוחד, הסכנה האסטרטגית הגדולה של מדינת ישראל היא עלייה פתאומית, תוך כמה שנים, של עליית פני הים במטר או שניים (כמובן, בניגוד לכל תחזית מדעית, תצפית אוקייאנוגרפית או סתם הגיון).

הפתרון של כבוד השגריר: לקבוע גובה מינימאלי מעל פני הים לתשתיות מיוחדות, במיוחד נמלי-ים ותחנות כח.

אז רק אזכיר לכבוד השגריר שנמלי-ים צריכים, ובכן, גישה לים. (גם תחנות כח גדולות, אגב).

וכמו שאמר ידידי בועז ארד: "נהדר – למה שרק חיפה ואשדוד יהנו, סוף סוף יהיה בירושלים גם נמל!"

ועוד הערה: הטירלול הזה, ההפחדות האקלימיות חסרות השחר, הפאניקה המשתוללת והקטסטרופיזם, מוצאים את דרכם לכיתות הלימוד של הילדים שלנו. אם אתם במקרה הורים, אני ממליץ לעקוב אחרי התכנים שמגיעים לילדים שלכם בנושא, על מנת למנוע מהם חרדות אקלים מיותרות.

בקרוב – הרצאה חדשה "מה נספר לילדינו על משבר האקלים" תצא לדרך (ברגע שגל הבידודים הנוכחי יסתיים).

בוידאו המצורף דבריו המלאים של השגריר המיוחד בכנס מנהלת האקלים הממומנת על חשבוננו, לינק למאמר על תצפיות על פני הים בישראל, ולינק על המציאות של "קרחון יום הדין".

והנה גם תגובה של פרופ' מיכה קליין לדבריו של גדעון בכר, ולדברים של דוברים נוספים בדיון. 

גדעון בכר הפגין רגישות למול דבריו של פרופ' קליין וכתב: "זה מידע מאוד מטעה ולא נכון מה שאתה אומר כאן".
כתבת עיתון הארץ, גב' לי ירון, במאית תאטרון וכתבת רווחה בעברה וכיום מסקרת את "משבר האקלים" בעיתון כתבה בתגובה לדבריו של פרופ' קליין בצ'אט של המפגש: "מפריע בכל דיוני אקלים כבר חודשים עם הכחשה".

 

בעקבות חילופי הדברים הגיב אבנר אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי וציין כי אכן העבודה המדעית היא הבסיס לדיון וכי ההפחדות של גדעון בכר על רצף של 10 ימי שרב של 50 מעלות, אין להם על מה להסתמך מדעית.